ביום שישי ה-26 בדצמבר תחל בחיפה סדרת ההופעות השלישית של אנסמבל  "תיאטרו א-לה מודה". הקבוצה מארחת השנה את זמרת הסופרן  שרון רוסטורף-זמיר כסולנית.
 
בשבוע שלאחר מכן יקיימו קונצרטים בעין השופט, באוניברסיטה העברית בהר הצופים, ירושלים, ב"מרכז ענב לתרבות" בתל אביב ובכנסיית "קריית יערים"  באבו גוש. "את השם  'תיאטרוֹ א-לָה מוֹדָה', ירשנו מקבוצה שפעלה בהולנד וכללה שני ישראלים ושני מוזיקאים מארצות אחרות," מספרת החליליתנית דורט פלורנטין, חברת הקבוצה. 

מארחים נגנים בחופשת מולדת
 
איך פועלת הקבוצה?

"ישנו גרעין ישראלי בסיסי שכולל את  כנרית הבארוק ליליה סלבני, את בני אגסי, נגן בסון בארוק ואותי.  בכל סוף דצמבר, בזמן חופשת החורף באירופה, מגיעים המוזיקאים הישראלים לחופשת מולדת וזו ההזדמנות שלנו לארח אותם לסדרת הופעות. 

בצורה כזאת אירחנו בעבר את הצ'מבלן שלו עדאל, שבינתיים די התמקם בארץ, את נגנית הלאוטה אופירה זכאי, את נגן הצ'לו עירא גבעול. לפני שנתיים אירחנו  כסולן נגן אבוב ארגנטיני שמתגורר בהולנד ואיתו  ביחד יצרנו תכנית שעיקרה היצירות לכלי נשיפה סולני של ויוולדי. בשנה שעברה התארח אצלנו  נגן קרן יער בארוקית טבעית  ואז תפרנו תכנית סביב הקונצ'רטו הברנדנבורגי השני של באך".

מה זאת קרן טבעית?

"מי שמגיע לאולם הקונצרטים ומסתכל  על נגני הקרנות רואה מין צינור מתכת  מעוגל שבקצהו האחד  פיה ובשני משפך שממנו בוקעים הצלילים וביניהם שלושה שסתומים שעליהם מנגן הקרנן. לעומת זאת  הקרן הטבעית היא לכאורה אותו הכלי אבל ללא השסתומים. הכלי הוא טבעי כי הוא משמיע מה שהנשפן מפיק ממנו באופן טבעי".

מניין השם הזה "תיאטרו א-לה מודה" (תיאטרון האופנה)?

"זה דווקא סיפור משעשע. כשהקבוצה המקורית נוסדה בהולנד, היא חיפשה שם שיהיה שונה מהשמות הקיימים ובכל זאת ישקף מהות אמנותית ומוזיקלית. החברים המייסדים נזכרו בספר, שהוא סדרת מאמרים ודעות של איש המאה ה-18, המלחין האיטלקי בנדטו מרצ'לו. דרך אגב, זה אותו מרצ'לו שאחראי ללחן השני של 'מעוז צור'. 

"מכל מקום באותו ספר מרצ'לו  יוצא נגד האופרה הרצינית בתקופתו ומחבר סאטירה חריפה  על האמנות הזאת, הזמרים יוצאים מגוחכים ולעומת זאת הוא מדבר בשבח התפאורה והתלבושות, וגם נותן הוראות לאימהות שבאות עם בנותיהן המוכשרות להיבחן כזמרות, בקיצור  מכלל ההשתעשעות  נולד השם והוא הולך איתנו מאז. 

"נחזור לקבוצה שלנו  הגרעין הקבוע בישראל כולל כאמור  את ליליה, את בני ואותי ולתכנית החדשה צירפנו את נגן הצ'מבלו יזהר קרשון שחי בישראל ואת נגן התיאורבו הישראלי זיו ברכה שמגיע לחופשת מולדת. אנחנו מאוד שמחים שהזמרת שרון רוסטורף זמיר, שיש לה בין היתר נסיון עצום במוזיקת בארוק  תהיה הסולנית שלנו".




אנסמבל תיאטרו א-לה מודה (יח"צ)



עזה כמוות אהבה

 לסדרת הקונצרטים השנה השם המסקרן "אהבה ועינויים" ובאיטלקית זה כמובן הרבה יותר רך: "אָמוֹרֶה אֶ טוֹרמֶנטוֹ"

"עינויי האוהבים, הייסורים שלפני מימוש האהבה ובמהלכה, הם נושאים שיילדו הרבה מאוד יצירות מימי שיר השירים של 'עזה כמוות אהבה' וכל שירת ימי הביניים ובכללן יצירות מוזיקה נפלאות בכל השפות ובכל התרבויות, ואני מדברת בעיקר כרגע על המערביות.

"כשהתחלנו לעבוד על פרטי התכנית גלינו לשמחתנו יצירה  מקסימה של אלסנדרו סקרלטי, בן המאה ה-17, קנטטה ושמה 'כשתבוא השלווה המבורכת' היצירה כתובה לזמרת ולהרכב  הכלים שלנו. בפרקים השונים מבקש האוהב שלווה מרודנותה של האהבה האכזרית, מבקש את השלווה שבחיק הטבע ובחיק האהבה. יצירה עם רוח נוגה, רוח רגועה שיש בה אריה מהירה אחת, זו היצירה המרכזית בתכנית.
 
"מצאנו עוד קונצ'רטו  של ויוולדי לפְלַאוּטוֹ, כלי שעד היום החוקרים  אינם בטוחים סופית אם הוא חליל או חלילית. עוד אריות של סטרוצי, פרסקובלדי, הנדל והאריה של מונטוורדי  'כה מתוק העינוי'  ויצירות המיועדות רק להרכב הכלי של מֶרוּלָה ושל קסטלו.
 
"התכנית המקורית היתה לארח את  הזמרת מריה כריסטינה קיהר, שכבר ביקרה בישראל כמה פעמים, אבל את ההתקשרות איתה עשינו ערב מלחמת צוק איתן, ולמרות שחלף זמן המלחמה הזאת לא הגלידה לה והיא החליטה לא להגיע. אנחנו מאוד שמחים ששרון רוסטורף זמיר מצטרפת אלינו היא שותפה מעולה בכל תחומי המוזיקה ולאחרונה היא בעצמה מחברת מוזיקה ותענוג לעבוד איתה".

 יש קהל אחר למוזיקת הבארוק, או שהיא כבר חלק קבוע מתפריט צרכני המוזיקה?

"גם וגם ואצלנו שאנחנו בסך הכל הרכב קטן, גודל האולם קובע. הקהל הוא קהל שאוהב מוזיקה קלאסית. בכנסיות האולמות מלאים, בעין השופט גם, במרכז הארץ באים גם תלמידים של כולנו. צריך לזכור שיש שני סוגי התקשרויות. כשאנחנו מופיעים בסדרה קיימת האולם, המכירות והפרסום חלים על בעלי האולם או הסדרה. כשאנחנו שוכרים לבד אולם, כי חשוב לנו להופיע במקום מסוים, אנחנו עושים הכל. כולל מכירת כרטיסים. היו מקרים שהם אני בעצמי מכרתי עשרות כרטיסים. זה חלק מהיותך מוזיקאי עצמאי".



דורט פלורנטין (צילום: רז רוגובסקי)





עלתה לבד מסלוניקי 
 
סיפורה של דורט  עצמה  חושף את אורח החיים של נגנים בארוק ישראלי ואחרים  בעולם כיום. היא נולדה בסלוניקי "סבתא ששרדה את אושוויץ שרה לי בילדותי את שירי הלדינו המוכרים וזו היתה ההיכרות הראשונה עם המוזיקה.

"נגינה הגעתי כי חברים של הורי שכנוע אותם כשהייתי בת שלוש שאני אלמד כינור, כי גם הבת שלהם לומדת כינור. אני והכינור לא הסתדרנו. בת חמש עברתי לחלילית בקונסרבטוריון ושם שהיתי עד גיל 17. לפי המקובל  למדתי לנגן גם פסנתר, גיטרה, ואבוב. בסלוניקי היו מורים מיוון, מבולגריה מצרפת, מרוסיה  - די בינלאומי.

"כשהייתי בת 17 וחצי החלטתי לעלות לישראל, בדיוק לפני עשרים שנה. עליתי לבד. ההורים והאחיות נשארו בסלוניקי. כאן למדתי באקדמיה בתל אביב אבל לתואר השני לא היה מורה, אישרו לי ללמוד אצל ברכה קול שלא נמנתה עם צוות המורים. נסעתי ללימודי המשך בהולנד. חשבתי שאהיה שם שנתיים, בסוף נשארתי שם שבע שנים. למדתי  אצל הרבה מורים, אצל אחד סגנון, אצל אחד תקופה,  אצל אחר טכניקה ולא תמיד כל מורה מתאים לכל תלמיד או ההיפך. הכרתי הרבה מוזיקאים ועם רובם ניגנתי. זה הבסיס לשיתופי הפעולה.

"רוב מוזיקאי הבארוק אינם חברים בהרכב קבוע. אפשר לראות את אותם פנים בהרכבים שונים. הם משתדלים למלא את הלוח בכל שנה בהופעות בהרכבים שונים מין נוודות מוזיקלית. בארץ כמובן זה פחות אפשרי.  כשחזרתי עבדתי בכל דבר בכלל זה מתורגמנית בשגרירות יוון. בעיקר לימדתי ואת זה אני עושה עד היום, בחולון, ברמת גן ובמכללת לווינסקי שם אני מלמדת הרכב של נגני חליליות וגם איך ללמד לנגן ועבודה בהרכבים.  כמו אירופה רק שוק מוזיקה  יותר קטן".

קונצרטים יתקיימו בתאריכים הבאים: 26 בדצמבר, 20:30 – כנסיית סנט ג'ון בחיפה במסגרת "החג של החגים" לרכישת כרטיסים בטל' 04-8384777,04-8384777, 27 בדצמבר, 10:30 – קיבוץ עין השופט –  לרכישת כרטיסים  , 29 בדצמבר, 13:15 בפקולטה למדעי הרוח חדר 2715 באוניברסיטה העברית ירושלים (הכניסה חופשית), 1 בינואר 2015 ב-20:30 במרכז ענב תל אביב,  פשבר - טל': 03-5745005,  ו-3 בינואר ב-12:00 בכנסיית קריית יערים באבו גוש, טל': *6226.