מוזיקה - קונצרטמייסטר חדש וצעיר בפילהרמונית

שיחה עם דיוויד רדזינסקי בן ה-28, שהחל ממרץ הקרוב יצטרף לקב' הכנרים הראשיים של התזמורת

בחודש מרץ הקרוב יתפוס כנר צעיר מקום בקבוצת הכנרים הראשיים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. זהו דיוויד רדזינסקי בן ה-28. אמש, שעה קלה לפני שטס לארה"ב, התפנה לשיחה עם "הבמה".

"אני עדיין מאוד נרגש מכל המעמד", מתחיל דיוויד את השיחה בעברית וחוזר לאנגלית שפה שבה הוא מיטיב לשלוט. עד לאחרונה היה סטודנט במרכז הבינלאומי למוזיקה באוניברסיטת פארק שבמיזורי ארה"ב , לאחר שסיים לימודי תואר שני בייל וזכה בכמה תחרויות בינלאומיות. "רשמית סיימתי את הלימודים במאי 2013 אבל למעשה יש לי עוד כמה מחויבויות. אני מאמין שלאור הבחירה ילכו לקראתי. זה לא מטריד אותי. כרגע אני מביט קדימה לקראת כניסתי לעבודה עם התזמורת בעוד כשלושה חודשים".

אתה נשמע מתרגש כמי שחלם על התפקיד. זה תפקיד שחולמים עליו?

"התשובה מורכבת. כתלמיד כינור המורים שלך מכינים אותך להיות סולן. אתה מנגן את הקונצ'רטו של פגניני פעם ועוד פעם. המחשבה על הובלת כנרים אינה חלק במערכת הציפיות, אבל בהמשך אתה צובר ניסיון גם בעבודה התזמורתית. תהליך הבחירה שלי עבר שניים או אפילו שלושה שלבים עד ההחלטה שהתקבלה לפני שלושה ימים. וכן, לאחר שנבחרתי אני יכול בשקט לראות בכך הגשמת חלום".

כלומר?

"זה מתחיל מעצם ההגעה שלי לישראל כמוזיקאי. אני עצמי נולדתי בארצות הברית, אבל בישראל ביקרתי הרבה פעמים, סבא וסבתא שלי חיו בערד, דודה בפתח תקווה ועוד חברים וקרובים. הורי גרו כאן עד שיצאו להמשך לימודים בארצות הברית (אביו של דויד הוא המלחין יאן רדזינסקי, בוגר האקדמיה למוזיקה בתל אביב כאן למד בהדרכת ליאון שידלובסקי ובהמשך בהדרכת פנדרצקי ודרקמן בארה"ב, הוא עצמו לימד באוניברסיטת ייל ומזה שנים מלמד באוניברסיטת אוהיו, יצירותיו בוצעו על ידי גופים רבים בארץ, י.ש.).

"הסיפור של ההגעה שלי לכאן ככנר, הוא בהחלט יוצא דופן. באחד הביקורים שלי הופעתי בירושלים בקונצרט שהוקלט ושודר ב'קול המוזיקה'. אחד המאזינים לשידור הקונצרט היה הצ'לן שמחה חלד. חלד שהתרשם מן הנגינה, החל לחפש אותי. בסופו של דבר קיבלתי ממנו הזמנה לבוא ולהופיע איתו כאן בישראל. מסיבות שונות לא יכולתי להיעתר להזמנה באותו מועד. אבל הרצון של חלד לא דעך. בשנה שעברה נמצא הזמן, הגעתי לישראל והופעתי איתו ועם הפסנתרן להב שני בכמה קונצרטים. באותו זמן שאל אותי חלד אם ארצה לנסות ולנגן למנצח זובין מהטה. כמובן שהסכמתי מייד.

"האפשרות היחידה שישמע אותי היתה בסופו של יום ארוך כאשר התזמורת נגנה את 'לה טרוויאטה'. היו שתי בעיות האחת היצירה התזמורתית שהיתה לי מוכנה אז היתה קונצ'רטו של ברטוק. פסנתרן התזמורת, ישראל קסטוריאנו, עשה אתי שתי חזרות ואז לילה אחד, בשעה אחת עשרה וחצי בלילה, לאחר שהתזמורת עבדה ניגנתי מול כל התזמורת. התגובות היו טובות, אבל כדי לבחון אותי הייתי אמור להכין קטעים שמנגן כנר בתזמורת ואלה עוד לא היו אתי באותו שלב. חזרתי לארה"ב. כעת התקיימו אודיציות מסודרות רשמיות והתייצבתי מחדש, כאחד המתחרים, ניגנתי את הקונצ'רטו של ברהמס. ההודעה על בחירתי לא אחרה לבוא".

דיוויד רדזינסקי (צילום: Cristian Fatu)

תתחיל בעונה הבאה?

"לא לא! כבר בחודש מרץ הקרוב, אני חוזר לישראל וזהו, מבאן ואילך אני עם התזמורת".

ההחלטה לקבל תפקיד כזה לא סוגרת מראש הזדמנויות לקריירה סולנית?

"ראשית, אישית אני חייב לומר שהמוזיקה שאני הכי אוהב היא מוזיקה תזמורתית. אישית אני חש שאין יצירות מוצלחות וחשובות יותר מן הסימפוניות של בטהובן ואחרים. שנית, כנר בפילהרמונית, משתתף בפעילת קאמרית של התזמורת, מצטרף להרכבים שונים, מקבל הזדמנויות להופיע כסולן.

מי שעוד שותף להחלטה שלי הוא המורה שלי בן סייביץ'. גם הוא ישראלי שהגיע לכאן מליטא, הוא יצא ללמוד בג'וליארד בניו יורק והיום הוא בעיקר מלמד, ומופיע בהרכבים קאמריים. אני הכרתי אותו אחרי שסיימתי לימודים בייל והוא נתן לי את הכלים לא רק להצטיין בנגינה, אלא גם של איך לעבוד נכון. היבטים פסיכולוגיים של הוראת נגינה. השיעורים איתו לא היו שיעורים של מורה ותלמיד אלא של עבודת צוות, אם יש מישהו שלזכותו אני יכול לרשום את ההישג הזה. זה ללא כל ספק בן סייביץ'.