הערב, יום רביעי, 24  בדצמבר , יתקיים באודיטוריום הכט בחיפה קונצרט ראשון שבו תשיר ברכה קול, שירים של המלחין לייבו לוין. הכניסה לקונצרט זה היא ללא תשלום (ועל כך בהמשך). ביום שני יתקיים אותו קונצרט  בתל אביב.
 
לייבו לוין שהגיע לחיבור מוזיקה בשלב מאוחר בחייו, נולד לפני מאה שנה, בקימפּוּלוּנג, עיירה בפריפריה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית, בדרומו של אזור בוקובינה. בן חמש הגיע לצ'רנוביץ', לא סתם עיר ואם בישראל אלא מרכז תרבות גדול שפרח עד מלחמת העולם השנייה. לוין  הלך לעולמו לפני שלושים ואחת שנים כאן בהרצליה.  גילוי יצירותיו, הוא תהליך מתמשך. לפני כמה שנים הזדמנתי לקונצרט קברטי ביידיש בבית לייוויק בתל אביב והמוזיקה שלו עשתה את שלה. נכבשתי.
 
עכשיו היה כנראה תורה של ברכה קול להתרגש ולהיכבש. את ברכה קול אני מכיר  מאז שהיתה ילדה בת עשר בערך. ילדה שהפליאה לנגן בחלילית כבר בגיל הצעיר והיתה בשעתה החליליתנית הראשונה אי פעם שזכתה לנגן עם הפילהרמונית תחת שרביטו של זובין מהטה. קול התמידה בלימודיה והגיעה כנערה ללימודים בהולנד. כשהתגייסה לשירות צבאי כבר היתה בעלת תואר שני.

"אני נגד השיבוץ המזהה אותי כזמרת עם מתחם צלילים מסוים"
 
איך ומתי התחלת לשיר?
 
"זה היה בדיוק אז, שבתי מהולנד, הייתי בצבא והרגשתי שבנגינה בחלילית אין די כדי לבטא את עצמי. החלילית היא אמצעי חיצוני בהשוואה לאמנויות יותר טוטאליות. זו היתה התחושה ואיתה הגעתי לתמר רחום, באקדמיה למוזיקה בתל-אביב. לא שרתי לה אריה או שיר, אלא סולמות.  בסוף הפגישה הראשונה, אחרי שבדקה צלילים גבוהים, נמוכים ועוד היא אמרה לי 'כן את זמרת!'"
 
אז כבר היה ברור שאת זמרת מצו סופרן ומזוהה עם גוון הקול הזה?
 
"נכון שאני מתוייגת במנעד הנמוך יותר, אבל בעיקרון אני נגד השיבוץ המזהה אותי כזמרת עם מתחם צלילים מסוים. אני מקבלת פניות ממלחינים שונים המבקשים לכתוב לי יצירה והם שואלים, לאיזה מנעד לכתוב.  התשובה שלי היא תמיד כתבו את מה שאתם רוצים ואני אסתדר עם הכתיבה שלכם.  כך היה עם יצירות של אריק שפירא ("איוב")  ועם יצירה של רון ויידברג למלים של זלדה או עם יצירות של גיל שוחט ואחרים. כמובן שכאשר אני מוזמנת לשיר אופרה או יצירה עם תזמורת אז הכללים הרגילים שחלים על כל זמר חלים גם עלי".
 
כך את מתנהלת בארץ? בחו"ל?

" בעניין חו"ל, נראה לי שהעניין של לשיר בחו"ל הוא כבר פחות ענין מוזיקלי ויותר העניין של להגיד הייתי שם. יש לי הרבה חו"ל בעברי הרחוק והקרוב. כן בוודאי שאני נוסעת כשהזמינו אותי לשיר את ה'רקוויאם'  של ורדי, או למשל  את ה'סטאבט מאטר'  של דבוז'ק בארצות הברית כמובן שאינני מהססת. אבל בעיקרו של דבר יש לי שתי תכונות, אני משתעממת מהר מאוד, ולכן אני מחפשת יצירות חדשות להתמודד אתן".
 
בשיחה שניהלנו עם דורט פלורנטין השבוע, היא הזכירה שאת היית המורה שלה במסגרת האקדמיה, זה עיסוק קבוע שלך?
 
"התשובה היא כן ולא, אני לא מורה מן המניין במוסד אקדמי, אבל אני מלמדת כל הזמן וכמו דורט עוד חברים שלה בתחום המוזיקה המוקדמת הם תלמידים שלי. אני לא בוחרת תלמידים לפי פוטנציאל מקצועי  שלהם, אלא לפי האופי של הקשר או הכימיה שנוצרת בין התלמיד לביני. למשל יש לי שתי תלמידות האחת היא פרופסור לביולוגיה והשנייה דוקטור בכימיה, שתיהן רצו לשיר ושתיהן שרות כיום באחת המקהלות החשובות".



ברכה קול (תמונת יחסי ציבור)

כמו שירים של שוברט
 
איך  נולד הדיסק הזה של לייבו לוין?
 
"פול לנדאו, המנהל הקודם של המכון למוזיקה ישראלית, הזמין אותי לנבור בתווים שבמכון, (שמוציא לאור את היצירות של רוב המלחינים בישראל, י.ש. ) כדי למצוא לעצמי חומר למופע ולדיסק.
 
"תוך כדי חיפוש,  ערמתי ערימות של תוים של מלחינים שונים ונתקלתי בספר התווים של שיריו, קראתי שיר אחרי שיר ופשוט נשביתי בקסמו. בזכות השמיעה האבסולוטית שלי אני קוראת את התווים ושומעת מייד איך השיר יישמע. אמרתי לפול לנדאו שמצאתי את החומר ומכאן התחלתי בעבודה על חיפוש אותם 16 שירים שיהיו כלולים בדיסק.
 
"לייבו לוין הוא תופעה. היוצר הזה הגיע לשירים בגיל צעיר כקריין, כמשורר, כשחקן.  השירים שהוא בחר הם של ביאליק, פרץ, איציק מאנגר, הלפרין ועוד  משוררים חשובים מאוד שהוא  עצמו הופיע איתם ברסיטלים של הקראה בשנים שלפני מלחמת העולם.
 
"יש שפע של ביקורות וכתבות בעיתונות התקופה שמשבחים כל מופע שלו. הוא עצמו לא ידע לכתוב תווים והמנגינות שהוא הגה לטקסטים  היו ליצירות מוזיקליות  בזכות מעבדים שונים שעבדו על החמרים שלו. מאחר והוא היה בעיקר איש של מלים, המוזיקה שלו יושבת כל כך מדויק  על הטקסטים, שיש לך תחושה שאתה  שר שירים של שוברט או של מלחין 'לידר' גדול אחר".
 
איך זה לשיר ביידיש?
 
"ראשית, כבר שרתי ביידיש, בעבר המאוד רחוק שרתי בהפקה של 'הדיבוק' ביידיש, לאחרונה הצטרפתי להרכב של יואב תלמי בפסנתר ורעייתו אראלה תלמי בחליל והקלטנו שירים מוכרים ביידיש כמו 'דונה דונה' ו'טומבלליקה'. לאוזן שלי יידיש היא מעין גרמנית שהגייתה רכה יותר, אבל בכל זאת מהיותי קפדנית בפרטים לקחתי שעורים אצל הניה עצמו ואצל הדסה בן חיים ועבדנו על ההגייה הנכונה"

להגיע לכל מי שהכיר, שמע, ידע
 
איך בחרת את השירים בדיסק?
 
"ממבט ראשון היתה לי תחושה שיש פה עושר עצום והשתדלתי שבדיסק יהיה ייצוג לשירים על נושאים שונים ובמוזיקות שונות. למשל יש לו הרבע מאוד שירי ערש, הוא מאוד אהב שירי ערש, חלקם כמובן לתינוקות ואחרים שיר ערש לאהוב  ועוד".
 
השירים היו זקוקים לעיבודים חדשים?

"רק בחלקם, למשל העיבודים של חנן וינטרניץ, שפעל בישראל בשנות החמישים והשישים הם עיבודים מופלאים שלא ניגנו בהם".


ברכה קול (תמונת יחסי ציבור)
 
בדיסק מנגן עמית דולברג בפסנתר ובמופעים מצטרף גם הקלרניתן גלעד הראל
 
"כן זה בהחלט בכוונה. זה נולד מעניין עקרוני אצלי שמוזיקה תמיד נעשית בשניים ויותר, היצירה על הבמה היא יצירה של קולגות, אתה האמן ואמנים שמופיעים אתך, אתה וקהל אבל התחושה היא של עשייה בצוותא. רצינו שאנשים שיגיעו למופעים יקבלו עוד משהו בנוסף למה שהם ישמעו בדיסק עצמו ולכן  הוא הצטרף, בחלק מן השירים, התפקיד שלו קבוע מראש באחרים  הוא מצטרף באלתור.  אני חברה באנסמבל מיתר שמנהל עמית דולברג ולכן העבודה המשותפת מוכרת היטב לשנינו".
 
ביקשת להדגיש את העובדה שבחיפה הכניסה חופשית ובתל אביב אפשר לרכוש כרטיסים במחירים שנעים בין עשרים לשישים שקלים, למה זה חשוב?
 
"סיפור חייו של לייבו לוין החל באוסטרו הונגריה של ערב מלחמת העולם הראשונה, ואחר כך הוא עבר את הנאצים, הוריו ואחיותיו נספו, הוא גויס לצבא האדום ושם נשפט כמשתף פעולה או כמרגל לטובת הנאצים והיה עשרות שנים בגולאג, חזר לרומניה אחרי המלחמה והגיע בסוף לישראל.
 
"לאורך הדרך הזאת היה לו קהל גדול של מעריצים שם ולימים גם כאן. עיון קל בעיתונות מגלה הערכה עצומה שהיתה כלפיו, גם בדברים שנכתבו עם מותו בארץ בתחילת שנות השמונים. היה חשוב לי שכל מי שהכיר, שמע, ידע, יגיע לשמוע את המופע ושעלות הכרטיס לא תהווה מחסום. המכון למוזיקה שמפיק את הקונצרט הלך אתי גם בעניין הזה ולכן חשוב לי להדגיש זאת".

הקונצרט יתקיים ביום רביעי, ה-24 בדצמבר 2014, בשעה 19:00, באולם 207, המשכן לאמנויות ע"ש ד"ר ראובן הכט. הכניסה חופשית. להזמנת כרטיסים: 04-8240715. קונצרט נוסף יתקיים ביום שני, 29 בדצמבר  ב-20:30 בקונסרבטוריון הישראלי ברחוב שטריקר בתל אביב.