בימים שני ושלישי השבוע תעלה תזמורת הבארוק הירושלמית בירושלים ובתל אביב את "הגר וישמעאל", יצירה לקולות ולתזמורת של אלסנדרו סקרלטי.

הקונצרטים האלה באים לגבות או לחזק את השקת תקליטור של  היצירה בביצוע סולנים ותזמורת הבארוק הירושלמית בניצוחו של דוד שמר.  אם כי הזמרים בהקלטה אינם זהים לחלוטים עם הזמרים שיופיעו  בקונצרטי השבוע.

השפחה שברחה עם בנה למדבר

סיפור "הגר וישמעאל" של סקרלטי, מתבסס  ברובו על פרק כ"א בספר בראשית. שרה, אשת אברהם בהריון שנים רבות אחרי בלותה. אלוהים מסדר לה נס, בעלה בן המאה היה לאב, לתינוק החדש יצחק. לאחר  ברית  המילה ליצחק, מתעוררים בשרה - שהיתה עקרה עד לאותו הריון גורלי – רגשות אימהיים בעניין הרכוש.

במשק הבית של משפחת "אבינו" חיה אשה נוספת, הלא היא הגר. ולהגר, השפחה המצרייה בן מאברהם ושמו ישמעאל. לא סתם בן אלא בן שנולד מזיווג ששרה יזמה, כשהבינה 14 שנים קודם ללידת יצחק שהיא עקרה ועדיף שלאברהם יהיה בן שיירש אותו.

לאחר שהרתה הגר החלה  שרה למרר את חיי הגר וזו ברחה למדבר. שם פגשה במלאך האלוהים שאמר לה שיוולד לה בן ושמו יהיה ישמעאל, כי האל שמע את צרותיה.  ושהיא תחזור  לשרה שמענה אותה, כי בסופו של דבר מבנה, ישמעאל יצמח עם ישמעאלי גדול הוא התינוק יעמוד בראש אותו עם. כך או כך ישמעאל- על פי הכתוב – צחק בזמן הברית ושרה התקוממה והורתה לאברהם לשלח את הגר ואת ישמעאל מעל פניה.

אברהם, שאהבתו להגר אינה פחותה מאהבתו לשרה, מהסס. הוא מתייעץ עם הרשות העליונה ואלוהים מורה לו לעשות כל מה ששרה מצווה עליו,  בסופו של דבר היא דואגת לעתידו של ילדם המשותף. בסצנה הבאה הגר שוב במדבר, הפעם עם בנה. במדבר – לא הרחק מבאר שבע- מתמקמת הגר ומניחה לבנה, שאוכל ומשקה לא בא אל פיו, למות. מלאך אלוהים מופיע שוב הפעם הוא משקה את הילד, מבטיח להגר שבנה יהיה לעם. השניים משתקמים והגר משיאה לבנה את אחת מבנות עמה, אישה מצרייה.   

זה הסיפור שסקרלטי החליט להלחין. הטקסט באיטלקית והוא מעשה ידיו של ג'וזפה די טו­ֹטיס, מי שסיפק לסקרלטי סיפורי עלילה לרוב לאופרות שלו.



דוד שמר (יח"צ)


אופרה בהסוואה

אחת הזמרות החדשות בהפקה החדשה היא טל גנור, השרה את תפקיד ישמעאל. טל בוגרת האקדמיה למוזיקה בתל אביב, שהתה שנה אחרת בוונציה להמשך לימודים ומתגוררת כעת בברלין "לומדת וניגשת לאודיציות בבתי אופרה ובפסטיבלים שונים". 

לאחרונה השתתפה בפסטיבל "מטינה פרנקה" באיטליה,  "פסטיבל שמוקדש בעיקר להעלאת יצירות פחות מוכרות. השנה הוא ציין את יום הולדתו הארבעים ולכן העלה גם יצירה מוכרת 'אורפיאוס ואאורידיקה' של  גלוק, שרתי שם את תפקיד אמור (שליח האהבה) הדמות השלישית באופרה. יצירה נוספת שהשתתפתי בה  שייכת לסוג היצירות הנדירות: 'הקרב בין הרקולס ואקלוס' של אגוסטינו סטפני, מלחין שפעל לפני הנדל בהנובר, גרמניה. היצירה הבלתי מוכרת זכתה לביצוע עכשווי בהשתתפות ארבעה זמרים וארבעה רקדנים".

בישראל  שרה בין היתר באופרה 'בראשית בצלילים' של משה זורמן לפני כארבע שנים. היא תשוב להופעות בחודש מרץ הקרוב לצדה של עינת ארונשטיין  ב'שירי נישואין ובגידות' בתל אביב ובירושלים.

"הגר וישמעאל" נקראת רש מית אורטוריה, האם מדובר באורטוריה או באופרה?

"חד משמעית באופרה. הכינוי אורטוריה הודבק ליצירה בגלל האיסורים שהוטלו על הפיכת  טקסטים תנ"כיים או בהשראת התנ"ך לחומר להפקה תיאטרונית, מעשה שהיה לדעת שליטי הדתות בבחינת חילול קודש.

"כשאתה בודק את היצירה, את עוצמת הרגש שכותב סקרלטי לדמויות השונות, את העובדה שאין דמות של מספר העלילה, כמו ביצירות הדתיות, או מקהלה שמפרשת, כמקובל  באורטוריות, עוד הרבה חזרות על מלים, כיאה לז'אנר, הרבה  די ברור שזו אופרה בהסוואה".



טל גנור (צילום: אילן בשור)


לשיר ילד במצוקה

כיוון שמדובר בהפקה מחודשת ואת מצטרפת אליה ולא נמצאת כאן, איך התכוננת?

"למעשה, זו דרך העבודה המקובלת של זמרי אופרה. אני מקבלת את התפקיד ומכינה אותו בעצמי, לומדת את הטקסט. אחד הדברים הראשונים כמובן הוא שהסיפור אינו התרגום של התנ"ך לאיטלקית, אלא טקסט איטלקי שכתב מחבר הליברית על פי הסיפור התנ"כי. מאחר ואני שולטת באיטלקית, קל לי להבין את השפה גם כאשר מדובר ביצירה שנכתבה בשנת 1684 על ידי המלחין שהיה אז בן 24 ולמעשה זו אחת האורטוריות הראשונות שלו.

"הסגנון מעניין כי רוב האופרה מושרת כשהזמר שר מול כלי אחד או קבוצה, ולא מול התזמורת כלה. מן הסתם סקרלטי, שהתחיל אז את דרכו, חיפש את הדרכים הטובות ביותר לתת לזמר נוכחות ובעיקר דאג לכך שהטקסט יובן והמלים לא תסתתרנה מאחורי צליל התזמורת. התזמורת קובעת אווירה בפתח היצירה ובהמשך קטעי הסולו הרבים. אלו הלימודים העצמאיים. 

בדרך אני מסתייעת גם בזמרים או מוזיקאים. אחת היועצות שלי הפעם היתה זמרת הבארוק האיטלקיה רוברטה מַמֶלי.  דוד שמר המנצח על ההפקה גם הוא זמין לסייע. לאחר שהכנתי את התפקיד בעצמי, אני מגיעה לחזרות בתל אביב, יש חזרות רק לזמרים ליד הצ'מבלו וחזרה עם תזמורת הבארוק. החזרה הכללית תתקיים ביום ראשון בבוקר".

בסיפור העלילה הקצר  יש כמה יסודות דרמטיים בולטים הקנאה של שרה, קנאה המסתיימת ברגע שהיא משיגה את מטרתה, סילוק הגר. לעומתה  הגר מיואשת. אברהם מהסס בהחלטה לסלק את הגר, שאותה אהב, הסבל של ישמעאל האם יש במוזיקה שלך הזדהות של המלחין עם הסובל, האחר,  השונה?

"ראשית,  זו הפעם הראשונה שאני שרה תפקיד של ילד. סקרלטי כתב תפקיד לזמרת סופרן, לא גבוה מדי, מעניין, פשוט ומאוד ישיר וכן בהבעת רגשות הסבל שלו. 

"אחד הרגעים היפים הוא דואט עם הגר (אביטל דרי בהפקה הזאת) במדבר. אין מים, הגר כבר מתכוננת למותו של הילד ופונה לשמים. היא מבקשת שאלוהים יעזור ואני, כילד הסובל, מצטרפת לתחנוניה ולמעשה התפקיד שלי מחקה אותה. ילד במצוקה עושה כמעשה המבוגר הנמצא לידו. אם תרצה החשיבה הזאת של המלחין מאשרת שוב שמדובר בראייה אופראית, תוך הבנת הדמויות.

"יש לי עוד רגע דרמטי  שקודם לדואט בסיפור העלילה. זהו קטע טריו, שבו אני שרה עם הגר ועם אברהם  (זמר הבס יואב וייס) ברגע שהוא מסלק אותנו מביתו. אנחנו, האם ובנה מזכירים לו שמדובר בילד מזרעו, מבקשים רחמים, כמי שמעולם לא פשעו כנגד אברהם. אני כילד המקבל אומץ ומנסה להעמיד את אברהם במקומו.  ככל שאני רואה את הטקסט, סקרלטי מזדהה עם הסובל ובמוזיקה של שרה יש יסודות רעים. הוא מראה לנו מה הוא חושב עליה. הסך הכל הכללי יצירה יפה ומרתקת".

הקונצרט יתקיים ביום שני ה-29 בדצמבר 2014 בשעה 20:00 באולם ימק"א ירושלים וביום שלישי ה-30 בדצמבר בשעה 20:00 בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, תל אביב. מחירי כרטיסים: 140/120/80 ₪, להזמנת כרטיסים: 02-6715888 . לרכישת כרטיסים