"האקורדיון היתה הבחירה הראשונה שלי," אומרת קסניה סידורובה, בשיחה מלונדון. סידורובה מגיעה  השבוע לשלושה שבועות, סיור הופעות ראשון בישראל, כאורחת  תזמורת  נתניה הקאמרית הקיבוצית במוזיאון תל אביב, וכן כשותפה בנגינה בהרכבים שונים.

היא מגיעה עטורת בפרסים ראשונים בתחרויות לאומיות ובינלאומיות  רבות ורשימה של הופעות עם תזמורות נודעות, בהחלט לא עניין שגרתי כשמדובר באקורדיון.

ילדה ואקורדיון

"את הכלי הכרתי באחת החופשות שביליתי כילדה אצל סבתא. נולדתי בריגה, לטביה ונסעתי לסבתא ברוסיה. סבתא ניגנה בכלי העממי והמוכר וכשחזרתי הביתה לריגה התחלתי ללמוד את הכלי ברצינות".

איך קיבלו את ההחלטה שלך בבית?
 
"קיבלו, למרות שבוודאי מסביבי  כולם רצו ללמוד פסנתר או כינור, וכשאימא הביאה אותי לקונסרבטוריון העירוני בריגה, אמרו לה שאני קטנה מדי. התשובה הזאת דרבנה אותי עוד יותר ושבתי כעבור חודשים ספורים, עדיין ילדה קטנה אבל ילדה חזקה שמוכנה לעשות הכל כדי ללמוד את הכלי".
 
ילדה קטנה וחזקה ובכל זאת לא התחלת בכלי הגדול שאת מופיעה איתו היום אני מניח שבנוסף למשקל, מן הסתם לא היו רואים אותך מאחורי הכלי
 
"לא התחלתי בכלי הגדול אלא בכלי מעט קטן יותר. דילגתי על הכלים הקטנים ממש".
 
ומשם אחרי לימודי הבסיס באו לימודים באקדמיות לכלים עממיים?

"לא בדיוק, לאחר כעשר שנות לימוד, נרשמתי והתקבלתי לאקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון ללימודים לתואר ראשון ובהמשך לתואר שני".

קסנייה סידורובה (צילום: יחסי ציבור)

שינוי מעמדו של האקורדיון

וככל שאני יודע ברוסיה יש אקדמיות לכלים של מוזיקה עממית, גם בישראל האקורדיון נחשב לכלי של מוזיקה עממית ולא כלי שנלמד לצד כלי התזמורת, הפסנתר או הזמרה
 
"זה נכון, במקומות רבים בעולם הכלי נחשב לכלי עממי ונלמד ככזה. אבל לפני כמה עשרות שנים, נוצר אקורדיון שונה מזה העממי. לכלי יש מקלדת פסנתר ליד הימנית והיד השמאלית מבצעת שלי פעולות מושכת ולוחצת את המפוח של הכלי  על מנת לספק אוויר להפקת הצלילים ובה בעת מנגנת על 120 כפתורים (הגודל המירבי יש אקורדיונים קטנים יותר) .
 
"הנגינה עליהם דרך אגב היא ללא יכולת לראות אותם, צריך להכיר אותם בעל פה. בכלי המסורתי הכפתורים האלה מספקים ליווי אקורדי, כלומר לחיצה על כפתור אחד משמיעה כמה צלילים בו זמנית. השינוי שבוצע בכלי היה שהיד השמאלית מפיקה צלילים בודדים ואז הכלי יכול לנגן יצירות קלאסיות כי הנגן שולט במקלדות כמו נגן עוגב.

"סוג האקורדיון הזה שינה את מעמדו של הכלי בעולם האקדמי ובשניים או שלושה העשורים האחרונים ניתן להשלים לימודים אקדמיים במוסדות מוכרים למוזיקה, כולל לימודי תיאוריה שבהם מחויבים כל הסטודנטים וכמובן לנגן רפרטואר קלאסי.
 
"עוד כלי שרק בעשרות השנים האחרונות, היה לכלי אקדמי מוכר באקדמיה הוא המנדולינה. את זה אתה בוודאי יודע, כי לישראל יש כמה מנגני המנדולינה הטובים בעולם ואני מופיעה לעתים קרובות עם אבי אביטל במקומות שונים באירופה". 
 
איך זה שדווקא בלונדון פועלת מחלקה לאקורדיון, ברוסיה ובאיטליה יש מסורת של כלי עממי, וגם כאן בישראל...

"באי הבריטי יש מסורת נגינה באקורדיון, גם לסקוטים וגם לאירים. לאנגלים היתה בעיית תדמית עם הכלי שנקרא בלשון העממית squeeze-box  (תיבת לחיצה), אבל הזמנים משתנים וכולם מקבלים את הכלי היום".

1,500 כלים בשנה
 
את מנגנת על אקורדיון מתוצרת  "פיג'יני". בישראל היו פופולריים כלים מתוצרת "הונר" הגרמנית, ומאיטליה זכו כאן לכבוד גדול חברות כמו "פאולו סופרני", "סטראדלה"
 
"למען האמת כל האקורדיונים האיטלקים הנודעים מיוצרים באותה עיר. כמו שקרמונה היא עיר הכינורות וכלי הקשת באיטליה, כך העיר קסטֶלפידַרדוֹ, שבמרכז המגף האיטלקי בצדו המזרחי במחוז אנקונה, היא עיר האקורדיונים.
 
לפאולו סופרני שהזכרת יש מקום של כבוד בתעשייה. במיתולוגיה של הכלי מסופר שמתי שהוא באמצע המאה ה-19 שהה בבית משפחת סופרני בכפר לא רחוק מן העיר קסטלפידרדו, אורח אוסטרי  שהגיע עם כלי נגינה שהומצא זמן קצר קודם לכן באוסטריה. בן המשפחה  שראה את הכלי, התלהב  והחל לחשוב עליו כעל מקור פרנסה. הוא גייס את המשפחה והחל לייצר את הכלי שנקרא בהתחלה 'הרמוניקה'.

"הכלי התחבב על איכרים ככלי שמלווה מחולות עממיים, הוא נמכר בירידים ובאחד הירידים הגדולים בפריז הוא הפך לכלי  שנמכר למקומות רבים בעולם. סופרני זז מן הפרברים למרכז העיר וקסטלפידרדו היתה למרכז עולמי לאקורדיונים. פיג'יני היא כיום החברה שמייצרת את המבחר הגדול ביותר של סוגי אקורדיונים. ולפי העיתונות הם מייצרים 1,500 כלים בשנה. צריך לזכור שמדובר בכלי שמיוצר ידנית".

 מבאך ועד בכלל

מה על רפרטואר, הרי הכלי הוא חדש יחסית וכמובן שהמלחינים הקלאסיים הגדולים לא חיברו לכלי יצירות?
 
"היום יש רפרטואר די עשיר של מוזיקה חדישה, מלחינים כמו לוצ'אנו בריו, סופיה גובאידולינה, לינדברג ואחרים כבר חיברו יצירות לכלי. מלחינים כמו קרל ג'נקינס, הנס אברהמסן, סטפאנו גבאסוני, סמנתה פרננדו, פטריק נאן ואחרים כבר חיברו לי יצירות שאיתן אני מופיעה.  לאחר השינוי שנעשה בכלי אפשר לנגן בו למעשה הכל מבאך ועד בכלל. 

"יש לי הופעות סולניות רבות ובהן אני מנגנת יצירות חדשות, לצד באך, סקרלטי, שניטקה ואחרים.   יש גם רפרטואר  מיוחד כמו יצירה של פרוקופייב שניגנתי עם תזמורת בית האופרה מארינסקי בסנט פטרבורג.
 
בישראל היא תופיע בהרכבים שונים במוזיאון תל אביב עם סולני תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית לצד הכנר בוריס ברובצין ועם אותה תזמורת בתכנית אחרת  באשדוד, עין החורש, נתניה, עין השופט, גבעת ברנר ועוד בניצוח סלים עבוד אשקר ועוד בחיפה בהופעה עם האבובן יגאל קמינקא והחלילן רמי טל. בתכניות השונות תנגן סידורובה יצירות של שניטקה, באך, ברטוק, שוסטקוביץ', מוצרט ופיאצולה ומן הסתם עוד הפתעות.  

קונצרטים במוזיאון תל אביב: יום רביעי, 11 במרץ ב-20:30 תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית בניצוחו של רומן שפיצר , 16 במרץ ב-20:30  - הסדרה האקסלוסיבית בגלריות המוזיאון עם הכנר בוריס ברובצין. 17 במרץ במסגרת סדרת מופת א'  ב-20:00 .

קונצרטים עם תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית:  יתקיים ב-19 במרץ 2015 ב-20:30, היכל התרבות נתניה, ה-21 במרץ ב-20:30, אולם קיבוץ גבעת ברנר, ה-22 במרץ ב-20:30, אולם קיבוץ עין החורש, ה-23 במרץ ב-20:00, היכל התרבות אשקלון, ה-24 במרץ ב-20:30, היכל התרבות כפר סבא, ה-26 במרץ ב-20:30, אולם קיבוץ עין השופט, ה-28 במרץ ב-21:00, מוזיאון תל אביב. להזמנת כרטיסים: 077-4661766.
 
לרכישת כרטיסים