לרגל פסטיבל "בעיקר מוצרט" מספרים אנשי התזמורת על התמורה האמנותית של הפסטיבל להם ולקהל
"הפסטיבלים של התזמורת בהחלט שינו את דפוסי העבודה שלנו" אומר יואל ליפשיץ אבובן הסינפונייטה הישראלית באר-שבע, ערב פתיחת פסטיבל "בעיקר מוצרט".
הפסטיבל ייפתח ביום רביעי השבוע, 25 במרץ 2015 בהיכל אמנויות הבמה בעיר יכלול ארבעה קונצרטים ויסתיים ביום שני ה-30 במרץ.
"לפתע לתזמורת יש צליל גדול יותר"
"במשך העונה, ולמעשה לאורך השנים כולן אנחנו הנגנים מתמקדים ביצירות בקונצרט", מספר ליפשיץ, "ערב אחד היידן, ערב אחד יצירה חדשה, ערב אחר מוזיקה קלה או עיבודים של שירים ישראליים מוכרים ופתאום כשעובדים בדחיסות כזאת, החל מהחזרות בבית, דרך החזרות באולם עם חברי התזמורת וכמובן בסוף בהופעה עצמה וכל הזמן מוקדש למלחין אחד וליצירותיו השונות, הראייה משתנה.
"אני נחשף לתהליכים שעוברים על המלחין עצמו. אני מוצא את עצמי משוחח עם המלחין. בשנה שעברה כשהתמקדנו ביוהנס ברהמס, מלחין שאת יצירותיו התזמורת אינה מנגנת בדרך כלל, כי הן כתובות לתזמורת סימפונית גדולה, הרגשתי בראייה הכוללת שכאן אולי קטעים מסוימים צריכים להישמע כך ולא אחרת וזאת מתוך ההקשר הכללי. כמובן שהלחץ עלינו הנגנים הוא גדול הרבה יותר - תכניות שונות בפרק זמן קצר ביותר, חזרות ממושכות יותר ודחיסות של עבודה יומיומית - אבל התמורה האמנותית גדולה. התגובה שלנו, הנגנים, לא נשארת על הבמה בלבד היא מהדהדת בקהל".
כלומר?
"הקהל, המאזינים שלנו, הקבועים והאורחים לא מקבלים בדרך כלל את הסימפוניות הגדולות של בטהובן שנוגנו כאן לפני שנתיים או את הסימפוניות של ברהמס שהזכרתי, שנוגנו בשנה שעברה. לפתע יש לתזמורת צליל גדול יותר והקהל בהחלט מעריך את השינוי ומקווה לעוד מנות מוזיקה מהסוג הזה".
מוזיקה קאמרית וסימפונית ביצירה אחת
השנה המלחין הוא מוצרט ואותו הסינפונייטה מנגנת לעתים יותר מזומנות
"נכון, אבל גם כאן דפוס העבודה הוא שונה בזכות הדחיסות של רצף המופעים. ההתמקדות היא בעיקרה בסימפוניות המאוחרותשל מוצרט. ננגן את הסימפוניות מס' 36, 38 39 ו-41 האחרונה. ננגן גם את הפתיחה לאופרה 'חסדי טיטוס' יצירה שמוצרט חיבר בשנת חייו האחרונה.
"היצירות הסולניות הן הקונצ'רטו לנבל ולחליל שמוצרט חיבר לסדרת קונצרטים בפריז ואני אשתתף יחד עם חברי נשפני התזמורת שירה אליאסף הקלרניתנית, רולנדו קסאדה, נגן הבאסון ורומן קוט הקרנן בסימפוניה הקונצרטנטית שמוצרט חיבר לארבעת הכלים האלה, יצירה קלה יחסית לנגנים הסולנים. זו יצירה יפהפייה שבמהלכה נוצר דיאלוג לא רק בין הסולנים לבין התזמורת אלא בינינו לבין עצמנו, כלומר יש לנו יצירה שיש בה מוזיקה קאמרית ומוזיקה סימפונית ביחד.
"עוד נזכיר את 'מוזיקת ליל זעירה', גם היא יצירה מאוחרת, ואת שתי היצירות שנכללות בתכנית הפסטיבל והן של מלחינים מאוחרים, יצירות שנכתבו בהשראת המוזיקה של מוצרט. המוקדמת בהן היא 'מוצרטיאנה', הסוויטה התזמורתית שחיבר צ'ייקובסקי והיצירה האחרת היא 'מוצרט א-לה היידן' של אלפרד שניטקה מלחין רוסי גם הוא שהלך לעולמו בשנים האחרונות של המאה שעברה. שניטקה ניהל דיאלוג ממושך עם מלחינים מעידנים מוקדמים ובהם גם מוצרט. וכאן הוא אפילו מחבר את עצמו למוצרט ולהיידן גם מוזיקלית וגם התנהגותית. חכם ומשעשע בה בעת".
שפת האהבה של מוצרט
יוסטוס פרנץ, מנהלה המוזיקלי של התזמורת, מסביר בכמה משפטים את יחסו או היחס של בן התקופה שלנו למוזיקה של מוצרט: "אם ננסה להבין את המוזיקה של מוצרט באמות המידה של אלגנטיות, זריזות, נמרצות נפסיד משהו. מה שאני יודע מתוך ניסיון של עשרות שנים של נגינת מוצרט וניצוח על יצירותיו הוא פשוט מאוד: ככל שאני מנגן אני יודע שתמיד יש מקום להפתעות. רכשתי את הערכתי לרובן הגדול של יצירותיו משום שאני מגלה בכל פעם מחדש עד כמה קשה ותובעני לנגן אותו.
"לכאורה היצירות נשמעות מרחפות, מובנות, קלילות. כאדם אני שומע את המוזיקה וזו מביאה אותי להרהורים על אהבה, על שמחה, על אושר, ובה בעת גם על בדידות, ייאוש ותחושת אובדן. חיים ומוות הכרוכים יחד בהוויה המוזיקלית שלו. אפשר לדבר על המוזיקה של מוצרט כמראה לחיים על הטוב והרע שבהם אבל לדידי אילו היתה לאהבה שפה משלה, היא היתה נשמעת כשפתו המוזיקלית של מוצרט".
יוסטוס פרנץ (צילום: דייגו מיטלברג)
"הפסטיבלים השנתיים של התזמורת." אומר עופר סלע מנכ"ל הסינפונייטה, "משמעותם חגיגה גדולה מצד אחד וריכוז מאמצים של כולנו, בראש ובראשונה הנגנים, אבל גם צוות המשרד כולו. דבר אחד אני יודע כבר מאז שהתחלנו באירועים השנתיים האלה שהקהל מחכה לחגיגות המוזיקה. ההוכחה בנוכחות הקהל. כל מנוי מקבל בתוך חבילת הקונצרטים שלו כרטיס לקונצרט אחד מתוך הארבעה ובכל זאת האולמות תמיד מלאים, כלומר, המנויים רוכשים כרטיסים גם לקונצרטים הנוספים".
ויש גם מי שאינם מנויים?
"כמובן. יש לנו תמיד קהל שאינו רוצה ואינו מוכן להתחייב לכל השנה מראש ונוכחותם בולטת כאן עוד יותר. עוד בולטת נוכחותם של מאזינים צעירים יותר בפסטיבלים. אני יכול לדבר על ממוצע גילים צעיר יותר בכשני עשורים בקונצרטים המיוחדים".
"פרנץ מכין את התזמורת גם לקונצרטים שעליהם הוא לא מנצח"
התכנית צפופה מאוד וכוללת שמות של סולנים שבאים למעשה לימים ספורים במהלך הפסטיבל, איך התזמורת נערכת?
"יש כאן כמה שלבים של היערכות. לאחר שנקבעה התכנית שעל רובה הגדול מחליט כמובן המנהל המוזיקלי, אנחנו מנהלים דיאלוג על צורת העבודה ועל הסולנים. יוסטוס פרנץ מכיר היכרות אישית מוזיקאים רבים ופונה אליהם. השנה בין היתר הוא ינגן את הקונצ'רטו לשני פסנתרים עם בנו, כריסטופר טייטן (הבן העדיף לאמץ את שם המשפחה של אמו). אבל את הסולנים ישראלים המופיעים בכל העולם כמו החלילנית אסתי רופא והנבלאי סיוון מגן הוא אינו מכיר - אנחנו המלצנו עליהם בחום והוא קיבל.
"לעומת זאת הוא ביקש ועמד על כך שאת הסימפוניה הקונצרטנטית ינגנו נשפני התזמורת. הכל נעשה בדיאלוג שנמשך כל השנה. מעשית, פרנץ מגיע לתקופה ממושכת לפני הפסטיבל ומכין את היצירות כולן כלומר הוא עושה עבודה של מנהל מוזיקלי וגם של מנצח הבית. הוא מכין את התזמורת גם לקונצרטים שעליהם הוא לא ינצח. כשמגיע המנצח האורח הוא פוגש תזמורת מוכנה.
"עדיין זה לא מצמצם את לוח הזמנים הצפוף. השנה לעומת השנתיים הקודמות, המלחין המדובר מוכר היטב לנגנים וגם לא דורש הגדלת מספר הנגנים שנדרשנו אליו בשנתיים הקודמות".
סיוון מגן (צילום: יחסי ציבור)
בין הסולנים מופיע גם שם של אחד המוזיקאים המפורסמים בעולם, נגן הוויולה יורי בשמט
"נכון והוא גם מנגן יצירה שבה הוא סולן שותף ולא לבדו על הבמה, הוא יחד עם הכנרת קסניה דוברובסקיה יגנו את הסימפוניה הקונצרטנטית לכינור ולוויולה. אין כל ספק ששמו של יורי בשמט עשה משהו למכירות והקונצרט בהשתתפותו היה הראשון שנמכר כמעט כולו, צריך לזכור כמובן שבבאר שבע יש כמובן קהל גדול של יוצאי רוסיה ומדינות חבר העמים ששם כזה כמובן מביא אותם לאולם".
קסניה דוברוביסקה (צילום: יחסי ציבור)
גילוי נאות: כותב שורות אלו ירצה לפני הקונצרט האחרון בפסטיבל על מורשתו של מוצרט.
Mostlyוצרט - פסטיבל אביב קלאסי בנגב יתקיים בתאריכים 25 במרץ – 30 במרץ 2015 במשכן לאמנויות הבמה באר שבע.