העונה החדשה של סימפונט רעננה (2015-16) שמה דגש על יצירות חדשות של מלחינים ישראליים ועל יצירות של מלחינים יהודיים.
 
המנהל המוזיקלי של התזמורת והמנצח שלה עומר מאיר ולבר, המלחינים חיים פרמונט, עודד זהבי ורוני פורת מספרים על היצירות.

היידן בהילוך אחורי 

עומר, איך תיפתח העונה הבאה?
 
"בקונצרט הראשון אנצח על יצירה חדשה של רונן שפירא, מלחין  שאני מאוד שמח לנצח על כל יצירה שלו.  הנושא המרכזי בקונצרט הפתיחה הוא "בטהובן והמיתולוגיה". שחקן יגיש בשירה ובמשחק את 'איתקה' של קונסטנטין קוואפיס ואת 'אם' של רודיארד קיפלינג למוזיקה של שפירא.  ועוד באותה רוח, מיצירותיו של בטהובן: 'קוריאולן', 'יצורי פרומתיאוס', 'לאונורה' מס' 3. ירון רוזנטל ינגן את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 אופ. 15 של בטהובן".

מה תכננתם בהמשך?
 
"קיבלנו בתזמורת החלטה מבנית שלפיה אנחנו לא עובדים רק עם 'קול קורא' של משרד התרבות, אלא יוצרים יצירות חדשות רבות ומשכנעים את המלחינים ליצור בשבילנו כחלק מאמירה אמנותית רחבה. חשוב לי לנגן כמה שניתן ולתת במה לכמה שיותר מלחינים ויצירות ותכף נרחיב בכך.  
 
"אבל נתחיל דווקא בהיידן. בשנים האחרונות אני מרגיש מאוד  נוח עם המוזיקה של היידן ובאפריל הבא אנצח על תכנית מיצירותיו, סימפוניה, קונצ'רטו לפסנתר  שאנגן, קונצ'רטו לקרן שינגן איתמר לשם ולתכנית הזאת הוספנו יצירה של חיים פרמונט שהיא  הפוכה לסימפוניית הפרידה שלו. כלומר  היצירה נפתחת בנגן אחד והבמה מתמלאת".
 
 את היצירה חיבר פרמונט לפני כ-15 שנים לקונצרט פרידה של המנצח סטנלי ספרבר מתזמורת  חיפה . לדברי פרמונט: "היצירה מתחילה כשהבמה ריקה מנגנים כשרק עמודי התווים, הכסאות, תופי הדוד והקונטרבסים (ללא הנגנים) ניצבים עליה. הנגנים היחידים על הבמה הם שלושה חצוצרנים אשר פוצחים בתרועה – אליה מצטרפים שלושה טרומבונים, אחריהם הקרנות, תופי הדוד – וכן הלאה.
 
"תוך כדי הנגינה עולה כל התזמורת על הבמה. מעין  סימפוניית הפרידה של היידן בהילוך אחורי. בעבר פתחה היצירה תכנית והשתלבה בפתיחתה של יצירה אחרת. הפעם היא משולבת בתכנית שהיא כולה היידן. זה יהיה הקשר חדש".

חיים פרמונט (צילום: מירי שמיר)
 

יצירה על מחאה חברתית לזמרת סופרן אקטיביסטית
  
בינואר  יגיע לתזמורת המנצח  קרלו גולדשטיין שכבר ניצח על הסימפונט ובתכנית שלו כלולה יצירה חדשה של עודד זהבי, יצירה שעניינה מחאה חברתית.
 
עודד זהבי טוען כי "יש מחלוקת היסטורית לגבי יכולתה של המוזיקה לשנות את פני המציאות אבל כמוזיקאי שחי בישראל של היום אני מרגיש את הצורך והיכולת לכתוב יצירה שמבטאת את התחושות שלי על העוולות החברתיים, על היחס למיעוטים על ההשתקה ועל הקושי והמורכבות של הקיום החברתי פה.

"עשיתי את זה ביצירות קודמות שלי ואני עושה את זה ביצירה החדשה בצורת  דיאלוג עם כמה שכבות היסטוריות, יש בה התכתבות עם כמה שירי מחאה ידועים ממלחמת האזרחים האמריקאית ומלחמת העולם השנייה, עם שירי עבדים  ואפילו עם שיר אחד ממחוזות הבונד האידישאים ('הבלדה על חנל'ה') לצד הלחנות חדשות לשירים שעניינם המציאות החברתית כאן בארץ (של המשוררות תהילה חכימי, סיגלית בנאי) ושני שירים בערבית.
 
"העוני. הדיכוי. התקווה מהדהדים ביצירה הזו. היא נכתבת עבור זמרת הסופרן מירב אלדן (דנינו) שהיא דמות מרתקת בפני עצמה. זמרת בעלת הכשרה קלאסית שהיא גם פעילה חברתית ואקטיביסטית מובהקת. היא עצמה שרה גם לידר ושירי עם מרוקאיים והיא תוצר יוצא דופן של המציאות החברתית והמוזיקלית. והיתה גם שותפה גדולה בתהליך גיבוש היצירה".

יצירות אסורות בגרמניה הנאצית
   
"עוד במסורת של השנים האחרונות סימפונט רעננה  תתמקד ביצירות של מלחינים יהודים ובהשראת יוצרים יהודים" מספר ולבר. "כך למשל בחודש מרץ אנצח על יצירה חדשה של אלה מילך שריף המבוססת על שירים של משוררת היידיש ביילה שכטר-גוטסמן, ניצולת שואה שחייה בניו יורק. לא יצירה שמבוססת על נעימות יידיש מוכרות אלא מוזיקה שתלך עם השפה ועם הסגנון המוזיקלי האידי הידוע למקום אחר למקום חדש. 
 
"מרטין פישר-דיסקאו (בנו של הזמר המפורסם דיטריך פישר-דיסקאו)  ינצח על תכנית שכוללת יצירות של מלחינים יהודים שהיו גם פסנתרנים שפעלו בגרמניה במחצית השנייה של המאה ה-19, שלמה ידאסון ופרידריך גרנסהיים, יצירות שכמובן  היו אסורות בהשמעה בגרמניה הנאצית והנה הזדמנות לחשוף אותן לקהל בישראל.
 
מה תוכל לספר עליהם?
 
"שלמה ידאסון, נולד בברסלאו (וורוצלב, פולין כיום) ולמד בבית הספר למוזיקה שיסד מנדלסון. מאחר וכיהודי  לא יכול היה לקבל משרה של נגן עוגב בכנסיות הגרמניות, היה למוזיקאי בבתי כנסת בגרמניה. הוא היה תלמידם של איגנץ מושֶלֶס ופרנץ ליסט ובהמשך היה גם המורה של מלחינים רבים והידועים שבהם היו  אדוורד גריג הנורבגי, פרדריק דיליוס האנגלי, פרוצ'ו בוזוני  הגרמני-איטלקי וגם כמה מלחינים אמריקניים.
 
"פרידריך גרנסהיים צעיר יותר מידאסון, נולד בוורמס (מוכרת כוורמיזא) גם הוא למד אצל מושלס וניהל קריירה מרשימה כמנצח בערים חשובות באירופה ובין היתר בפריס שם נמנה עם חוג המלחינים שכלל את סן-סאנס, לאלו ורוסיני. הוא לימד בקלן ובין תלמידיו היה הומפרדינק (מחבר האופרה "הנזל וגרטל"). יצירתו "שירת מרים" נחשבת לאחת הטובות שלו והיא תנוגן ככל הנראה לראשונה בישראל".

עומר מאיר ולבר  (צילום: שי סקיף)  

היתום שהפך לנוירולוג ילדים בכיר
   
עוד בעונה הבאה יבוצעו יצירות של נעם שריף של גיל שוחט, של דורון סלומון. המנצח רוני פורת  ינצח על יצירה שחיבר לפני שנה כמוזיקה לסרט  והגדיל אותה לממדים סימפוניים.  הסיפור הוא סיפור אמיתי, מימי מלחמת העולם השנייה בבלגיה.

 
רוני פורת מספר על היצירה: "בתום מלחמת העולם השנייה, פרופסור שאול הראל, היום נוירולוג ילדים בכיר בעל שם עולמי, נותר ילד יתום בבלגיה. הוא הגיע למוסד ילדים עם עוד ילדים שהיו מוסתרים במהלך המלחמה, ושם פגשו בזיגי הירש, מדריך ששרד את אושוויץ. נפשם של שאול וילדי המוסד נקשרה בנפשו של זיגי שידע בדרכו הטבעית והייחודית לחזק ולרומם את רוחם, ולהשיב את החיוך אל פניהם.
 
"ברבות הימים הפך זיגי ל'גורו' בתחומו בבלגיה וברחבי אירופה, כמטפל בילדים וכמטפל משפחתי. שישים שנה לאחר שנפרדו דרכיהם של שאול וזיגי לאחר ששאול עלה ארצה, נפגשו השניים לארוחה בבריסל וגילו את הקשר ביניהם וסיפור מטלטל, המגולל בתוכו מקריות מצמררת, קשר שלא ידעו עליו ואשר חיבר ביניהם מחדש. בדצמבר כשחגג זיגי את יום הולדתו התשעים הקדיש לו שאול הראל את היצירה, שאותה יבצע עמנואל חנון".

רוני פורת (יח"צ)
 

לפרטים נוספים באתר סימפונט רעננה   ובטל': 09-7457773.