"ליל הפילוסופיה והאמנות", יוזמה של המכון הצרפתי בישראל, הוא הזמנה לציבור הרחב, הנוטה למקם את הפילוסופיה, לרוב, במעין מגדל שן של הוגים מסוגרים מעם, לבוא ולטעום מהשיח הפילוסופי, ולגלות עד כמה רלבנטי שיח זה לכאן ועכשיו שלנו, במהלך מסלול לילי המשלב פילוסופיה, הקרנות סרטים ומופעים המתפרשים על פני תשעה אתרים ו-15 מתחמים.

ב-28 במאי, בין השעות 18:00 עד אור הבוקר שלמחרת מוזמן הקהל הרחב לחללים השונים של המכון הצרפתי בתל אביב לפאנלים , הקרנות סרטים עד אור הבוקר,  רבי שיח הקראות ודיונים, ותכנית מוזיקלית וכן לשיחות במרכז סוזן דלל ובמרכז לאמנות עכשווית. גם במוזיאון בנק דיסקונט ישמע הקהל שיחות בנוגע לשאלות שונות המעסיקות את חיינו ואת מחשבותינו, וכך גם בגלריה שלוש, גלריה זומר, בית הקפה רוטשילד 12, מסעדת הקנטינה, ותולעת ספרים.

75 פילוסופים ישראלים, 15 פילוסופים צרפתיים, ושמות כמו  א"ב יהושע, חביבה פדיה, דורי מנור, זאב שטרנהל, מישל קישקה, רועי צ'יקי ארד, אפרת מישורי, ניר ברעם, ערן סבאג, שהם רק חלק קטן משמות המשתתפים בלילה הפילוסופי. הקהל הרחב מוזמן לשוטט בין האתרים, לפתוח את הראש לכיווני מחשבה שונים ולגלות עד כמה קרובה הפילוסופיה גם לאמנות וגם לרחוב.

פילוסופיה נגישה לכולם

"אנחנו מזמינים באמת את כולם", אומר הפילוסוף רפאל זגורי-אורלי, אוצר תכנית הלילה. "אני לא מתאר לעצמי לרגע להגיד לך שאנחנו פונים לקהל כזה או אחר. אני באמת מאמין שפילוסופיה היא משהו שנגיש לכולם, וצריך באמת לא לפחד מהמורכבות, כי לא לחשוש מפילוסופיה זה לא לחשוש ממורכבות, זה פעם אחת, לפחות, לצאת קצת מהשיח הרגיל, הקצת רדוד, המאוד מתיימר לדעת מה נכון ומה לא נכון, ובאמת לנסות לשמוע אנשים שכל הזמן מתעסקים ב..."

אופציות נוספות

"כן, ובריבוי הזה ובהטרוגניות הזו, וגם, אני מעז להגיד את המילה הגדולה הזו, במקור שלנו. הרי במקור שלנו אנחנו מרובים, יש לנו יותר מזהות אחת, הרי כולנו מבינים את זה וכולנו כל הזמן נעצרים באיזו שהיא אידיאה פיקס, באיזו שהיא זהות אחת, מקובעת, ואני חושב שאפשר לנסות ולהיחשף למורכבות שבעצם מגדירה אותנו, ואומרת עלינו כל כך הרבה יותר ממה שקורה פה רוב הזמן".


רפאל זגורי אורלי (מקור: אתר שגרירות צרפת בישראל)

הערב מתנהל תחת הכותרת של החיבור בין הפילוסופיה לבין האמנות. מהו החיבור הזה מבחינתך?

"עבורי החיבור הוא כמעט טבעי, קודם כל בגלל שאני פילוסוף בהכשרתי באופן כללי, ובגלל שאני מאוד קשור ל'בצלאל', והייתי ראש התואר השני של בצלאל לאמנות במשך ארבע שנים. נוסיף לזה שהמסורת הפילוסופית שממנה, כביכול, אני בא, שזו המסורת האירופאית, הקונטיננטלית, כמו שאומרים, העניקה חשיבות מאוד גדולה לאמנות, למחשבה על אמנות, לדו-שיח בין אמנות לפילוסופיה.

"נקודת החיבור הראשונה, אולי, שאני חושב עליה, היא ששניהם, גם האמנות וגם הפילוסופיה, מזמינים אותנו לחשוב ללא ידע מוקדם".

זה משפט שמפתיע לשמוע, לאור המחשבה הראשונית של רבים מאיתנו שרואים את הפילוסופיה כמשהו גבוה ומרוחק מעם

"זה לא מפתיע אם את מבינה שהפילוסופיה לא מתעסקת בידע, אלא במחשבה. פילוסוף שחושב עם ידע נתון מראש, לא חושב. ואני חושב שזה המקום שבו נפגשות הפילוסופיה והאמנות, ששתיהן הן מחשבה רדיקלית וחופשית. יש פה עניין של חופש".

גם האמנות עוסקת במוצר שמשאיר לצופה מקום נרחב לערבב בו את עצמו

"והייתי אומר שהפילוסופיה משאירה המון מקום לחופש של כל אחד ואחד, ובאמת לאיזו שהיא מחשבה על מקומנו בעולם".

ולכאן נכנסת ההזמנה שלכם את הציבור ללילה הפילוסופיה?

"אנחנו פונים לציבור הרחב קודם כל מתוך מסורת פילוסופית מאוד חשובה של דו-שיח עם העולם, עם הציבור, עם האוניברסלי, עם הקטגוריות האוניברסליות. אני חושב שפילוסופיה תמיד פנתה לציבור הרחב. יש תופעה מאוד חשובה שאני לא מוותר עליה שנקראת האקדמיה, כמובן מוסד מרכזי בחיים שלנו, אבל הפילוסופיה צריכה לדעת קצת לפעמים לצאת מהאקדמיה לרחוב, ולהתנתק קצת מהשפה ומהז'רגון האקדמי, ומאיזו שהיא הסתגרות בתוך עצמה, ולהתקרב יותר לשאלות של כל אחד ואחד. זה מה שהיא עשתה תמיד.

"ברור, יש פה איזה חוט דק שאנחנו מתמודדים איתו, של איך לשמור על המורכבות והעומק הפילוסופיים, ועל השאלות שכולנו מתמודדים איתן, ולפנות לכולם, ולהיות שקופים ומובנים וקומוניקטיביים, אנחנו נמצאים פה בתוך איזה שהוא מתח, אבל חשוב גם להתמודד איתו".

לילה של  פילוסופיה ואמנות - כל הפרטים

מבט פילוסופי על כלכלה

מהן השאלות המרכזיות שתדונו בהם במהלך הלילה?

"את מתארת לעצמך, כמובן, שאין סוף לשאלות הפילוסופיות ולכל השאלות החשובות, אבל ניסיתי לחשוב, לפחות לגרסה הראשונה של הלילה, שאני מאוד מקווה שנמסד ונהפוך לאירוע שיתרחש כל שנתיים, על השאלות שמעסיקות את החברה הישראלית במובן הכי הכי מיידי והכי דחוף.

"יש פה ממד של חירום מסוים, ובגלל זה נגיד, שאלת הזהות, שהיא שאלה שעוברת השטחה ורידוד נוראיים בשיח הישראלי, כל השאלות סביב המתח בין דת ומדינה, בין יהדות ומדינת ישראל, קיבלו איזה שהוא מעמד מרכזי".

והשאלות שמחברות את הפילוסופיה לאמנות?

"יש הקרנות של סטודנטים ובוגרים של בצלאל, ולפחות כמה פאנלים סביב שאלת האמנות וביקורת האמנות. מהי ביקורת היום היא שאלה מרכזית עבור בתי ספר לאמנות, ובטח כזו שמעסיקה את 'בצלאל'. זו שאלה  שקשורה גם לאיך מלמדים אמנות, שהיא שאלה ותיקה כמו ההיסטוריה של האמנות, והיא מאוד ותיקה גם לגבי פילוסופיה, שהרי איך אתה מלמד משהו שהוא לא עניין של דעת.

"יש פאנלים עם שני אורחים מאוד חשובים מצרפת, האחד הוא ניקולא בוריו, ראש בית הספר לאמנות 'דה בוזאר',  החשוב ביותר בצרפת, שחוזר כבר בפעם השנייה לארץ, ואנחנו מאוד שמחים, כי הצלחנו ליצור קשר עם דמות מאוד חשובה בעולם האמנות. מגיע גם ראש בית הספר לקולנוע Le Fresnoy, מהחשובים בצרפת ובעולם, אמן, במאי וסופר מאוד חשוב, אלן פליישר, שידבר על הוראת קולנוע, או לאן הולך הקולנוע היום, וישוחח עם אוהד לנדסמן, שהוא תיאורטיקן של הקולנוע ומלמד ב'בצלאל', על מה זה לעסוק בקולנוע היום.

"אני באמת חושב שיש כמה פאנלים מרתקים, למשל הפאנל שעוסק בשאלה האם נכנסנו לתקופה פוסט דמוקרטית בישראל, או פאנל אחר על מהי כלכלת המחר, איזו כלכלה מתאימה לישראל.

"אני מאוד גאה בפאנל הזה, שמזמין  פילוסופים לדבר על כלכלה, ולא כלכלנים שמספרים לנו כל מיני סיפורים על כלכלה אחת ויחידה ורוב הזמן אנחנו לא ממש יודעים על מה הם מדברים, וכולנו צריכים לקבל את הקו הכלכלי הזה, אם בישראל או בעולם. בפאנל ידברו ארבעה פילוסופים של כלכלה שינסו לחשוב במבט אחר על הכלכלה, וזה גם אומר מבט אחר על החיים שלנו במשותף".

מימין: דומיניק בורול, אלן פליישר, א.ב יהושוע (תמונות יחסי ציבור)

לעזור דרך השאלה

פה באמת מתגלה הצד הפרקטי של הפילוסופיה. הרגע הז ה שבו היא מדברת על חיי שלי, כאן ועכשיו

"ישנה מסורת – אני חייב לומר שהיא לא בדיוק המסורת שלי, אבל זה לא כל כך רלוונטי – שמתעסקת בזה עוד מימי יוון ועד, לצורך העניין, מישל פוקו המאוחר, שבאמת ניסתה לחשוב על איזה שהוא קשר בין פילוסופיה לבין החיים שלי, החיים שלך, החיים הטובים, לא בהכרח במובן של מענגים.

"ישנה מסורת שכן חושבת שהפילוסופיה אמורה לעזור לנו להבין, ובמובן הזה היא גם עוזרת לנו במובן של 'החיים שלי', של ה'שליות' של החיים, כמו שאומרים. ויש מסורת שטוענת שגם להבין לא בדיוק עוזר, ואז מתחילה לחשוב שקורה משהו מעניין באי הבנה מסוימת, ושיכול להיות שלהדגיש דווקא את הממד של הקושי, של המורכבות האינסופית, של הריחוק, של הבלתי אפשרי, של הגלות ושל הזרות בעולם, זהו מקומה של הפילוסופיה.

"אני לא חושב שאני, כאוצר של האירוע הזה, צריך להכריע בעניינים האלה. ידברו כ-75 פילוסופים ישראלים, וכ-15 פילוסופים צרפתיים שבאמת מגיעים מכל הכיוונים, וזה גם כוחה של הפילוסופיה. פילוסופיה זה לא שיח אחד, אלא שיח שפתוח לריבוי אינסופי. זה מעמיד אותך במקום יותר חלש מבחינה פוליטית, חברתית והיסטורית אבל יש הרבה כוח בחולשה הזאת של שיח מורכב, מרובה, שונה.

"אנחנו לא אוהבים להגיד לאנשים איך הם צריכים לחיות. פילוסופים מאוד לא אוהבים לתת לאנשים תכנית לגבי מהם החיים הנכונים. "אני חושב שמה שפילוסופיה יכולה לעשות זה להעשיר את הממד של השאלה ואולי באיזה שהוא אופן עקיף לעזור, אבל לעזור דרך השאלה ולא דרך, 'בואי אני אסביר לך מה נכון ואיך את צריכה לחיות', שזה  דבר נוראי בעיניי. אנחנו לא אידיאולוגים. אנחנו משאירים את הדברים האלה לאידיאולוגים, שלא לומר לרדוקציות דתיות כאלה ואחרות. אנחנו לא שם.

"לטפח את המקומות האלה, שבמידה מסוימת הם גם לא אקדמיים במובן המובהק של המילה, לחשוף אותנו לשאלות, זה בעצם ללמד אותנו גם מהו חופש. אני חושב שלפילוסופיה יש איזה תפקיד להזכיר לנו מה זה חופש. בחופש יש ממד מסוים של שאלה, והייתי אומר אפילו, במירכאות, של מרד. לא להיות כפוף לשיח אחד, שיח סגור, שיודע מה נכון ומה לא, לשיח מוסרני. בקונטקסט הישראלי היום, זה נראה לי מאוד חשוב".

ב-30 במאי יתקיים גם בירושלים משתה פילוסופי על האהבה, בהשתתפות הפילוסופים הצרפתים הלוקחים חלק באירועי "ליל הפילוסופיה והאמנות", שם הם ידונו באחת השאלות העתיקות והמכריעות ביותר בקיום האנושי: האהבה.
 

לילה של פילוסופיה ואמנות  יתקיים ביום חמישי, 28 במאי  2015, בין השעות 18:00 ל-07:00 בחללי תרבות ברחבי תל אביב. הכניסה חופשית!

משתה פילוסופיה יתקיים ב-30 במאי בגינת הקונסוליה הצרפתית בירושלים.  הכניסה מותנית בהרשמה מראש ובהצגת תעודה מזהה. להזמנת כרטיסים בטל': 02-6243156, שלוחה 2.