"רוח התזמורת היא רוח של אוהב מוזיקה," יאמר המנצח אלכס וסרמן, מייסדה ומנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית רמת גן, במהלך השיחה.

"בשפות האירופיות המילה ל-'אוהב מוזיקה' היא amateur, נגזרת מהפועל aimer  בצרפתית (לאהוב) וממילים בעלות צליל דומה בשפות הלטיניות. לא מדובר בנגינה על מנת שלא לקבל תמורה, אלא במעשה אמנות שנעשה מתוך רצון ומתוך אהבה וזו נראית לי הרוח בתזמורת שלנו, הרוח שצריך לשמר".

ההתחלה: תיכוניסטים אוהבי מוזיקה

וסרמן יודע על מה הוא מדבר, שכן לוח החזרות של התזמורת הוא אחד המאתגרים ביותר הקיימים בארץ. הנגנים נפגשים לחזרה אחת בשבוע, תמיד בימי שישי בצהריים, כך במשך שלושה שבועות לפני הקונצרט.

בלוח העבודה המקובל בתזמורות אחרות, נמצא בדרך כלל מספר חזרות המתקיימות ברצף יום אחר יום במשך שלושה או ארבעה ימים לפני הקונצרט:  חזרה ועוד חזרה, שינון הוראות המנצח ושימורן עד לקונצרט, הוא תהליך קל יותר לנגנים, לסולנים ולמנצח. הכוח הנדרש על מנת ללבות או להצית אש מחדש בחזרה המקיימת פעם אחת בשבוע הוא רב לאין ערוך. ובכל זאת, לפי המנצח וכן לפי ההתלהבות באולם המופעים של התזמורת, תיאטרון היהלום ברמת גן, ישנה תחושה חוזרת של שביעות רצון על הבמה ובקרב המאזינים.

וסרמן החל לממש את שאיפתו להקים תזמורת, לפני כעשור עוד כשהיה מורה בתיכון עירוני א'. הוא גיבש סביבו קבוצת תיכוניסטים, אוהבי מוזיקה ואיתם יצא לדרכו. בהמשך הקים בתל אביב מרכז למוזיקה קאמרית שפעל במרכז ענב. במקביל החל בעבודה ברמת גן.

"כמה מאותם תלמידי תיכון  שהיו הנגנים בהרכבים הראשונים של התזמורת היו למוזיקאים פעילים וזה תענוג מיוחד לפגוש בין נגני הפילהרמונית, ולא רק שם, צעירים שהחלו את דרכם בתזמורת סימפונית רמת גן", אומר וסרמן. "אם כבר נדרשנו לעניין של עשייה מתוך אהבה לאמנות ולא רק מתוך מחשבה על תמורה כספית, היתה גם תקופה ששכרם של חברי התזמורת כולם ללא יוצא מן הכלל, עוכב מסיבות כאלה או אחרות לכארבעה חדשים, חברי התזמורת הגיעו בכל זאת לחזרות ולהופעות".


הסימפונית רמת גן (יח"צ)

נגנים ומחנכים מוזיקליים

מי הם חברי התזמורת?

"חלקם הגדול מנגנים בעוד תזמורות הם מלמדים במרכז למוזיקה ברמת גן (גם הוא בניהולו של וסרמן), אלה מרכיבים בעיקר את קבוצת כלי המיתר ואליהם מצטרפים צעירים, סטודנטים באקדמיות בעיקר לקבוצת כלי הנשיפה.

"בגלל מחויבותם לגופי מוזיקה שונים נוח לכולם לקיים חזרות בימי שישי בצהריים. גם זו מסורת. רוח יום שישי ההולמת את הנגנים אוהבי המוזיקה ה'אמאטרים'.

"עוד עניין שמגבש את הנגנים לכל תזמורת והוא הפעילות החינוכית הרבה בתחום המוזיקה שקיימת ברמת גן. רובם הגדול של הנגנים משתתפים בפעילות המתקיימת בתוך המערכת החינוכית. חברי התזמורת מופיעים בבתי הספר. העירייה מקציבה שני מיליון שקלים בשנה לחינוך מוזיקלי. הוראת מוזיקה והוראת כלי הם חלק מתכנית הלימודים וכמערכת משלימה התזמורת מקיימת קונצרטים לאותם ילדים. מדובר בבתי ספר יסודיים וגם בחלק מן תיכונים".

כלומר הם באים לשמוע קונצרטים באולם המופעים בתיאטרון יהלום?

"כן ההופעה היא חלק מתכנית לימודי המוזיקה. מדובר באלפיים ילדים. לקונצרטים באים הילדים לאחר שקיבלו האזנה מודרכת בבתי הספר. חשוב להדגיש שלא מדובר בתלמידים נבחרים שאוהבים לנגן בכלי ובית הספר מטפח אותם דווקא, אלא בתכנית שבה כיתות שלמות לומדות לנגן כחלק מתכנית הלימודים. תלמידי כיתות ב' וג' לומדים לנגן בכלי קשת ותלמידי כיתות ד' וה' בכלי נשיפה. הכלים מושאלים להם מתוך מאגר כלים קיים שמשרת את המטרה הזאת.

"הקונצרט הוא שלב נוסף חלק מהתכנית, את ההכנה הראשונית הם מקבלים בבתי הספר והקונצרט הוא שלב אחרון בתהליך החינוכי. על הבמה  מצטרפים לתזמורת השחקנים טל פרידמן וניצה שאול. ההופעות איתם מוצלחות ביותר".

אלכס וסרמן (יח"צ)

נכסי צאן ברזל וכיוונים חדשים
 
נחזור לתכנית הקונצרטים לקהל  איך אתה בונה אותה?

"התכנית ברובה מורכבת מיצירות מוכרות, מה שנקרא נכסי צאן ברזל  של המוזיקה הקלאסית, ליד אותן יצירות, יצירות קלאסיות שמנוגנות לעתים רחוקות יותר. כך למשל היצירה שפותחת את הקונצרט הראשון בעונה הבאה היא 'נוקטורנים' של דביסי.  יצירה שבאה להרחיב את ההנאה המוזיקלית של המאזינים לכיוונים חדשים,  בשלוש התמונות שמרכיבות את היצירה: עננים, חגיגות וסירנות.

"דביסי משתמש בתזמורת כמו שצייר משתמש בלוח צבעים גדול ועשיר. האפור-ורדרד והרך מאד של 'עננים', הקצבי והלוהט ב'חגיגות' וגווני הירח בלילה ב'סירנות'. יצירה שחושפת את צליל התזמורת ולמרבה ההפתעה אינה נוכחת דיה בתכניות. עוד בתכנית הקונצ'רטו לפסנתר של צ'ייקובסקי, עם דוראל גולן והסימפוניה הראשונה הקלאסית של פרוקופייב שבה הוא מתבונן בהומור על המסורת הכלית בסימפוניה, החל מימיו של היידן.

"בתכנית השנייה תנגן מיכל טל את הקונצ'רטו לפסנתר של גרשווין, רוח ג'אז באולם הקונצרטים. באותו קונצרט ננגן  את הסימפוניה הרביעית של המלחין הלאומי של דנמרק קרל נילסן. גם זו דוגמה לחשיבה שונה. נכון להיום הרי שאת יצירותיו של נילסן שנוגנו בישראל אפשר למנות בקושי על יד אחת, זאת למרות שהעולם גילה אותו מזמן.
"אנחנו ננגן את הסימפוניה הרביעית. כינוי הסימפוניה הוא 'שלא ניתן לכבותה'. נילסן משווה באמצעים מוזיקליים את המוזיקה לכוח החיים. הוא מתרגם את החיוניות הזאת לשפת הצלילים ומספק חוויה צלילית מסוג אחר. שלא נטעה לא מדובר במוזיקה חדשה אלא ביצירה שחוברה לפני מאה שנים. כאן בישראל למיטב זכרוני לא זכו לשמוע אותה כלל.

כאמור יצירות של נילסן הן אירוע נדיר ביותר על במותינו. לנגני תזמורת רמת גן זו ללא ספק חגיגה. בתכנית הבאה שני סולנים  ערן ראמי ינגן קונצ'רטו לחצוצרה של טומאסי וגלעד קרני קונצ'רטו לוויולה של טלמן. הדגש כאן הוא על מוזיקה מוקדמת יותר, יצירות שמתחברות היטב ליצירתו של ראוול 'פאוואן לנסיכה שהלכה לעולמה',  שמתבוננת  אל מחוז מוזיקה אחר, מחול ספרדי ממאות קדומות והקפריצ'יו האיטלקי של צ'ייקובסקי -התרשמות של תייר רוסי באיטליה, יצירה שהיתה ללהיט.  
 
"בתכנית הרביעית מלחין צפוני נוסף הפעם זה ז'אן סיבליוס, שהעולם מציין  150 שנה להולדתו. 'פינלנדיה', יצירתו הנודעת שכבשה מהר מאד את אולמי הקונצרטים. זו יצירה קצרה לתזמורת, פשוטה, קליטה ובעלת אופי של המנון. עוד באותו קונצרט  תנגן עפרה האן, הצ'לנית הראשית של התזמורת, את הקונצ'רטו הנפלא לצ'לו של אלגר ונחתום בסימפוניה התשיעית של בטהובן.  נראה לי שעם התכנית המגוונת נצליח לשמר את הקהל שלנו שנראה  מגוון מן ההיבט הגילי, יחסית לתזמורות אחרות".

לפרטים נוספים ולרכישת מנויים בטל': 03-6135474, שלוחה 2, r.g.simphonyorchestra@gmail.com