6 ימים נותרו לנעם רפפורט להשלים מימון המונים לספרו המתעד את תולדות הרוק העולמי, יום אחרי יום
"זה לא שפעם היה כל כך טוב, כמו שלא היה כל כך גרוע כמו היום..." אמר לי פעם אריק איינשטיין, (כן, כן, לי, ברגע ממוזל זעיר אחד שבו ישבתי לצדו כשהתארחנו שנינו – בנפרד, אמנם, אבל לגמרי באותו אולפן - באלבומו של נתן כהן, "תחנת דרכים 97").
אז ככה זה, והמבט אחורה תמיד פותח בלב איזה חיוך, והספרים יוצאים, ומתעדים תקופות, פעם אלה שנות השמונים התל אביביות, ופעם שנות הזהב של הרוק העולמי, כל אחד מכיוונו הוא, ומהטוויסט הקטן שמאתגר את יוצרו של הספר החדש שעל הפרק.
הפעם זה "רוק מסביב לשעון", ספר חדש מאת המוזיקאי נעם רפפורט ("שליחי הבלוז"), שמחכה לכם בשבוע האחרון של קמפיין ההדסטרט שלו, שמונים וחמישה אחוז מתקציב הקמפיין כבר נאספו, ולכם יש את האפשרות לקנות שניים בכרטיס אחד ולרכוש גם את הספר, וגם את התחושה המצוינת של מי שהשפיע על השלמתו של הפרויקט הזה, ואפשר את יציאתו.
חדשות ממנהרת הזמן
"הספר הזה נולד מתוך מגזין פייסבוק שעשיתי בשם 'קרוב לקצה'", מספר רפפורט, "שייסדתי ואני מנהל אותו יומית עם מאמרים שלי על תקליטים משנות השישים והשבעים, והיום רשומים שם כ-4,500 איש. תמיד עשיתי שם פינה שקוראים לה 'חדשות ממנהרת הזמן', שבכל יום מספרת מה קרה בעולם הרוק בשנות השישים והשבעים, ובאיזשהו שלב החלטתי להפוך את זה לספר, שיהיה נגיש יותר לאנשים, ויכיל את מה שקרה כל יום בעולם הרוק במהלך שנות השישים והשבעים, אחרי מחקרים עמוקים והצלבות מידע רציניות שעשיתי.
"ואז, אם את רוצה, נגיד, לדעת, מה קרה ביום ההולדת שלך בעולם הרוק, אז פותחת את הספר ביום שלך ומקבלת אירועים משמעותיים בעולם הרוק, כולל כאלה שרק מעטים יודעים עליהם".
אז מה קרה בשביעי בנובמבר בבקשה?...
"הנה, אני נכנס למאגר בשבילך, נובמבר... שביעי... קודם כל, ג'וני מיטשל נולדה..."
תראה איזה פספוס של זרע. על הדקה, מה שנקרא..
"עוד? סמוקי רובינסון, זמר הנשמה, התחתן. דבר נוסף, בשנת 63 הביטלס הגיעו לאירלנד בפעם היחידה שלהם כלהקה. בשביעי בנובמבר הם נחתו שם. יש עוד, שנה לפני שנולדת, ב-67, אלטון ג'ון וברני טאופין חתמו בשביעי בנובמבר על חוזה ההוצאה לאור הראשון שלהם. בשנת 75 יצא בתאריך הזה אלבום הסולו של הבסיסט של להקת 'יס', וביום הזה, בשנת 66, נפגש ג'ון לנון בפעם הראשונה עם יוקו אונו. זה נערך בתערוכת 'אינדיקה' בלונדון. הוא הגיע לשם יום לפני פתיחת התערוכה שלה".
אז יש לי עוד תקווה אתה אומר, אני יום חשוב, בסך הכל...
"יש גם אירועים עם יותר פירוט. זו ממש מנהרת זמן קסומה אל התקופה ההיא. אנשים יבינו ככה יותר על אמנים שהם אהבו וגדלו עליהם. אחרי כל הסיפורים הם יבינו אותם יותר לעומק. זה בא מאהבה לצלילים, להפקה של פעם, לתקופה שלא תחזור ואני רוצה לשמר אותה כמה שיותר".
הרבה מהפרטים בספר לא נמצאים באינטרנט
מאיפה אתה מלקט את כל הסיפורים האלה? הרי בסופו של דבר היום זה עידן שבו כל המידע פרוש לפנינו ברשת, ואין כבר צורך בשומרי האוצר
"חדר העבודה שלי בבית עמוס במאות ספרי רוק באנגלית, אני לוקח נתונים, עושה הצלבות ושם אצלי במאגר. הרבה מהפרטים שאני שם בספר אין באינטרנט. לקחתי אותם מכל מיני גיליונות מקוריים ישנים מהתקופה ההיא, ליקטתי קצת מה'מלודי מייקר' וה'רולינג סטון' ומספרים שלא נמצאים ברשת, ועשיתי הצלבות מידע, והתקבלה תמונה מאוד יפה, לפעמים מצחיקה, לפעמים טרגית, אבל אמיתית, של עולם הרוק, כפי שהוא היה אז.
"אני רוצה להביא גם לציבור את כל הידע שרכשתי וצברתי בשנותיי כחוקר בתחום, ולא לשמור אותו רק אצלי. ולהוציא את זה כספר, ונכון לרגע זה נשארו לי שבעה ימי תמיכה, עם שמונים וחמישה אחוזי מימון כבר מאחורי בהדסטרט, כלומר עד כה תמכו בספר 557 איש".
וזה מסוג הדברים שבהם אם אין מאה אחוז תקציב הכל מתבטל
"בדיוק. אין פה תשעים ותשעה אחוז. זה חייב להיות מאה כדי לקרות. כלומר, כל האוצר של הסיפורים האלה והידע הזה יהיה רק אם נשיג מאה אחוז, ורק אז אנשים יוכלו לקרוא מה קרה, במפורט, בדקותיו האחרונות של ג'ון לנון".
מודה שלנון זה מה שמשך אותי במקור לפרויקט שלך
"והמאמר המלא ישאיר אותך בהלם. יש בכוונה המון פרטים שאני אחשוף רק בספר".
רוק מסביב לשעון (תמונת יחסי ציבור)
איפה זה משאיר אותך, כשאתה אומר "תקופה שלא תחזור"? כסוג של אוצר?
"לאו דווקא. אני אגיד משהו יותר מעניין, שלאחרונה אני רואה המון צעירים שירשו את אוסף התקליטים של ההורים שלהם, והרי וינילים חזרו ביג טיים לאחרונה, והם מגלים צלילים מאוד מיוחדים ומעניינים שבאים באופן שונה ממה שקורה היום ברדיו ובתקשורת, והם מאוד נמשכים לקסם של התקופה ההיא. כי היה קסם גם בהפקות, גם בצורת הכתיבה, גם בדרך ההגשה, שנעלמו עם השנים.
"היום הצלילים נעשו הרבה יותר צפופים. פעם, בתקליט, היה זמן לפתח רעיון, לא היה צריך להביא על ה-15 שניות הראשונות את לב הרעיון כדי למשוך את תשומת לב המאזין. את המוזיקה של היום מזפזפים, זה נהיה כמו עלעול בעיתון, ואני נמשך דווקא לתקופה שבה באמת תקליט לקח אותי למסע של 45 דקות בדמיוני, מתחילתו ועד סופו. ולא רק אני. יש עוד המון אנשים אחרים שנמשכים חזרה לפורמט ההוא".
בוא נלך לתכלס. מה אתה מבקש מהאנשים?
"שייכנסו להדסטרט, לקמפיין של 'רוק מסביב לשעון', שיתרשמו ממה שאני מציע להם שם, ויתמכו בדרגת התמיכה שנראית להם. זה מתחיל עם ספר בעותק אישי וחתום ב-74 ₪, והמקסימום תמיכה זה 5,000 ₪ תמורת עשרה ספרים, פלוס קרדיט בספר, פלוס הרצאה שלי על מוזיקה, ויש עוד מדרג שאותו לא שמתי, שזה סיר ממולאים של אשתי, שזה מחיר שאני משלם כל יום...
"רוק מסביב לשעון", קמפיין הדסטרט