הניהול המוזיקלי הרגיש, האלגנטי והחיוני של זובין מהטה מרומם את ביצוע האופרה של ורדי
"נשף מסכות" היא האופרה ה-21 (מתוך 26) שחיבר ג'וזפה ורדי. במלים אחרות, ורדי חיבר את "נשף מסכות" כשהוא כבר בעל ניסיון רב על במות איטליה ובמות אחרות.
המלך מנהל רומן עם אשת מזכירו
לאחר שהתלהב מסיפור העלילה, ישב ורדי לחבר את המוזיקה להזמנת בית האופרה סן קרלו בנפולי. העלילה, המבוססת על אירוע היסטורי שהתקיים בשנת 1792. מלך שבדיה, גוסטב השלישי, ניהל מדיניות שלא היתה לרוחם של חלק מנתיניו, בעיקר של בעלי היכולת הצבאית והכלכלית, והללו קושרים קשר כנגדו ומחפשים הזדמנות לחיסול ממוקד.
מזכירו של המלך, מעין ראש ממשלה או מזכיר מדינה, הוא עובד מדינה היחיד הנאמן לגוסטב, אבל גוסטב אינו מחזיר לו באותה מטבע והוא מחזר בלהט אחרי אשתו של מזכירו, אמליה.
במקביל מתנהלת עלילה שנייה וזאת נרקמת סביב דמותה של מגדת עתידות ושמה אולריקה. הממסד המשפטי רוצה בסילוקה מהממלכה, אך אוסקר, משרתו של המלך (זמרת סופרן השרה תפקיד של גבר), טוען שדווקא רבים מבני העם רוצים בשירותיה של אולריקה. השליט מחליט לראות את מגדת העתידות בעצמו. בעקבות ההמלצות של מגדת העתידות מוצאים עצמם גוסטב ואמליה בכיכר הגרדומים ושם מתגלה הרומן ביניהם.
בעלה של אמליה, מזכיר המלך, מצטרף לקושרים ומכאן הדרך קצרה לנשף מסכות שבמהלכו הבעל יירה במלך. סוף.
זובין מהטה והתזמורת הפילהרמונית, צילום: שי סקיף
המושלמת ביצירות של ורדי
הסיפור ההיסטורי המקורי מרתק, שם מתגלה בדיעבד שלשליט השוודי היו העדפות מיניות שלא תאמו את הרומן המוצג כאן, והוא התכוון לשגר את מזכירו ואת משפחתו כשגרירים ללונדון. הקושרים האמיתיים גם ירו בשליט כדורים שגרמו לו להתענות במשך שבועיים ימים לפני שמת.
המאבק המשפטי שניהל ורדי שרצה להעלות את האופרה מול צנזורים כאלה ואחרים מרתק לא פחות. העלאת דרמה שבה נראים קושרים הרוצחים מלך נאסרה בנפולי, למרות שהוא ניסה להרחיק עדות ולהעביר את העלילה למקומות שונים באירופה ולהעתיק את זמן העלילה מאות שנים אחורנית .
הנוסח שאושר להצגה ברומא היה בתנאי שהסיפור כולו יתרחש בבוסטון והמלך "ירד בדרגה" ולכן גיבור האופרה הוא מושל בוסטון והדמויות סביבו בהתאם. בעשרות השנים האחרונות מוצגת האופרה בבית אופרה אחד כאשר הדמויות הן הדמויות ה"בוסטוניות" בשמות איטלקיים, בבית אופרה אחר שבים ועולים השמות השוודיים המקוריים. המוזיקה היא כמובן אותה מוזיקה.
לא בכדי רואים בה מוזיקולוגים רבים את המושלמת ביצירותיו של ורדי, ההתאמה של הטקסט למוזיקה, חלוקת התפקידים, פרקי המקהלה, האנסמבלים של הקושרים, הדואטים הגדולים של גיבורי האופרה חברו ליצירת מופת.
נינוחות מרשימה של מהטה
בביצוע הנוכחי בפילהרמונית יש ראשית לחלק מחמאות למנצח זובין מהטה, המנצח זו הפעם הראשונה על "נשף מסכות". עובדה מפתיעה כשלעצמה בעיקר כשמדובר במי שניצח על מאות ויותר הפקות אופרה בקריירה של כשישים שנה.
כבר מן הצליל הראשון - והאופרה נפתחת בצלילים בודדים המשקפים את מוזיקת הקושרים כנגד השליט ואת מוזיקת האהבה של הגיבורים - יש נינוחות מרשימה בהתנהלות של מהטה על הבמה. איכויותיו כמלווה אולטימטיבי מוצאות שפע הזדמנויות ונגני התזמורת לא רק נהנים אלא אוהבים את מה שהם עושים וזה כמובן ניכר בביצוע.
עוד ראויה למחמאות המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני בת השש, העובדת בהדרכתו של רונן בורשבסקי , המקהלה התמקמה ובצדק בצמרת המקהלות הסימפוניות בארץ.
זובין מהטה והתזמורת הפילהרמונית הישראלית (צילום: שי סקיף)
בצוות הסולנים הראשון, שהופיע בערב הבכורה, שרה את תפקיד אמליה ג'וליאנה די ג'קומו האמריקנית, זמרת מרשימה בעלת נוכחות קולית שנזקקה לכמעט אופרה שלמה על מנת להפגין בדקות האחרונות מעט מן הרגש שאנחנו ממתינים לו מפתיחת האופרה. די אם נזכיר שבמהלך העלילה לאחר גילוי האהבה של אמליה והשליט, היא מושפלת על ידי הקושרים, בעלה גוזר עליה מוות בשל בגידתה בו והיא מתחננת לראות פעם אחרונה את בנה. את כל אלה קשה היה למצוא בקולה.
מולה ניצב בתפקיד ריקרדו, המושל זמר אלבני צעיר, סאימיר פּירגוּ, שעיקר נוכחותו היא אהבתו למוזיקה ולתפקיד וזו מוקרנת אל האולם ומלהיבה, הגם שהיא באה לעתים על חשבון הדרמה. הרוסייה הצעירה יקטרינה סדוֹבניקוֹבָה, בתפקיד המשרת אוסקר היתה קלילה ונעימה והעמידה מראת תחושות מול הדרמה של התפקידים הגדולים.
נשף מסכות (צילום: מירי שמיר)
המרשים מכולם היה הבריטון איטלקי מסימו קאוַולֶטי, בתפקיד רנאטו, הבעל הנבגד. הנאמן לשליטו עד שהוא מגלה שהוא הופך לכלי משחק, כשמעסיקו מנהל פרשת אהבים עם אשתו, ואז הוא עובר מנאמנות לנקמנות. ורדי סיפק לדמות הזו אריה גדולה ומעמדים משובחים וקאוולטי יודע לחלץ מהם את המיטב.
בתפקידי צמד הקושרים שני זמרי הבס הרוסי אלכסיי טיחומירוב והגרמני יוהנס שטֶרמן הם ציוות מוצלח בדואטים שמספק להם ורדי ובשירתם עם המקהלה. הזמרת הספרדיה מריה חוסֶה מוֹנטיֶיל, שמרה על איפוק בתפקיד מגדת העתידות. איפוק שנראה לי נכון, אישה רדופה חרדה למעמדה ומנסה שלא להסגיר רגשות מעבר למידה.
אל הסולנים האורחים הצטרפו שני זמרי הטנור הישראליים, עודד רייך בתפקיד מלח שבא לגדות את עתידו אצל אולירקה ופליקס ליבשיץ . שניהם היו מצוינים.
בסך הכל השלם גדול מחלקיו וזאת כעיקר בזכת הניהול המוזיקלי הרגיש, האלגנטי והחיוני של זובין מהטה. בינתיים אני מחכה להשלמת החוויה עם צוות הזמרים השני.
פילהרמונית בחיפה - ורדי נשף מסכות
קלאסי במוצ"ש - ורדי נשף מסכות
השמינייה הקלאסית - ורדי נשף מסכות
הפילהרמונית בירושלים - ורדי נשף מסכות
7 בשבע - ורדי נשף מסכות