"ימי תרבות 2015", מיזם התרבות והאמנות של מפעל הפיס, בשיתוף משרד התרבות והספורט ופורום מוסדות תרבות ואמנות, יתקיים זו השנה השלישית, בשבוע שבין ה-9-3 בספטמבר.

המיזם כולל כ-450 אירועים בתחומים מגוונים – מוזיקה, תיאטרון, מחול, קולנוע, מופעים לילדים, אמנות ויזואלית, מפגשי סופרים ועוד, ויתקיים ב-160 יישובים ברחבי הארץ. מטרת המיזם – להנגיש את התרבות לכל תושבי הארץ – בא לידי ביטוי במחירי האירועים השווים לכל נפש (20 ₪). אירועים רבים במיזם אף מתקיימים בחינם.

"המיזם הזה הפך כבר למסורת תרבותית," גורס יו"ר מפעל הפיס, אלוף (מיל') עוזי דיין. "אנחנו חותרים לאפשר לכל תושבי המדינה ליהנות מהתרבות הישראלית המגוונת, לחזק את היוצרים ולחנך ילדים לצרוך תרבות איכותית".

אירועים לכל הקהילות התרבותיות בארץ

הפרויקט הורחב מאוד השנה. מה עומד מאחורי זה?

"יש יותר כסף. כשנכנסתי לתפקיד לפני ארבע שנים תקציב התרבות שלנו היה 11 מיליון ₪, ועכשיו הוא עומד על 74 מיליון. פי שבעה. כשיש יותר כסף אפשר להרחיב מיזמים, והמיזם הזה חביב עלינו מאוד. הוא מעצים את היוצרים הישראליים ומציג בפני ילדי ישראל תרבות איכותית, במקום תכניות ריאליטי. אני מאמין שאם תקבל בילדות זבל, תמשיך לצרוך אותה גם כבוגר, ולהיפך".

הענקתם התייחסות מיוחדת למגזרים מסוימים בחברה הישראלית, כמו הערבי והחרדי?

"בהחלט. האירועים מיועדים לכל הקהילות התרבותיות בארץ, כולל הערבים והחרדים. במוצ"ש למשל, יש לנו מופע מרכזי בנצרת עם הזמר זוהיר פרנסיס, להקת הראפ מלוד DAM, הזמרת החיפאית סידר זיתון ועוד להקות וכוכבים ערביים. יש גם מופע מחול מוזיקלי בעכו, אלדוניא גינוה, שמבוסס על מוזיקה ערבית קלאסית, מפגשי סופרים עם סלמאן נאטור ומוחמד עלי טהא ועוד אירועים רבים. 

ולחרדים?

"שלוש דוגמאות שעולות לי בראש הן המופע ביידיש "האדם חושב ואלוהים צוחק" שיעלה בפתח תקווה ובית שמש, חיליק פרנק ותזמורת' הלב והמעיין'בירושלים, המופע 'בקול דממה' בבני ברק ועוד".



עוזי דיין (צילום: איקי מימון)

"כל מי שרצה להשתתף התקבל"

מה לגבי הפקות מקור?

"יש כמה במיזם, בעיקר הפקות ילדים, ואנחנו מאוד מעודדים את זה ומקווים שהכמות שלהן תגדל במשך השנים. זה תהליך שלוקח זמן, ועם השנים אני מאמין שיהיו עוד רבות כאלה".

לפי איזה קריטריונים נבחרו המופעים?

"יחד עם פורום מוסדות תרבות ואמנות פנינו לכל מוסדות התרבות, החל מהגדולים כמו התיאטרון הקאמרי, האופרה הישראלית ומוזיאון ישראל, עבור במוסדות תרבות קטנים כמו התיאטרון האתיופי הולגאב ומעבדת התרבות בדימונה, ועד ליוצרים עצמאיים, סופרים ומשוררים. כל מי שרצה להשתתף התקבל. עיקר האתגר הוא לשבץ את היצע האירועים במקומות הנכונים, לפי אולמות ומיקום גיאוגרפי. ניסינו לקלוע לטעם הקהל".

מה פרישת המופעים בפריפריה לעומת המרכז?

"מופעים רבים של המיזם יתקיימו בפריפריה - בערבה, במגדל העמק, בשדרות, בשלומי, בעילבון, בג'יסר א-זרקא, ועוד ועוד. אנחנו מצפים גם שאנשים יבואו מן הפריפריה לראות מופעים במרכז. 

"באופן כללי מפעל הפיס תומך מאוד בתרבות בפריפריה, וניתן לראות זאת בפרויקטים כמו 'בימות פיס' שמקיימים מעל 100 מופעי תרבות בכל רחבי הארץ בדגש על יישובי הפריפריה ובהשתתפות האמנים המובילים בישראל, ומעבדות התיאטרון, פרויקט שמתמקד בעידוד היצירה האמנותית המקורית בפריפריה, במקומות כמו דימונה, נצרת, עכו, בת ים ועוד".

"נקבל בברכה כל גוף שירצה להשקיע במיזם"

האמנים מרוויחים מההפקות בפועל או רק מקבלים פלטפורמה להצגת יצירותיהם?

"הם מקבלים את הערך המלא לעבודתם. בסופו של דבר ההשתתפות במיזם מעצימה אותם, מגדילה את מספר ההופעות שלהם וחושפת אותם לקהלים חדשים. במחירים שאנחנו מציעים אנשים ילכו לראות גם דברים שהם פחות מורגלים בהם, כמו מופעי מחול למשל. כשזה קורה זה מגדיל את קהל צרכני התרבות המגוונת, והאמנים מרוויחים מזה.

"זו הסיבה שהבאנו מופעים גם למקומות לא שגרתיים כמו 'מנגנים בתחנה' בתחנות רכבת ישראל, 'רוקדים ברחובות' – מופעי מחול במיקומים פתוחים מרכזיים בערים ברחבי הארץ, ARTישוּק בשווקים שונים ועוד".

רוקדים ברחובות  ירושלים (צילום: נועם מושקוביץ)

מה החלוקה הפיננסית במיזם בין משרד התרבות למפעל הפיס?

"המיזם הזה התחיל אצלנו. מתוך עלות של 14 מיליון ₪ אנחנו השקענו עשרה והשאר בא ממשרד התרבות ופורום מוסדות התרבות, אז תעשי את החשבון. אנחנו מאוד מעריכים את התרומה של משרד התרבות, לא היה להם קל להשתתף השנה, לפני אישור התקציב. זה עלה להם במאמץ והם בכל זאת עשו את זה. בשנים הבאות נשמח אם הם יחליטו להשקיע יותר, ובאופן כללי נקבל בברכה כל גוף שירצה להשקיע במיזם.

"בסופו של דבר תרבות צריכה כסף, זה מה שמחזק אותה. פעם היו פטרוני אמנות, היום האמנים תלויים בתמיכה ממשלתית ומוסדית. לכן חשוב שנשקיע בפרויקטים כאלה מתוך תקווה שגופים נוספים, ממשלתיים ופרטיים, יצטרפו אלינו בדרך".

הפצה דרך הרדיו והאינטרנט

בשנה שעברה אזלו הכרטיסים ל"ימי תרבות" כבר בתחילת הפרסום. איך נערכתם השנה מבחינת ההיצע?

"את רוב ההפצה השנה לא עשינו דרך האינטרנט אלא דרך הרדיו והטלוויזיה, כדי שהכרטיסים לא ינוצלו על ידי אוכלוסיות חזקות יותר שמורגלות בצריכת תרבות. אנחנו מציעים לקהל הרחב למעלה מ-250 אלף כרטיסים, ומתוכם 150 אלף חילקנו כך שלא יגיעו למי שיש לו ממילא מנוי שנתי. כדי להשיג את המטרה הזו עבדנו יחד עם המועצות והרשויות השונות, מתנ"סים וכולי".

ואיך ההיענות?

"קשה לומר כרגע אם השגנו את כל היעדים שלנו, אבל זה נראה מצוין. רוב המופעים הגדולים הם סולד-אאוט. אירוע הפתיחה של הפסטיבל, קונצרט הרוק 'אוטוביוגרפיה' של להקת כנסיית השכל בליווי 40 נגנים המנגנים על כלים אתניים וקלאסיים ומקהלה, כבר מכור, ומדובר ב-7,000 מקומות בפארק ענבה במודיעין.

"מטבע הדברים יותר קל להביא אנשים לקולנוע או לתיאטרון מאשר למופעי מחול, למשל, למרות שיש בארץ להקות מצוינות ברמה בינלאומית. אבל שמנו לעצמנו למטרה לחנך את הקהל בארץ לצרוך תרבות איכותית, ואת התוצאות של ההשקעה נזכה לראות בשנים הבאות".

כנסיית השכל (צילום: אייל לנדסמן)

איפה אתה ממוקם בוויכוח הסוער על מניעת משאבים ממשלתיים מיוצרים, יצירות וגופים שאינם מזוהים עם המדינה? 

"אני חושב שצריך להפריד את התרבות מהפוליטיקה, אבל לא מהמדינה. בסופו של דבר צריך להחליט מי מקבל ומי לא, וההחלטות צריכות להישען על מדיניות, כמו למשל אפליה מתקנת לפריפריה, הקו המנחה שלנו.

"מכיוון שאנחנו חיים בחברה הטרוגנית, חשוב שבגופים המחליטים יהיו נציגי קהלים מגוונים ככל האפשר, כדי שההחלטות יקחו בחשבון את הקשת הגדולה ביותר של דעות ותפיסות. זה אולי יוצר ויכוחים אבל הם מעניינים ולגיטימיים, ובלעדיהם אי אפשר. השורה התחתונה היא שבסוף צריך להגיע להחלטה, אחרת ההתלבטויות יימשכו לנצח".

 
פסטיבל "ימי תרבות 2015" יתקיים בתאריכים 9-3 בספטמבר 2015 ב- 160 יישובים ברחבי הארץ. 
 לפרטים ומידע אודות המופעים של "ימי תרבות", ליצירת קשר ובירורים לגבי רכישת כרטיסים, ניתן להיכנס לאתר "ימי תרבות 2015"