"בערב החג, ראש השנה, נסעתי עם ההורים שלי בחזרה מארוחה משפחתית", מספר יאיר ורדי,  המנהל אמנותית יחד עם נאוה צוקרמן את "פסטיבל תמונע הבינלאומי 2015 לתיאטרון, פרפורמנס ומחול", "ודיברנו על אמנות, ועל מה שאני עושה, ועל מה התפקיד של האמנות, וניסיתי להסביר להורים שלי, שלמרות שבאמנות אין כסף, ולמרות שלאחרונה זה נחשב למשהו שלא ממש צריך לעשות, בלעדי האמנות, כל העולם הטכנולוגי, ועולם התקשורת והעולם שבו אנחנו מתקיימים, לא יכול היה בעצם להתקיים, כי לטעמי, התפקיד של האמנות הוא לפרק ולהסביר לחברה מה היא עוברת.

"אני חושב שזה אחד הדברים הכי חשובים שאמנות יכולה לעשות. כי אם לא תהיה לחברה איזו רפלקציה של התהליכים שקורים בה – במיוחד בכאן ועכשיו, כשקצב החיים שלנו הוא מטורף – לא נוכל להבין מה קורה איתנו בתור אנושות. היה לנו על זה ויכוח רציני ועקוב מדם, מה שנקרא, אבל אני חושב שהצלחתי בוויכוח הזה ממש לנסח מה תפקידה של האמנות".

לאן הולכת היצירה העכשווית?

השאלות הללו שמעסיקות את ורדי ואת משפחתו משקפות את אחת המגמות הבולטות בפסטיבל תמונע הבינלאומי העולה, זו השנה הרביעית, בתמונע, בין התאריכים 8 ל-19 באוקטובר 2015, ומציג 25 מופעי תיאטרון, מחול ופרפורמנס מהארץ ומהעולם, חלקם הגדול במופעי בכורה.

"בניגוד לפסטיבלים אחרים שלנו, הפסטיבל הזה בא לתת איזו שהיא במה לעבודות שקורות כאן ועכשיו", מוסיף ורדי, "כלומר מה שמעניין אותנו זה להרכיב תמונה מאוד מגוונת ומורכבת של לאן היצירה העכשווית הולכת, וסביב זה סובב הפסטיבל.

"חלק מהקונספט של הפסטיבל הוא להנגיש את האמנות לכל מי שרוצה להגיע במחיר שווה לכל נפש, והמופעים הם במחירים מאוד זולים. יש שני מחירים. כמעט תשעים אחוז מהמופעים הם ב-40 ₪ לכרטיס, והמופעים מחו"ל, שהם הפקות יותר מורכבות, הם ב-70 ₪ לכרטיס, שגם זה מחיר מאוד זול למופעים שמגיעים מחו"ל, וכל זה התאפשר בגלל משרד התרבות, עיריית תל אביב וקשת"ום (משרד החוץ)".

אלו מגמות אתה מזהה דרך היצירות שעולות בפסטיבל?

"מגמה אחת מאוד בולטת היא של החוויה האישית של היוצר בעולם, בין אם פוליטית ובין אם אנושית. אחת הדוגמאות הכי בולטות של המגמה הזו בפסטיבל היא 'בושה – טוקבקים על תיאטרון', העבודה של עינת ויצמן ומורד חסן, שחקן תיאטרון 'אל מידאן' בחיפה, כשהמופע סובב סביב הסיפור האישי שלהם, הוא בתור שחקן פלסטיני, והיא בתור שחקנית יהודייה אקטיביסטית שמשמיעה את דעותיה הפוליטיות.



בושה- טוקבקים על תיאטרון (צילום: גדי דגון)

"גם העבודה של ענת ארבל מתעסקת בחוויה האישית ובסיפור האישי של שתי הפרפורמריות במופע, ארבל ומורן אביב, שהמופע מדבר על החיים שלהן, אחת כאשכנזייה ואחת כמזרחית,  ואיך, בעצם, הזיכרונות שלהן מעוצבים, ומשפיעים על החוויה שלהן בארץ.

"עוד מופע שיכול להיכנס לתוך הקטגוריה של הסיפור האישי שהופך להיות גלובלי זו העבודה של לי לוריאן, 'איש לא חשוב', מחזה אירני שנכתב ממש בשנים אלה באיראן, על שנות החמישים, ומתחיל ביום ההפיכה בטהרן ובחיים שם שפשוט התעוותו עם עליית הפשיזם שם.

איש לא חשוב (צילום: מאי קסטלנובו)

"גם העבודה של סמדר יערון יכולה להיכלל בקטגוריה הזו. 'הילא – הדור השלישי' זה הפרק השלישי בטרילוגיית 'עכו אהובתי' שלה, שמלווה את הפסטיבל בשלוש השנים האחרונות. כל שנה היא מוציאה פרק נוסף וזה הפרק האחרון, שמסיים את הטרילוגיה, שכולה מחוות לעכו, העיר שממנה באה סמדר.  בעבודה היא בוחרת שלוש דמויות מעכו, והפעם היא בחרה קבוצת ילדים, זאת אומרת דור ההמשך. כולם עכואים, ודרכם סמדר מגלמת את הדמות שלה, ביחס לדמויות העכואיות, ונשזרים הסיפורים של החיים של הדמות שהיא עובדת עליה, וגם שלה".

הפרפורמנס של עשיית המלחמה; מה  צופן העתיד?

אלו עוד מגמות עולות מתוך העבודות?

"מגמה נוספת היא מגמת השחזור. קומונת ורשה, שהם קבוצת פרפורמנס מפולין שהזמנו במיוחד לפסטיבל ואנחנו מאוד גאים על כך שהם מגיעים, הם קבוצה ממש ממש נפלאה, והם משחזרים מופע קאנוני משנות השישים של The  Living Theatre בניו יורק, ובעצם שואלים מה כוחה של האמנות, מה תפקידה של האמנות בחברה, וכיצד יצירות קאנוניות השפיעו על עיצוב התרבות הגלובלית ועל עיצוב העולם.

"באותה מגמה נמצאת גם תאה טופאיץ' מקרואטיה, שעושה את 'באין תחבולות ייפול עם', עבודה עם סוכני שב"כ ומוסד..."

 קומונת ורשה, paradies now (צילום kasia chmura cegrelkowska)

אמיתיים?

"אמיתיים, שהסכימו לשתף פעולה, ומשחזרים טכניקות בגבול האפשר, גבול שלא מגלה סודות מדיניים, של איך בעצם עם בונה מלחמות. זה נושא מאוד מאוד רגיש והם באמת לא חושפים שום סוד אבל הם מתעסקים במעשה הפרפורמטיבי של עשיית המלחמה.

"עוד שואלת על תפקידה של האמנות בחברה נאוה צוקרמן שעושה את 'המלט Machine' של היינריך מולר, בשילוב טקסטים של שקספיר, ונראה לי שהיא עונה את אותה תשובה שעניתי אני בתחילת השיחה, דרך היצירה שלה.




המלט Machine (צילום: גדי דגון)

"גרדינגר ושובוט הם צמד כוריאוגרפים מברלין שהגיעו לפסטיבל בשיתוף פעולה עם moves without borders ועם מכון גתה, והם חוקרים את האני. הם חוקרים את הגוף של האני וכיצד הגוף הזה מגיב לסביבה שלו. הם יציגו בפסטיבל מרתון של שלוש הופעות שלהם באחר צהרים אחד בשלוש שעות אליהן מוזמן הקהל, הם יקיימו סדנה לרקדנים והם יעשו פעולת נשימות בליין המסיבות VRS  בפסאז''', יחד עם הקהל.

"תכלת ויסטוב, בהפקה של הזירה הבינתחומית, לקחה קבוצה של נערים ירושלמים יהודים ופלסטינים, ובעצם הציבה בפניהם את השאלה מה צופן העתיד ולאן הם חושבים שהחברה מתקדמת, ומה שנשזר שם זה 12 סיפורים אישיים ותפיסות עולם של 12 נערים ונערות שבעצם הולכים לעצב את התרבות שלנו.

"חיבור מעניין לזה זה 'אנטי שפע' עם 'החיים שמעבר לבול', אירוע תרבותי ספרותי מוזיקלי שחגי ליניק עורך, שהשאלה בו תהיה הגבולות שמעבר לבול, על התכתבויות בין אנשים.




אהבה בחורף התחתון (צילום: גדי דגון)

"'האינסטרומנט' הם צמד אמנים מברלין שיציגו לנו מופע שנמצא בקשר שבין תנועה לבין סאונד, יוסי יזרעאלי יציג בבכורה את ההפקה החדשה שלו, 'אהבה בחורף התחתון' שמדברת על הקשר שבין תנועה למילה, ואנחנו נציג גם שלושה מופעי מחול, כולם מפסטיבלי 'אינטימדאנס' בשנים האחרונות, בערב משותף של סתיו מרין ושולי אנוש, ושני ערבים של רועי אסף שיצר בשנתיים האחרונות, במסגרת 'אינטימדאנס', שתי עבודות, BOYS AND GIRLS, שהפעם יש לנו הזדמנות נדירה לשים את שתי העבודות האלה אחת ליד השנייה, ערב אחד של בנים וערב אחד של נשים.

"חוץ מזה אנחנו עושים יריית פתיחה של סדרה חדשה שתתקיים בתיאטרון: הקרנות של יצירות מופת מהתיאטרון הפולני, והפעם, במסגרת הפסטיבל, נקרין את העבודה 'אפולוניה' של הבמאי קז'יסטוף וורליקובסקי, וננהל דיון על תפקידה של האמנות במסגרת הזו. זה ערב עם קומונה ורשה ועם המעצבת פיליס רוס שעיצבה תאורה להפקה הזו ועובדת עם וורליקובסקי כבר שנים. ינחה את הערב השחקן והבמאי רועי מליח-רשף".

יאיר ורדי (צילום: גדי דגון)


פסטיבל תמונע הבינלאומי 2015 לתיאטרון, פרפורמנס ומחול  יתקיים בין התאריכים 19-8 באוקטובר 2015 בתיאטרון תמונע, תל אביב. להזמנת כרטיסים: 03-5611211 .