מנכ"ל תיאטרון הקאמרי נעם סמל על פסטיבל חנוך לוין הבינלאומי המארח 11 הצגות מרחבי העולם
"פסטיבל חנוך לוין הבינלאומי בקאמרי" המתקיים בין התאריכים 24-9 בנובמבר מאפשר לנו לצפות בעשר הצגות חנוך לויניות ממדינות שונות במהלך עשרים ימי הפסטיבל, ולזכות לפרשנויות גרמניות, צרפתיות, בולגריות, פולניות, סיניות וישראליות, למחזותיו של המחזאי הישראלי הגדול של כל הזמנים.
חמש להקות תיאטרון, מגרמניה, צרפת, בולגריה, פולין וסין, יעלו בפסטיבל את הגרסאות הבינלאומיות של "רצח" (גרמניה), "אשכבה" (צרפת), "יעקובי וליידנטל" (פולין), "קברט לוין בולגרי" (בולגריה), ו"מונולוגים של לוין" (סין), ומן הצד הישראלי יעלו בפסטיבל "אשכבה", "הרטיטי את לבי", "כולם רוצים לחיות" ו"האישה המופלאה שבתוכנו" – הפקות התיאטרון הקאמרי, ו"גאולה" של סמינר הקיבוצים. לצד אלה תתארח בקאמרי ההצגה "ריצ'רד השלישי" מהתיאטרון הלאומי של סין. כל ההפקות יועלו בשפת המקור עם תרגום כתוביות לשפה העברית.
כולנו מרגישים החמצה
"כשחנוך לוין הלך לעולמו, בשנת 99, אמרו שהלך לעולמו משורר הבמה", אומר נעם סמל, מנכ"ל תיאטרון הקאמרי, שהקים את המכון למחזאות ישראלית על שם חנוך לוין, אחד המתווכים המשמעותיים בחיזוק עוצמתו הבינלאומית של לוין, "ולוין הוא באמת קודם כל משורר, שנוגע בנפש האדם, ונוגע בה בשלושה מישורים שונים. המישור הראשון הוא המחזות המיתולוגיים שלו שמבוססים על דרמה יוונית עתיקה, כמו 'הבכיינים' ו'ייסורי איוב', שפחות מועלים בעולם, למרות שיש להם עדנה גדולה מאד דווקא בצרפת. המחזות המיתיים האלה נוגעים גם בנצרות, וחנוך היה מאד מושפע מהנצרות.
"לוין נוגע בנפש האדם, בקורקבן ובטחול ובקיבה ובלב של האדם באשר הוא אדם. הוא נוגע בחוליים שלו, ביצרים שלו, ובדבר שאני קורא לו, 'המכנה המשותף של כל בני האדם', והוא: החמצת החיים. כולנו מרגישים החמצה. הוא כתב על העלובים ביותר, האסופים, הנספחים, דלת העם, אפשר לומר, ביצרים הבהמיים ביותר שלהם, אבל הוסיף גם את המישור של התחושה שכל אדם בעצם נהנה לראות מישהו מתחתיו, על תחושת ההתעלות שיש בזה, וכנראה שזה מתחבר לכל אומה ואומה – למעט אנגלו-סקסיים. שמה, אין הצלחה. לא באוסטריה, לא בארה"ב ולא בבריטניה. שם ALL YOU NEED IS A DOLLAR AND A DREAM, והחלום הוא לא חיטוט עצמי, אלא הדולר."
כולם רוצים לחיות (צילום: יחסי ציבור)
ובשאר העולם?
"בפולין, שבה חנוך לוין יותר פופולרי מאשר בישראל, רק הערב רצות שם שתי הפקות של 'מלאכת החיים', 'הלוויה חורפית', 'יאקיש ופופצ'ה', 'יעקובי וליידנטל', 'סוחרי גומי', 'אורזי מזוודות', 'שיץ', כל זה קורה השבוע רק בפולין, ואני לא מדבר על עיירות קטנות אלא על קרקוב, לובלין, ורשה, או על קילצ'ה, עיר שבה היה רצח של כל הקהילה היהודית, ושם עושים עכשיו גם חזרות על 'כולם רוצים לחיות'.
"בצרפת, גם מקום מאד חזק של חנוך לוין, יש שתי הפקות של 'מלאכת החיים', 'שיץ', 'אשכבה', שתגיע אלינו ביום רביעי מבאסון, 'הזונה מאוהיו' ו'יעקובי וליידנטל' וקברט מערכונים של לוין שרץ במרסיי ובפריז. מווארנה אנחנו מביאים לפסטיבל את "קברט חנוך לוין הבולגרי", שזה אוסף סיפורים קצרים, שירים ומערכונים בבולגרית, כמובן, ויש התרגשות גדולה אצל הקהילה הבולגרית בארץ.
"בפסטיבל השנה תתארח גם ההצגה 'ריצ'רד השלישי' בביצוע התיאטרון הלאומי של בייג'ין, סין, אבל יש גם קשר ללוין. הם יופיעו פעמיים עם 'ריצ'רד השלישי' בתקופת הפסטיבל אבל יעשו מחווה לחנוך לוין באירוע פנימי בבית השגריר הסיני, שבו חמישה שחקנים סיניים יעשו מונולוגים של לוין, בסינית, ואת אותם מונולוגים יבצעו חמישה שחקנים ישראלים בעברית. מזה 11 שנה מציג הקאמרי הצגות של לוין בבייג'ין, ולא האמנתי למראה עיניי כשראיתי, לפני 11 שנים, אלף סינים עומדים, מוחאים כפיים ובוכים, עד שהבנתי שזה כל כך מתחבר אליהם שזה פשוט מדהים."
איך מתחבר?
"למשל 'אשכבה'. החיבור להצגה שלוין כתב על פי שלושה סיפורים של צ'כוב, נוגע בעצם בכמה דברים שמאד מתאימים לתרבות הסינית, דברים שלוין בטוח לא חשב עליהם מראש. כל המתים ב'אשכבה' הם בנים ובנות יחידים, במחזה יש עגלון שבנו יחידו מת והוא כל הזמן בוכה ומיילל על כך, או אישה צעירה בת 19 שאיבדה את תינוקה היחיד, זאת אומרת שכל המתים במחזה, במקרה או שלא, הם מתים של בנים ובנות יחידים, ובאולם בבייג'ין יושבים וצופים בהצגה אלף בנים ובנות יחידים.
"החיבור השני הוא החיים שלאחר המוות. במחזה יש שלושה מלאכים שכל מי שמת, זקן, זקנה, תינוק או הילד, באים המלאכים ולוקחים אותו לעולם אחר. גם הסינים מאמינים בחיים שלאחר המוות, ובחיבורים של עבותות אהבה ומוות ביחד. לדעתי, המקום שבו התקבלה 'אשכבה' של לוין הכי בהתלהבות ובחום היה בסין. היינו עם ההצגה בכל העולם והיא התקבלה בכל מקום בהתלהבות, אבל הכי הכי, בסין.
"החיבור השלישי, אני חושב, זה הצ'כוביות. בכל זאת זה מחזה על פי שלושה סיפורים של צ'כוב, שמתרחש בעיירה שכוחת אל, עם העגלה הזאת שנוסעת מעיירה לעיירה. כולנו באים מעיירות, לא משנה כרגע מאיפה אנחנו. כל אדם שיושב באולם, גם בארץ וגם בעולם, גם אם הוא מעיר גדולה, יש לו את המקום הקטן, את העיירה שלו, את החיבור הזה לעיירה, שכולם מכירים את כולם, שכלום לא קורה בה, שחיים מהיד אל הפה, שנלחמים, כל אחד והעיירה שלו. זה החיבור לדעתי."
נועם סמל (מקור: אתר תיאטרון הקאמרי)
"תיאודורקיס ניגן לי על הרגל"
יש חיבורים לוינים בינלאומיים שהפתיעו אותך?
"למשל דרום אמריקה. אני לא חלמתי שבמקסיקו וונצואלה וארגנטינה, בכל זאת זה מרחקים עצומים ופערי תרבות אדירים. כל השנים אמרו על לוין שהוא לוקאלי, פרובינציאלי, מנווה שאנן, מהתחנה המרכזית הישנה, שהוא כותב על יהודים אשכנזים ממוצא פולני, שהשמות שלו פולניים, שאי אפשר לתרגם אותו, שקשה להבין אותו.
"כל ההצגות שלו יצאו לחו"ל פה ושם, לאירופה, אבל זה לא עלה בשום מקום בצורה מסיבית כמו שעכשיו קרה, אחרי שהקמנו את המכון למחזאות ישראלית על שם חנוך לוין, והתחלנו לטפל גם בתרגום. האלמנט הכי חשוב של העבודה שאנחנו עושים בעשרים השנה האחרונות זה שהצלחנו לגייס גלריה של משוררים שמתרגמת את לוין לכל השפות השונות, וצריך באמת להיות משורר בשביל זה ולא מתרגם."
זה מה שיצר את התיווך בין המחזאות של לוין לבין ההצלחה העולמית הגדולה הזו?
"כמובן שזה קודם כל החומרים שהוא יצר, אבל העלאת הרמה של הכתיבה של התרגום משפה לשפה, זה מה שיצר את התיווך לדעתי. מצאנו בכל מיני מקומות בעולם, כולל בצרפת וביוון ובסין ופולין, אנשים שאוהבים את לוין, שלמדו אותו ומכירים אותו על הקרביים שלו. זה לא שנתנו למישהו, ויאללה תרגום. רוב המתרגמים שהצליחו להעביר את לוין ואת רוחו משפה לשפה הם אנשים שמקדישים את חייהם ליצירתו.
"הגענו דרך המכון למו"לים, לספריות, לגלריות, ועשינו הרבה מפגשים וסדנאות פה בארץ עם אנשים שראו את המכלול של היצירות. בנוסף לכל אלה, המסעות של 'אשכבה' של הקאמרי, 12 מסעות בכל רחבי העולם, בעיקר באירופה, פתאום נפתח אשנב או צוהר לתיאטרון בעולם לראות מחזאי שהם לא ידעו עליו והתחילו להתעניין מה עוד הוא כתב.
"אגב, סתם אנקדוטה: בהצגה הראשונה של 'אשכבה' באתונה, ישב לידי תיאודורקיס, ויש שם קטע שהמלאך העיוור מנגן על הגופה של התינוק כמו על פסנתר, ופתאום אני מרגיש שמישהו מנגן לי על הרגל... תיאודורקיס פשוט ניגן על הרגל שלי! במאי הקולנוע הכי גדול מיוון, אנגלופולוס, יושב משמאלי, תיאודורקיס מימיני, ומאחורה גליקריה, בשנת 2000. חנוך נפטר חצי שנה קודם. והייתה התרגשות גדולה מאד, ותיאודורקיס בא מאחורי הקלעים, בקיצור, הייתה התרוממות רוח. ואחר כך בכל מקום בעולם שהגענו אליו הייתה התרוממות רוח, בעיקר של אנשי רוח, שעוררה התעניינות אצל מנהלי תיאטרון ובמאים ושחקנים.
"חנוך כותב לשחקנים, ובכל העולם שחקנים נורא דוחפים את היצירה. 'הזונה מאוהיו', למשל, זה שלושה תפקידים פגז לשחקנים. במדינות במזרח אירופה, או בסין, שבהם התיאטרון הוא עדיין קולקטיב, או מסובסד מסיבית על ידי המדינה, זה נותן לשחקנים במה. והוא גם נתן תפקידים די שווים בהפקות שלו. מחזות שיש בהם עשרה תפקידים טובים לכולם."
אשכבה (צילום: יחסי ציבור)
תן דוגמאות לכמה מהפרשנויות השונות ממה שמוכר לנו שבאות לידי ביטוי דרך המבט הבינלאומי
"קודם כל יש הפקה של 'רצח' מגרמניה שביימה במאית ישראלית, דדי ברון. זה מעגל דמים שאנחנו הורגים את הפלסטינאים והם אותנו, תראי כמה זה רלבנטי וזה נכתב ב-98, ואין עתיד לפי המחזה, כי כל הזמן מדברים על המלחמה שתבוא אחרי המלחמה האחרונה, וכמובן שהאגרסיביות הגרמנית והמשמעויות הגרמניות מגיעות לידי ביטוי, למרות שזה מדבר על מה שקורה פה, בחלקת האלוהים הקטנה שלנו.
"'אשכבה' של הצרפתים מאד מושפעת מההצגות שלנו ומהצד הוויזואלי שלוין עיצב יחד עם רקפת לוי ב-99 בהפקה שלנו, אבל החלטנו להביא אותה למרות הכל, וברור שיש את הממד הצרפתי. אין ספק שבכל הצגה שבאה מחוץ לארץ אתה מקבל גלריית שחקנים עם שפה אחרת, וזה יוצר מוזיקה אחרת, גם במילים, וכל במאי שבא מהעולם מפרש את זה לגמרי אחרת.
"הנה, למשל, סיפור שיצחיק אותך קצת. לפני כמה שנים, כשהיינו בסין, נכון שב'יעקובי וליידנטל' יש את האישה עם התחת הגדול, ביג טוכעס? אז אני נכנס לבית הספר הלאומי לדרמה בבייג'ין, והציגו לנו את 'יעקובי וליידנטל', וביג טוכעס, התחת לא היה שלה, אלא הייתה שם אישה נוספת מקופלת שהילכה מתחתיה, תחת שהוא אישיות נפרדת! קיבלת פרשנות אחרת?... אדירה. שתי נשים באותה אישה."
"המכון, שאני היו"ר שלו", מוסיף סמל, "אנחנו בעלי זכויות היוצרים, כלומר אנחנו יודעים על כל הפקה שנמצאת בעולם. כל הרעיון הזה של המכון, ושל הפסטיבל, נבע מזה שהייתי פעם מוזמן של פסטיבל איבסן, זה היה כשחנוך עדיין היה בחיים, ונורא קינאתי. באות מכל העולם הצגות של איבסן, ואמרתי, 'יה אללה, מתי גם לנו יהיה משהו כזה?'. מזה בא לי הרעיון גם להקמת המכון וגם הפסטיבל, ואני אומר, לא ייאמן שבאים מכל מיני מדינות, מכל העולם, שמעלים מחזה ישראלי שנולד פה בדיזנגוף או בנווה שאנן, מאדם שאפילו לא כתב על מחשב..."
רצח (צילום: יחסי ציבור)
פסטיבל חנוך לוין הבינלאומי ה-2 יתקיים בין התאריכים ה-24-9 בנובמבר 2015 באולמות התיאטרון של תיאטרון הקאמרי, תל אביב. להזמנות כרטיסים: 03-6060960.