בין הצגות החנוכה הרבות בולטת לטובה הבחירה של "גודמן – בית הספר למשחק באר שבע" להעלות אל הבמה את סיפורו של אוסקר ווילד "יום ההולדת של האינפנטה", בהצגה שקיבלה את השם הבימתי "הנסיכה והגמד".

את המחזה כתב אורי אוריין, נדב ויקינסקי כתב את המוזיקה, וסיון הנדלסמן, שאחראית גם על הבחירה בסיפור, ביימה.

"מהיום ישחקו אתי רק אלה שאין להם לב"

"הסיפור הוא על נסיכת ספרד", מספרת הנדלסמן, "שיום ההולדת שלה הוא היום היחיד בשנה בו אביה המלך מרשה לה להזמין לארמון אנשים שאינם מהמעמד שלה, וזה בעצם הזמן היחיד שלה לשחק עם ילדים, כי רוב החיים אסור לה לשחק עם פשוטים ממנה, והיא בודדה. ביום ההולדת הזה אביה מחליט שצריך למצוא לה חתן, למרות שהיא צעירה, ולנסיכה זה לא מתאים.

"כשהנסיכה הייתה קטנה היא איבדה את אמהּ, אחרי שהאם קנתה לה מראה. כשהיא מתה המראה נשברה ומאותו יום הנסיכה עסוקה באובססיביות  בשלמות ובאיך הכל צריך להיראות. היא כל הזמן רוצה להיות הכי הכי. הכי יפה, הכי מדויקת, הכי מתוכשטת, הכי מסודרת, והארמון מתעסק כל היום בלרצות את הנסיכה הזו, שאף פעם אינה מרוצה.

"כשאביה מחליט למצוא לה חתן, מגיעים ליום ההולדת שלה נסיכים מכל העולם ומנסים להרשים אותה עם דברים גרנדיוזיים וגדולים. לחגיגה מתגנב גם גמד מכוער ומעוות שחי ביער, והוא היחיד שמצליח להעלות חיוך על פניה, ומכל הנסיכים היא מחליטה לבחור בו שיגור איתם בארמון, ומאותו הרגע מתחילות צרות צרורות. הגמד מערער את השלמות הזו של הארמון, וסודק להם משהו בתפיסה. הוא מחבר אותה לטבע, ועושה המון בלגן בארמון.

"היועצת המרשעת של המלך מחליטה להציב מראה מול הגמד ולהראות לו איך הוא נראה, ומבריחה אותו כך ליער לאחר שהוא מבין שאין סיכוי שהנסיכה באמת אוהבת אותו. הנסיכה, ששומעת מהיועצת שלבו של הגמד נשבר לאחר שהביט בעצמו במראה והבין, אומרת את משפט המפתח של ההצגה, 'מהיום ישחקו איתי רק אלה שאין להם לב', ובוחרת בעצם בחיים ללא רגשות, כדי לא להיפגע. כמובן שמשם קורה תהליך שמוביל אותה ואת אביה לפתוח, בסופו של דבר את הארמון, לשינוי אמיתי".

הנסיכה והגמד, צילום: מעיין קאופמן

אגדה פיוטית, מרגשת ואפלה

את זו שהביאה את הסיפור לגודמן?

"גיליתי את האגדה הזו לפני שנתיים ומאז היא הולכת איתי, היא מאוד מרגשת אותי. למרות שמכירים הרבה מהאגדות שלו, זו דווקא אגדה שרבים לא מכירים. זו לא אגדה סטנדרטית. זו אחת האגדות הפיוטיות, המרגשות והאפלות שלו, יש בה משהו הרבה יותר מסתורי ויש בה, בעיניי, מסר חשוב ואמת רלוונטית מאוד להיום".

למוזיקה של נדב ויקינסקי יש נוכחות גדולה בהצגה?

"חשוב להגיד שזו הצגה מוזיקלית, לא מחזמר, אבל כן, יש משהו בארמון הזה, ובסיפור של ווילד, שכל התיאור שלו נורא צבעוני. הכל קורה בספרד, ויש משהו נורא ייצרי וחם שמתחבר באופן טבעי למוזיקה.

"במוזיקה הספרדית, גם כששרים שיר עצוב יש בזה המון רגש, והתיאורים של ווילד נורא בוערים. הוא מתאר רימונים שיוצא מהם המיץ לכבוד יום ההולדת... אז המוזיקה הייתה נורא מתבקשת. יש גם משהו קסום מאוד בהצגה ומוזיקה ישר מביאה איתה עוד קסם, והיא גם נותנת, כמובן, את הממד והאווירה הספרדיים, דרך הפלמנקו והמקצבים המיוחדים והגיטרה הספרדית והווקאליות הספרדית".

יש הבדל מבחינתך כבמאית בעבודה לילדים לעומת למבוגרים?

"אני יודעת שזה מוזר להגיד את זה אבל עשיתי כבר כמה הצגות ילדים ואני חושבת שאין הבדל וההתייחסות היא לא באמת שונה.

"לילדים יש יותר דמיון אז מותר לנו להרשות לעצמנו יותר כשאנחנו עובדים על הצגת ילדים. ילדים יכולים לראות מראה שאני הופכת אותה לאגם וזה לגמרי מתחבר להם, זה לגמרי בסדר. אולי אני מרשה לעצמי להתפרע יותר עם דימויים, אבל אני מתייחסת לילדים באותה רצינות, וחשובה לי נורא הסתכלות אינטליגנטית לילדים. לא להתיילד במשחק, ולהביא בגובה העיניים משהו שמדבר אליהם ואומר להם משהו על העולם שלהם".

סיוון הנדלסמן (תמונת יחסי ציבור)

עד כמה אנחנו עדיין ילדים?

בואי נחבר את זה לעבודה עם תלמידי בית ספר למשחק. את מעלה את ההצגה בגודמן. מה זה נותן לשחקנים?

"הצגות ילדים זה היום עולם שהוא כל כך עשיר שהוא לגמרי חלק מהתעשייה ומתייחסים אליו במלוא הרצינות והאיכות. השחקנים עדיין צריכים למצוא את הדמות, לעבוד באנסמבל, ויותר מהכל היה לי חשוב למצוא איתם איזו שהיא שפה תנועתית, וזה מאוד נכון גם בהצגת ילדים וגם בהצגה רגילה.

"מה שאולי מעניין פה זה שהשחקנים היו צריכים לשאול את עצמם, יחד איתי, האם אנחנו עדיין ילדים. האם יש משהו שאנחנו לא רואים והם כן יראו, ויש לנו דיאלוג על זה כיוצרים, עד כמה אנחנו עדיין ילדים ועד כמה לא. גם בעניין החיבור לדמויות, הרי מה זה נסיכה? זה טינייג'רית, זה בת עשרה שיש לה בת מצווה, ומצד שני הם לומדים להתחבר לקסם ולדמיון וליכולת לשרת דימוי".

את בת 31, גיל נורא צעיר לרזומה שצברת עד היום כבמאית שהעלתה לאחרונה הצגה בעכו ("בית מטבחיים"), הצגת יחיד שרצה כבר חמש שנים בכל העולם אחרי זכייה בתיאטרונטו, הצגות בבתי ספר שונים למשחק. איך מספיקים כל כך הרבה בגיל כל כך צעיר?

"לא עשיתי טיול אחרי צבא. פשוט ככה. הייתי זמרת בלהקה צבאית, טסתי מהבקו"ם ישר לבית ספר רימון לארבע שנים, ואז ארבע שנים לסמינר הקיבוצים, בדרך נסעתי ללמוד בארה"ב אצל אן בוגרט, שהיא במאית ידועה מאוד בכל העולם ואני מאוד עובדת עם השיטה שלה, בשנה האחרונה בבית הספר התחלתי לביים את 'סמיר ויונתן' שזכתה בתיאטרונטו ורצה בכל העולם כבר חמש שנים, ומשם המשכתי, ואני לא עוצרת עד עכשיו, או במילים אחרות, אין חיים..."

 
מאת: אוסקר ווילד. מחזה: אורי אוריין. בימוי: סיון הנדלסמן. תפאורה: אדם קלר. תלבושות: רוני וילוז'ני . מוזיקה: נדב ויקינסקי . תנועה: טל קון. משתתפים: גיל פישמן, דולב אוחנה, דניר ניצן, אלונה דרוטמן, דניאל מנוחין, אליעד סודאי, אלה ברקת, מור בן דוד, יעלי רוזנבלט. 

"הנסיכה והגמד" תעלה בתאריכים 14-7 בדצמבר 2015 בבית הספר למשחק גודמן באר שבע. ימי חול: 11:00, 17:00; ימי שישי: 11:00; שבת: 11:00/ כרטיסים בטלפון: 08-6464940 שלוחה 1 50 ובאתר: http://www.act-b7.co.il במחיר מוזל 45 ₪.