"השנה," אומר המלחין מיכאל וולפה, מייסדו ומנהלו של פסטיבל "צלילים במדבר", "נראה שהצלחנו, איתן פאר המפיק ואני, ללכת עד הסוף, לממש את הרעיון המקורי של הפסטיבל והוא חיבור בין קהילות ובין יוצרים ואמנים".

"צלילים במדבר" ייפתח ביום חמישי, 10 בדצמבר 2015 בקיבוץ שדה בוקר ויימשך ארבעה ימים ובהמשך השיחה וולפה יוסיף לדבר על ההקשרים המיוחדים שיצר הפסטיבל בשני העשורים האחרונים.

מחפשים את התמהיל המדויק

בשפע המודעות של אירועי חנוכה לא ניכרה נוכחות הפסטיבל השנה, לפחות אני לא הבחנתי

"נכון, הסיבה היא כלכלית, קיצוץ גדול בתקציב. הסיבה העיקרית לקיצוץ היא שינוי חלוקת המשאבים בין המועצות האזוריות והמקומיות בנגב, על פי הנחיות משרד הפנים. מדובר על הורדה של כחמישים אחוזים מתקציב המועצה האזורית רמת הנגב, בעקבות חלוקת מחדש בין רמת הנגב לבין ירוחם ומצפה רמון.

"אנחנו ממשיכים בפסטיבל וגם אמנים רבים משתתפים ב'צלילים במדבר' בתמורה מצומצמת ולעתים גם ללא תמורה כלל. החשוב ביותר הוא שאנחנו ממשיכים לחפש את התמהיל המדויק, את ריבוי הסגנונות ללא פזילה לכיוונים המסחריים".

למשל?

היום הראשון מוקדש ליצירתו של מתתיהו שלם. ברור לך שיש משהו מאחד את כל גוני הקשת המוזיקלית בארץ התזמורת האנדלוסית מאשדוד, מקהלת זמרי רמת הנגב, להקת ג'אזארט גם היא מרמת הנגב והסולנים ויקטוריה חנה, אמנית הקול הבינלאומית ולידה יסמין גמליאל ויאיר אפשטיין.

בחזרות אתה רואה את ויקטוריה חנה מלמדת את שותפיה להגות נכון את צלילי ה'ח' וה'ע', הבעייתיים  כיום לא רק לאשכנזים שבינינו. זה מעמד נפלא. אבל לא רק זה. כשבוחנים את כלל יצירתו של מתתיהו שלם, שזכור בעיקר בזכות 'שיבולת בשדה' רואים שהחזון שלו היה ללכת לכיוון המזרחי במוזיקה.

"אותו צעיר שעלה מאוקראינה לארץ, איש המוזיקה החסידית מהבית, התערה בתרבות הבדווית וה'פלאחית'. הוא היה מלחין מובהק של קהילת הקיבוץ שבה הוא חי ואנחנו מתמודדים עם המוזיקה שלו כאן עם הרכבים קהילתיים מן הנגב ואם תרצה את העיבודים של שיריו לתזמורת האנדלוסית, הם מעשה ידיהם של תלמידי הקומפוזיציה באקדמיה בירושלים.

ויקטוריה חנה (צילום: יגאל פארי)

מופע אחר, "ימים של שיבולים", מוקדש לאתר 'שירה עובדת". על המופע מופקד נגן הגיטרה והמנהל המוזיקלי שי סובול. לדבריו, "אתר 'שירה עובדת' הוא אתר פעיל מאד ברשת, לצד האתר "זֶמֶרֶשֶת" הדואג לשירים עד הקמת המדינה. את האתר הקים יפתח מזור, איש משמר הנגב והוא משמר את השירה בהתיישבות העובדת  לאורך כל השנים.

"במופע ישתתף מזור עצמו ואתו מרגלית צנעני, חמי רודנר, דפנה זהבי, כלתו של המלחין דוד זהבי והלל זהבי, דור שלישי במשפחה. בלהקה משתתפים סלעית להב, בחליל ואקורדיון, נועה וקס בכלי הקשה, ונגן הבס אלון עזיזי. בתכנית שירים של יהודה שרת, מתתיהו שלם, דוד זהבי, חיים ברקני ואחרים. הקונספט של יפתח מזור הוא לדאוג לשירה העובדת שהיתה לעתים לשירה אובדת ולכן הצירוף הוא שירה ע/אובדת".

המוזיקה תדבר לקהל צעיר?

"מדובר בשירים יפים בעיבודים יש כבוד למסורת והרבה קריצה לרוק,  לרגאיי, עיבודים שמחזיקים קהל צעיר".

|
"צלילים במדבר 2015", צילום: אילן בשור

לחבר בין יוצרים ומבצעים

"יש לנו עוד מופעי בכורה," ממשיך ומספר מיכאל וולפה, "יאללה בואי" שבו חיברתי את הזמר מיכאל גריילסאמר לתזמורת הרחוב הירושלמית, תזמורת שכל נגניה הם בוגרי האקדמיה למוזיקה בירושלים והם מנגנים במדרחוב בירושלים בהתנדבות ללא כל תמורה.

"מופע מכיוון שונה לחלוטין הוא 'פה ושם בארץ ישראל' – 11 יצירות חדשות מסגנונות שונים, המוזיקה החדישה ביותר זו המזוהה בדרך כלל עם קהל מצומצם ועד ליצירות פופ".

איך בחרת את היצירות?

"הפסטיבל הזמין יצירות דרך ה'פייסבוק' הגיעו 300 הצעות. זאת האפשרות שלי לראות ולשמוע מה קורה בארץ ואתה מגלה הרבה מאד כשרון, הרבה מקוריות, המון כותבים בסגנונות קלאסי, ג'אז, אוונגרד, חומר מרתק. עבדתי על החומרים במשך חצי שנה ואחרי שנבחרו היצירות, צריך היה לחבר בין היוצרים למבצעים. עוד לפני שאתה שואל מנסיוני האולם יהיה מלא. 

"כן יהיו בפסטיבל  גם חיבורים חדשים בין אמנים. למשל של אנסמבל מיתר, שמדי פעם עובד עם אחד מזמרי הפופ והרוק, והפעם הם יופיעו עם אלון אולארצ'יק.

תזמורת הרחוב הירושלמית (צילום: נדב אריאל)

"במופע הסיום יופיעו מקהלת טבעון, הקאמרטה הישראלית ושלומי שבן. וגם שם יש מסורת. הפסטיבל מסתיים תמיד באותם שלושה שירים: "לו יהי" של נעמי שמר, "שיר הוא לא רק מלים" של אריק לביא ו"הן אפשר" של חיים חפר. נוצרה מסורת שאלו שלושת השירים האחרונים. במידה מסוימת  זה מזכיר את הקונצרט האחרון של ה'פרומס' ב'אלברט הול' בלונדון שכולל בין היתר כמה שירים אנגליים שקהל  הרבבה מצטרף לתזמורת. גם כאן יש קהל, שמחכה לרגע הזה בכל שנה בייחוד לשיר האחרון של חיים חפר ודוד זהבי".

תהליך של השלמה, תהליך שמביא שלום

איך אתה תופס את תפקידך? כמלחין, אתה מחבר יצירות, מלמד באקדמיה, מנהל חוגי האזנה בנגב, ייסדת את "צלילים במדבר", ניהלת במשך שנים את "חג המוזיקה הישראלית" ולאחרונה גם את "ימי הפסנתר" בתיאטרון ירושלים.
 
"אני תופס את תפקידי כמלחין בדומה לנזיר בימי הביניים. חי ופועל בתוך קהילה. זה היה נכון לא רק למוזיקה אלא להחלטה להתיישב בשדה בוקר.הייתי ילד תל אביבי, וההחלטה להתיישב שלי ושל עוד כמה חברים שנשארו מאז תחילת שנות השמונים תוך הרגשת מחויבות מלאה.

"עוד בדומה לנזיר מימי הביניים אני רואה את תפקידי כאיש רוח לחבר אמנים ולגרום להם לעבוד יחד או לכל הפחות להוקיר זה את זה. כך הפגשתי את צבי אבני ואת אביהו מדינה ולשניים היה הרבה מן המשותף. או החיבור בין ברי סחרוף לתזמורת  סימפונית, שהיה חיבור ראשוני ומאז הופעותיו עם תזמורות שונות הם כבר עניין מקובל. גם השנה, האמנים ששרים את מתתיהו שלם מגלים כמה הוא קרוב לשירת הפיוטים. זה תהליך של השלמה, תהליך מביא שלום.

"עוד נראה לי חשוב לאורך השנים לשמר את מעמדה של המוזיקה האמנותית  במסגרות השונות.העניין הוא שוב חיבור ושמירה, כמו במפגש שהיה למלחין מנחם צור עם זמרי רוק. שמירת המסורת היא עניין מהותי. לשמור על המוזיקה של יואל אנגל, פאול בן חיים, אריק שפירא. השמירה הזאת היא עשייה אינטלקטואלית חשובה לכלל החברה. המשך העשייה של מלחינים אמנותיים חשוב כפי שחשוב שציירים ימשיכו לצייר ומשוררים ימשיכו לכתוב שירים.

"הצורך הזה מחבר אולי למסורת הייקית שלי, בן דוד של סבא שלי היה המלחין סטפן וולפה והמסורת ההיא נמשכת וברוח זו התרגשתי מאוד כשהתזמורת הפילהרמונית נגנה ב'חג המוזיקה הישראלית'" את הסימפוניה השנייה של פאול בן חיים.

"העניין השלישי הוא שהצלחתי לחבר בין חיי כאמן עם הקהילה כאן בקיבוץ. כאן אני חבר בקהילה ובמשך השנים עודדנו זה את זה להמשיך ולהיות כאן ולכן העובדה שבפסטיבל השנה יש הרבה פעילות קהילתית, בין במקהלות, בתזמורת ובחיבורים של חובבים ואמנים מקצועיים בכך אני רואה את ייחוד של הפסטיבל ה-18". 
 

מיכאל וולפה (צילום: תמר ירדני)

פסטיבל צלילים במדבר יתקיים בתאריכים 13-10 בדצמבר 2015 בקיבוץ שדה בוקר. לפרטים 08-6564115 או באתר הפסטיבל. חלק מהמופעים ללא תשלום.