לאחרונה הופכת נס ציונה לעיר שכולה מחול, עם הקמת להקת הבלט החדשה שלה, בלט נס ציונה, שמביאה לשיא את הנהירה העצומה של צעירי העיר ללימודי בלט ומחול על סוגיו השונים.
במופע השני ברפרטואר הלהקה לשנים 2016-2015, מעלים חבריה, תחת שרביטו של הכוריאוגרף אלי לזר, שהוזעק מעבודתו רבת השנים בחו"ל במיוחד להקמת הלהקה, את "מפצח האגוזים", למוזיקה המפורסמת של צ'ייקובסקי. הם מביאים אל הבמה את סיפורה הידוע של הילדה קלרה, שמקבלת בחג המולד מתנה מדודה, מפצח אגוזים.
שעתיים של בלט קלאסי, ללא מילים
לאחר שאחיה שובר בטעות את ידה של בובת המפצח ובן דודה האהוב מתקן אותו, לשמחתה, נרדמת קלרה עם הבובה על הספה, ואירועי היום כולו מתערבבים בחלומותיה עם עולם האגדות והסיפורים. קבוצת חיילים בראשות המפצח נלחמת בקבוצת עכברים, קלרה מצילה את המפצח ממלך העכברים והמפצח מתגלה כבן דודה, היוצא יחד איתה למסע בממלכת השלג ובארץ הממתקים.
כבר מהתמונה הבימתית הראשונה ניכרת תמיכתה המשמעותית של העירייה ברקדנות של ילדי העיר, כששבעה נערים ונערות – תלמידי בית הספר לתנועה ולמחול קריית התרבות נס ציונה ותלמידות מגמת המחול בבית הספר תלמה ילין – ממלאים את הבמה ומובילים אותנו לבית המשפחה החוגגת את חג המולד.
לאורך קרוב לשעתיים של מופע נראה לא מעט את תלמידי המחול הצעירים על הבמה, פעם כחיילי בדיל, פעם כעכברים, לצד הרקדנים המקצועיים של הלהקה, המביאים עמם את הפן המקצועני של הבלט הקלאסי במיומנות ובכישרון גדולים.
כמופע מתאים "מפצח האגוזים" לכל המשפחה, בתנאי שזו יכולה להכיל קרוב לשעתיים של מופע שכולו בלט קלאסי, כמובן ללא מלל, ולהעריך את הג'סטות הבימתיות השמורות לעולם המחול המסורתי.
מפצח האגוזים, בלט נס ציונה (צילום: Ewa-Krasucka)
"הופעה שמפתחת את הדמיון, למי שיש"
אני, כמי שמתקשה לפעמים עם מסורות של העולם הישן, זוכה לשמחתי להסברים מדויקים מבת התשע, האחראית על תיק המחול בבית ומתווכת עבורי את הנעשה על הבמה.
"תכתבי כמה זה יפה שאנשים באמת נראים כמו בובות", היא פוקדת עליי, ואכן, הסצנות הבימתיות יפות להפליא, מגובות בתפאורה מוצלחת ואסתטית ובתלבושות מרהיבות הכובשות את לב הילדים.
"המערכה השנייה נפתחת בארמון מהאגדות מלא במלאכים קטנים", כותבת לי בת התשע במחברת משלה, "ובגלל התפאורה הצלחתי להבין את מקומה של ההצגה בלי צורך בדיבורים של השחקנים. המלאכים רוקדים מין ריקוד שיר ערש כאילו לבשר על בואה של המלכה". היא ממשיכה לתאר את חלומותיה של קלרה כפי שהבינה אותם, "ונראים כאילו הם מתאספים ללכת לישון ומחפשים את עצמם ואת מיטתם, וכאשר המלכה נכנסת הכל מתחיל להתבהר".
בנימה ביקורתית מעט היא מוסיפה, "מופע יפה אבל אמור להיות על מפצח האגוזים, ואני לא רואה בחלומה של קלרה את המפצח הרבה, וזה קצת מפריע לי בעיניים. כאילו נעלמה הדמות הראשית ואתה שואל את עצמך איפה היא?"...
כשפיית הסוכר מציגה בפני קלרה ריקודים מארצות שונות כותבת הקטנה "הזוגות מתחילים להיכנס ולהרשים את קלרה בכמה ארצם מלאה באנשים חמי לב ומוכשרים, בכך שמראים לה ריקודים בזמן שהיא יושבת על כיסא המלכות כמו מלכה. שני זוגות נכנסים לבמה ומראים לקלרה את כישוריהם במוזיקה וריקוד עם הרבה סיבובים, ריקוד ילדים קטן שהולך ומתגבר, והאמת שזה משפיע עליי, על קצב הכתיבה שלי, ואני פשוט מרגישה שאני בתוך ההצגה, ולמען האמת זה פשוט מדהים, והרקדנים פשוט מדהימים בעיניי".
"תענוג לראות את ההצגה הזו", היא מסכמת, "ואני לגמרי ממליצה ללכת להופעה הזו שמפתחת את הדמיון למי שיש" - רמיזה אירונית כלפי אמא?.. - "ולמי שאין, היא פשוט פותחת אותו ומרחיבה לו אופקים".
מפצח האגוזים, בלט נס ציונה (צילום: Ewa-Krasucka)