"עבר והווה נפגשים" הוא שם הקונצרט הקרוב של סימפונט רעננה, אבל לא רק זמנים ייפגשו בקונצרט זה, כי אם תרבויות שונות, שלמרות הריחוק ביניהן מצליחות למצוא את המשותף דרך העולם המוזיקלי והנגיעה הישירה שלו בלב.
 
לצד יצירותיהם של צ'ייקובסקי ושוברט, תעלה סימפונט רעננה בביצוע בכורה את "חצאי טונים", יצירתה של המלחינה אלה מילך-שריף, המבוססת על שיריה של המשוררת היידישאית ביילה שכטר-גוטסמן ז"ל, כשאת השירים שהלחינה מילך-שריף הוזמנה לשיר לואיזה ליין, זמרת מצו-סופרן המגיעה לארץ משוודיה, לאחר תפנית מרתקת שהובילה אותה מקריירה שבמרכזה מוזיקת מחזות זמר ועולם, היישר לליבת המוזיקה היהודית כל כך של שירי היידיש. 
 
רוב הקהל לא יהודי 

"הניסיון המקצועי העיקרי שלי הוא בתחום המוזיקה התיאטרונית ומחזות הזמר", מספרת ליין, שכל קשר לא נרשם עד אז בינה לבין העולם היהודי. "אבל כשהלכתי לקונצרט של כליזמר בשוודיה, המוזיקה והשירים עוררו בי כל כך הרבה רגש, שחשבתי שאני חייבת לנסות לשיר את זה. אז עשיתי 'גוגל' ומצאתי משהו שקרוי JMI - jewish music institute  באוניברסיטת לונדון, ונסעתי במשך ארבע שנים לארבעה קורסי קיץ, פעמיים רק בשביל ללמוד יידיש, ופעמיים בשביל ללמוד את שירי היידיש."
 
המפגש הזה שבין ליין ליידיש היה חזק כל כך עד שהפך להרבה מעבר להתנסות נוספת בקריירה של כוכבת מחזות זמר, ונעשה למרכז עשייתה המקצועית. מאז שנשבתה בקסם היידישאי הפכה לאחת מזמרות היידיש הייחודיות בעולם, בהופעותיה עם ההרכב שלצדה, "היידישע קפליה", בסקנדינביה ובארצות נוספות.
 
"ב-2012 הפסקתי לעשות מחזות זמר ופניתי ליידיש", היא מספרת, "כי יש לי כל כך הרבה עבודה עם היידיש, וזה יכול אולי להפתיע, אבל בנינו בסקנדינביה קהל גדול ליידיש, שרובו לא יהודי. אולי עשרים אחוז מהקהל שלנו מורכב מיהודים, והשמונים אחוז הנותרים הם לא-יהודים שפשוט אוהבים את זה.  הכרנו לקהל את שירי היידיש כפי שפה אולי מכירים את הפלמנקו או הלדינו, או משהו אחר שכולם יכולים ליהנות ממנו. זו פשוט עוד סוג של תרבות ומורשת מקסימה, שאני חושבת שכולם יכולים להרוויח ממנה. הקהל שלנו באמת אוהב את זה. הם אומרים לנו, 'לא הבנתי אף מילה, אבל כל כך אהבתי את השירים ואת המנגינות.'"
 
מה זה הדבר הזה שכל כך נגע בך במוזיקה שבאה מתרבות כל כך רחוקה ממך?
 
"אני אוהבת את היידיש כי היא שפה כל כך בוהמיינית ופואטית. זו שפה מאד מגוונת, מלאת הבעה, דינמית, ואולי זה משהו שחשבתי שחסר לי בשוודיה, כי שוודיה יכולה להיות די משעממת לפעמים... היא לא מגוונת ועשירה כפי שהרגשתי שהיידיש. מעבר לזה, בגלל שעסקתי רבות בתיאטרון חשבתי שכל כך נעים להביע בצורה רחבה יותר את הרגשות שלי, והרגשתי שעם היידיש אוכל לעשות את זה. פשוט התאהבתי."
 
היה לך לפני כן חיבור כלשהו לתרבות הזו?
 
"לא ממש. לא הכרתי את המנהגים היהודיים, אבל היו לי הרבה חברים יהודים, ויש המון תיאטרון וסרטים בנושא, ומרבית מחזות הזמר הטובים נכתבו על ידי מלחינים יהודים. האמת היא שאם לא היו היהודים לא הייתה לנו כמעט מוזיקת מחזות זמר, כך שאם אתה אוהב את הדברים האלה קשה מאד לא להתאהב ביידיש. הערבוב הזה שיש ביידיש בין קצת סלאבי, קצת גרמנית, קצת עברית, זה באמת מעניין. אני מוצאת שזה מאד אקזוטי ומאתגר ומרתק."
 
כזמרת, את מרגישה שהיידיש לוקחת אותך למקום ווקאלי אחר?
 
"כן. זו שפה שיש בה הרבה יותר תשוקה אם אני משווה אותה לשפת האם שלי, שוודית, ואני אדם תיאטרלי למדיי, אז ממש מצאתי מין סוג חדש של דרך לבטא את עצמי."




לואיזה ליין (צילום: רמי זרנגר)

 
"לא רציתי שום עסק עם היידיש"
 
בימים אלה עושה ליין את החזרות האחרונות לקראת היצירה שתעלה מחר עם הסימפונט רעננה, "חצאי טונים", לאחר שנבחרה במיוחד על ידי מלחינת היצירה, אלה מילך-שריף. גם בלי להרחיק עד שוודיה, עבור מילך-שריף מדובר בחיבור שאינו מובן מאליו, בינה עצמה לבין הכתיבה היידישאית.
 
"זה עניין שקשור בבית שלי ובדחייה שלי מכל דבר שבא מ'שם', מהגולה, מהשואה", אומרת מילך-שריף. "אני פשוט לא רציתי שיהיה לי שום עסק עם זה, ועצם זה שאני בכלל הייתי מוכנה להתעסק עם השפה היידית זה דבר שהוא בשבילי בלתי נתפס. אבל בזכות השירה הכל כך מיוחדת ויפה של המשוררת ביילה שכטר גוטסמן, נתפסתי לזה לא מהמקום של הדחייה מהשפה, אלא דווקא מהמקום של יופייה של השפה. היא כתבה שירה יפהפייה שהייתה יכולה לכתוב אותה בכל שפה, אבל היידיש הייתה השפה העשירה ביותר, ולואיזה לוקחת את זה בכלל למקום אחר."
 
וזו הסיבה שמראש בחרת דווקא בה ולא בזמרות היידיש הטיפוסיות לתחום?
 
"אני מאד לא רציתי את זמרת היידיש הטיפוסית, גם כי היצירה אינה יצירת יידיש טיפוסית – אין כאן שירי עם יידישאים בעיבוד חדש אלא זו יצירה מקורית – וכמו שיש יצירות בצרפתית או ספרדית או עברית או איטלקית, עכשיו יש גם ביידיש. רציתי להוציא את זה לגמרי מהנישה של הסוג המסוים של שירת היידיש שאף פעם לא אהבתי."
 
ואיפה את מרגישה את ההבדל בהתייחסות המוזיקלית של לואיזה לשירה היידית ולשפה עצמה?
 
"קודם כל, היא לא יהודייה, והיא נתפסה לעניין הזה של היידיש ממקום של הפקה קולית שונה לחלוטין."
 
פחות מתייבבת?
 
"לגמרי לא מתייבבת. זו הפקה קולית נקייה של זמרת פופ, לא זמרת קלאסית, וזמרת פופ טובה, מוזיקלית, ומרגישים שהיא מוזיקאית. היות שהיא למדה יידיש והיא יודעת מה היא שרה היא מכניסה לזה רגש, אבל זה בא ממקום אחר. זה באמת לא בא מהמקום המתבכיין או מהניגון היידישאי הגלותי כמו שאנחנו כאן הצברים בארץ מכירים והרבה פעמים לא אוהבים. זה בא ממקום אחר לגמרי. כל הסיפור הזה, גם היצירה, גם המוזיקה וגם השירה של לואיזה, הוא סיפור אחר לגמרי."
 
"זה כבוד אדיר בשבילי להיבחר לפרויקט הזה", מוסיפה ליין, "כי זה באמת מעניין להיות חלק מהתחייה המחודשת של היידיש, וזו יצירה מודרנית של אלה, אז היא מערבבת את השירים הישנים האלה שכתבה ביילה גוטסמן עם הלחנה מודרנית, וכל הקונצרט נקרא 'העבר פוגש את העתיד', אז פה זה ערבוב בין שירים ישנים למוזיקה חדשה."
 
את יודעת שבארץ עושים מלחמה כדי להשאיר את היידיש בחיים. יש לא מעט אנשים שמבחינתם זו שפה של העולם הישן, שאליו הם פחות מחוברים
 
"הדרך שבה אני רואה את זה, ועובדת עם השירים הללו, היא לא מסורתית, כמו שהרבה אנשים חושבים על היידיש. ניסיתי לעשות משהו צעיר ורענן ולהביא את היידיש לתוך העתיד, ואני חושבת שזה באמת עובד, כי יש בזה כל כך הרבה לתת לכל אחד, אפילו לאנשים צעירים. אז אני בהחלט מביאה את הניסיון המוזיקלי שלי ומשלבת אותו עם שירי היידיש, ונוצר מעין ממד חדש שאנשים לא רגילים לשמוע ביידיש ואני פשוט שמחה שכולם אוהבים את זה.
 
"יש לי המון קלאסיקות ביידיש בקונצרטים שאני עושה עם ההרכב שלי, 'היידישע קפליה', אבל הדרך שבה אנחנו מנסים לעבד את השירים מרגישה יותר עדכנית, יותר שנות האלפיים, יותר מחוברת לדרך החיים הנוכחית שלנו, כך שגם שירים כמו 'טומבללייקה' מעובדים בצורה שגם צעירים מתעניינים בה. עוד דבר שאני עושה בקונצרטים שלי כי אני חושבת שהוא מאד חשוב, במיוחד בשוודיה, זה לדבר הרבה על הכוונה שמאחורי השירים ועל מי שכתב אותם וכך לפתוח ממד חדש ונוסף לקהל, שיכול ממש לראות בהם דברים חדשים."




אלה מילך-שריף (צילום: דן פורגס)

הקונצרט יתקיים ביום שני ה-25 בינואר 2016 וביום רביעי ה-27 בינואר בשעה 20:30, במשכן למוזיקה ואמנויות ברעננה. להזמנת כרטיסים: 09-7457773