במוצאי שבת הקרובה בהיכל התרבות בראשון לציון, יחברו שלושה אמנים: השחקנית ליא קניג, הזמר האמריקני דיוויד אדם מור והפסנתרן דניאל גורטלר, לביצוע נדיר ליצירתו של ברהמס "מגלונה היפה."

אהבתם של הנסיכה והרוזן 

פעמיים ניגש ברהמס לסיפור אהבתם של מגלונה היפה, בתו של מלך נפולי, והרוזן פייר. פייר יוצא למסע עתיר הרפתקאות, פוגש את מגלונה, שהובטחה לאחר ומתאהב בה. בהמשך המסע הוא נופל בשבי שודדי ים ופוגש בסולימה שמתאהבת בו. הוא מצליח לברוח מן השבי ומאהבתה של סולימה ופוגש שוב את מגלונה ומצליח לממש את אהבתו אליה.
 
ברהמס, שהכיר את הסיפור הימי-ביניימי מקריאה ראשונה בנעוריו, שמח לגלות  על מדף הספרים בבית משפחת המלחין רוברט שומן את התרגום והנוסח החדש של לודוויג טיק, מחשובי המשוררים הגרמנים בשלהי המאה השמונה-עשרה.
 
בנוסח החדש שילב טיק 15 שירים בתוך סיפור המסגרת העתיק, שגם אותו ניסח מחדש. הוא קרא ליצירה "סיפור האהבה המופלא של מגלונה היפה והנסיך פטר מפרובנס" (המשורר הגרמני החליף את השם הצרפתי פייר בפטר). מכאן ועד לחיבור מוזיקה לאותם 15 שירים, לא היה מרחק רב. ברהמס הלחין את השירים וחברו הטוב זמר הבריטון יוליוס שטוקהאוזן, מי שנחשב לאחד מגדולי זמרי ה"ליד" במחצית השנייה של המאה ה-19, היה הראשון ששר את השירים בביצוע פומבי.
 
אלא שבשונה ממחזורי השירים הנודעים, ברהמס לא ראה הכרח לשיר את המחזור כולו, יתרה מזאת, במכתב שהוא עצמו כתב לבית ההוצאה האנגלי "נובלו" לקראת ההדפסה, כתב שהוא אינו רואה ביצירה יחידה אחת הצמודה לסיפור המסגרת, אלא שירים שהוא התמודד עם הלחנתם כשירים בודדים ולאו דווקא בהקשר הכולל.



איור השער במהדורה המודפסת של "סיפור אהבתם של מגלונה היפה ופייר מפרובאנס"
 
"כל שיר הוא סימפוניה קטנה"
 
 
בעשרות השנים האחרונות מקובל לשיר את השירים יחד, כאשר שחקן או שחקנית מופיעים וקוראים את הסיפור של לודוויג טיק והזמר מצטרף באותם מקומות שבהם טיק החליט לשלב את השירים.

בשיחה עם הזמר דיוויד אדם מור, הוא נדרש באופן טבעי להשוואה בין ברהמס לקודמיו הגדולים שוברט ושומן: "שוברט חיבר את השירים שלו במתכונת דחוסה יותר ומצומצמת יותר. הוא יצר רעיון מוזיקלי אחד ואחר כך פיתח את הרעיון באמצעות סדרה של וריאציות דרמטיות במהלך השיר. 

"שומן הלך בדרך דומה. לעומתם ברהמס ניסה לצייר תמונת נוף מוזיקלית עצומה בתוך שיר בודד. בשירי 'מגלונה' הוא לפעמים רוקח יחד שלושה- ארבעה רעיונות מוזיקליים ואורג אותם ליצירה אחת, המעוררת סדרה שלמה של מצבי רוח שזורמים, באורח די מפתיע, משיר אחד למשנהו. התחושה היא שכל שיר מתפקד בעוצמה הדרמטית שלו כמעין סימפוניה קטנה."

האם השירים מציבים אתגרים מיוחדים בפני הזמר?

"טכנית השירים תובעניים במיוחד בעיקר בגלל המנעד הקולי הגדול ובגלל אורך המשפטים. אתגר נוסף הוא העוצמה המגוונת שברהמס מבקש, מנעד שנע בין עוצמה קולית, שנשמעת כמעט כשאגה, ועד לקול המעודן ביותר שאתה נזקק לו כשאתה שר כשאתה מבקש להרדים את אהובך או אהובתך".
 
עד כמה נוכחות שחקן במהלך הערב כולו משפיעה על הזמר?

"תפקידי ואפילו חובתי כאמן הם להעניק ליצירה המוזיקלית חיים ולחלוק אותם עם המאזינים. לתוך הפרשנות שלי אני יוצר את כל יכולותיי ואת ניסיוני המקצועי. לכן  נוכחות שחקן אינה משנה. אני חש שאני כלי להעברת היצירה. לדעתי יש לראות את קטעי ההגשה של השחקן כמו קטעי 'הרצ'יטטיב היבש' באופרות המוקדמות של מוצרט למשל, קטעים שבהם הזמר מגיש טקסט כמעט דיבורי בלווי צ'מבלו בלבד, ואחריו באה האריה המושרת. צורה זו של הגשת הסיפור, מתקבלת לאור ניסיוני בחום ובהתלהבות."

העובדה שהשחקן מדבר בשפה שאינך שולט בה משפיעה?

"אני מכיר את הנוסח בגרמנית ואת הנוסח באנגלית, וכאשר היצירה מוגשת בשפות אלו ההגשה מאד ברורה. עם זאת כזמר אופרה, אני רגיל לעבוד בשפות שאינן שפות שבהן אני מדבר ובכל זאת יש לי הרבה ניסיון והבנה בכל שפות האופרות ששרתי.

"צברתי ניסיון בעברית בתפקידים שעשיתי באופרה הישראלית ואני מסתדר לא רע עם השפה ועם המבנה שלה. אני משוכנע שניסיוני יסייע לי לחוש את הרצף בעברית," אומר דיוויד אדם מור ומוסיף בעברית: "יהיה בסדר!!" 
 



דיוויד אדם מור ודניאל גורטלר בביצוע "מגלונה היפה", באדיבות: courtesy of The Jewish Museum New York

מפיאניסימו שקט לפורטיסימו רועם
 
"אני רואה בהם יותר בלדות מאשר שירים," מוסיף הפסנתרן דניאל גורטלר, "הם שונים משיריהם של שוברט ושומן בממדיהם ובעוצמה שלהם, הם ארוכים יותר: שיר יכול להיות בן שש או שבע דקות ובתוך אותה מסגרת זמן יש גם כמה מצבי רוח ולכן אני רואה בשירים בלדות, כלומר סדרה של התרחשויות דרמטיות, בשונה מן ה'ליד' שמתמצה לעתים בחוויה דרמטית בודדת.

"אני דווקא מוצא דמיון רב בין השירים האלה לבלדות שברהמס כתב לפסנתר ללא קול, כלומר יצירות שבהן הפסנתר 'מספר' את הסיפור. ולכן גם טכנית מדובר על יצירות שבהן המנעד העוצמתי בתוך כל שיר הוא מקצה אחד למשנהו - מנגינה שקטה ביותר, פיאניסימו שקט מאד, ועד לפורטיסימו רועם. ברהמס בא באותן דרישות אמנותיות לפסנתרן ולזמר כאחד.

"למעשה השירים מתפקדים בשני אופנים - הם תחנות המחשבה, או הדיבורים, ששזורים בעלילה שמספק השחקן בדיבוריו, השחקנית בערב הזה. במקומות אחרים הם משלימים את החוויה התיאורית.
 
"מובן שיש הקלטות מסחריות שבהן שומעים רק את השירים אבל החוויה המשלבת המגישה לקהל את הטקסט ואת המוזיקה היא למעשה יצירה חדשה. כך הרגשתי כשעשינו את היצירה לא מזמן בניו יורק ואני שמח שאנחנו משלבים כוחות ומציעים את היצירה בנוסחה המלא לקהל בישראל."  



ליא קניג, צילום: ראובן קופוצ'ינסקי

המופע יתקיים במוצאי שבת, ה-6 בפברואר 2016 בשעה 20:30, היכל התרבות ראשון לציון. להזמנת כרטיסים: 03-9488665