כנראה שגם בגיל 87 (!) לא ימצא יעקב (יענקלה) אגמון את הזמן לנוח על זרי הדפנה ולהביט אחורה בסיפוק על ההשפעה שהשפיע על עולם התיאטרון והתרבות ב-60 השנה האחרונות, עם רזומה שכולל, בין השאר, את ניהול תיאטראות "הקאמרי", "הבימה", התיאטרון הערבי-עברי, ניהול פסטיבל עכו, הקמת התיאטראות "בימות" ו"בית ליסין", הגשת תכניות רדיו שאחת מהן, לפחות, מחזיקה מעמד כבר משנת 1968, והפקת אינספור אירועים ופרויקטים תרבותיים.
 
את זמנו הפנוי משקיע אגמון בימים אלה בהמצאה ותיקה נוספת שלו, פסטיבל הצגות היחיד "תיאטרונטו 2016" המתקיים בין ה-24 עד ה-27 באפריל ביפו העתיקה ובעכו במקביל. הפסטיבל חוגג את שנתו ה-26 עם תשע הצגות חדשות העולות במסגרת התחרותית, ולצדן שלל הצגות אורחות מהארץ ומהעולם, כולן בפורמט עליו רצה אגמון לשים את הזרקור כשיזם לראשונה את הפסטיבל: הצגות היחיד.
 
אין לאן לברוח

"באופן עקרוני זו מרכבה לרעיון הפילוסופי שאומר שבהצגות יחיד אין לך דרך להתחמק מהעובדה שאתה לבד על הבמה", אומר אגמון. "אין לך שום בריחה אפשרית, אין עזרים כמו תאורה, התפאורה היא מצומצמת, והצופה מתלווה אליך לכל מה שאתה יכול להתמודד איתו.
 
"בתיאטרונים הגדולים, בעלי התקציבים המספקים או לא, הם צריכים, ודורשים מהם, לתת דברים ורעיונות שצריך בשבילם הללויה, כלומר הפגנות ענק אמנותיות. כאן, אתה יושב באולם, יש לך זמן להקשיב במשך שעה, לא פחות מזה, והשחקן מנסה לתפוס את הקהל במצב שיתלווה למשימה שהוא בחר עבורו, ולכבוש את הקהל, ללא שום עזרים. כצופה אתה מוכרח להיות במצב שבו אתה מתמודד עם הרעיון המרכזי, וכשאתה יוצא מהאולם אתה שואל את עצמך, 'טוב, מה אמרו לי? מה הרגשתי? מה אני חש?', ונדמה לי שבזה אנחנו מצליחים."

מה גרם לך, במקור, להעלות בכלל את הרעיון לפסטיבל שלם שכולו הצגות יחיד?

"תראי, סליחה על הביטוי, אבל אני כבר יותר זקן מ-27 שנים בתיאטרון, ובאופן כללי תמיד אהבתי את זה. גם בהבימה, כשיצאנו עם הצגה, שמחתי לשמוע את וילוז'ני בהצגות יחיד. גם אז הפקתי כמה הצגות יחיד. אז בהחלט, יום אחד החלטתי לעשות את זה."

והמצאת את הכותרת הזו, "תיאטרונטו"

"כן, אבל ראיתי השבוע שמישהו כבר גנב את זה... בספר האמנים מישהו כתב 'תיאטרונטו', ובסוגריים כתב 'הצגת יחיד'."
 
האם אתה מגלה נושאים שנשזרים לאורך מספר הצגות בפסטיבל? קורה שבדיעבד אתה מבין דרך ההצגות החדשות אילו דברים העסיקו אותנו במיוחד, כקהל וכצופים, בשנה מסוימת?

"לא ממש. ההצגות הן לא בהכרח אוטוביוגרפיות, אבל לפי דעתי רבות מהן נכתבות על ידי השחקן עצמו, ולא על ידי מחזאים, ואם אני מנתח את זה אז יש גם סיפורים אישיים. למשל בהצגות של השנה יש לפחות שתי הצגות עם סיפור אישי על יום הזיכרון, או על ילדות."



להיות תמרה (צילום: ז'ראר אלון)
 
רמת ביצוע גבוהה במיוחד
 
השנה הפסטיבל מתרחב ומתקיים בשתי ערים במקביל, גם ביפו, כמו תמיד, ובנוסף בעכו. אפשר להגיד שיש פה תעודת כבוד לקהל הישראלי שמצביע לפורמט המאתגר הזה ברגליו

"אני חושב שכן. יש עובדות, נקודה. זו לא השנה הראשונה שאנחנו עובדים בשתי ערים במקביל, עשינו את זה בעבר בעכו ובחיפה ובמקומות אחרים פה ושם, אבל אנחנו בהחלט רוצים להרחיב את העניין הזה לכמה שנים נוספות. אז השנה, שמאופיינת אגב ברמת ביצוע גבוהה במיוחד, ירוצו כל ההצגות ביפו, ובעכו ירוצו כל הצגות התחרות." 
 

יומן (צילום: ז'ראר אלון)


אחרי כל כך הרבה שנים של פסטיבל, יש חיקויים למודל הזה גם בעולם?

"כן. היה ניסיון שנכשל, אמנם, באנגליה, ובברית המועצות, ובגרמניה, כמעט כל שנה הם באים הנה ובוחרים הצגה שלנו ואנחנו לוקחים 30 הצגות יחיד מארצות אחרות שתמיד משתתפות בפסטיבל. מה שמעניין זה ששנה שעברה היו חמש הצגות מחוץ לארץ, ואני מוכרח להגיד לך שבקלי קלות השגנו את האנשים האלה."

כשאתה מתבונן לאחור אתה יכול להגדיר את ה"תיאטרונטו" כפרויקט שאתה הכי גאה בו מהדברים שעליהם אתה חתום?

"לא. אני גאה דווקא בגיוון שעשיתי. תראי, יש שורה של כל כך הרבה דברים שעשיתי שלפעמים זה מצחיק אותי. אני לא גאה בזה, אבל אני יודע שניסיתי.

"הקמתי את 'בימות' שגם בו היו הצגות יחיד לצד הצגות כלליות, הייתה לי מסגרת של קברט סטירי, ותיאטרון הבימה, והתיאטרונטו, וחגיגות העשור והשתים-עשרה והארבעים למדינת ישראל, וארבעים ושבע שנים בלי הפסקה את התכנית שלי 'שאלות אישיות', הקמתי את תיאטרון בית ליסין, ואם את רוצה לשמוע את דעתי שלא שאלת, אז אני אגיד לך: תפסיקו להיצמד ותתנו מקום גם לצעירים. לא במובן גילאים אלא במובן של מה תפסתם את המקום?! עשרים וכמה שנים אתם מחזיקים בית?! זאת שערורייה של ההנהלות הציבוריות. הגיע הזה שישתמשו בשכל.

"עשיתי שורה ארוכה של דברים שלא נעים להגיד – או בעצם כן נעים להגיד – היו סיפור הצלחה, אז אני לא יודע מה להגיד לך איפה הכי נהניתי. אני נהניתי בכל דבר שאף אחד לא הכריח אותי לעסוק בו."





יעקב אגמון (צילום: ז'ראר אלון)

הפסטיבל יתקיים בחול המועד פסח, בין ה 27-25 באפריל 2016, באולמות יפו העתיקה ובתאריכים 26-24 באפריל באולמות המרכז לתיאטרון עכו.  לפרטים נוספים  . כרטיס בקנייה מוקדמת: 50 ₪, בקנייה במקום: 60 ₪, ישנן הנחות למחזיקי כרטיס דיגיתל. טלפון לרכישת כרטיסים 09-8945957 או באתר