בין אורחי פסטיבל הצילום הבינלאומי שהתקיים בחול המועד פסח, ויימשך עד 7 במאי בנמל יפו העתיקה, הגיע לארץ גם הצלם הצרפתי הנודע מתייה פרנו, המציג בפסטיבל את התערוכה "קריסה".
 
יופי ויזואלי מרתק

עבודותיו של פרנו, שהגיע לארץ כאורחו של המכון הצרפתי בישראל, עוסקות בשאלות של זהות, היסטוריה, קידמה וניכור, אותן הוא מביא באמצעות צילומי בניינים שהרסה ממשלת צרפת, לאחר שבנתה אותם כפתרון מגורים מודרני של אחרי המלחמה.

"את התמונות שרואים בתערוכה צילמתי בין שנת 2000 לשנת 2008, בפרברים שמסביב לפריז", מספר פרנו, שהגיע השבוע לארץ. רוב הבתים נבנו בשנות ה-50, אחרי המלחמה. בשנות ה-80, עם המשבר הכלכלי, החלה הממשלה הצרפתית לחשוב על להרוס את הבניינים הללו ולבנות במקומם בניינים פחות גדולים, ובסוף שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים החלו להרוס אותם בחומרי נפץ. לי היה חשוב לתעד את הרגעים האלה, של קריסת הבניינים."




(צילום: מתיה פרנו)

למה, בעצם? מה אומר מבחינתך הדימוי הזה?

"מבחינתי יש פה שני דברים, גם משמעות פוליטית, וגם משמעות ויזואלית. הדימוי הזה של השמדת הבניינים הוא קודם כל מטאפורה לחברה שמחליטה להרוס את אותו הדבר שבנתה לפני 50 שנה, ודיבור על ההפסד של החברה הצרפתית.

"כשהחליטו לבנות את הבניינים האלה, אחרי המלחמה, זו נחשבה התקדמות גדולה, כי עד אז אנשים רבים גרו בערים בלי חשמל ובלי מים, והבניינים האלה היו צעד של מודרניות לחברה הצרפתית. 50 שנה אחרי כן החברה הצרפתית גילתה שהבניינים האלה הם הסמל לכל בעיות החברה הצרפתית, וזו, אולי, המשמעות הפוליטית שאפשר למצוא בצילומים אלה.
"מהבחינה הוויזואלית יש פה יופי מרתק ופיסולי שאפשר לראות בבניינים ובעוצמה שלהם, רגע לפני שהם נעלמים לחלוטין, עם כל הזיכרונות והחיים שהיו בהם, כך שיש לזה גם משמעות של יופי ויזואלי." 



מתייה פרנו, צילום עצמי

  
"אי אפשר לשחק עם הדימויים"

יש משהו נפיץ בלהגיע לארץ עם דימויים של הריסת בתים...

"כן, אבל לא אני זה שבחר את הדימויים שיוצגו בארץ כך שאת השאלה הזו צריך היה להפנות לאוצר הפסטיבל. בכל מקרה, בשבילי זה חזק מאד להציג פה צילומים כאלה, כשאני לא באמת יודע מה יחשבו עליהם בהקשר הישראלי. זו הפעם הראשונה שלי בארץ, וכצלם צרפתי אין לי תשובה על זה, אבל מעניין אותי לאן זה ייקח את הקהל הישראלי שיעמוד מול הצילומים."

אתה מכיר קצת את עולם הצילום הישראלי?

"ראיתי כמה צילומים אבל אני לא יודע להגיד של מי. אני כן זוכר אותם, ואני מכיר גם כמה צלמים פלשתינאים."



(צילום: מתיה פרנו)

לאור העבודה שלך, שיש בה את הממד הפוליטי, איזה תפקיד יש לדעתך לצילום בעולם של היום?

"במקרה שלי, כמי שמצלם צילום דוקומנטרי, אני חושב שחשוב לדבר על העולם ולהראות מה קורה בו, לא רק מנקודת מבט עיתונאית אלא גם כדי לנסות ולגרום לאנשים לחשוב מזוויות מבט שונות. לחשוב, למשל, על גבולות, ולא רק מנקודות מבט פוליטיות או צבאיות, אלא מנקודות מבט תרבותיות."

אתה מרגיש שהמקצוע שלך השתנה היום, כשהצילום הפך לפעולה כל כך נגישה ופשוטה לרוב האנשים?

"בשבילי זה לא שינה כלום. יש לי אמנם מצלמה בפלאפון, וקל לצלם היום, כולם עושים את זה, אבל בעבודתי כצלם אני משתמש במצלמה אנאלוגית, ישנה, וזה יותר קשה כי אי אפשר לשחק עם הדימויים. אני חייב לבחור מראש את התמונה שאצלם, ובתמונה נשארים לפעמים פרטים קטנים שרואים אם מסתכלים מקרוב, ושאולי לא היו נשארים אם הייתי מטפל בזה דיגיטלית.

"אבל האיכות של הצילום הדיגיטלי לא מספיק טובה לטעמי. אני מעדיף לעבוד עם פילם. כשאני מלמד אני אומר לסטודנטים שלי שאם הם מצלמים דיגיטלי ועושים מאתיים תמונות שיש בהן, במקרה, צילום טוב, אולי עדיף שיהיה רעיון קודם. אולי עדיף לחשוב על התמונה שרוצים לצלם, במקום לצלם כל כך הרבה ולזהות בדיעבד. אני חושב שהבעיה של הצילום היום היא שכולם קודם מצלמים ורק אחר כך חושבים על התמונה. אני מנסה לחשוב לפני."



(צילום: מתיה פרנו)

פסטיבל הצילום הבינלאומי יתקיים בין התאריכים 23 באפריל-7 במאי 2016, בנמל יפו העתיקה. שעות פתיחה: 3-1 במאי - 22:00-17:00, 4 במאי - סגור, 5 במאי - 22:00-17:00, 6 במאי 15:00-10:00, 7 במאי - 22:00-10:00. להזמנת כרטיסים: 8780*