קונצרט רביעי בסדרה "קלאסיקה בממד האישי" של אסתרית בלצן עם בנה איתמר זורמן.
"אני כינור לשירייך" - כותב ר׳ יהודה הלוי בשירו "ציון הלא תשאלי". המשורר, איש המילים, משתוקק לזמר ככינור, מלך הניגונים. ואכן - הכינור מופיע כראש וראשון לכלי הנגינה: "יובל אבי תופש כינור ועוגב" (בראשית ד׳) .
הוא מעניק שמו למאגר המים של ארץ ישראל – הכינרת (במדבר, ל"א, י"א) , הופך לכלי הנגינה של מנהיג העם בכינור דוד, ומשרה נחמה וחסד על מאזיניו "לקח דוד את הכינור וניגן...ורווח לשאול וטוב לו" (שמואל א, טז).
על התוכנית
התוכנית סובבת סביב הכינור והשיר בעידן הוירטואוזי במאות ה-19 וה-20:
פאגניני, פורץ הדרך לנגינה הסולנית בכינור, כבש את במת אירופה בגיל 19 והציג מציג כינור וירטואוזי מכשף בקאפריסים שלו (1801), זאת בעוד הוא מתעקש גם לשיר ולזמר ב"קנטיבלה" (1823).
שוברט הציג כינור חולם, צועד ומרקד בפנטזיה הגדולה והמורכבת שלו לכינור ופסנתר (1827), המציבה אתגרים טכניים חסרי תקדים. בלב היצירה מתעמת הכינור עם השיר - "היה לי מבורך, היה לי מנושק" (שוברט למילים של רילקה,1827) בסדרת בת חמש וריאציות וירטואוזיות בפרק השני. אזכור נוסף בווריאציה שישית ואחרונה מופיע במפתיע, במודולציה נועזת, בסיום הפרק השלישי, רגע לקראת סיום היצירה.
סזאר פרנק הבלגי בונה סונטת מונומנטלית לכינור ופסנתר (1888) ומקדיש אותה כמתנת נישואים לגדול כנרי בלגיה יוג׳ין איסאי (1858-1931).
המבנה המחזורי של היצירה מצייר מעין דיוקן האמן כאיש צעיר: הסונטה פותחת בשיר ערש המבוסס על מוטיב קצר בן שלושה צלילים שיהווה בסיס ליצירה כולה. ממנו צומחת היצירה למפלי יצר ותשוקה בפרק שני, גדלה לשאלות הגות והעמקה בפרק שלישי (רצ'יטטיב פנטזיה) ומסכמת בשיר העם הפשוט, המאזכר הכל בקנון מזמר בין הכינור לפסנתר.
במסע זה סביב הכינור והשיר מקום נכבד לכנרות היהודית ולניגון החסידי ב"נעימה עברית" (1911) של הכנר והמלחין היהודי-ליטאי יוסף אחרון (1886 – 1943), השואב השראה מן המוזיקה המסורתית היהודית והשפה העברית.
נעמי שמר מסכמת את מסע מזמור הכינור מיהודה הלוי ועד הלום במשפט המופלא המסיים את ירושלים של זהב – "לכל שירייך אני כינור... "
אסתרית בלצן (צילום: דניאל בר און) איתמר זורמן (צילום: אבשלום לוי)
בתוכנית:
סזאר פראנק - סונטה לכינור ופסנתר בלה מז'ור. מהיר במקצת אך מתון, מהיר, מתון למדי: רצ'יטטיב-פנטזיה, מהיר במקצת ועם תנועה.
ניקולו פגניני - קפריס מספר 17 במי במול מז'ור, מתוך אופ. 1, שירתי, אופ. 17, בתנועה מתמדת, אופ. 11
פרנץ שוברט - פנטזיה לכינור ופסנתר בדו מז'ור, ד.934. איטי למדי - מהיר במקצת - איטי במקצת - מהיר - מהיר במקצת - מהיר מאד
יוסף אחרון - מנגינה עברית, אופ. 33
נעמי שמר - משה זורמן: ירושלים של זהב לכינור סולו
איתמר זורמן (צילום: אבשלום לוי)
איתמר זורמן
הכנר זוכה תחרות צ'ייקובסקי הבינלאומית ב-2011, קיבל את פרס קרן בורלטי-בויטוני לשנת 2014 ופרס אייברי פישר של לינקולן סנטר בניו-יורק לשנת 2013. פרסים נוספים בהם זכה כוללים, בין היתר, את התחרות לנגינת הקונצ'רטו מאת ברג של ג'וליארד (2011), ואת הפרס הראשון ופרס מיוחד עבור ביצוע קונצ'רטו מאת מוצרט בתחרות הבינלאומית לכינור בפרייבורג (2010).
איתמר זורמן נולד ב-1985 בתל-אביב למלחין משה זורמן ולפסנתרנית אסתרית בלצן, החל ללמוד נגינה בכינור בגיל שש אצל סאלי בוקל והמשיך אצל פרופ' דוד חן ונאוה מילוא בקונסרבטוריון הישראלי בתל-אביב. לימים למד אצל חגי שחם באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ואצל רוברט מאן וסילביה רוזנברג בג'וליארד ניו יורק. לאחרונה סיים להשתלם אצל כריסטיאן טצלף באקדמיה קרונברג בגרמניה.
הוא הופיע כסולן עם תזמורת מרינסקי תחת שרביטו של ולרי גרגייב, התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה, תזמורת תאטרו מאסימו בניצוחו של דניאל אורן, תזמורת רשות השידור הקוריאנית בניצוחו של יואל לוי, התזמורת הסימפונית האמריקנית באולם קרנגי, הסימפונית טוקיו באולם סנטורי, תזמורת חלדרס בקונצרטחבאו באמסטרדם, תזמורת ג'וליארד, תזמורת הרדיו הגרמנית קייזרסלאוטרן, התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הקאמרית של רדיו פולין, תזמורת יוטה, תזמורת הקפיטול בטולוז, סולני מוסקבה בניצוחו של יורי בשמט ואחרות, וכן ברסיטלים באולם קרנגי בניו-יורק, אולם סנטורי בטוקיו, אולם הלובר בפריס, רדיו פרנקפורט ורדיו צרפת.
ניגן מוזיקה קאמרית בפסטיבלים ורביה, מרלבורו ורדיו-צרפת עם אמנים כמיצוקו אוצ׳ידה, ריצ׳רד ג'וד, סטיבן איסרליס, יורי בשמט והקלרניטן יורג וידמן. איתמר נמנה עם מייסדי הפרויקט הקאמרי הישראלי והוא חבר בשלישיית הפסנתר ליסנדר ומרבה להופיע במשדרי רדיו וטלוויזיה בישראל, באירופה ובארה"ב.
איתמר מנגן בכינור גוארנרי דל ג׳זו (1734) מאוספו הפרטי של יהודה זיסאפל.
אסתרית בלצן (צילום: דניאל בר און)
אסתרית בלצן
פסנתרנית, ילידת ת"א, היא בוגרת החוגים לפסנתר ולמוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר דוקטור למוזיקה מביה"ס הגבוה מנהטן בניו יורק וכלת פרסים בתחרויות פסנתר בישראל, ארה"ב, קנדה וצרפת. לימדה באוניברסיטת תל-אביב, יסדה וניהלה את אנסמבל מוסיקה נובה לביצוע מוזיקה חדישה, ואת מכללת הקתדרה למוזיקה במרכז ענב בתרבות.
הקליטה 15 דיסקים, DVD 5 וכתבה ארבעה ספרים. מופיעה כסולנית בארץ ובעולם עם מיטב התזמורות, ובאופן קבוע עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, יוצרת תוכניות שבמרכזן הקשר בין מילים לצלילים, ובין המוזיקה לחיים. פעילותה המקורית זכתה אותה בפרסים יוקרתיים ממשרד החינוך, משרד התרבות, פרס לנדאו שלמפעל הפיס, פרס חביבת הקהל של "ידיעות אחרונות" ופרס רוזנבלום של עיריית תל אביב. ערכה והגישה את סדרת הטלוויזיה "המסע המופלא אל הקלאסיקה" עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ארכיון הקונצרטים הענק שלה, 25 שנות במה אינטנסיביות, משודר בקביעות ב״קול המוזיקה״ . הוזמנה לסיורי קונצרטים באירופה, ארה"ב, אמריקה הלטינית, דרום אפריקה ואוסטרליה.
ספרה על ההמנון הלאומי "התקווה - עבר, הווה, עתיד" הוא תוכנית חובה במערכת החינוך בישראל ובקרב הקצונה בצה״ל ולתוכנית יחיד המוצגת דרך קבע בבית התפוצות בת"א. וברחבי תבל. לאחרונה חזרה מהופעות "התקווה" בצרפתית, בפריז, בחסות משפחת רוטשילד ושגרירות ישראל. סיורי הקונצרטים בעונה הנוכחית כוללים הופעות בארה"ב, קנדה, צרפת, הולנד ובלגיה.
הקונצרט יתקיים ב-16 במאי 2016 ב-10:00 ו-20:00, ב-23 במאי 2016 ב-20:00, ב-27 במאי 2016 ב-10:00 וב-20:00, ב-31 במאי 2016 ב-10:00 וב-20:00 במוזיאון תל אביב (אולם רקנאטי); ב-20 במאי 2016 ב-10:00 וב-24 במאי 2016 ב-20:00 באולם רפפורט חיפה; ב-29 במאי 2016 ב-20:00 באולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים. פרטים נוספים באתר הקתדרה למוזיקה