אחד המופעים המסקרנים והמבטיחים שיעלו במסגרת פסטיבל ישראל הוא "סופת רעמים" (Thunderstorm 2.0) – עיבוד מולטימדיה לקלאסיקה סינית ידועה שמספרת סיפור רווי יצרים אפלים וסודות מטלטלים, על תהליך התנוונותה ודעיכתה של משפחה עשירה, על סף הפלישה היפנית לסין ב-1937.

על העיבוד הלא קונבנציונלי אחראי הבמאי הסיני הצעיר וואנג צ'ונג, שבחר להשתמש על הבמה באלמנטים קולנועיים שנערכים ומעובדים למסך בזמן אמת, ומטשטשים את הגבולות שבין דמיון למציאות.

המופע עלה ב-2012 בבייג'ינג, זכה לביקורות נלהבות ודורג כאחת מעשר ההצגות הטובות ביותר בסין ב-30 השנים האחרונות. וואנג צ'ונג, הידוע כבמאי ניסיוני ופורץ דרך וכמייסד תנועת "תיאטרון הגל החדש" בסין, זכה אף הוא לשבחים מקיר לקיר, בעיקר הודות לשימוש הנועז במולטימדיה על הבמה, ולאומץ לנער את הקונבנציות המיושנות השולטות כיום בתיאטרון הסיני.
 
לתקשר עם המאה ה-21
 
אתה נחשב לאחד הקולות הבולטים של הדור החדש של ילידי בייג'ינג שחוקרים את התיאטרון הקונבנציונלי בדרכים יצירתיות. מה מניע אתכם בחיפוש הזה?

"התיאטרון הפופולרי בסין כיום הוא ברובו מסחרי וקליל. אמצעי בידור. אני רוצה לראות יצירות מאתגרות מבחינה שכלית ורגשית, אבל אין פה הרבה כאלה. זו הסיבה שבגללה התחלתי ליצור מופעים, ובגללה ייסדתי את תנועת "תיאטרון הגל החדש". הגל החדש צריך להמציא שפות חדשות שמתקשרות עם המאה ה-21, מבחינה תיאטרונית ומבחינת נושאים."

התיאטרון בסין של היום באמת כל כך שמרני?

"לחלוטין. רובו מורכב מסיפורי אהבה ודרמות היסטוריות רדודות שממחזרות את הערכים הישנים. זה בדיוק ההיפך מאיך שתיאטרון צריך להיות, בעיניי. זו הסיבה שאני, סטודנט למשפטים לשעבר, בחרתי ללמוד תיאטרון בארה"ב."

איך מתייחסת הממשלה הסינית ל"תיאטרון הגל החדש"? אתם זוכים לעידוד?

"התמיכה בנסיעה שלנו לישראל היא ללא ספק אחת הדרכים להכרה מצד הממשלה. ציון המופע שלנו כאחד מעשרת מופעי התיאטרון הטובים ביותר לשנים 2012-1982, מפגין הכרה מצד המדיה. אנחנו מבטאים קול עוצמתי של תיאטרון שמעיז ופורץ גבולות, אבל עדיין לא זכינו למלוא ההכרה המגיעה לנו. ברור לי שלתנועה הסינית של 'תיאטרון הגל החדש' יש עוד דרך ארוכה לעשות." 
 


סופת רעמים (תמונה באדיבות וואנג צ'ונג)


אמנות עתיקה משולבת באולטרה מודרניות
 
אתה משלב בהפקותיך אלמנטים מהמסורת העתיקה של האמנויות הסיניות? יש לך עניין במורשת המפוארת הזו או שאתה מנותק ממנה?

"עבור רוב הסינים הצעירים, כולל אותי, המסורת העשירה של האמנויות הסיניות לא זורמת לנו בדם. אנחנו הדור שגדל על אנימציה ואינטרנט. עם זאת, הוקסמתי מהאמנויות המסורתיות והתנסיתי בעבודה עם אופרת בייג'ינג בבכורה הסינית של 'המלט-מאשין'.

"בגרסת 2016 של 'סופת רעמים' הזמנתי שני זמרי פינג-טאן משנחאי ועיצבתי מחדש את כל המופע לפי אמנות הסיפור המוזיקלי העתיקה של הפינג-טאן. איך אמנות בת אלף שנים הולכת יד ביד עם וידיאו חי של תיאטרון בן-זמננו? זו שאלה מורכבת, שכרגע אין לי תשובה עליה."

מה התועלת שצומחת לסיפור התיאטרלי של "סופת רעמים" מהשימוש במולטימדיה?

"הסיפור המקורי כולל גילוי עריות ויחסים מורכבים בין שני דורות. בעיבוד שלנו, צמצמנו את הטקסט משמעותית והתמקדנו במתח בין המינים. הגישה הזו מאפשרת לנו לספר סיפור קולנועי. במקום לעבוד על הסיפור באופן ורבלי, אנחנו מתמקדים במה שרואים ויזואלית ובמה ששומעים מוזיקלית. זה מטלטל את הקהל ומרתק אותו בדרכים אחרות מאלה שהורגל בהן." 
 


וואנג צ'ונג (צילום: ZHOU jing)




"הסבל של נשים הוא אוניברסלי"
 
"סופת רעמים" נכתב במקור כמחאה על התנוונות החברה הסינית בתקופה שעל סף הפלישה היפנית. האם ההפקה הנוכחית מוחה כנגד החברה של ימינו בסין, ואולי גם במערב?

"ההפקה שלנו מתרחשת בשנת 1990. זו שנה שהיא אבן דרך, שאחריה דברים השתנו והעם הסיני נעשה יותר ויותר הדוניסטי וחמדן. במילים אחרות, בעוד שהמרחב הציבורי הלך והצטמצם, תשומת הלב של אנשים עברה מהציבורי אל הפרטי. זה הרקע לעיבוד שלנו. ומלחמת המינים התרחשה לא רק בסין, גם במערב. הסבל של נשים הוא אוניברסלי." 

ההפקה זכתה לשבחים נלהבים בסין וגם מחוץ לה.

"נכון. רוב הצופים בבייג'ינג היו המומים מהשימוש בפרזנטציה של וידיאו חי במופע, ששינה לחלוטין את הסיפור התיאטרלי כפי שהתרגלו לראות אותו. הופענו גם בטאיפיי וזכינו לביקורות מהללות. הקהל הישראלי הוא הראשון שיחזה בגרסה החדשה של הפינג-טאן. אנחנו מצפים בכיליון עיניים לתגובות."
 
מה ההבדל בין צופי התיאטרון בסין לעומת אלה שבמערב? ממה הוא נובע?

"ההבדל הגדול ביותר הוא שהקהל הסיני מרגיש הכרח להבין את כוונת היוצר. כשהם רואים משהו אבסטרקטי או ביטוי לא ישיר, הם יחפרו בזה עד שיבינו ואפילו יבואו במיוחד לשאול אותך למה בדיוק התכוונת. זה קשור לחינוך הסיני, שבו דוחפים אותך לא להסתפק בפחות מתשובות מדויקות והגיוניות." 
 

"סמארטפונים וגיימינג יצילו את התיאטרון"
 
מי האמנים שהשפיעו עליך?

"הבמאי מבייג'ינג לין ג'או-חווא השפיע עליי מאוד. הוא מצפין את המסר הפוליטי שלו מתחת לפני השטח של טקסט שלכאורה אינו פוליטי, והוא עושה את זה על ידי שימוש בשפת בימוי ייחודית ונועזת. אני מעריך את האסתטיקה הזו והפכתי את ההצפנה והפענוח לחלק אינטגרלי מהשפה האמנותית שלי."
 
מה דעתך על מצב התיאטרון בימינו במערב, ואיך אתה רואה את תפקידך, או מקומך, בתוכו?

"סצנת התיאטרון הפוליטי החדשה במערב מרגשת אותי. אבל יכול להיות שזה הדבר האחרון בתיאטרון שעדיין רלוונטי לעולמנו המשתנה תדיר. כשאני הולך לתיאטרון במערב, לרוב הקהל יש שיער שיבה. התיאטרון הפך למקבילה התרבותית של בתי אבות. מה יקרה לתיאטרון 50 שנה מהיום? האם הוא ידעך בקרוב? אלה שאלות שלא נענו על ידי התיאטרונים שזוכים בתמיכה ממשלתית בכל רחבי העולם.

"כדי להפוך לחלק מהעולם האמיתי בימינו, התיאטרון חייב לרתק את הקהל הצעיר בעזרת שפה עדכנית, שקשורה לרוב בטכנולוגיה. זו הסיבה שאני משתמש בווידיאו חי, במגאפונים ובווידיאוגרפיה בסגנון אינטרנטי. הלוואי שאוכל בעתיד הקרוב לפרוץ את הגבולות בעזרת שימוש במופעים שמושפעים מסמארטפונים וגיימינג. אנחנו חייבים לעשות את המירב כדי להציל את אמנויות התיאטרון."


סופת רעמים (תמונת באדיבות וואנג צ'ונג)



המופע יעלה ביום שבת, ה-4 ביוני 2016 בשעה 21:15, וביום ראשון, ה-5 ביוני בשעה 20:30, תיאטרון ירושלים.  לאחר המופע ב-5 ביוני תתקיים שיחה עם הבמאי בשפה האנגלית. לרכישת כרטיסים:6226 * או באתר