ביום שלישי ה-31 במאי ינצח אלכס וסרמן על קונצרט סיום העונה של התזמורת הסימפונית רמת גן. סולנית הקונצרט תהיה הצ'לנית הראשית של התזמורת עפרה האן, שתנגן את הקונצ'רטו של המלחין האנגלי אדוארד אלגאר. השיחה איתה, המתקיימת כאשר אחד מתלמידיה - צ'לן צעיר - מאזין לה, היא דוגמא לתפקידה העיקרי של התזמורת כפי שרואה אותה מנהלה ומייסדה אלכס וסרמן, אבל על כך בהמשך.
 
שיר קינה למלחמה הגדולה
 
"הקונצ'רטו לצ'לו הוא למעשה היצירה המושלמת הגדולה האחרונה של אלגאר, כשנתיים לאחר מלחמת העולם הראשונה", מציינת האן. "אלגאר, שכתב לאנגליה את להיטיה הלאומיים הגדולים - מחזור שירי הלכת 'הוד והדר' -  שמפיחים בבריטים עד היום רוח של גאווה לאומית, סבל מדלקות כרוניות בדרכי הנשימה וסחרחורות מתמידות.

"הוא היה בן 62, ראה את אשתו דועכת מול עיניו, וגם מצבו הכלכלי היה די מעורער. הקונצ'רטו," היא ממשיכה, "הוא מעין אלגיה, שיר קינה ל'מלחמה הגדולה' שהייתה אמורה להיות המלחמה האחרונה ולשים קץ לכל המלחמות, אבל הביאה כמעט לקץ השלום. 'אני חש בודד יותר מאשר אי פעם בעבר. כל הטוב, היפה, הנקי, הרענן והמתוק נמצא הרחק מכאן ואולי גם לא ישוב.'

"הקונצ'רטו היה מעין צוואה מוזיקלית. אלגאר המשיך לחיות עוד 15 שנים לאחר שהיצירה נוגנה לראשונה. האם ידע שיותר לא יחבר יצירות גדולות לתזמורת? אין לדעת. הוא ניצח על שתי הקלטות של היצירה, בשנת 1919 ובשנת 1928. בשנתו האחרונה, כשהוא חולה, הוא זמזם את הנושא הראשון באזניו של חבר שבא לבקרו ואמר 'אם אי פעם לאחר מותי תשמע מישהו שורק את המנגינה הזאת על גבעות מאלוורן (האזור בו התגורר בשנים האחרונות לחייו), אל תופתע. אני אהיה השורק'."

"הוא קרא לנושא הראשון 'נושא הנשמה שלי' והוסיף ואמר שהשאלה אם אנחנו צריכים לקרוא את היצירה מבעד למשקפיים הרפואיים או לא, תעסיק מן הסתם את המאזינים בעתיד. מכל מקום יצירתו התזמורתית האחרונה של אלגאר היתה לאחת היצירות היפות והמרשימות שנכתבו לצ'לו במאה ה-20, יצירה שמאד רציתי לנגן והנה זה קורה."


עפרה האן (צילום: יחסי ציבור)


 
אצילות, איפוק, אומץ ונחישות
 
האן, שנולדה בישראל, עשתה את שנות הלימודים העיקריות בארה"ב, בהדרכתם של שניים מן החשובים שבצ'לנים ומן הגדולים שבמורים - יאנוש שטארקר שלימד באוניברסיטת אינדיאנה וברנרד גרינהאוז באוניברסיטת ניו ג'רזי. תחנות חשובות נוספות בדרכה היו פסטיבל שלזוויג-הולשטיין בגרמניה, שם עבדה בהדרכת ליאונרד ברנשטיין וניגנה תחת שרביטיהם של הצ'לן רסטרופוביץ' ומנצחים מן השורה הראשונה כמו סרג'יו צ'ליבידאקה, לורין מאזל וקורט מאזור.

"לישראל חזרתי בהזמנת המנצח מנדי רודן שניהל במשך שנים רבות את הסינפונייטה הישראלית באר שבע", היא מספרת. בהמשך דרכה בארץ ניגנה כצ'לנית ראשית בתזמורת חיפה ובסימפונט רעננה ועוד ניגנה בקאמרטה הישראלית ובפילהרמונית והיא ממשיכה להופיע בהרכבים קאמריים בישראל ובארצות אחרות.

"היצירה בנויה היטב, והיא נעה בין אקורדים תזמורתיים גדולים, לבין קדנצה סולנית המנוגנת בפריטה על המיתרים כמו על גיטרה ומובילה לפרק השני. הצ'לו ממש שר לאורך כל הפרק השלישי ובפרק הרביעי שוזר אלגאר בהבזקים קצרים נעימות מן הפרקים הקודמים. אלגאר מבקש מן הנגנים לנגן באצילות (נובילמנטה, כתוב מעל לתווים). הוא אהב את ההנחיה הזאת המופיעה בעוד יצירות שלו. יש בו בקונצ'רטו מרוח האיפוק, האומץ והנחישות, ה- Chin up וה-Carry on - ביטויים שתמיד עמדו לאנגלים בשעות קשות." 



ד"ר אלכס וסרמן ועפרה האן (צילום: יחסי ציבור)

 
"הכלל שאני פועל לפיו הוא הגיוון"
  
"הבחירה בצ'לנית הראשית של התזמורת כמי שתנגן את היצירה הגדולה הזאת," אומר אלכס וסרמן, "מאפיינת את צורת החשיבה בארגון התכניות של התזמורת. הקונצרט ייפתח בפתיחה לאופרה 'האיטלקיה באלג'יר' של רוסיני, אחריו הקונצ'רטו של אלגאר ובהמשך הסוויטה הראשונה שחיבר פרוקופייב על פי יצירת הבלט הגדולה שלו 'סינדרלה'. אלה שלוש יצירות שונות מאד זו מזו כשהכלל שאני פועל לפיו הוא הגיוון. כשקהל מגיע לקונצרט, חשוב לדעתי שהוא ייהנה מן המן העושר של ההיצע התזמורתי.
 
"שיקול נוסף הוא האטרקטיביות של התכנית, היותה מושכת קהל. אם תרצה זהו שיקול שיווקי שהוא מהותי, בעיקר בתזמורת שמספר הקונצרטים שלה בעונה הוא מצומצם. היסוד השלישי הוא הקשר בין הנגן לקהילה המידית שלו, ואצלנו התזמורת היא 'מוצר' של המרכז למוזיקה רמת גן, עמותה שבראשה אני עומד."

אתה מדבר על המאזינים המזדמנים לקונצרט כאל קהילה?

"כן, אבל לא רק. חלק ניכר מן הנגנים מלמדים במרכז למוזיקה. תלמידיהם רואים אותם כנגנים וכסולנים, כמו בקונצרט הקרוב, והם רואים את העתיד. מוזיקה נותרה אחד התחומים שהמסורת של אמן ושוליה עדיין תקפים, למרות כל החידושים הטכנולוגיים. סדרת הקונצרטים בתיאטרון יהלום הם הציפוי, הזיגוג של העשייה החינוכית היומיומית של המרכז. היומיום הזה הוא פעילות בתכנית 'מִפעָם', שבהן מפתחים תכניות להבנת מוזיקה עם אגף החינוך של עיריית רמת גן. זו פעילות שנהנים ממנה כאלפיים ילדים בכל שנה."

אנחנו מדברים על תלמידי בתי הספר היסודיים?

"כן, בהחלט על הכיתות הראשונות. ברמת גן אין חטיבת ביניים. בתי ספר יסודיים הם מכיתות א' עד כיתות ח' ואחריהם בתי הספר התיכוניים, כמו בימים שאנחנו היינו תלמידים. מכל מקום הקונצרט הוא הפעולה המשלימה. היא נפתחת באמצעות המורים למוזיקה בכיתות א' עד ו'. היכרות ראשונה עם היצירות שמתבצעת בכיתות עצמן.

"בשלב השני קבוצות נגנים מתוך התזמורת מגיעות לבתי הספר ומנגנות את היצירות או חלקים מתוכן, ובשלב השלישי, הילדים מגיעים לתיאטרון יהלום בשעות הבוקר, בשלושה מחזורים, ואז הם שומעים את הקונצרט כולו. העבודה החינוכית מתואמת עם דליה לין אשר על אגף החינוך בעירייה. הפעילות הזאת מקרינה על העשייה של סולנים צעירים.

"התזמורת הסימפונית, שהחלה את דרכה לפני כעשור כתזמורת של תלמידים, יכולה להתגאות בכך שהיא משמשת כחממה לצמיחתם של כמה מן הבולטים בדור הצעיר של המוזיקאים. תמצא מי שהיו תלמידים שלנו במגמות המוזיקה בבתי הספר התיכוניים 'בליך' ו'אוהל שם', אחרים בתיכון לאמנויות 'תלמה ילין' ובמסגרות הארציות השונות. 

"יש כמובן גם אמנים כמו הפסנתרן רומן רבינוביץ', שהוא בוגר שלנו, ורביעיית אמרנט האמריקנית המתארחת בימים אלה בישראל, שהחבר הישראלי בה, מישה ויטנסון, הוא משלנו, והרביעייה גם תופיע כאן לפני תלמידי המרכז למוזיקה. לצד כל אלה התזמורת ממשיכה בקונצרט משפחה מונחים. המטרה החינוכית החשובה היא הכנסת המוזיקה לחלק מתכניות הליבה של בתי הספר."

זו הפעילות החינוכית?

"זו הפעילות לגיל הצעיר. ישנו כיוון חדש שאנחנו מתחילים לדון בו והוא פניה לקהילה הרחבה של יוצאי עירק ובניהם שמהווים כידוע אחוז ניכר מתושבי העיר. רבים מבני הדור השני והשלישי של הקהילה פעילים בתזמורות קלאסיות בישראל, ואני דווקא מכוון לשיתוף פעולה עם תזמורת 'פירקת אל נור' -התזמורת המחייה מסורות מוזיקליות קלאסיות של עירק ושל המזרח התיכון.

"יש בעיר פעילות מוזיקלית עצמאית, בדירות ובבתים - מתכנסים נגנים ומאזינים לקלאסיקה הזאת. מחזיק תיק התרבות בעירייה, צחי זליכה, שהוא  גם סגן ראש העירייה, אוהב את הרעיון של שיתוף הפעולה בין הגופים ואין לי ספק שהתזמורת הסימפונית תיהנה מקהל חדש ומהתמודדות עם רפרטואר שהיא עוד לא התנסתה בו." 



ד"ר אלכס וסרמן (צילום: יחסי ציבור)

 
לא רק משמעויות בירוקרטיות
 
מה באשר לפעילות השוטפת בעונה הבאה?
 
"ראשית חשוב לי לציין שמה שקורה בשטח, כלומר היות התזמורת חלק מן המרכז למוזיקה, מקבלת גם תוקף מסגרתי. אם עד עכשיו התחום הרגיש של תשלומים לאמנים היה מתבצע באמצעות עמותה אחרת בעיר, אלו יעברו לעמותה שעוסקת במוזיקה. יש לשינוי משמעויות שהן לא רק ביורוקרטיות.

"אם נעבור מן המשרד לבמה, העקרונות עליהם דיברנו, הגיוון והחשיבה על הקהל וחשיפתו לאמנים סולנים מן השורה הראשונה, נמשכים גם כאן. כך נשמע לאורך השנה בין היתר את הקרנן חזי ניר מנגן את הקונצ'רטו הראשון של ריכרד שטראוס, את צבי פלסר שינגן את הקונצ'רטו השני לצ'לו של שוסטקביץ', את הכנר דימה פוצ'יטרו מנגן את הקונצ'רטו של סיבליוס, את ויקטור סטניסלבסקי מנגן את הקונצ'רטו השלישי של רחמנינוב ואת דניאל גורטלר, שהופיע  כאן בהצלחה מרובה בשנה שעברה בקונצ'רטו של שומן ינגן את הקונצ'רטו ברה מינור של מוצרט שמוכר לקהל כ'אלווירה מדיגן'.

במהלך העונה ננגן גם את הסימפוניות השביעיות של בטהובן ושל פרוקופייב ועוד יצירות של ראוול, מוצרט, סמטנה והחידוש מבחינת תזמורת סימפונית רמת גן - ביצוע 'מגניפיקט' של באך בקונצרט פתיחת העונה עם מקהלת השחר ועם רביעיית זמרים הכוללת את שירה פצ'ורניק, ברכה קול, איתן דרורי ויאיר פולישוק."


התזמורת הסימפונית רמת גן (צילום: יחסי ציבור)

הקונצרט יתקיים ביום שלישי, ה-31 במאי 2016 בשעה 20:30 בתיאטרון יהלום, רמת גן. הנחה לרוכשים מראש ולגמלאים. להזמנת כרטיסים: 03-6135474 שלוחה 2 או במייל   r.g.newmusiccenter@gmail.com