יוסף ברדנשוילי הצליח להתנחל בלבבות אוהבי המוזיקה בישראל ובמקביל הפך למורה אהוב לתלמידי קומפוזיציה. המוזיקה שלו להצגות ולסרטים זיכתה אותו בפרסים לא מעטים, והיצירות השונות שלו, לרבות הפקות אופראיות, מיתגו אותו בצמרת העשייה בישראל.

כיום, כמעט ללא יוצא מן הכלל, כל ביצוע בכורה של יצירה משלו הוא אירוע בנוף המקומי, ולא רק המקומי. ובכל זאת, לידה של כל יצירה כרוכה בהריון קשה וממושך. ולא מדובר כאן על היחסים שבין המלחין לדף התווים הריק, אלא על השלב שבו התווים הכתובים אמורים להפוך לחוויה אקוסטית.
 
במהלך החודש הקרוב מצפות לברדנשווילי שתי בכורות, הראשונה בהן כבר ב-9 ביוני, כשמקהלת מורן, שלושה נגנים והמנצח גיא פלץ ישמיעו את היצירה "מקצה לקצה". שבועות ספורים אחר כך תושמע יצירה אחרת שלו בסדרת הקונצרטים של הקאמרטההישראלית ירושלים.
 
כשהרעיון מתנגש בקרקע המציאות
 
איך מזמינים ממך יצירה חדשה?

"רוב המרכיבים בהזמנה מובנים מאליהם. כאשר מדובר ביצירה לתזמורת, אני בדרך כלל יודע את מספר הנגנים ואני אמור לחבור ליצירה להרכב נתון ולא להוסיף כלים. זאת מטעמים כלכליים מובנים, שמרחפים למעשה מעל כל הזמנה. ההתנגשות בין הרעיון ה'רוחני' לבין קרקע המציאות, בסך הכל הופכת לעתים לתהליך של מציאת פתרונות אילתוריים בשטח."
 
ננסה להבין את התהליך שלב שלב?

"ההזמנה מגיעה בצורה הבאה - 'מוזיקה למקהלה לשעה'. אני חשבתי ששעה רצופה של מוזיקה למקהלה היא מורכבת למאזינים, ובוודאי לזמרים עצמם שצריכים ללמוד יצירה חדשה, ולכן החלטתי שיצירה של כ-45 דקות תביע את הרעיון המרכזי שרציתי להביע.

"השלב השני הוא שם היצירה. 'מקצה לקצה' הוא שם אידיאלי בשבילי. הוא מאפשר לי להביא לתוך מסגרת אחת 'פנטזיה כוראלית'  - מבחר של סגנונות. זמרת מקהלה עם כלים יחידים מגוונת מאד את המוזיקה. הכלים הם פסנתר שעליו ינגן אולג יקירביץ' פסנתרן המקהלה, בסקסופון ינגן גן לב ובכלי הקשה תומר יריב."
 
 מה הציפיות שלך משירת מקהלה?

"לכאורה יש לי צפיות בסיסיות ביותר. אני רוצה, אפילו רוצה מאד, להבין מה שרים. אני נכנס לקונצרטי מקהלה וללא דפי הטקסט אני לא מסתדר. אני שומע יצירות של עמיתים בעברית, שפה של כולנו ואי אפשר להבין. הבנה היא השלב הראשון. השלב הבא הוא לשיר לא רק את המלים ואת התווים אלא להגיע לתחושה שמעבר. מבחינה טכנית מדובר על שליטה מוחלטת בחומר הכתוב ולהגיע בעזרת המנצח כמובן לתחושה של מסרים."

לא די בשירה מדויקת ואיכותית?

"כשפונים אלי כמלחין לחבר יצירה חדשה, אני מתחיל בחיפושי טקסט. כמו שאמרתי, היצירה נקראת 'מקצה לקצה', והיא אפשרה לי לכלול ב-12 פרקי היצירה מבחר אקלקטי של קטעים, ובהתאמה רוח המוזיקה משתנה מקלאסי מובהק, להשפעות מקומיות אזוריות ועד לנגיעות ג'אזיות. הטקסטים שבחרתי הם מצד אחד קצרים ומבחינתי רוחניים ומן הקצה השני הם מגיעים ל'ג'יבריש' (הברות וצלילים נטולות משמעות) שבהם האפקט הוא תיאטרלי. השירה זורמת באמצעות היכולות האישיות הווירטואוזיות של כל אחד מן המשתתפים." 





יוסף ברנדשווילי (צילום: יח"צ)


שירי קינה, אהבה ותפילה
 
נגיע ליצירה עצמה. מה הם קטעי הטקסט שבחרת לכלול בה?

"היצירה נפתחת במעין קינה של אישה, למלים של המשוררת פנינה אליאני-שורוק. למעשה רצף מלים: 'אדמה... מים... אש... מילים... ' ובתום הרצף חצי משפט 'תבנית אם ואב קרועה'. אחרי הפתיחה הדרמטית שירים קצרים לשלושה קולות של סלומונה רוסי, המלחין היהודי שיצר בתחילת המאה ה-17 וכתב מוזיקה לפסוקי תפילה בעברית. אני בחרתי דווקא בשירי האהבה שלו, שיושרו כאן בעברית.

"מאהבה אישית, אהבת גבר ואישה היצירה עוברת לתפילה אישית של רבקה שפרן, משוררת, ציירת שהלכה לעולמה בטרם עת לפני יותר מ-15 שנים. הציטוט נפתח במלים: 'שמעת בקֹראי אליך...' לשלושת הקטעים הבאים אותה כותרת - 'פנטומימה' - בהם הזמרים משתעשעים עם המלים 'אתמול', 'היום' 'לעולם לא' באיטלקית. זמרי המקהלה מנהלים מעין דיאלוג עם הסקסופון והקטעים מחליפים גוונים לג'אזי ולעממי, כשבקטע השביעי הזמרים כולם נחים ורק כלי הנגינה משתתפים בו. הקטע השמיני חוזר למלים של  פנינה אליאני-שורוק המותאמות למוזיקה של סלמונה רוסי שכבר הזכרנו. 

"הקטעים התשיעי וה-11 הם פסוקים מספר תהלים: 'נר לרגלי דברך ואור  לנתיבתי' (תהלים מ"ג) ו'הללויה, הללי נפשי את ה'' (תהלים קמ"ו) וביניהם שיר קבלת שבת 'ברוך בואכם מלאכי השרת'. המלים המסיימות הן של רבקה שפרן. בשעה שהציטוט הראשון פנה אל השמע, הרי הציטוט האחרון פונה על הראייה: 'באורך ראיתי אור על פני המים.' ובהמשך אזכור האור הראשון, אור בראשית: 'באור  פניך ראיתי אור על-פני ארץ ורוח מרחפת על פני ימי, שמלאו כמים לים מכסים.' 

"מקריאה ראשונית בטקסט אתה מבין שמה שמעניין אותי הוא הביצוע הטוב, אבל מה שניתן להשיג גם מעבר לו, להקנות את תחושת הכמיהה האנושית אל מה שמעבר למיידי."

מעשית איך אתה מצפה שזה יקרה?

"הדרך לעשייה היא קודם כל שכל הזמרים ישלטו בטקסט המילולי והמוזיקלי. כשאני מגיע לחזרות של מקהלות ששרות יצירות שלי באירופה, במדינות הבלטיות, בגיאורגיה, מה שנשאר בחזרות הוא השיוף על הדקויות. זה בסך הכל מה שאני מקווה שיקרה כאן.

"מעשית, יש כאן קטעים סולניים, קטעים לאנסמבלים של שלושה זמרים וקטעים לכל המקהלה. יש קטעים שהזמרים שרים עם הסקסופון, ברור לי שזה לא פשוט. בחזרות אני מקווה שנגיע ביחד לדיאלוג שבעברותיו הזמרים והסקסופון יהוו יחידה מוזיקלית קוהרנטית אחת. וכך גם עם שני הכלים האחרים - הפסנתר והוויברפון. זהו. אלו הן ציפיותיי."



אנסמבל זמרי מורן (צילום: מיכאל כהן)

הקונצרט יתקיים ביום חמישי, ה-9 ביוני 2016 בשעה 20:30, הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, תל אביב. מחירי כרטיסים: לכרטיס מלא -120 ₪, לידידי מקהלה- 50 ₪, לגמלאים- 80 ₪. להזמנת כרטיסים:  054-7545781 או באתר ; מופע נוסף יתקיים ביום שלישי, 28 ביוני בשעה 17:00, המרכז למוזיקה, משכנות שאננים, ירושלים. להזמנות: 02-6241041 או באתר