ב-1 וב-2 ביוני יופיע שוב באלמא זכרון יעקב נגן העוגב קמרון קרפנטר, המוזיקאי האמריקני שאיש לא יכול להתעלם מנוכחותו - הופעה, נגינה לא צפויה ועוד תכונות שעושות טוב למקצוע. יום לפני המראתו לישראל ענה לשאלות ספורות.
 
"נמשכתי לדרמה, לתיאטרליות, לוולגריות"
 
למה דווקא עוגב?

"הסיפור שלי עם העוגב החל כשהייתי בן ארבע. כבר אז – כמו היום – נמשכתי לדרמה, לתיאטרליות, לוולגריות ל-camp, ולעוצמה ואפילו לאלימות של העוגב. הרעיון שהכלי הזה יכול היה להיחשב בכל זמן לכלי קדוש, משעשעת אותי בכל פעם מחדש."

אם אתה מציב זה מול זה וירטואוזיות ונגינה "מן הלב", איך נגינת העוגב מגיבה לשתי תכונות אלה? מי מהן היא החזקה יותר ?

"העוגב הוא הכלי היחיד שבו הנגן משתמש באנרגיה של צד ג' על מנת להפיק צליל. בשונה מכל הכלים שבהם יש קשר ישיר בין גוף המנגן, איבר או איברים שלו בקשר ישיר לצליל. לכן המנעד הפסיכולוגי של הכלי אינו מתייחס כלל לסטמינה, לחיוניות האנושית.

"במלים אחרות הנגן מצוי בעמדה שונה, גמישה יותר, יחס שונה למימד הזמן, שהוא שונה מכל הכלים האחרים. הוסף לכך את העובדה הפיזיקלית  שלעוגב מנעד הצלילים הגדול ביותר, מנעד הצבעים הרחב ביותר והיכולת להעמיד ניגודים דינמיים עצומים. קשה להשוות אותו ואת יכולותיו לכלים האחרים שנשמעים לידו כמעט בעלי גוון אחד, מונוכרומטיים. הרי שקשה להשוות את שתי התכונות שעליהן דיברת."

קמרון קרפנטר (תמונת יחסי ציבור)




"אני מנגן רק מוזיקה שאני אוהב"

איך אתה בונה או מרכיב תכנית, ועד כמה היא צופנת בתוכה יצירות שיש לך עניין מיוחד בהשמעתן?
 
"אין לי משנה סדורה לגבי תכנון תכניות או יצירת מוקדי משיכה לקהל. לדעתי אלה מושגים מסוכנים, כי יש בהם יסוד מורכב וגדול מדי שיכול להבהיל את הקהל ואולי אפילו להעליב אותו. אני מנגן רק מוזיקה שאני אוהב, ואני לא משתדל כלל לשאת חן בעיני טעמו של זה או של אחר, הטעם היחיד הוא שלי.

"למען האמת, החוויה שאני מנסה לייצר היא מאד מאתגרת ויש בה קשת של התנסויות עם סוגים שונים של יופי, נעימוּת, חינניות – וולגריות, אלימות, ושתי התכונות האחרונות האלה מסקרנות לא פחות מהאחרות. אני לא מתעניין עד כדי כך בעוגב זה או בעוגב אחר אלא באותם רגשות שאנחנו יכולים לשחרר באמצעותו, בדיוק כשם שהיכולת לנתב את התחושות האלה הן ההוכחה היחידה ליכולתו ולתכונותיו של הכלי.

"כל המוזיקה שאני מנגן, אם זו יצירה של שוסטקוביץ' או משהו שטותי, נכללות בתכניות שלי אך ורק משום שאני חש שאני יכול לנגן אותן וששווה לי לחלוק אותה עם זולתי. באותה מידה אם הייתי מעוניין למשוך 'קהל צעיר' – שנראה לי בכלל כרעיון גרוטסקי – לא הייתי פונה למוזיקה של ברט בכרך, גורדון לייטפוט או ליאונרד כהן, שכן כל המוזיקות האלה שייכות כבר מזמן לעבר ולא להווה." 



קמרון קרפנטר (תמונת יחסי ציבור)



"הסיכון הופך את המוזיקה למרגשת"
 
מה מיוחד בעוגב שבנו לך לפי הזמנתך?

"הכלי הזה מאפשר לי מבחר גדול הרבה יותר של יצירות, גדול יותר מכל עוגב חלילים: באמצעותו העליתי את ערכם המשותף של ההון המסחרי והתקשורתי שלי ואת יכולתי לשתף פעולה. הכלי מאפשר לי לפעול עצמאית וללא קשר עם  קהילת נגני העוגב. העניין החשוב ביותר: הכלי מאפשר לי ליטול חלק גדול הרבה יותר בפיתוח וביצירת זהות לנגני עוגב צעירים, שהם העתיד היחיד שיש לאמנות הנגינה בעוגב בכלל.

"נקודה נוספת היא היכולת שהכלי מעניק לי, כאמן חילוני, לעשות בו שימושים למוזיקה לסרטים, לנגן ג'אז ומוזיקה חדשה, וכמובן את כל הרפרטואר המקובל של העוגב וליד שני גופי המוזיקה האלה גם יצירות שלי ואלתורים שלי על מוזיקות קיימות. העוגב היה כלי מאד סטריאוטיפי וקיצוני וסביבו נארגה הרבה אפלולית. היום יש לנו כלי מבריק ומהפכני שקובר את התדמית הישנה עמוק באדמה."

האם לאורך הדרך התמודדת עם עיבוד של יצירה תזמורתי לעוגב שבסופו של דבר החלטת לא לנגן ואם כן למה?

"יש כמה יצירות כאלה, הסיבות להימנעותי מנגינתן היתה בעיקר טכנית, מסיבות של תזמור שלא נראה לי ואז החלטתי לא לגעת בהן. אני למשל חש שהעיבודים ליצירות של ראוול לא נשמעות היטב בעוגב. אני מניח שזו תחושה שמקורה גם בהתבגרות האישית שלי."

מהו עוגב טוב?

"כל עוגב שהוא עשיר, גמיש ומדויק הוא בפוטנציה עוגב גדול."

האם אתה מבחין בשינוי בקהל שמגיע להופעות שלך, כשאת המשווה אותו לקהל ה"רגיל" של אולמי הקונצרטים?

"אני מנסה מאד לא להיות שיפוטי בכל הקשור לקהל. לא כל המוזיקה, גדולה יותר או גדולה פחות, היא חוויה אקסטטית, ויש מוזיקה שאני אוהב שפונה לתחומים פסיכולוגיים אחרים. אבל מה שמפעיל אותי כאמן מבצע זאת האקסטזה.

"ייתכן שזה נובע מאיזו תשוקה עמוקה להשמיע את עצמי, או ביכולת הנאיבית שלי לאלתר ואולי ליצור משהו חדש ברוח הפרלוד של באך לצ'לו, הדחף לנגן את עצמי או את זולתי הוא אותו דחף. וזה כמובן נחווה בצורה הטובה ביותר בנגינה חיה, בהופעה מול קהל. רק הופעות חיות יכולות להציב את המאזין עם יסודות הסיכון, ואותו מרכיב של נטילת סיכון הוא ההופך את המוזיקה למרגשת."



קמרון קרפנטר (צילום: heiko-Laschitzki)


המופעים יתקיימו בימים רביעי וחמישי, 1 ו-2 ביוני 2016 בשעה 21:00, מרכזאלמא לאמנויות, זכרון יעקב. מחיר כרטיס: 200 ש"ח.לרכישת כרטיסים: 04-6300123 או באתר  

רכישת כרטיסים