"אתגר לוגיסטי מורכב ביותר"
 
במוצאי שבת ה-11 ביוני שודר ברשת יוטיוב קונצרט חגיגי, קונצרט הפתיחה של פסטיבל ורוצלב בפולין, פסטיבל מוזיקה ותיק בעיר הזאת שבחבל שלזיה שהפעם מקבל משנה חגיגיות, שכן ורוצלב (יחד עם סן סבסטיאן שבספרד), הן בירות התרבות של אירופה לשנת 2016. את ישראל ייצגו בקונצרט 15 נגני התזמורת האקדמיה הירושלמית למוזיקה ולמחול שיצטרפו לתזמורת בינלאומית של סטודנטים ו-30 זמרי מקהלת האקדמיה ומנצחם סטנלי ספרבר, שכוללים בקונצרט הפתיחה באוניברסיטה של ורוצלב, בין היתר יצירות של הישראלים פאול בן חיים, אהרן חרל"פ ויוני רכטר.

באירוע המרכזי שיתקיים על גדת הנהר אודר (אודרה בפולנית) תנוגן יצירה של המלחין אודי פרלמן, תלמיד לתואר שני בקומפוזיציה באקדמיה למוזיקה ולמחול ירושלים. תפסנו את פרלמן לשיחה בשלב האחרון של החזרות, בקו התפר שבין העבודה באולם החזרות והיציאה למתחם האירועים על הגדה.

"זו התנסות ראשונה שלי בכתיבה של יצירה בהיקף ובסדר גודל שכזה ולכן ציון דרך משמעותי ביותר בשבילי. למדתי המון, ורכשתי המון כלים בזמן כתיבת היצירה הזאת", הוא אומר במהלך השיחה. "עד היום כל החזרות התקיימו באולם הקונצרטים הישן של העיר והיום תהיה חזרה ראשונה על פני המים, בנהר האודר שבמרכז העיר. מאוד מסקרן אותי לראות את זה. צפוי להגיע קהל של כמה עשרות אלפי אנשים. מדובר באתגר לוגיסטי מורכב ביותר שכולל גם מערך תאורה שלם שיהיה מתואם בזמן אמת לפרטיטורות שכתבתנו."
 
"צריך לדעת לשחרר"
 
אודי פרלמן, תל-אביבי בן 26 החל את דרכו במוזיקה כחלילן תלמידו של יוסי ארנהיים (חלילן ראשי בפילהרמונית הישראלית). המסלול שעבר כולל את תיכון תלמה ילין, שירות בצה"ל כמוזיקאי מצטיין ולימודי קומפוזיציה בהדרכתם של המלחינים מנחם ויזנברג וינעם ליף. התחנה הבאה תהיה קרלסרוהה בגרמניה שם ילמד בהדרכת וולפגנג ריהם. נסיון בינלאומי צבר פרלמן כשיצירה שלו נוגנה בגרמניה על ידי תזמורת משולבת – הסינפונייטה הישראלית באר שבע והפילהרמונית של האומות כאחד האירועים לציון מלאת חמישים לכינון הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה.

"התחלתי להתעניין בקומפוזיציה עוד בתיכון ולמדתי בהדרכתו של  עודד זהבי. אפשר לומר שנקודת המפנה מבחינתי, מנמשך קריירה כחלילן להלחנה היתה בזמן השירות הצבא, שם תפקדתי כמעבד מוזיקלי עבור כל ההרכבים השונים של המוזיקאים המצטיינים. הניסיון שם היה מאוד משמעותי ואז החלטתי שאני רוצה להתמקד בקומפוזיציה."

כמה יצירות חיברת עד היום ולאילו הרכבים?

"רוב היצירות שכתבתי עד כה הן יצירות קאמריות ויצירות ווקאליות. בגרמניה ניגנו קונצ'רטו לבסון ולתזמורת שחיברתי. חוץ מזה בשנתיים האחרונות הייתי חבר בתכנית 'תדרים' של אנסמבל מיתר שמסגרתה זכיתי לקבל באופן קבוע ביצועים ליצירות שלי. "

עד כמה אתה מלחין מעורב בשלב ההכנות לביצוע? או לחילופין ברגע שהפרטיטורה מוכנה היא כבר אינה שלך ואתה סומך על האמנים שיעשו את הטוב ביותר האפשרי? 

"זה בהחלט לא פשוט. כאשר אני עובד עם נגנים או עם זמרים על היצירות שלי, מצד אחד אני רוצה להעביר להם בצורה הברורה ביותר את הכוונה שלי ומצד שני אני צריך לדעת לשחרר, ובסופו של דבר לתת להם את המקום לבטא את עצמם. נראה לי שזה משהו שאני משתפר בו לאט לאט."



אודי פרלמן (תמונת יחסי ציבור)

הנהר כידיד, הנהר כאויב

איך נולד המיזם בעיר ורוצלב?  

"בכל שנה שתי ערים אירופאיות מקבלות את התואר 'בירת התרבות של אירופה'. בדרך כלל נבחרות ערים בגודל בינוני (לא פריז או לונדון). השנה, 2016, נבחרו שתי הערים ורוצלב (פולין) וסן-סבסטיאן (ספרד). לאורך שנה שלמה מתקיימים בערים אלו שלל אירועים תרבותיים בינלאומיים. הקונצרט שלנו הוא אחד מהאירועים המרכזיים של כל השנה. 

הקשר שלנו בישראל עם ורוצלב נוצר כאשר הפסטיבל פנה לאקדמיות למוזיקה במדינות שיש להן איזושהי זיקה להיסטוריה של העיר ורוצלב: ישראל, גרמניה, צ'כיה וכמובן פולין, והציע להם לקחת חלק בפרויקט. מכל אקדמיה נבחר סטודנט אחד לקומפוזיציה שייקח חלק בפרויקט.  מפולין מגיע אדם פורבסק, מצ'כיה יז'י קבאט ומגרמניה מגיע... עוד מלחין ישראלי, אמיר שפילמן, שלומד כעת בדרזדן. אני נבחרתי על ידי האקדמיה הירושלמית לייצג את ישראל."

איך משתלבת היצירה שלך במיזם כולו?

"העיר החליטה על מיזם שנקרא FLOW (זרימה). למען הדיוק האירוע נקרא FLOW QUARTET , עשרות אירועים שיתקיים על גדות הנהר. בדברי ההסבר מתייחסים לנהר כאל מי שהיה ועודנו העד לתהפוכות ההיסטוריות שפקדו את העיר. הנהר כידיד, הנהר כאויב. רביעיית הזרימה מורכבת מארבעה מושגים: גשרים, התעוררות, זרימה ושמיים. במנעד המצומצם יותר בתוך המכלול הגדול יעסקו האירועים במושגי ההגירה, הנדידה, הגלות  ו"האחר". 

מתאם כל עשרות האירועים, הבמאי הראשי של האירוע, הוא כריס בולדווין, במאי תיאטרון אנגלי שביים את אירועי המשחקים האולימפיים בלונדון. אנחנו ארבעת המלחינים נפגשנו במשך השנה שלוש פעמים בוורוצלב. בפגישות האלה עם צוות המעצבים של FLOW  - הבמאי, המנצח, התאורן ואיש הסאונד, ניסינו לחשוב ביחד איך ניתן ליצור אחדות וקשר בין ארבעת היצירות. עברנו עם זה תהליך ארוך מאוד. בסופו של דבר, קשה לי להצביע על קשר ישיר בין כל היצירות – אנחנו מאוד שונים אחד מהשני מבחינה סגנונית – אבל עם זאת אני חושב שעצם ההיכרות בינינו, והחשיפה הממושכת ליצירות של האחרים יצרה קשרים ברבדים עמוקים יותר מסגנון."




מימין: אודי פרלמן, אמיר שפילמן הגרמני, אדם פורבסק הצ'כי, יז'י קבאט הפולני (תמונת יחסי ציבור)

סמל לעידן אבוד מן העבר
 
מהו סיפור היצירה? 

בולדווין והצוות כתבו איזשהו תיאור כללי על כל תקופה וביקשו שנתייחס אליו באיזשהו אופן במוזיקה שלנו. הם גם סיפקו לנו הרבה חומרים נוספים על ההיסטוריה של העיר, כולל סיורים ברחבי העיר.

כל פרק מתמקד בתקופה היסטורית אחרת של העיר ורוצלב במאה העשרים. ורוצלב או ברסלאו בשמה הגרמני, היתה עיר במדינת פרוסיה כשאוחדנו המדינות הגרמניות למדינה אחת העיר נשארה גרמנית. הפרק שלי שהוא הפרק הפותח, מתמקד בתקופה שבין המלחמות, תקופת רפובליקת ויימאר – כאשר העיר עדיין הייתה חלק מגרמניה."
 
נתמקד בחלק שלך.

"הטקסט שבחרתי הוא שיר של היינריך היינה שתורגם לעברית על ידי לאה גודלברג. אני הלחנתי את הטקסט המקורי בעברית זה נשמע כך 'אט זורמת בנפשי, מנגינת הטוהר, עופה שיר אביב חופשי, אל מרחב שטוף זוהר. עופה נא אל הגינה בה פריחה התחילה, אם תגוש בשושנה תן את ברכתי לה.'  לשיר הזה יש ביצוע נפלא של אסתר עופרים והרבה חברי מקהלות בארץ שרו אותו לאורך שנים. אני החלטתי לצטט קטע מהביצוע שלה ביצירה שלי. חלקי היצירה האחרים הם ביידיש, צ'כית וגרמנית. היצירה שלי שונה משל המלחינים האחרים שהיצירות שלהן הן ממש תוכניתיות.
 
כלומר?

"למשל תיאור המים בנהר; שחזור של פיצוצים בזמן המלחמה; תיאור קריסת מסך הברזל וכולי. אותי פחות עניין ללכת לכיוון הזה. רציתי להתעסק בנושא באופן מופשט וכללי ולא באופן תיאורי וישיר. לכן בחרתי את הטקסט של היינה, שהוא נאיבי להחריד. חשבתי עליו כמעיין סמל לעידן מן העבר, עידן אבוד, מעיין זיכרון קולקטיבי. ההשראה שלי לכך הייתה שיר של ברטולד ברכט משנת 1928 בשם 'אודות האביב' שעוסק באותו נושא. השיר הזה של ברכט הולחן בשעתו על ידי פאול הינדמית וגם על ידי קרל אורף." 
 

מימין: אודי פרלמן, אמיר שפילמן הגרמני, אדם פורבסק הצ'כי, יז'י קבאט הפולני (תמונת יחסי ציבור)



"תחושה מדהימה וסוחטת רגשית"
 
מה היו התנאים שהעמידו בפניכם? 

"כל מלחין היה צריך לכתוב יצירה באורך של 20-15 דקות. מבחינת ההרכב הכלי כמעט לא היו לנו מגבלות, יכולנו לבקש כמעט כל כלי שרצינו, למשל חמישה נגני כלי הקשה, שני נבלים, פסנתר, צ'לסטה וכמובן מיתרים וכל סוגי כלי הנשיפה, תזמורת סימפונית גדולה. בסופו של התהליך תהיינה על הבמה תזמורת בת 90 נגנים ומקהלה של 160 זמרים. אני יכול להוסיף בשקט שליצירה של אמיר שפילמן רכשו במיוחד 160 וובוזלות שהעולם למד להכיר באליפות העולם בכדורגל שהיתה בדרום אפריקה ב-2010. זה עושה ספוילר לאמיר, הוא מן הסתם יכעס עלי. לא נורא."

עד כמה עבדת עם המנהל המוזיקלי אלן אורבנק ועם מנהל הסאונד פאוול זכנוביץ'? או שהם הסתפקו בקבלת הפרטיטורה?

"אתה תופס אותי בתום החזרות באולם ושם עיקר העבודה היתה עם המנצח אורבנק."   

האם בעבר כבר יצא לך לעבוד בצוות על יצירה כזו או אחרת?

"מעולם לא. זו באמת חוויה יוצאת דופן מכל בחינה. אחרי שעבדתי על היצירה במשך שנה שלמה לבד בבית זו תחושה מדהימה ואפילו סוחטת רגשית להיות פתאום במרכז התרחשות כל כך מסיבית שמעורבים בה כל כך הרבה אנשים." 

עד כמה לדעתך סיפור וורוצלב מעניין את הקהל בישראל? ומהו החלק בתולדות העיר שהכי הרשים אותך?

"כאמור זו הפעם הרביעית שלי בעיר. הדבר שהכי מרשים אותי בעיר הוא עד כמה כל הרבדים ההיסטוריים שלה נוכחים כאן במקביל. זה בא לידי ביטוי בארכיטקטורה הכוללת של העיר וגם בפרטים קטנים ויומיומיים. העיר מורכבת מטלאים טלאים: אזורים גרמניים עתיקים, מבנים מזמן המשטר הנאצי, מבנים ושיכונים סובייטים וגם המון בניינים מודרניים ומערביים. מהבחינה הזאת וורצלב מזכירה לי את ירושלים, העיר בה אני גר ולומד השנים האחרונות, ברב-שכבתיות שמאפיינת את פניה. "