את העונה הנוכחית של סדרת "ג'אז במשכן" חותם המופע A Standard Revolution, המביא אל הבמה שיתוף פעולה בין תזמורת המהפכה להרכב המוזיקה האלקטרונית Geshem וההרכב האורח "האחיות לוז", כשכל אלה ביחד יציגו פרשנויות חדשות ללהיטי הג'אז הגדולים והמוכרים של המאה האחרונה.

בערב יטפלו חברי התזמורת בדרכם הייחודית בכמה מהסטנדרטים הידועים של הג'אז, ויעניקו זוויות מקוריות וצבעים חדשים לסגנון המוכר לנו כל כך בביצועם של ג'ורג' גרשווין, דיוק אלינגטון, מיילס דייויס או ת'לוניוס מונק.

כך יפגוש הקהל הרכב שיש בו כלי קשת, כלי נשיפה וכלי הקשה, המתחבר עם גיטרה חשמלית וסינתים אלקטרוניים, ולתוך אלה יימזגו זמרות המביאות סאונד של פעם שמנוהל במחשבה חדשה. על הערב מנצח רועי אופנהיים, ועל הניהול האמנותי אחראים זהר שרון, רועי אופנהיים ויונתן אלבלק, איש ההרכב Geshem.

"יש לך מנגינה, עכשיו תעוף עליה"

"סטנדרטים זה קונספט מדהים בעיניי, כי זו הדרך המודרנית להמשיך ז'אנר מאד קלאסי ומוכר שקוראים לו 'נושא ו-וריאציות'", מספר שרון. "יש לך תשתית של מנגינה והרמוניה, ועכשיו תעוף עליה, תעשה מה שאתה רוצה, ובעולם הג'אז, ספציפית, זה גם איך שבא לך ברגע נתון, באלתור. זה כמו איזה קולב מאד יפה שאתה יכול לתלות עליו איזו חליפה שאתה רוצה. אני, למשל, לקחתי את When The Saints, שזה מין שיר עם כזה שבדרך כלל מוצג בביג-בנדים בצורה מאד שמחה, ואמרתי, אני חייב לחפור בדבר הזה ולראות מה הפוטנציאל שיש בו. שמעתי שם מין מארש פרוע שיש לו פוטנציאל אדיר, וחיפשתי איך להביא צבע הרבה יותר כהה לקטע הזה, ואני חושב שבחיים לא שמעו אותו ככה קודם.

"או Round Midnight של ת'לוניוס מונק, שזה סטנדרט מאד שחוק שכבר כמעט מפחיד לגעת בו מרוב שכל כך הרבה שמעו אותו, ולקחתי אותו למקום מאד אישי. עברה עליי שנה לא פשוטה עם לילות ללא שינה ועם הרבה חרדה, וזה הפך לקטע שקראתי לו Another Round in the Middle of the Night, שהפך מאד אפל ואלקטרוני.

"אלבלק, שיש לו דמיון מטורף, לקח קטע כמו My Favorite Things, שהוא ולס מתקתק כזה, והפך אותו למשהו חללי לגמרי, מין ולס בחלל החיצון בלי כוח משיכה ובלי כוח כבידה. האתגר שלנו היה למצוא את הדרך להכניס תופים וכלים אלקטרוניים ולשמור עדיין את התזמורת במרכז בצורה אורגנית. זה אולי מבשר את הפוטנציאל של איך תזמורות יכולות להישמע בעתיד, כי אלה הכלים שיש היום, וכדי לעבוד נכון עם המתחים בין הדברים היה צריך מישהו שמבין בשני התחומים, ובשבילי אלבלק הוא שותף מדהים." 




תזמורת המהפכה, Geshem והאחיות לוז (צילום: יוסי צבקר)


"אנחנו לא תזמורת שמבצעת רפרטואר"

את תזמורת המהפכה הקימו אופנהיים ושרון לפני כעשור במטרה לתת במה ליוצרים ישראלים ולהיות מעבדה ניסיונית למבצעים ולמלחינים צעירים.

"בבסיס האג'נדה של 'תזמורת המהפכה' יש יצירה ישראלית מקורית וחדשה בשילוב אמנויות שונות, כמו אנימציה, תיאטרון, מחול, וידאו ארט, כשהמחשבה היא תמיד על מופע ולא על קונצרט", אומר שרון. "במובן הזה אנחנו כמו כוריאוגרפים. יש לנו נגנים די קבועים, ובהתאם לצורך המוזיקלי אנחנו מרכיבים את התזמורת. ההרכב הכלי תזמורתי, אבל אם נחליט מחר שאנחנו רוצים עשר מנדולינות ובללייקה, אז זה מה שיהיה.

"יש לנו איזו יומרה ליצור פורמט תזמורתי חדש, כך שכשאת נכנסת לאולם ומתיישבת לשמוע את התזמורת, זה ייראה ויישמע שונה מאד ממה שתשמעי בכל מקום אחר. אנחנו לא תזמורת שמבצעת רפרטואר. יש מספיק תזמורות שעושות את זה מצוין. אנחנו פונים לקהל שונה מהמנויים של התזמורת.

"זו הפעם הראשונה שלנו בסדרת הג'אז של המשכן, ואנחנו ממש מודים להם על ההזדמנות. הם באמת נותנים בנו אמון והזדמנות לעשות דברים מטורפים ולהשתמש בג'אז כנקודת מוצא להרפתקה יצירתית. זה לא מופע לחובבי ג'אז בהכרח. זה מופע לאנשים שרוצים לשמוע תזמורת כמו שהם לא שמעו אותה אף פעם. רועי (אופנהיים – ט.ג.), אמר פעם שהוא רוצה שאנשים יקנו כרטיס למופע של תזמורת המהפכה כי הם לא יודעים מה הולך להיות שם."

בניגוד לתזמורת הקלאסית שבה אתה מגיע כשאתה יודע מה עומד להישמע, עד התו האחרון
"אני חושב שכל התזמורות נמצאות בסוג של משבר עם הקהל שלהן, כי הוא הולך ומזדקן, והן עושות מה שאפשר כדי לעדכן ולהפוך אותן צעירות יותר, אבל אצלנו ההבדל נובע מהיצירה המקורית, וזה מה שמטעין הכל ביומרה אחרת. אנחנו לא מעוניינים להיות מוזיאון, ואני ממש לא אומר את זה בביקורת. אני מאד מאד אוהב לצרוך דברים במוזיאון, אבל זו לא היומרה שלנו בתזמורת המהפכה."




זהר שרון (צילום: Ido Adan)

"האחיות לוז פרטנריות מעולות להרפתקה"
 
החיבור שלכם עם האופרה הישראלית הולך כבר כמה פרויקטים אחורה

"אחרי כמה שנים של שיתופי פעולה עם האופרה הישראלית, גם בסדרה 'קלאסי רוק' וגם עם אמנים כמו עברי לידר, הדג נחש, דודו טסה, פנתה אלינו חנה מוניץ, מנכ"לית האופרה, לפני כשנתיים, ליצור מופע שקראנו לו REPLAY ,במסגרת חגיגות 30 השנה לאופרה הישראלית, ובמופע הזה עבדנו עם אמנים שיש לנו בעיה להביא אותם, כמו לנון, ג'ניס ג'ופלין, פיאצולה, או ז'קלין דה פרה... אז סמפלנו אותם בווידאו ובסאונד, ושילבנו אותם בתוך מוזיקה מקורית שלנו, כך שיצרנו יצירות חדשות לגמרי שבהן לנון ניגן עם הפסנתרן גלן גולד, פיאצולה הופיע עם אדית פיאף, והנדריקס ניגן עם ז'קלין דה פרה. בעקבות המופע הזה קיבלנו את הפנייה להציע רעיון לסדרת הג'אז.

"רועי ואני, שנינו מאד אוהבים ג'אז, אבל ממש לא מגיעים מהרקע הזה ולא מחשיבים את עצמנו כג'אזיסטים, ואני מאד אוהב להיות במקומות הלא נוחים האלה שבהם היצירתיות שלנו צריכה לפצות, במירכאות, על החולשה שלנו, אז הצענו לאופרה הישראלית קונספט שבו ניקח את הסטנדרטים הכי מוכרים של הג'אז, כאלה שאולי אפילו אמא שלי מכירה כמה מהם, וניגש אליהם בצורה מאד יצירתית. נשתמש בהם כחומר גלם וכנקודת מוצא להרפתקה משלנו."

שבה אתם מתחברים לטריו אלקטרוני ולזמרות ששומרות, במודע, על צבע של העולם הישן

"הרגשתי שכן חשוב שיהיו לנו על הבמה אנשים שג'אז זה כן האג'נדה שלהם, ויצרנו שיתוף פעולה עם Geshem, הרכב שמוביל אותו הגיטריסט והיוצר יונתן אלבלק, שמבצע מוזיקה אינסטרומנטלית מקורית שמשלבת ביטים אלקטרוניים, ג'אז, פרוגרסיב, Fאנק, מאד מאד יצירתיים בכל מה שקשור לסאונד ולקצב, ויחד איתם לצאת להרפתקה הזאת של המופע שלנו."

ולתוך כל הדבר הזה נמהלות גם ה"אחיות לוז"

"'האחיות לוז' הן הרכב שהכרתי כסטודנטיות באקדמיה למוזיקה שבה אני מלמד. הן צעירות ממני בסך הכל בכמה שנים, ושמתי עליהן עין כבר לפני שנה וחצי ואמרתי שאני חייב לעשות משהו עם תזמורת המהפכה ואתן, וכשעלה הרעיון של סדרת הג'אז אמרתי, הנה הזדמנות מדהימה. הן, כחלק מהוויז'ן שלהן, מבצעות כאילו רטרו, וממש מביאות את הסאונד של שנות ה-40 וה-50 להיום. במופע הזה החלטנו לא להביא אותן בטייפ קאסט הרגיל שלהן אלא להשתמש בפוטנציאל ובכישרון שלהן לדברים שהם לא בהכרח טיפוסיים להן בהופעות שלהן."

למשל

"למשל בקטע של When The Saints הן צריכות לשיר כאילו שהן ממש שבט אפריקאי, ובחזרה לקח לי רגע להוביל אותן להפקה הקולית שחיפשתי. ב I Got Rhythm  הן כן מביאות מצד אחד את הסאונד הישן הזה ומצד שני הן צריכות להישמע כאילו התקליט רץ מהר מידי. אנחנו מביאים אותם כמו סימפול של הדבר האמתי, אבל על העוקם. בג'ובים הן צריכות להישמע כמו מלאכיות, שזה ממש לא הז'אנר שבו הן שרות בדרך כלל, אבל גם הן שלוש הרפתקניות שעושות דברים יצירתיים מאד, גם כהרכב וגם כל אחת לכשעצמה, והיה ברור שזה יהיה שילוב עם פרטנריות מעולות להרפתקה."




זהר שרון (צילום: אייל לנדסמן)

המופע יתקיים ביום שלישי, 5 ביולי 2016 בשעה 21:00, במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב. מחירי כרטיסים: 199-125 ש"ח. להזמנת כרטיסים: 03-6927777או באתר  

לרכישת כרטיסים