מחר (יום ד') בקיבוץ דורות שבצפון הנגב יתקיים הקונצרט הראשון בסדרת הקונצרטים האחרונה לעונה זו של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, החותמת גם שלוש שנים בניהולו של המנצח שלו עד-אל שינצח על הסדרה. עד-אל החליט לסיים את תקופת הניהול בקונצרט המשחזר את אחד הקונצרטים המוצלחים ביותר שהפיק בטהובן בימי חייו.
 
כשחושבים על הקונצרטים השונים המתקיימים היום, בעיקר על סדרות הקונצרטים של התזמורות השונות, קשה להבין את המצב ששרר בתחילת המאה ה-19 בווינה. סדרות קונצרטים לא היו קיימות. מלחין שרצה לחשוף יצירות תזמורתיות חדשות היה צריך למעשה להפיק את האירוע מתחילתו ועד סופו. תחילתו משמעה, לשכור אולם, לשכור נגנים, לדאוג להכין את התווים לכל הנגנים, לפרסם את דבר קיום הקונצרט, לדאוג לחזרות, למכירת כרטיסים וכמובן לנצח ולעתים גם לנגן.
 
באותם ימים כמעט שלא נוגנו יצירות מתקופות קודמות, אלא רק יצירות חדשות שנכתבו בסמוך למועד הקונצרט. קונצרט יכול היה לכלול קטעים מתוך סימפוניות, אורטוריות, אריות בודדות ומתוך קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת. הצלחת הקונצרט לא הניבה מיידית הופעה נוספת. לפעמים זה קרה. 


תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית (יח"צ)
  
"לחשוף את ההתלבטויות של בטהובן"
 
"הקונצרט שהתקיים בווינה באולם האוניברסיטה ב-8 בדצמבר 1813, היה דווקא אירוע מוצלח", מספר עד-אל. "ראשית הוא היה קצר יחסית, קצת יותר משעה של מוזיקה נטו. נוגנו בו שתי יצירות חדשות של בטהובן, הסימפוניה השביעית וסימפוניית הקרב המוכרת יותר כ'נצחונו של ולינגטון'. הקונצרט הזה נחשב להצלחה והוא נוגן עוד ארבע פעמים במשך פחות משבועיים לאחר קונצרט הבכורה והיו לו עוד ביצועים בהמשך. שתי הסימפוניות הן המרכיב העיקרי בסדרת הקונצרטים הקרובה של התזמורת. "
 
למה דווקא הקונצרט הזה?
 
"יש הרבה סיבות, הוא מעניק לי אפשרות לחשוף לפני הקהל העכשווי, מה היו ההתלבטויות של בטהובן, להיכנס, ואת זה אעשה בדיבורים עם הקהל, לעובי הקורה של בחירת נגנים, בחירת תכניות. יש עוד שתי סיבות, הקונצרט הזה נחשב לאחד המוצלחים של בטהובן בימי חייו והוא גם קרוב יותר בממדיו לקונצרטים העכשוויים. קונצרטים אחרים של בטהובן עם תזמורת, נמשכו לעתים גם ארבע שעות."
 
ובכל זאת הקונצרט מכיל עוד יצירה לא של בטהובן אלא של מאיירבר, איך או למה דווקא יצירה שלו?
 
"גם בתכנית המקורית היו יצירות של עוד שני מלחינים - דוּסֶק הצ'כי ופּלֶיֶיל הצרפתי. אלא שתווי יצירותיהם לא נמצאו ואז החלטתי לתת כבוד לאחד המלחינים שהשתתף בקונצרט כנגן וזהו ג'קומו מאיירבר, מלחין יהודי, מחשובי המלחינים של המאה ה-19, מלחין שהיה מושא קנאתו של וגנר. מאיירבר 'המציא' בפריז את סוגת ה'גרנד אופרה' - אופרת הענק עתירת המשתתפים שווגנר בהמשך דרכו יציב כמופת שיישם ביצירותיו, למרות שמן השפה ולחוץ הוא כמובן שנא את מאיירבר ולא רק משום שהיה יהודי אלא משום שמאיירבר הצליח במקום שבו הוא נכשל. החלטנו לכלול בקונצרט פתיחה לאופרה שלו שנקראת 'אלימלך' ואינה מוכרת לרוב הקהל וכך אנחנו נותנים כבוד לא רק למלחין אלא לבני תקופתו."


שלו עד אל (צילום: מירי שמיר)
 
"ההכנסות הופנו לאלמנות ויתומים"
 
מאיירבר ניגן בקונצרט בו נוגנה לראשונה הסימפוניה השביעית של בטהובן?
 
"כן, ולא רק הוא. היתה התייצבות של מלחינים עמיתים שרצו להיות חלק באירוע. צריך להסביר כאן אולי שסדרות קונצרטים כפי שאנחנו מכירים לא היו בנמצא אז, אבל קונצרטים שחלק מהכנסותיהם הופנו לאלמנות וליתומים של מוזיקאים, התקיימו אחת לכמה חדשים. למלחינים צעירים היה חשוב מאד להופיע שם ולהיחשף לקהל. כדי שנבין לא היו אז בשוק החופשי תזמורות של נגנים מקבלי משכורת חודשית, תזמורות קבועות. הנגנים גויסו לקראת הופעה בקונצרט יחיד או בכמה.
 
"הקונצרט הזה הכנסותיו יועדו לקרבנות קרב הָנַאוּ (עיר קטנה ליד פרנקפורט) שבה איבדו צבא נפוליאון וצבאות אוסטריה, רוסיה, בריטניה, אלפי חיילים שנהרגו ולצדם עוד אלפי פצועים. לקונצרט יש מימד פוליטי-לאומי שבהחלט דיבר לקהל האוסטרי שסבל גם הוא מנוכחותו של נפוליאון בווינה.  מאיירבר ניגן בטימפני, אנטוניו סליירי, מלחין החצר הידוע כיריבו של מוצרט, ניגן בכלי הקשה, מאורו ג'וליאני, המלחין המוכר לנגני הגיטרה ניגן בצ'לו, דומניקו דרגונטי, נגן הקונטרבס המפורסם של התקופה, המלחינים הוּמֶל, לואיס שפוהר ואינגץ מושלֶס שגם הוא כמו מאיירבר היה יהודי, ניגנו בכינורות כשהכנר הראשי היה שופנציג, מי שהוביל את כל ההרכבים שניגנו את רביעיות המיתרים של בטהובן. אוסף של חברים  שהשתתפו בקונצרט.
 
"הנגנים קיימו שתי חזרות בסך הכל ושעת הקונצרט נקבעה לשעה 12 וחצי בצהריים  כי בערב רוב הנגנים ניגנו במקומות אחרים וכמובן שבטהובן רצה קהל. לואיס שפוהר שהזכרתי כרגע גם כתב התרשמות על דרך הניצוח של בטהובן שבעזרת מחוות גוף ולא רק ידיים סימן לנגנים מתי הוא רוצה העצמה של הצליל ומתי ירידה בעוצמה לקראת צליל שקט ועוד ועוד."
 
קולות תותחים, אפקטים מעוגב מכני
 
מספרית תזמורת נתניה הקיבוצית קטנה יותר מתזמורת שצריכה לנגן את שתי הסימפוניות.
 
"נכון, התזמורת מונה 32 נגנים קבועים, והפעם ישבו על הבמה 52 נגנים, זה גם המספר המרבי של נגנים שהבמות שעליהן אנחנו מנגנים יכולות לקלוט. "
 
"סימפוניית הקרב" נחשבת ליצירה פחות חשובה בעיני המבקרים לאורך ההיסטוריה?
 
"זה סוג של 'פיינשמקריות'. היצירה אמנים לא מעמיקה ברעיונות המוזיקליים שלה אבל היא נענתה לצורך בתקופה ההיא. כאמור האוסטרים מאד שמחו שצבא נפוליאון נסוג בחזרה לכיוון צרפת עם שרידי צבאו ובטהובן כתב את היצירה בעקבות הניצחון האנגלי בקרב שבו נחלו הצרפתים הפסד על אדמת ספרד. על הצרפתים פיקד ז'וזף בונפרטה, אחיו של נפוליאון, ומולו ניצבו כוחות אנגליים ספרדיים ופורטוגליים בפיקודו של הדוכס מוולינגטון.
 
"בטהובן שילב ביצירה ציטוטים מתוך ההמנון הבריטי – 'אלוהים נצור המלך',  Rule Britannia, והשיר שבצרפתית נקרא 'מרלבורו יצא לקרב' ואצל האנגלים ואצלנו 'והוא בחור כארז... כולנו פה אחד'. הקהל אהב את היצירה ולכן היא גם זכתה בניגוד ליצירות אחרות לכמה וכמה ביצועים. היה עוד גימיק באותו קונצרט היסטורי - כלי נגינה חדש שהומצא על ידי יוהן נפומוק מלצל - המוכר למוזיקאים כממציא המטרונום. הכלי, ה'פנהרמוניקון', היה מעין עוגב מכני שידע להשמיע אפקטים, קולות תותחים שהיו חשובים ביצירה הזאת ועוד קולות. לכלי הזה היו חיים מאד קצרים על במת התזמורת והוא גם לא יהיה פה. אבל אני אחלוק את הרקע ליצירה ואפילו את הפרטים של כמה עלה הקונצרט הזה לבטהובן, כמה קיבל כל נגן ועוד פרטים שבדרך כלל קהל שבא לאולם קונצרטים לא שומע."


שלו עד אל (צילום: מירי שמיר)
 
"ככל שיש עליך מגבלות החופש שלך גדל"
 
זו תהיה הופעתך האחרונה כמנצח וכמנהל מוזיקלי. לאחר שלוש שנים נראה לך שמיצית את התפקיד?
 
"נכון לרגע זה אני לא שואף לקבל ניהול תזמורת אחרת, למרות שאני מנהל תזמורת פילהרמונית בהאנוי בווייטנאם, תזמורת ותיקה בת 60 שנה, אבל הנוכחות שלי שם מצומצמת יותר. צברתי ניסיון בניהול תזמורת בכיוונים שונים. ראשית כל נהניתי מחופש לבחור תכניות ונכנסתי במרץ רב לעבודה הזאת. מהר מאד מצאתי את עצמי עוסק גם בניהול כללי של התזמורת."
 
חופש אמנותי שמוגבל מעצם העובדה שהתזמורת היא תזמורת של 32 נגנים.
 
"כן, אבל זו אינה מגבלה. כבר פסק אחד המלחינים החשובים של המאה שעברה, שאמר ככל שיש עליך מגבלות החופש שלך גדול יותר, והיו לי חלומות. כך הגעתי לביצועים מיוחדים של הקונצ'רטות לכינור של בטהובן ושל מנדלסון עם חליל כשהנגן הוא אחד הטובים בעולם. ביצוע באקורדיון לקונצ'רטו לכינור של באך וביצוע של קונצ'רטו לקרן של מוצרט בטרומבון. אגב, נגן הטרומבון כריסטיאן לינדברג יהיה מנהלה הבא של התזמורת. 
 
"העיבודים היו משובחים ולחלקם אני חב למלחין ישראל שרון שהיה תענוג לעבוד איתו. הסולנים כולם ממשיכים להשתמש בעיבודים בהופעות אחרות. עשינו קונצרטים נושאיים מעניינים כמו למשל יצירה לכל מאה - המאה ה-19 עם החמישית של בטהובן, המאה ה-20 עם פליאס ומליזנד של סיבליוס והמאה ה-21 עם יצירה של האמריקנית זוויליך שהוסיפה פרק על קריסת מגדלי התאומים, שנכון לרגע זה היה הרגע המכונן של 16 השנים האחרונות.
 
"באתי מאהבה לתחום"
 
"היו לי עוד רעיונות שלא הספקתי לבצע. לניהול תזמורת באים מתוך אחת משלוש סיבות - חיפוש התהילה, חיפוש הכסף או מאהבה לתחום. אני מודה ששתי הסיבות הראשונות דיברו אלי פחות. קבלתי תזמורת עם גירעון ומראש היה ברור לי שצריך לצמצם את ההוצאות. עברנו תקופות מורכבות בשלוש השנים שלי, לרבות שינוי צורת ההעסקה של נגנים חברי קיבוץ, שהיתה בעייתית בעבר.
 
"קיימנו מסעות הופעות בעולם - קונצרטים בדרום אמריקה בארגנטינה, פרו, קולומביה ואורוגוואי. הופעות בסין שבהן מצאתי את עצמי לא רק כמנהל מוזיקלי אלא כמי שדואג לכל פרט מוויזות לדרכונים של חברי התזמורת, דרך ארגון טיסות, הסעות, בתי מלון, הסכמים עם אמרגנים ומנהלי אולמות. ולצד זה נסיונות לפתור בעיות שצצו בשטח. למשל תזמורות קטנות לא מסיעות קונטרבסים, זוהי הוצאה כבדה בטיסה וכך מצאנו את עצמנו בסין עם קונטרבס אחד שניגן ועוד שלושה כלים שפשוט לא היו במצב שמיש. מה עושים? החלטנו במקום להגביר את צלילו של הקונטרבס היחיד שניגן והנגן שלנו נשמע כמו ארבעה."



שלו עד אל (יח"צ)
 
נחזור למוזיקה. אתה מוכר בארץ בעולם כנגן צ'מבלו, מתי החל הניצוח?
 
"בעצם נתת את התשובה, רוב נגני הצ'מבלו שמבצעים יצירות גדולות של באך למשל הפסיונים או יצירות של הנדל ובני תקופתם מנצחים מן המקלדת, כלומר, הם אחראים על הביצוע גם מבלי לסמן בשרביט. באמצעות מחוות גוף וראש הם מובילים את ההרכב. ניצוח משמעותי התחלתי בארץ כשהוזמנתי על ידי התזמורת הסימפונית ראשון לציון לתכנית שכללה בין היתר גם יצירה של מאהלר. זו היתה חוויה חדשה ואני מודה לתזמורת על ההזדמנות שניתנה לי אז. היום אני יודע שיחלוף עוד זמן לפני שאשוב למאהלר. ההעזה של מי שאינו בעל ניסיון מתחלפת בידיעה שיש תהליכים שחייבים לעבור.
 
"מאז שאני זוכר את עצמי מעולם לא חששתי מפעילות שנקרא לה אקסטרה-קוריקולרית, כלומר משהו שאינו בדיוק בתחום ההגדרה שלך, מה שאיפשר לי כמובן להתנסות בכל ההיבטים של ניהול מוזיקלי ויותר מכך. אמרתי מקודם שיש שלוש סיבות שבגללן אתה מגיע לתפקיד, אצלי היתה האהבה למוזיקה ולמוזיקאים והחשוב מכל - התזמורת הזאת היתה התזמורת הראשונה שנתנה לי להופיע עוד כשהייתי תלמיד בתיכון תלמה ילין ולנהל אותה היה כיף ממושך. עכשיו מסתכלים קדימה ליעדים אחרים."

הקונצרט יתקיים ב-6 ביולי 2016 ב-20:00, דורות, שער הנגב; 7 ביולי ב-20:00, היכל התרבות נתניה; 10 ביולי ב-20:00, היכל התרבות נהריה; 12 ביולי ב-20:00, קיבוץ עין החורש; 13 ביולי ב-20:00, מוזיאון תל אביב; 14 ביולי ב-20:00, קיבוץ מזרע; 16 ביולי ב-21:00 קיבוץ גבעת ברנר; 17 ביולי ב-19:30, בית גבריאל, עמק הירדן. להזמנת כרטיסים: 077-4661766. 

רכישת כרטיסים