בין ה-21 ל-25 ביולי יופיע באשדוד, חיפה וירושלים הרכב הזמרים המוסקבאי "הטנורים של המאה ה-21". זהו ביקור חוזר לאחר הצלחת ביקורם הראשון בקיץ שעבר.  

"אנחנו שמונה זמרים על הבמה", אומר בן שיחי זמר הטנור דמיטרי סבּיריצֶב, שנראה כבעל מימדים מרשימים ואת קולו ניתן לשמוע בהקלטות, "אבל אני פסנתרן ויש לי עוד תפקידים."
סביריצב איש עסוק. את ישראל הוא פקד כבר פעמים רבות, בעיקר תחת כובעו כמנהלה של האופרה החדשה במוסקבה, בית אופרה שהופיע בסדרות המנויים של האופרה הישראלית, וכמובן בשנה שעברה בישראל עם ההופעה הראשונה של ההרכב. "אני היחיד בהרכב שאינו זמר!" הוא מצהיר בחיוך.

סביריצב הוא בעיקר פסנתרן, ופסנתרן עטור פרסים יוקרתיים. הוא נחשב למלווה הזמרים המצטיין של רוסיה. הוא שימש כפסנתרן חזרות להפקות אופראיות ופעיל מוזיקלית ברובם הגדול של פסטיבלי המוזיקה ברוסיה.
 
"אחרי שנים הקהל עדיין אוהב אותנו"
 
איך ומתי נולד הרעיון להקים הרכב של הרבה זמרי טנור?

"זה היה לפני עשר שנים. נפגשנו כמה חברים במטבח של מקסים פסטר, רובם ככולם זמרים בבתי האופרה החשובים של מוסקבה: מקסים היה ועודנו סולן בית האופרה של תיאטרון הבולשוי, אחרים שרו בבולשוי וגם באופרה החדשה של מוסקבה. החלטנו על עבודה על חומר מוזיקלי כשהזמרים הם רק טנורים. ראינו זאת כתחביב חביב למי שממילא עוסקים במוזיקה. היתה לנו הופעת ניסיון אחת ועוד אחת ותוך זמן קצר הלוח התמלא בעשרות תאריכים להופעות."
 
לכאורה זמרי טנור ששרים יחד אמורים להיות בעלי קו מוזיקלי דומה מאד?

"כמו שאמרת, זה רק לכאורה. המנעד של זמרי הטנור מגוון. יש מי שהקול שלהם גבוה ומגיעים בקלות למתחם הסופרן ואחרים שהטנור שלהם יושב נמוך בכיוון הבריטון. כך שהגוון האישי של כל קול תורם ביחד לעושר שמקבלים. העובדה שאנחנו כבר שנים ביחד והקהל עדיין אוהב אותנו ובא למופעים שלנו מדברת בעד עצמה."
 
על מה עובדים כשנפגשים, או בעצם מה היו החומרים שאיתם התחלתם לגבש את הקבוצה?

"התחלנו עם קטעי אופרה איטלקיים בלבד. אחרי שהרגשנו בטוחים בחומרים האלה, התחלנו להוסיף אופרות צרפתיות, מוזיקה ספרדית ומוזיקת לטינו אמריקנית. בדרך יצאנו כבר מן התחום האופראי למוזיקות עממיות שונות. כמובן שיש מקום נרחב לשירים הרוסיים המוכרים. מחזות זמר, אופרטות והרבה פופ מוכר." 
 


"כל תכנית היא משהו אחר"
 
כשאתם בונים תכנית לקהל חדש, כמו ההופעה שלכם בישראל שעברה, איך מחליטים מה טוב לכאן ומה טוב לקהל במקום אחר?
 
"בוא נדבר לרגע במספרים. היום יש ל'טנורים של המאה ה-21' לא פחות מ-43 תכניות שונות ובהן יש יותר מאלפיים קטעי מוזיקה, אריות, אריות דואטים, שלישיות, ממגוון החומרים המוזיקליים. השאלה היא באמת מה שרים. מה שנשיר כאן לא יהיה דומה לנה שנשיר לקהל רוסי במוסקבה או בערים אחרות.

"כשהתחלנו לנסות את ההרכב החדש לפני שנים, השיר הראשון היה הלהיט הנפוליטני 'פוניקולי פוניקולה' - להיט עולמי של ממש. ("פוניקולי פוניקולה" נכתב כזמריר לקידום השימוש ברכבל שנבנה מעל להר הווזוב בנפולי, הרכבל הפסיק לעבוד לאחר כמה שנים. הזמריר חי ובועט מאז שנכתב בשנת 1880 ומשמש חומר עבודה לזמרים בכל העולם כבר כ-140 שנים, י"ש) משם הלכנו למלחינים מובהקים לקול הטנור."
 
אתם כוללים אני מניח את האריות המאתגרות את זמרי הטנור, אריות שיכולות לגרום לקהל להריע או להיפך, כשהאריה אינה מושרת כמו שצריך הקהל שולח את הזמר הביתה ללא שמץ רחמים.
 
"בוודאי, ללא כל חשש. דוניצטי למשל כתב כמה תפקידים נהדרים לזמר הטנור ב'דון פסקואלה' או התפקיד הידוע שהוא חיבר לטוניו ב'בת הגדוד'. באריה הזאת כזכור זמר הטנור נדרש להעפיל אל צליל ה'דו' הגבוה תשע פעמים במהלך אריה אחת. שלושה מן הזמרים שלנו שרו את האריות האלה בחודשים האחרונים בהופעות שלהם. זה אומר שהכושר של המשתתפים הוא אחד המרכיבים החשובים בכל תכנית."
 
אתה יכול לפרט איך מגיעים למספר כזה גדול  של תכניות?
 
"נתחיל מזה שהתכניות אינן שונות בכל מרכיביהן. תוכל למצוא את אותו שיר או אריה ביותר מתכנית אחת אבל בצירופים שונים. יסוד נוסף בשוני בין תכנית לתכנית הוא הבחירה בזמר אחד בהרכב מסוים בתכנית אחת, כאשר בתכנית אחרת שר זמר אחר את אותו שיר או את אותה אריה. העובדה שעומדים לרשותנו שמונה זמרים מצוינים מאפשרת לנו לגוון בביצועים חוזרים, כי כמובן שכל שיר נשמע אחרת בהרכב קולות שונה, גם כאשר כל הזמרים הם זמרי טנור. כמו שאמרתי כבר קודם, אין זמר טנור דומה לחברו." 
 


דמיטרי סבירצב (צילום: מירי שמיר)




גם ביטלס, קווין ובוני אם
 
 
אמרת אמנם שלקהל רוסי אתם שרים תכנית על טהרת המוזיקה הרוסית ובכל זאת אני מניח שבכל העולם אנשים ירצו לשמוע אתכם שרים את "קלינקה" ואת "שיר ספני הוולגה" למשל.

"זה עובד כך: לקהל הרוסי אנחנו מכינים תכנית שכוללת שירי עם ותיקים, שירים מתקופת מלחמת העולם השניה, כלומר שירים של רוסיה הסובייטית שבמשך כמה שנים אנשים נמנעו מהשמעתם אבל עכשיו יש געגועים ולנו אין בעיה לכלול אותם בתכנית. באשר ל'קלינקה', שהוא מותג עולמי ומזמן לא רק נחלתה של רוסיה, חשבנו על הכללתו במחרוזת, ברצף שאנחנו מגישים מן הבמה.
 
"'קלינקה' מושר חמש פעמים למשל, בכל פעם בצירוף קולות אחר. ממילא קטע הסולו לטנור בשיר הזה הוא הרגע שבכל העולם מצפים לו. אלא שבין השמעה אחת של 'קלינקה' להשמעה שניה, אנחנו שרים גם ביטלס, קווין, בוני אם וטום ג'ונס - מחרוזת בינלאומית שרוב המאזינים שלנו באירופה ובצפון אמריקה מזהים ואוהבים." 
 
אתם כוללים בארץ גם שירים ישראליים, כצפוי. מתי ואיך זה התחיל?
 
"ההתחלה היתה דווקא במוסקבה, בהופעה שבה השתתף זמר הטנור יבגני שפובלוב (מי שהיה זמר ישראלי פעיל בשנות ה-90 ועזב את ישראל לפני כעשור י"ש). זה היה בקונצרט מיוחד באחד החגים היהודיים, תן לי להיזכר רגע... חנ... חנ...  כן, חנוכה. חגיגת חנוכה שהתקיימה באולם הגדול של הקרמלין. הוא שר את 'ירושלים של זהב' של נעמי שמר. יצרנו עיבוד לכמה קולות ומאז אנחנו שרים אותו ויש לו הצלחה בווינה, בצרפת ובצפון אמריקה. בביקור הקרוב בארץ נופיע בשיר חדש. השיר נקרא 'שם ליד הכותל' שכתבו במיוחד עבורנו שחיברו הרוסים ואדים חָבזוֹן מלים וברוֹחֶס מוזיקה. "
 
"נולדנו באליפות העולם לכדורגל"
 
כידוע יש עוד הרכבים של זמרי טנור בצורות שונות. אתם מופיעים בדרך כלל עם רקדנים ועם תזמורת סימפונית קטנה או גדולה. אתה יכול לעמוד על השוני ביניכם לבין האחרים ומתי הרגשתם שצריך גם רקדנים במופע?
 
"כל ההרכבים נולדו, כפי שבוודאי ידוע לך, במשחקי אליפות העולם בכדורגל לפני 26 שנים בשנת 1990. המשחקים התקיימו באיטליה ואחד ממופעי הסיום הנלווים לתחרות היה המופע של שלושת הטנורים  פלסידו דומינגו, לוצ'אנו פאבארוטי וחוזה קרראס,  כשזובין מהטה מנצח על תזמורתו האיטלקית ה"מאג'ו מוזיקלה" מפירנצה. המופע הזה הוא ציון דרך בעולם המוזיקה ולא נרחיב עליו כאן.

"כל הרכבי הטנורים שנוצרו אחר כך הם הבנים או הממזרים של אותו מופע.  יש הרכבים כמו 'איל דיווֹ' שלקחו כיוון אחר. אנחנו החלטנו, עד כמה שהדבר ניתן, להישאר נאמנים לדפוס המקורישל דומינגו-פאבארוטי-קרראס, כמובן עם הרבה יותר זמרים. המופעים שלנו הם תמיד עם תזמורת. בישראל התזמורת שמופיעה איתנו שוב היא תזמורת סימפונית אשדוד. בביקור הקודם  ניצח עלינו מנהלה המוסיקלי של התזמורת הישראלי וג פפיאן ובביקור הקרוב מנצח רוסי צעיר בן 31 ומוצלח במיוחד בשם יוּרי מֶדיַאניק.

"באשר לרקדנים, אלה הצטרפו להרכב כשהחלנו לכלול מוזיקה ספרדית בתכנית פלמנקו ומחולות ספרדיים אחרים חשבנו שיש בהחלט מקום לצרף רקדנים. זה התחיל עם להקה גדולה וכיום מופיע אתנו זוג רקדנים - מרינה קופילובה ומקסים בּוּלוֹיצ'יק שהם גם זוג בחיים. התכנית הספרדית נקראת passion – תשוקה, וזה מסתדר היטב עם הריקוד. אבל הם מצטרפים רק לחלק הספרדי." 



הטנורים של המאה 21 (תמונת יחסי ציבור)

"רוב הקהל שלנו הוא נשים מגיל 40"
 
אתה יודע לזהות את הקהל שיש לכם במופע כאן בישראל, נראה לך שזה בעיקרו קהל רוסי?
 
"לא יודע אם הם רוסים או לא. מה שהצלחתי לזהות הוא בעיקר קהל מגוון ונראה לי שהרבה נשים מגיל 40 ואילך", הוא אומר ומחייך חיוך שניתן לפרשנויות שונות. "אבל בדרך כלל יש לנו הרבה קהל, וקהל יחסית צעיר, כאן ובכל העולם." לאחר השיחה הצצתי בהקלטות ה"יו-טיוב" של ההרכב ובהחלט אין לו על מה להתלונן. הקהל שלהם הוא קהל מכל הגילים והצבעים, וההתייחסות הגילית רלוונטית כנראה רק לישראל.
 
יש סיכוי שמישהו מהקהל בישראל יזהה בהרכב חלק מהזמרים?

"ללא כל ספק ולאו דווקא בזכות המופע שלנו. כמובן שאני לא מדבר על מי שראה אותנו בביקור הקודם. פשוט מאד חלק מהזמרים שרים באופרה החדשה ממוסקבה שהופיעה בארץ מספר פעמים בסדרות האופרה הישראלית ואחרים הופיעו עם תזמורות שונות כסולנים. לאחרונה אחד מהם הופיע בהפקה של האופרה בירושלים."
 
מכל השירים וקטעי האופרה שאתם שרים מי הם הפופולאריים ביותר?

"למרבה ההפתעה בראש הרשימה ניצב השיר הראשון שלנו 'פוניקולי פוניקולה' ואחריו השיר האיטלקי 'קרוזו' שהיה ללהיט בשנות ה-80. שלישי הוא האריה הנודעת nessun dorma (איש לא יישן) מתוך האופרה 'טורנדוט' של פוצ'יני, (השיר הזה עשה היסטוריה בשנת 1990 בביצועו של פאבארוטי כשטיפס לצמרת מצעד הפזמונים בבריטניה, י"ש), והרביעי הוא Un vie d'amour  (חיי אהבה) של שארל אזנבור שמוכר היטב גם בנוסחו הרוסי."

הטנורים של המאה 21 (תמונת יחסי ציבור)

המופע יעלה ביום חמישי, ה-21 ביולי 2016 בשעה 20:00, המשכן לאמנויות אשדוד: 08-8648585, 08-9568111; מוצאי שבת 23 ביולי בשעה 20:30, אודיטוריום רפפורט חיפה: 04-8629959 ,04-8418411; יום שני, 25 ביולי בשעה 20:00, המשכן לאמנויות תל אביב: 03-6960990, 03-5247373. מחירי כרטיסים:399-229 ש"ח. להזמנת כרטיסים: 03-6960990 או *3221.
לרכישת כרטיסים