גם השנה ממשיכה עכו לשים במרכז את שיתוף הפעולה היהודי-ערבי, הפעם עם פסטיבל מסרחיד – הפסטיבל היחיד בארץ לתיאטרון בשפה הערבית - העולה זו הפעם ה-15 במרכז לתיאטרון עכו, ומאפשר לצופיו הצצה חשובה לתכנים המעסיקים את החברה הערבית בישראל.
 
גשר של שלום
 
"אני רוצה להזמין את הקהל, ובמיוחד את הקהל היהודי, שיגיע אלינו ויכיר אותנו מקרוב כדי לראות כמה אנשים אוהבים יש בצד השני", אומר חאלד אבו עלי, מנהלו האמנותי של הפסטיבל. "בכל שנה מגיעים לפה גם ערבים וגם יהודים וצופים בפסטיבל, וזה מקרב לבבות, ואנחנו מרגישים שהפסטיבל הזה הוא גשר מאד חשוב לשלום בין האנשים פה בעכו ובסביבה."

שש הצגות תחרות מקוריות בבכורה עולמית, שלוש הצגות אורחות, תערוכת ציורים של האמן אחמד קנעאן, ערבי מונולוגים של תלמידי מגמות תיאטרון, סימפוזיונים בנושא העיר עכו, ערבי מוזיקה ושירה ומופע פתיחה המארח את כוכב ה-arab idol היתם חלאילה, מצפים לקהל שיגיע לעכו בין התאריכים 8-6 בספטמבר לאולמות המרכז לתיאטרון עכו.



נעליים אדומות (יח"צ)

"יש לנו הרבה מאד דברים בפסטיבל", אומר אבו עלי, "גם מוזיקה, גם זוכה האמריקן איידול הלבנוני שמגיע לכאן כאורח, מוזיקאים שיכולים להביא המון קהל, ומוזיקה זו שפה עולמית שכולם יכולים לבוא וליהנות ממנה. יש לנו במת חוצות שיש בה גם ליצנים וגם מופעים לילדים ולכל המשפחה, מופעי שירה, וכל מיני דברים שאפשר לראות אותם גם בלי להבין את השפה.

"השנה תהיה לנו גם תחרות דיאלוגים ומונולוגים שאנחנו עושים כל שנה, אבל הפעם יגיעו אליה גם תלמידים מירושלים וממרכז מחמוד דרוויש ומתיאטרון עכו וקבוצת אל מנרה. השנה נעשה גם סימפוזיון שנקרא 'עכו בלב' עם תושב עכו שנקרא נזיר שמאלי, משורר, כותב מיוחד שכותב על המורשת של עכו ועל אנשיה, בכל מיני תחומים, בליווי תמונות עכואיות מדליקות.

"עוד דבר מיוחד שיש לנו השנה זה מספר הסיפורים עבד אלחכים סמארה שמגיע לספר סיפורים פולקלוריסטיים וזה פשוט תענוג גדול. ראיתי איך הוא ממגנט את הקהל, זה משהו מאד מאד מיוחד, ויש את התערוכה 'יהיה טוב' של האמן אחמד קנעאן."




חאלד אבו עלי (צילום: עלי אסדי)


 
"הנשק הלא חוקי הורג את החתן"

יש איזשהו קו אמנותי מאפיין שעובר השנה בין הצגות התחרות החדשות?

"כל הצגה השנה מביאה קול אחר ומשהו אחר. יש שתי הצגות על ילדים בעלי צרכים מיוחדים, וכל הצגה כזו מביאה את הסיפור בצורה אחרת ומדברת אחרת. אחת מדברת על יום הולדתו ה-24 של עבדאללה שמחליט לשים קץ ליחס המזלזל שהוא מקבל מהמשפחה שלו ובמיוחד מאבא שלו, וסוף סוף הוא אומר, 'עד מתי אקבל יחס כזה מההורים שלי', והצגה שנייה באותו נושא ובה פותח עאיש בפנינו דלת אל תוך העולם שלו ומראה לנו את חייו דרך העיניים שלו עד שאנחנו לא לגמרי יודעים אם הפיגור השכלי הוא אצלו או אצלנו.

"הצגה אחרת מדברת על הנושא של מכירת נשק במגזר הערבי. יש לנו בעיה מאד חמורה של הרבה מאד נשק לא חוקי שמסתובב במגזר הערבי ורואים את ההשפעות ההרסניות של הדבר הזה. ההצגה מתרחשת בטקס חתונה שבאמצעו מגלים שהחתן מתעסק במכירת נשק בלתי חוקי, ובסופו של דבר מסתיימת בהריגתו של החתן.

"יש לנו הצגה שמדברת על הנושא של עובדי הבניין וכל מה שמשתייך לפועלי הבניין וההשפעות היומיומיות של הדבר הזה, יש הצגה על אדם שמחפש את עצמו תוך כדי הבלגן היומיומי, ועובר בין זיכרונות הילדות היפים שלו לחיי היומיום השחורים והקשים, ויש לנו הצגה שקוראים לה 'פרובה', פירוש המילה הוא 'חזרה', וחזרה מתרחשת לפני ההצגה, וכך כל ההצגה מתרחשת לפני ההצגה, ופתאום נכנסת האמת ואנחנו כבר לא יודעים אם זו האמת או ההצגה, והקהל לא יודע והכל מתמזג ביחד בין אמת להזיה.




פרח גורס (יח"צ)

"מי שרוצה תרבות לא חושב על שפה" 
 
"סך הכל יש השנה פסטיבל עשיר בדברים, גם מבחוץ וגם מבפנים, ומה שחסר זה רק שהקהל יזרום אל תוך הפסטיבל. חוץ מהניהול האמנותי אני עובד גם על שיווק הפסטיבל וכל שנה אני מביא את הקהל לפסטיבל, מהסביבה של עכו, נצרת, חיפה, כל האזור הצפוני, הכפרים הערביים, טייבה. יש לנו השנה קבוצה שמגיעה מתיאטרון ברהט וכל שנה הם מביאים איתם אוטובוס מרהט לפה, אז הקהל שלנו מגיע מכל מקום, מרהט ועד ראש הנקרה."

שיתוף הפעולה היהודי ערבי בא לידי ביטוי בהצגות?

"בוודאי. יש לנו הצגה שעובדים בה ערבים ויהודים, עם במאי יהודי ושחקן ערבי, יש מספר הצגות ששיתוף הפעולה הוא בין כותבים ובמאים יהודים וערבים."

יש בהצגות כתוביות עבור הקהל היהודי?

"השנה יש כתוביות בעברית רק בהצגה אחת. זה בעיקר עניין טכני של אנשים שעושים חזרות ועובדים על ההצגה ואין להם את הזמן להתחיל להתעסק בנושא של התרגום, אבל אני אישית ראיתי הצגות בגרמניה ובדרום אפריקה ובכל העולם, שלא היו בעברית או בערבית או באנגלית, אלא בגרמנית, למשל, ותיאטרון זו שפה עולמית. זה נותן לי יותר כיף לראות אמנות אחרת, ופה, לבוא ולחוות חוויה של הצגה בערבית מצד היהודים זה מאד חשוב. נכון שצריך להבין, אבל תאמיני לי, גם כשרואים הצגה בשפה אחרת לגמרי אפשר להבין דברים. מי שרוצה תרבות לא חושב על שפה."

והתיאוריה הזו עובדת? מגיע מספיק קהל יהודי לפסטיבל?

"מגיע קהל יהודי, בוודאי. בזמן שמוכרים את הכרטיסים בחוץ בגינה אנחנו שומעים אותם מגיעים, מחפשים כרטיסים, שואלים מה אנחנו מציעים. אני אישית מתקשר לכל החברים היהודים שלי ומזמין אותם לפסטיבל ולהצגות. יש לנו בצפון קבוצת תרבות שיש לה לפחות ארבע מאות או חמש מאות ערבים ויהודים שעובדים ביחד ואתמול קבעתי פגישה עם ראש הקבוצה וקבענו שמביאים לפה אוטובוסים ליום הפתיחה, רואים שלוש הצגות וחווים את הפתיחה, וזה קהל מעורב."



עאיש (יח"צ)

"נמאס לנו מהבלגן"
 
זה לא מפתיע שההתייחסות לקונפליקט היהודי ערבי נוכחת בצורה פחות מודגשת בהצגות התחרות?

"הקונפליקט היהודי ערבי נמצא בתוך המים, בקולה שאנחנו שותים, בתוך האוכל, בכל מילה שאנחנו מדברים על כל דבר. אני אומר לך, 'שלום, מה שלומך', וכבר יש בתוך זה פוליטיקה. זה שאנחנו עושים פה פסטיבל זה כבר עניין פוליטי. בכל דבר יש פוליטיקה, השאלה היא לאן היא דוחפת אותנו. המטרה שלנו היא להגיע לעניין של דו קיום ושל שלום. אנחנו רוצים, דרך הקונפליקטים האלה, להביא חיים. אנחנו רוצים לחיות. נמאס לנו מהבלגן הזה שחיים בתוכו. עד מתי נמשיך את כל המלחמות האלה שמתרחשות בסביבה שלנו?

"זה לא רק ערבים ויהודים. מה עם סוריה ועירק וירדן, מה עם כל העולם הערבי שהמוות לא עוצר בו לרגע? די. נמאס לנו מההרג הזה ומהמוות הזה ומהחלום המזעזע שאנחנו חיים בתוכו כל יום. הגיע הזמן שהתרבות תעשה גשר ממש טוב של שלום, ושנחלום, ערבים ויהודים ביחד על חיים חדשים וחלום משותף. הגיע הזמן שנטוס במטוס אחד, שתהיה לנו ספינה משותפת שנשוט בה בים ונדוג בה דגים ביחד, ולא נקרא לדגים 'דג יהודי' ו'דג ערבי', אלא נאכל דג אחד, כי הוא טעים לכולנו.  די כבר, נמאס לשמוע 'זה ערבי, זה יהודי, זה מוסלמי, עירקי, אתיופי'. הגיע הזמן לפתוח את העיניים ולראות את עצמנו ממש בגדול ולהכיר את עצמנו טוב.

"אומרים שגן העדן נמצא כאן ואנחנו חיים בתוכו. אנחנו רק צריכים לגלות אותו. להזיז את הקש ולראות את גן העדן האמיתי שלנו. בגלל עגבנייה רקובה זורקים את כל הקרטון, ופה יש לנו עגבנייה רקובה שמצליחה ללכלך ולהרקיב את כל הארץ. די כבר. לא ניתן שבגלל עגבנייה אחת המדינה הזאת תצא משליטה. אסור לה לצאת משליטה." 



חאלד אבו עלי (צילום: עלי אסדי)

הפסטיבל יתקיים בימים שלישי עד חמישי 8-6 בספמטבר 2016, במרכז לתיאטרון עכו, גני הפסטיבל, עכו העתיקה. מחיר כרטיס : 40-30 ש"ח. רכישת כרטיסים בטלפון: 03-9400333 או 073-2100945.