אחרי מסיבת עיתונאים סוחפת, כריסטיאן לינדברג פותח עונה ראשונה כמנצח והמנהל המוזיקלי החדש של התזמורת הקאמרית-הקיבוצית
מרץ בלתי נדלה
את מסיבת העיתונאים הראשונה שלו בישראל קבע כריסטיאן לינדברג, המנצח והמנהל המוזיקלי החדש של תזמורת נתניה הקאמרית-הקיבוצית, יומיים שלאחר שהחל לנצח על סדרת הקונצרטים הראשונה בעונה זו. המסיבה כללה מילים בעברית לשמחת הקהל, הצגת התכנית ואפילו כמה מילים על היצירות, ובתוך כל אלה גם הצגת הסולנית, זמרת הסופרן ברברה הנדריקס.
האיש מצטיין במרץ בלתי נדלה. זה החל עם נגינת "התקווה" (בחלק מהתזמורות נהוג לפתוח את העונה בנגינת ההמנון), שיר שקט שזכה ליחס על גבול הפומפוזי. דווקא היעדרם של מצלתיים בהרכב התזמורתי היטיב עם הנגינה. היצירות התזמורתיות הבאות היו הפתיחה ל"נישואי פיגרו" של מוצרט; הפרק האחרון ב"מוזיקה לכלי קשת" של פאול בן חיים, חלק סוער יחסית, היה היצירה השנייה, שהעניק לנגן הראשי גלעד הילדסהיים הזדמנות להפגין נגינה משובחת בכינור.
שלישית היא יצירה בביצוע בכורה: "אינדי פאנאפרה" (תרועה תזמורתית ברוח ה"אינדי") של המלחינה בת ה-24 בתיה פרנקלך - יצירה שמהלכת בקלילות בין סגנונות מוזיקליים שונים ונטמעת היטב בתכנית קלאסית - ובהמשך הסימפוניה מס' 8 של בטהובן שנכתבה בהשראת המצאת המטרונום על ידי יוהן נפומוק מלצל (הפרק השני הוא הרחבה של שיר שחיבר בטהובן לכבוד אותו ממציא).
כמו ביתר היצירות שצוינו, בחר לינדברג להדגיש את הפן הקצבי של היצירה כשהוא עצמו מנצח במחוות גוף ברורות. את רגעי השקט סיפקה לקונצרט זמרת הסופרן ברברה הנדריקס ששרה את האריה הראשונה של הרוזנת מתוך "נישואי פיגרו", אריה שבעצמה מהוות אתנחתא רצינית לאחר רצף של השתוללות מוזיקליות ודרמטית לאורך כל המערכה הראשונה.
היצירה השניה, "מחזור השירים "לילות קיץ" של ברליוז למלים של תיאופיל גוטייה מושרת בצרפתית ומשום מה התזמורת לא חלקה למאזינים את תרגום מלות השירים וחבל. שירתה של הנדריקס מפגינה זוהר או הוד קודמים, בשירתה ניכרת מוזיקליות מעולה, הגיה מושלמת ויכולת אינטרפרטטיבית מרשימה שאותן היה יכלה לחוק עם זמרות הדור הנוכחי בכיתות אמן.
לבקשת הקהל הוסיפה הנדריקס שני שירי מחאה וכמיהה שהיו להמנונים בינלאומיים חוצי גבולות: Oh Freedom ו-We Shall Overcome שהיא שרה א-קפלה, וכאן, כמעט כמעין מטיפה מול קהל מתפללים, היה כוחה רב ומשכנע. הקהל התלהב, נסחף ולינדברג השיג את מבוקשו.
"הגעתי לניצוח במקרה"
"אל הניצוח," הוא מספר, "הגעתי די במקרה. באותם ימים הייתי נגן טרומבון סולן וכבר היו ברשותי כמה עשרות יצירות חדשות שאיתן הופעתי. יום אחד מצאתי את עצמי עומד מול חברי תזמורת בניו קאסל שבצפון אנגליה, מסביר לנגני התזמורת איך לנגן יצירה החדשה. הנגנים שמעו וראו את גישתי ושאלו אם אהיה מוכן לנצח עליהם. לא מיהרתי להשיב. מאותו רגע התחלתי ללמוד ניצוח עם מנצחים שונים, בעיקר עם כאלה שאיתם כבר עבדתי, בהם גם זובין מהטה.
"לאחר שהרגשתי של אני מסוגל להתמודד עם התפקיד הסכמתי לקבל על עצמי ניהול מוזיקלי של תזמורת. עד היום ניהלתי שלוש תזמורות", הוא מציין. "למעשה," מוסיפה הילה דגן, מנכ"לית התזמורת, "זה מה שקרה גם אצלנו בנתניה הקיבוצית. לאחר ששלו עד-אל, המנהל המוזיקלי הקודם הודיע על רצונו לפרוש, רשמנו שמות של מועמדים אפשריים ולינדברג היה שם אחד ברשימה. נגני התזמורת הכריעו לטובתו."
"צריך לציין שעל התזמורת שמעתי עוד לפני הגעתי לכאן בפעם הראשונה," מוסיף לינדברג. "בשעתם גם המנצח זובין מהטה וגם אילן אשד, שהיה חצוצרן בפילהרמונית הישראלית סיפרו לי על התזמורת ועל איכות נגניה, וגם הוסיפו מייד שכמובן שלא מדובר באותם תקציבים."
בתחילת הקונצרט הראשון שלך סיפרת לקהל שגילית כאן מלחינים מצוינים והתזמורת בהנהלתך תנגן יצירות ישראליות?
"נכון, כבר בתכנית הנוכחית ישנה יצירה של פאול בן חיים. נכון שהוא לא בדיוק עכשווי אבל הוא ישראלי ואחד הבכירים שפעלו כאן ולצדו אנחנו מנגנים יצירה של מלחינה צעירה וזה במסגרת שיתוף פעולה של התזמורת עם בית הספר למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. בית הספר קיים תחרות והזוכים בתחרות מקבלים ביצוע בסדרת קונצרטים. מאחר שהתזמורת מופיעה בכל תכנית שבע-שמונה פעמים, החשיפה ליצירה החדשה היא חשובה ביותר ליוצרים צעירים.
"שיתוף הפעולה לא נעצר בתל אביב, במקביל יצרנו קשר עם האקדמיה למוזיקה בירושלים וגם איתם נעבוד בצוותא, ומאחר שאני כבר כאן כ-60 יום ויותר בכל שנה לצורך ניצוח על סדרות ושאר עבודות ניהול מוזיקלי, הרי שנקיים גם כיתות אמן לכלי נשיפה שיהיו מעל למסגרות האקדמיות, כלומר יוכלו להגיע נגנים צעירים מכל הארץ. את הפרויקט הזה נקיים בסיוע מפעל ההגרלות שלכם כאן, מפעל הפיס."
כריסטיאן לינדברג (צילום: מטס בייקר)
"בגדים שחורים יוצרים ניכור"
אתה בעצמך תופיע כנגן טרומבון עם התזמורת?
"כן, בינואר 2017 ננגן בביצוע בכורה עולמי את "פנוג אדום", יצירה של נגן הטובה והמלחין איסטן באדסוויק - יצירה לטרומבון לטובה ולתזמורת."
לעניין הופעתך, אתה כמנצח לא מופיע בבגד השחור המקובל אלא בחולצות שאתה גם מחליף בהפסקה. עד כמה הבגד משפיע על הקהל?
"למען האמת תמיד חשבתי שההופעה בבגדים השחורים של נגני תזמורות יוצרת ניכור בין הבמה לקהל. פעם אחת, לאחר שמישהו העיר לי משהו בכיוון הזה, זה היה באנגליה, החלטתי להופיע בחולצה וללא ז'קט ועניבה. היינו שני סולנים באותו ערב, הכנר ג'ושוע בל ואני. הוא הופיע לפניי, וקיבל את התשואות המגיעות לו.
"בינתיים אני חיכיתי לתורי עם החולצה. מנהל הבמה שאל אותי: 'ככה אתה עולה לבמה?' 'כן', השבתי. ההפתעה היתה מוחלטת. הראשון שהגיב היה ג'ושוע בל שאמר שחבל שלא תיאמנו את ההופעה מראש. אבל העיתונות ועיתונות המוזיקה בעיקר עשו מזה עניין. היום רואים מנצחים וסולנים שמופיעים בתלבושות שונות על הבמה והעולם הרבה יותר פתוח. אני מקווה כמובן שגם זה אמצעי שמביא יותר קהל."
ומה על השעון שאתה עונד בזמן ההופעה? מנצחים וסולנים בדרך כלל מסירים את השעון לפני העלייה לבמה.
"העניין מעולם לא הפריע לי. ייתכן שהסיבה היא שאני מנצח ביד שמאל והשעון ביד שמאל?"
לא מדובר בעניין טכני. מנצחים ונגנים מסירים את השעון או טבעות וצמידים כדי שלא ימשכו תשומת לב, או יחזירו אור לאולם. אבל יותר מזה יש ענין של מימד הזמן. כשאתה עולה לבמה, הזמן היחיד שחשוב הוא הזמן של המוזיקה, היצירה המנוגנת מכתיבה את הזמן ואת אופיו.
"בכל השנים שאני מנצח לא העירו לי על כך, אבל אני בהחלט מוכן לנצח ללא שעון על היד."
תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית (צילום: נורית מוזס)
אודיסיאוס על אופנוע
אתה ממשיך להופיע בביצועי יצירות חדשות לטרומבון?
"ההופעה שלי היא הוכחה לכך שאני ממשיך, אבל צריך לומר שכאשר אני התחלתי לנגן מבחר היצירות שעמד לרשותי היה מינימלי. לא היתה ברירה אלא לבקשת ממלחינים שחיברו יצירות לטרומבון, ומלחינים נענו ברצון. אני חושב שניגנתי לאורך השנים כמאה יצירות חדשות ובהן גם יצירות של מלחינים חשובים מאד בעולם כמו טורו טאקמיצו היפני ולוצ'אנו בריו האיטלקי שחיבר יצירה שניגנתי וגם שרתי טקסט של רעייתו של המלחין המוזיקולוגית הישראלית טליה פקר.
"יצירה אחרת שאיתה הופעתי בכל העולם יותר מ-650 פעמים היא 'אודיסיאה לטרומבון' של יאן סנדסטרם. היצירה, שמדמה מסע דמוי מסעו של אודיסאוס אבל באופנוע, כבשה לעצמה קהל בכל מקום. גם בישראל הופעתי עם היצירה."
הקהל מקבל מוזיקה חדישה?
"אני רואה את הדברים אחרת. לדעתי היצור האנושי, האדם, יצטרך או יצרוך תמיד מוזיקה אקוסטית, מוזיקה שמקור הקול שלה אינו אלקטרוני. איך זה יקרה? אין לי תשובה, אבל אני משוכנע שביצוע טוב הוא המפתח לקבלת יצירות אצל קהל בכל מקום. ואם זה חשוב לביצוע של מוצרט ובטהובן זה בוודאי חשוב ביצירות עכשוויות."
דיברת על יצירות ישראליות, נשמע איתך גם יצירות שוודיות?
"אשמח להביא לקהל בישראל יצירות שוודיות, נראה איך זה יסתדר. אחת התזמורות שאני מנהל במקביל היא התזמורת הנורבגית הארקטית - התזמורת שנגניה מקבלים את השכר הגבוה ביותר בין נגני תזמורות בעולם, אולי חוץ מאשר בתזמורות של מדינות המפרץ. גם במדבר בערבי וגם בצפון הארקטי הנפט מממן את המוזיקה. לתזמורת יש אולם בית חדש משלה בצפון נורבגיה, אבל מטרתה העיקרית היא להביא מוזיקה למקומות שונים באזור הארקטי. אחד המבצעים שלנו שם הוא הקלטת כל 19 הסימפוניות של אלן פטרסון, מי שנחשב בעיני רבים ל'מאהלר של ארצות הצפון'.
כריסטיאן לינדברג (צילום: מטס בייקר)
"נצטרך למצוא מקורות מימון נוספים"
אם נגעת כבר בעניין הכספי, אתה מעורב בהחלטות הנוגעות ישירות לתקציב התזמורת?
"ברור לי שמקורות המימון של התזמורת מוגבלים ביותר. אחת הסיבות היא כמובן סדר עדיפויות לאומי של לאן הולך הכסף. גם באיטליה ובספרד של היום המוזיקה לא עומדת בראש מעייניהם של מיניסטריוני התרבות. ולמרות זאת, אנחנו מקבלים לתזמורת נגנים חדשים, חלקם ישראלים וחלקם אורחים ששמעו על התזמורת.
"תהליך המיון הראשוני נעשה על ידי ועדת נגנים של התזמורת. יש לנו גוף של עשרה נגנים שמקשיבים להצעות שמגיעות עם כל משרה שמתפנה. לאחר מיון ראשוני אני מקשיב, ואת ההחלטות הסופיות אנחנו מקבלים ביחד. טכניקת המיון מסתייעת בטכנולוגיה. אם בעבר נגן היה צריך להגיע ממקומות שונים בעולם להתמודד על מקום, היום הגשה של הקלטה לא ערוכה ביו-טיוב, טובה כמו הופעה חיה, לפחות בשלבים הראשונים. יש לנו נגנים חדשים מוונצואלה ומאיטליה.
"העניין האחר שבו הכסף משפיע הוא כמובן הסולנים. הזמנת סולנים נעשית לעתים קרובות מאד על בסיס חברי. אני פונה לאמנים שעבדתי איתם בעבר במקום זה או אחר ומבקש שיסכימו להופיע כאן תמורת שכר צנוע ביותר. נכון לעכשיו אמנים נענים והופעתה של ברברה הנדריקס כבר בסדרה הראשונה היא אחת ההוכחות להצלחת השיטה.
"לאחר שאמרתי את כל הדברים האלה נצטרך כמובן למצוא מקורות מימון נוספים, תורמים נוספים שבעזרתם נוכל להקל על הנגנים. כיום ברור לנו שכל הנגנים ללא יוצא מן הכלל מתפרנסים מעבודות נוספות. הופעות במקומות אחרים, הוראה וכיוצא בזה. זה נכון לא רק לתזמורת הזאת וכמו שאמרתי לא רק לארץ הזאת. אנחנו נמשיך לנסות."
לצדך יושב בתזמורת מנצח הבית שמואל אלבז. איך אתם משתפים פעולה?
"ראשית כל, מדובר במוזיקאי מעולה שעוסק גם בנגינה, בניצוח ובחינוך למוזיקה כמנהל קונסרבטוריון. שנית, תחומי השיתוף בינינו הם באותו תחום שכבר נשמע לי די שחוק - 'מזרח ומערב', אבל זו נוסחה שעובדת וחשוב שתעבוד. אלבז הוא אמן מנדולינה בין הטובים שיש, בעצמו פורץ דרך בתחום.
"דרכו אל מרכז הבמה עברה ראשית כל את המבחן של ההכרה האקדמית באיכותו של נגן על כלי שלא היה מוכר ככלי ששליטה בו מקנה תארים אקדמיים. הוא היה פורץ הדרך ומשם עבר לעצם הנגינה, הניצוח וכתיבת עיבודים לחומרים שבאים מן המוזיקה המזרחית על הסולמות שלה ועל הקישוטים הייחודיים שלה. זו מגמה עולמית והיא עובדת גם כאן, אולי באמצעותה נוכל להביא עוד קהל אחר ושונה מן הקהל שאנחנו מכירים היום באולמות."
שמואל אלבז (צילום: נתן יעקובוביץ)
עונת 2016/17 בתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. טלפון לבירורים: 5331* או 077-4661766. לאתר התזמורת