"אנחנו משוכנעים שנצליח"

במשך כיממה בסוף השבוע האחרון נכחתי באירוע שנראה מוזר - שני תורים ארוכים של אנשים: זוגות, קבוצות, ילדים, מבוגרים, פנסיונרים ובני תשחורת. לכאורה קרנבל מקומי, אך לא כך הוא - כולם רצו להשתתף באירוע פתיחת אולם קונצרטים בעיר בוכום שבצפון גרמניה. בסופם של אירועי הפתיחה נמנו לא פחות מ- 37,000  בני אדם שלקחו חלק בחגיגה.

בוכום היא עיר בינונית בת כ-350,000 תושבים, בצפון מערב גרמניה בחבל ה"רוהר", אזור המזוהה בעיקר עם כריית פחם שפרנסה את תושביה במשך מאות שנים. היום אין למוצר דרישה, והמכרה הגדול היה למוזיאון. 

"אחרי המכרות הקימה חברת מכוניות נודעת מפעל בעיר", מספר מיכאל טאונסנד, מנהל אגפי החינוך והתרבות של בוכום, "אבל כעבור כמה עשרות שנים המפעל הועבר למזרח אירופה כי שכר העובדים שם נמוך יותר. אחריה הוקם מפעל טלפונים סלולריים וגם הוא נסגר."

"החלטנו להשקיע בעתיד, והפנינו משאבים לאוניברסיטה ולתעשיות עתירות ידע, ממשיך טאונסנד. "לפני כחמש שנים העיר נבחרה להיות בירת התרבות של אירופה וזו היתה בהחלט דחיפה לכיוון החדש, ולהפניית תקציב למיזמים בתחומים של חינוך ותרבות. בעיר פועל כבר שנים רבות אחד התיאטרונים הטובים ביותר בגרמניה, כך שיש לנו אשראי אמנותי בכיוון. עם פתיחת האולם החדש והמגמה המתמדת לשיפור התזמורת אנחנו מאמינים שנעשה עוד למען העיר."


אולם הקונצרטים בעיר בוכום (יח"צ)

במרחק נסיעה קצרה יש ערים נוספות שיש להן אולמות. למה אתם צריכים אולם משלכם?

"נכון, ישנן כאן ערים עם בתי אופרה משלהן ויש אולמות שבדרך מתפקדים כאולמות להשכרה. לנו יש תזמורת בית, מקהלות מגילים שונים, תזמורות צעירים, הבית הזה יהיה בית של כולם. יתרה מזאת, אחד השותפים במימון הבניין החדש הוא האיחוד האירופי, והוא מתנה את מתן ההקצבה שלו בכך שהבניין לא יהיה בנין להשכרה. בנוסף לכך העיר עצמה, או ליתר דיוק כ-22,000 תושבים מתוכה, היו מעורבים בהחלטות ובעיקר בתרומות אישיות של כסף ושווה כסף להקמה. עם גיבוי שכזה אנחנו משוכנעים שנצליח."
 
"נשמעים יותר טוב גם לעצמנו" 
 
האולם החדש נבנה בצמוד לכנסייה במרכז שחדלה לתפקד ככנסייה. חלל הכנסייה היה למבואה לשני אולמות: האולם החדש מצדה האחד של המבואה -אולם גמיש לשימושים שונים, שאירח מופעי ג'אז, מקהלות ולהקות מקומיות במשך ימי הפתיחה, ומן הצד השני אולם הקונצרטים המכיל כאלף מושבים. 

"הגבלת מספר המושבים נבעה גם מגודל השטח שהוקצה לאולם וגם מתוך הרצון שלא לראות אולמות ריקים," מסביר המנצח סטיבן סלואן, המנצח הישראלי המנהל את התזמורת הסימפונית כבר יותר משני עשורים. "האולם בהיר וגם גבוה מאד, עקב דרישות אנשי האקוסטיקה."

האולם החדש מזכיר במבנהו את אולם הקונצרטים המוכר של לוצרן בשוויץ, ולנו בארץ את האולם החדש במרכז אלמא בזכרון יעקב שהוא קטן ב-50 אחוזים. אבל התחושה שמעניקים התקרה והיציעים הגבוהים דומה. המושבים בהירים ובסימון מספרי המושבים הוסיפו גם מספרים בכתב ברייל - חידוש שראוי להעתיק לכל אולם חדש שייפתח. המבנה המיוחד יוצר תחושה של אולם גדול יותר.   

"עוד לא הגענו אל הנחלה." אומר סלואן, שניצח לאחרונה על הפקת "דולי הפנינים" באופרה הישראלית. "אנחנו נשמעים טוב יותר לא רק לקהל אלא גם לעצמנו, ומכאן ואילך זה רק ילך וישתפר. יש לי כוונה למצוא מימון להמשך אבל כרגע נעסוק בטיפוח ובפיתוח." התלהבות הקהל בשלושת קונצרטי הפתיחה מבטיחה רבות. כל יצירה התקבלה בחום על ידי קהל שקם ממקומו, מחא כפיים והריע.


סטיבן סלואן (צילום: כריסטופר פיין)

מעמד מרגש

משלושת הקונצרטים ששמעתי כאן ראויה לציון מיוחד היצירה שהוזמנה מן המלחין תושב העיר סטפן הויקה, לקונצרט הפתיחה ב-28 באוקטובר. שם היצירה "ברוך אתה אדוני" (כך בעברית) ובמהלכה שר זמר הבריטון מרטין קורנט את הטקסט שאינו אלא ברכת "שהחיינו" בעברית.
לביצוע היצירה הגדולה הצטרפו חברי מקהלת הנערים מהעיר הסמוכה דורטמונד, והמקהלה הפילהרמונית בוכום, וכולם שרו את הברכה המוכרת בנוסחים שונים. לביצוע היה גם צד ויזואלי, שכן היצירה נכתבה לכאורה כמעין מראה לסימפוניית "הפרידה" של  היידן. אצל היידן, כזכור, עוזבים הנגנים את הבמה בפרק האחרון בזה אחר זה, ובסופו של דבר נותר רק הכנר הראשי לסיום היצירה.

ביצירתו של הויקה עולה המנצח ונציגים של צוות תחזוקת הבניין מגישים לו תווים ושרביט, ואחריו עולים המשתתפים הרבים. ביצירה, המתקדמת מנגינת היחיד, דרך הנגינה הקאמרית ועד לצליל המלא של תזמורת ומקהלה, יש רגעים מרשימים לא מעטים והשותפים הרבים השקיעו את מיטב יכולותיהם ביצירה החדשה. 
 
בתום הקונצרט, כשהקהל התכנס במבואה (הכנסייה לשעבר) בקש המנחה סלואן מן הקהל כולו לחזור על ברכת שהחיינו במלואה בעברית. עמדנו שם שמונה ישראלים וללא כל ספק התרגשנו  מן המעמד. עוד באותו קונצרט  נוגנה הסימפוניה הראשונה של מאהלר בביצוע שהיה פחות ממבריק, חרף הפגנת היכולת הרבה של נגנים בודדים ושל קבוצות בתזמורת שהגיעו גם לרגעים טובים.


אולם הקונצרטים בעיר בוכום (יח"צ)

שליטה מופלאה

בקונצרטים הבאים, שהתקיימו ב-29 וב-30, ראויים לציון ביצועו של הכנר הנודע פרנק-פטר צימרמן לקונצ'רטו השני של ברטוק. זה היה ביצוע מבריק ומוקפד שבמהלך הנגינה הסולנים הוא ניהל דו-שיח מוזיקלי עם נגני הכינורות בתזמורת, והעניק לביצוע ממד נוסף של מעין כיתת אמן חיה מול העיניים.

אהבתי את שליטתו המופלאה בכלי ואת הברק בנגינה, ואישית הייתי נהנה מעוד מנה של ריגוש. הסולנית השנייה, הפסנתרנית שאחָיֶיה נוסרטי ילידת העיר (ממוצא אירני), העניקה ביצוע מבריק ומרגש לרפסודיה על נושא של פגניני של רחמנינוב. 

התזמורת פתחה את הקונצרטים בפתיחה חגיגית לאופ' 26 של שוסטקוביץ' , יצירה שמקומה בהחלט במעמדים כאלה, המפגינה ברק, זריזות והרבה עליצות תרועתית. את עיקר מרצה ויכולותיה הפגינה התזמורת הסימפונית בוכום בביצוע הסוויטה "ציפור האש" (נוסח 1919) של סטרווינסקי. מן הצליל השקט מאד שבו נפתחת היצירה ועד לסערות בהמשך התזמורת היתה במיטבה, והצדיקה את מעמדה ואת דרוגה (תזמורת מסוג A לפי הדרוג המקובל בגרמניה). סלואן כמובן מקווה להגיע לדירוג  של A + ואולי יותר מ ++ אחד. הפוטנציאל ישנו.