חלקם דתיים וחלקם חילוניים, הם מנגנים גם בפסטיבלים וגם בחתונות, ועושים מוזיקה יהודית מקורית במגוון של השפעות ומופיעים מול קהל מעורב. שיחה עם נאור כרמי מנהיג ההרכב "התזמורת העממית" לרגל צאת הדיסק הראשון במזל טוב וסימן טוב.
אנרגיה יהודית
משהו משתנה בעולם הזה, עכשיו כבר אין לי ספק. משוטי הנבואה ועד אביתר בנאי, מג`וני שועלי ועד האחים אריאל, מעמיר בניון ועד אתי אנקרי, כולם נמצאים בשלב כלשהו של התעסקות דתית או רוחנית כזו או אחרת, כשהיהדות מככבת (אחרי אלפי שנות הודו) וההתחזקות של היום מקבלת פנים חדשות שלא מתנתקות או מתכחשות לעבר החילוני.
דיסק חדש של התזמורת העממית, הרכב בן שלוש, בהנהגתו של נאור כרמי (36), לשעבר נגן תל-אביבי כהגדרתו והיום חוזר בתשובה בעל ותק של שבע שנות תורה ומצוות, לוקח את הנושא צעד קדימה, עם הרכב המונה שמונה נגנים, חמישה מהם דתיים ושלושה לא.
עם מבנה כלי הכולל בס, טנבור , קלידים, בריטון, עוד, סקסופונים, תופים, כלי הקשה, פסנתר, אקורדיון, דודוק וחצוצרה הם מציגים אלבום ובו 13 קטעים, אינסטרומנטליים ברובם, שכולם חגיגה מלאת אנרגיה יהודית, צוענית, מזרחית וג`אזית, על כולם חתום כרמי עצמו, לשעבר נגן ב"הברירה הטבעית" ו"בבוסתן אברהם", וכיום חבר גם בלהקת "שחרית", ב"אנסמבל היונה" וב"טריו המעלות".
"בצליל היהודי יש עומק שאין בצליל הצועני"
"כל מה שאני עושה זה מוזיקה יהודית – אני יהודי", אומר כרמי. "בלהקת שחרית למשל, שזאת להקה חדשה, אנחנו עושים מין ניו אייג` יהודי מזרחי. אני רומני שגדל בעיר העתיקה בעכו. גרתי ליד מואזין, חייתי ממש בתוך הקהילה הערבית, שמעתי כל היום אום כולת`ום ופאריד אל אטרש מגיל אפס, ומשם באה לי גם המזרחיות".
- גם הצבע הצועני מאוד בולט באלבום ונדמה לי שיש דמיון גדול בין הצועניות ליהודיות
"גם היהודים וגם הצוענים הם עמים נודדים והמוזיקה שלהם מאד דומה. יש דמיון בתזמור, גם לצוענים יש הרבה כלי נשיפה, ויש דמיון גם בבכי השמח. ההבדל הוא שאני מוצא בצליל היהודי עומק שאני לא מוצא בצועני. למרות שאולי יש שם ואני לא מכיר מספיק. במאה שערים למשל, בכל מיני חצרות של אדמורים יש מוזיקה מדהימה שאין כמותה בעולם הזה בכלל."
את המעבר לעולם הדתי עשה כרמי, נגן קונטרבס, גיטרה בס, טובה וטנבור (כלי קשת טורקי), לפני כשבע שנים, ממש תוך כדי נישואיו.
"שבוע לפני שהתחתנתי הלכתי לישיבה ללמוד על אהבה וזוגיות, כתוצאה מהבנה שלי שכדי לשמור על האש של הזוגיות, שלא תדעך כמו שקורה בדרך כלל, לא מספיקה האינטואיציה. הבנתי שזוגיות זה משהו שצריך ללמוד. אז ישבתי בישיבה, ושבוע שלם תחת פלורסנטים למדתי על אהבה. הייתי אז עדיין חילוני לגמרי והלכתי דווקא לישיבה ולא לתרבות הודו או אמריקה כי אמרתי `אני יהודי, בוא נראה מה יש ליהדות להגיד לי, אולי יש שם משהו`. דיברתי שם עם אנשים בני חמישים על זוגיות ועל אהבה, וברגע שראיתי איך הבנאדם שמדבר איתי מסתכל על אשתו ומדבר עליה, הבנתי שכל מה שהוא אומר זה אמת. כשראיתי איך הוא רץ אליה כמו ילד בן 12 הבנתי שהוא לא רק אומר את זה בפה שלו אלא חי את זה.
"כשהתחתנתי הגיע מהישיבה אוטובוס מלא באנשים שבאו לראות את החתונה שלי ולשמח אותי, כולם היו בשוק בחתונה כשהרב אמר `הנה הישיבה של נאור`, אבל קרה שם משהו חזק, משהו שאי אפשר לתאר אותו במילים, ומאותו יום, ברוך השם, אני מניח תפילין ושומר שבת. אשתי, שגם הייתה חילונית, הלכה איתי ישר, לגמרי.
"הוסיפו לזה גם פגישות עם אנשים מדהימים, מאיר אריאל ז"ל למשל גם אחראי לזה איכשהו ואני חייב לו את התודה על זה, כי פתאום ראיתי שזה עומק של מחשבה שלא הכרתי לפני זה".
- והיום אתה ממש מה שנקרא "שחור"?
"לגמרי".
- ומה זה עשה לקשר עם ההורים שנשארו חילונים? זה הרחיק אותך מהם?
"להפך. אמא שלי אומרת שאנחנו המזל של החיים שלה. יש איזה סטיגמה על החוזרים בתשובה שזה מנתק ושהקשר עם המשפחה נגמר. פעם זה אולי היה ככה ואנשים היו נסגרים בכל מיני שכונות של חרדים בירושלים ובבני ברק, אבל היום יש תשובה קצת אחרת. יש סביבי המון חוזרים בתשובה ואני רואה שההפך, הקשר מתחזק. האנשים ממשיכים את החיים שלהם ולא מתנתקים ממה שהיה".
" בחתונות אין את השופוני"
את העממית יזם כרמי לפני כשלוש שנים, באחד מביקוריו של הסקסופוניסט דניאל זמיר שחי בניו יורק.
"דני זמיר, כל פעם שהוא מגיע מניו יורק, עושה את השבת הראשונה שלו בארץ אצלי. גם בשבת האחרונה הוא היה אצלי. לפני שלוש שנים הוא בא, ניגנו, היה בינינו חיבור מדהים, ופשוט צירפתי נגנים שהיו סביבי באותו שבוע של הביקור שלו, כמו אבישי פיש שהוא גיסי וגר מעלי ועוד כל מיני אנשים שבאו לבקר אותי, ומה שיצא בסוף זה הרכב של שמונה נגנים.
"בשנה הראשונה הופענו קצת בכל מיני פאבים, אחרי שנה בערך הקלטנו את הדיסק, ורק עכשיו הוא יוצא כי אני עובד מאוד לאט, ואני מאוד עסוק בהרבה דברים ברוך השם. אני גם לומד כל יום תורה במשך חצי יום וגם יש לי משפחה ברוך השם, וילדים, ואני צריך לשרוד כל הזמן אז אני לא יכול להתעסק רק בדבר אחד. אבל התזמורת העממית זה הבייבי שלי. זה הדבר המרכזי שכולו שלי".
- ואיך זה שבשנתיים שעברו מההקלטה ועד ההוצאה לא התפזר לך ההרכב?
"אמנם חלק מהנגנים השתנו, אבל זה נשאר כי משהו טוב הוא משהו נצחי. זה לא להיט שמתחמם מהר אבל גם מתקרר מהר, זה משהו יותר עמוק אני מקווה. זה חימום על פתילייה".
- אתם מופיעים בעיקר מול קהל דתי?
"בכלל לא דתיים, רק חילוניים. אני לא יודע למה. קיבלנו גם כמה הצעות לפסטיבלים גדולים, אבל חוץ מההופעות לקהל הרגיל, אנשים שראו אותנו מופיעים התחילו להזמין אותנו לחתונות, אז היום אנחנו גם להקת חתונות, ששם הקהל מעורבב, גם דתיים וגם חילוניים, וחתונות זה אנרגיות שאי אפשר למצוא אותם על במה רגילה. שם אנחנו ממש כמו אומנים, כמו סנדלרים. עושים את העבודה שלנו. אין את השופוני. אנחנו פשוט בעלי מלאכה שהמטרה שלהם לשמח את החתן והכלה. זה הטעם של המצווה של לשמח חתן וכלה, כיוון שהשמחה שתהיה בחתונה שלהם תמשיך עם הזוג לכל החיים, זה כוח שהם ייקחו לכל החיים. זה כמו מטען שהם לוקחים מהיום הזה, זה הדלק".
"גם בחו"ל היהדות הופכת להיות אופנתית"
- מה עושה למוזיקה השילוב בין נגנים דתיים לחילוניים?
"אין הבדל בין נגנים דתיים ללא דתיים ואין מתח דתי בהרכב. נוח להם בתוך זה".
- לא מנסים להחזיר אחד את השני בתשובה ובשאלה?
"כשבנאדם הולך למסעדה ונהנה מהאוכל הוא מספר לחבר`ה, כותב על זה בעיתונים. אני עכשיו נמצא בתוך קיום תורה ומצוות ואני רוצה שכולם יידעו מזה. גם אני רץ לספר לחבר`ה, כותב על זה בעיתון, כי טוב לי. אבל אין מתח, יש משהו שרק מתחזק כל הזמן".
- איך אתה מסביר את ההתחזקות הרוחנית העצומה של השנים האחרונות?
"משיח הגיע. אני לומד מאנשים שגדולים מהם לא יכולים להיות, והם אומרים את זה לא רק מעצמם אלא במיוחד מספר הזוהר. עומד להגיע משיח, זה בנאדם שלא היה גדול ממנו אף פעם, שהולך לשנות את כל העולם הזה. לא יודע מתי אבל לפי כל מה שאני קורא ולומד זה כל כך קרוב. הכל כל כך משובש, אין יותר טעם ודעת, ולא יכול להיות שזה סתם, אין דבר כזה. יש סיבה ויש מסובב, והולך להגיע אור גדול שלא היה פה אף פעם. ולכל האנשים יהיה טוב, לכולם, לא רק ליהודים.
"הרוחניות והיהדות מתחזקות לא רק בארץ. גם בחו"ל היהדות הופכת להיות אופנתית. העולם מבין מה קורה פה, אני חושב. אני מרגיש את זה. היינו בניו יורק עם התזמורת העממית ויש סיכוי שזה יהפוך להיות משהו מאוד חזק גם לקהל הלא יהודי, דווקא בגלל שזה יהודי. באירופה המוזיקה היהודית זה להיט, בכל הפסטיבלים של מוזיקת עולם וג`אז זה דבר מאוד חזק. עכשיו זה גם מגיע לפה, שאנשים לא יתביישו שהם יהודים.
"אני מזמין את מי שקורא את זה להופעות שלנו, כי יש פה משהו ממש חדש, משהו ישן חדש, אנרגיות שאנשים לא ראו אותם. זה מה שאמרו לי אנשים שראו אותנו. כשרואה אותי תל-אביבי, ורואה חרדי עומד על במה ומנגן מוזיקה ברמה גבוהה מאד, הוא מבין שהחרדי זה לא איזה דוס אחד שנראה כמו עוד אחד שזורק אבנים בכביש, אלא יש גם משהו אחר. אחת מהמטרות שלי זה לחבר בין האנשים. שני הצדדים לא מכירים אחד את השני, יש פה שתי תרבויות שונות בתכלית השינוי והבורות צועקת, וזה פחות או יותר התפקיד שלי, גם פה וגם פה".
התזמורת העממית דיסק חדש, התו השמיני.
ההרכב יופיע ביום חמישי, ה- 9 בפברואר 2006 בבית מזרח מערב, יפו, ב- 21:00 וב-9 במרץ ב-20:30 בבית הקונפדרציה בירושלים. לפרטים נוספים
אתר ובו יש לכרמי תכנית אירוח שבועית על מוזיקה יהודית וכן קליפ של הלהקה
07/02/2006
:תאריך יצירה
|