במסגרת מופעי המוזיקה "קלאסיקה במימד אישי" מעלה הפסנתרנית וחוקרת המוזיקה ד"ר אסתרית בלצן, יחד עם נגני התזמורת הפילהרמונית, את דיוקנו של ברהמס כאמן צעיר - גלגולו של טריו: מפח האשפה ליצירת מופת.

בתכנית: ברהמס - שלישייה אופ. 8 ,גרסה ראשונית, אלגרטו קואזי מנואטו (כעין מנואט), מתוך סונטה לצ'לו, מס 1, אופוס 38 (1862), ריקוד הונגריים מס. 1, 4. ו- 7 לכינור ופסנתר, בעיבוד יוזף יואכים (1873). הפסקה. שלישייה אופ. 8, גרסה מאוחרת.  
 
בקונצרט תנגן בלצן עם הנגנים המובילים בתזמורת הפילהרמונית - הכנרים סעידה בר לב ואדריאן יוסטוס והצ'לן הוותיק מרסל ברגמן במפגש סביב יצירת מופת.  


ד"ר אסתרית בלצן. צילום: יח"צ

מה לחשוף ומה לצנזר?

בערוב ימיו שכתב ברהמס את נעוריו: שרף את מכתביו, מחק את יומניו, וזרק חלק ממנגינותיו.
השריד היחיד שנותר היא שלישיית נעורים שכתב, אותה תקן בגרסה מאוחרת שפרסם בסוף חייו. 
נגינת שתי הגרסאות של השלישייה בקונצרט אחד יוצרת מסע בין הגלוי והכיסוי ביצירתו הקאמרית של ברהמס, שופכת אור על חייו האישיים ומעלה שאלות המעסיקות כל יוצר: מה יישאר ומה יוותר? מה לחשוף ומה לצנזר? הגרסה המוקדמת כוללת פוגה כושלת וציטוט ממחזור השירים "לאהובה הרחוקה" של בטהובן. ברהמס הצעיר חושף את חולשותיו ואת רגשותיו. ברהמס הבוגר מבריק  במיומנויותיו, מוחק כישלונותיו וגונז את וידוי האהבה שכתב.

נסיבות החיבור הסוערות של השלישייה שופכות אור על המורכבות הרגשית של היצירה:
בספטמבר 1853, נפגש ברהמס עם רוברט וקלרה שומאן וניגן להם מיצירותיו. באוקטובר 1853 פרסם רוברט שומאן את המאמר סנסציוני בו הכתיר את ברהמס כמשיח החדש של המוזיקה הגרמנית. פרסום המאמר הביא את הוצאות התווים ללחוץ על ברהמס לפרסם את יצירותיו.  ברהמס אכול הספיקות עיכב את הפרסומים.

בינואר 1854 החל ברהמס לעבוד על יצירה חדשה: השלישייה בסי מז'ור. ב- 27 לפברואר 1854 קפץ רוברט שומאן למימי הריין בניסיון התאבדות ואושפז במוסד לחולי נפש. ברהמס מיהר לעזור לאשתו ולשמונה ילדיה. בסוף 1854, בלחצה ובעריכתה של קלרה שומאן – פורסמה השלישייה. ב- 29 ליולי 1856 נפטר שומאן. 3 ימים אחרי הלוויה עזב ברהמס את בית שומאן. קלרה נותרה אלמנה עד סוף חייה. ברהמס לא נישא מעולם. 


אסתרית בלצן, מרסל ברגמן ואדריאן יוסטוס (צילום: תומר אפלבאום)

מפח האשפה ליצירת מופת

35 שנים מאוחר יותר, פנה המו"ל זימרוק  לברהמס בבקשה להוצאה מחודשת של השלישייה. ברהמס ביקש שהות, עבד על היצירה המוקדמת ושלח גרסה חדשה בסוף קיץ 1891. ביצירה הוכנסו תיקונים משמעותיים: החלפת כל הנושאים המשניים של פרקים א, ג, וד', מחיקת קטעים נרחבים כולל פוגה מפרק הראשון וציטוט שיר האהבה בפרק האחרון. השינויים גרמו לקיצור היצירה בשבע דקות.

האם ברהמס היה מרוצה מהעריכה המחודשת? כן ולא. במכתב ראשון למו"ל כתב באופטימיות : "אתה תקבל שלישייה קצרה יותר, ואני תקווה שגם טובה ועשירה יותר. אולם עם שליחת כתב היד המתוקן הוא הביע חששות בנושא: "אני חייב להודות שהשלישייה המוקדמת רעה. אבל לא אוכל לומר שאכן השלישייה המתוקנת באמת טובה..." משפט ההיסטוריה – הגרסה המוקדמת נשכחה והגרסה המאוחרת הפכה לשלישייה המנוגנת ביותר של ברהמס. גלגולו של טריו -  מפח האשפה ליצירת מופת.  

הקונצרט יתקיים ב-13 בינואר 2017 ב-10:00, ב-15, 16 בינואר ב-20:00, ב-16 בינואר ב-10:00 ב-24 בינואר ב-10:00 ו-20:00 וב-3 בפברואר ב-10:00 ו-14:00 במוזיאון תל אביב לאמנות; ב-17 בינואר ב-20:00, 20 בינואר ב-10:00 במרכז רפפורט חיפה, ב-29 בינואר ב-20:00 בתיאטרון ירושלים. להזמנת כרטיסים: 03-6420847