באך והמלך פרידריך הגדול
 
כשהיה קרל פיליפ עמנואל באך (בנו השני של יוהן סבסטיאן מאשתו הראשונה מריה ברברה) בן 24, הוא הוזמן לשמש כמלווה קבוע למלך פרוסיה פרידריך הגדול, משרה שתוביל לתפקיד נכבד עוד יותר. במסגרת הרילוקיישן עבר קפ"ע באך להתגורר במתחם ארמון "סן סוסי" בעיר הקטנה פוטסדם (המרוחקת פחות מ-30 ק"מ מברלין).  שמו של קפ"ע נודע כבר כמחבר מוזיקה לכלי מקלדת ומחברו של ספר לימוד לנגינה בכלי מקלדת, שזכה להערכתם של בני דורו ושל היידן ומוצרט בשנים שאחר כך. בחצר הפרוסית מעמדו עלה כשמונה לנהל את הקונצרטים הקאמריים. 

כשנולד לקפ"ע בן רצה הסבא לבקר את הבן, הכלה והנכד. אלא שהמצב הפוליטי לא אפשר ביקור כזה, מאחר שלייפציג, עירו של יוהן סבסטיאן, היא עיר במדינת סקסוניה שהייתה במצב מלחמה עם פרוסיה. שתי המדינות היו חלק מבריתות פוליטיות בינלאומיות שנאבקו האחת בשנייה במלחמת הירושה האוסטרית - מלחמת שבע השנים.

באך האב חיכה להזדמנות נאותה לביקור וזו צצה כעבור שנתיים. באך הגיע למקום עם הבן הבכור וילהלם פרידמן ביום ראשון ה-17 במאי. מייד עם הגיעם בישר להם קפ"ע שהמלך פרידריך, שהיה חלילן, מנגן בימי ראשון עם תזמורתו ואם באך הקשיש רוצה לשמוע את המלך הם צריכים להזדרז. השלושה מיהרו לאולם.

המלך, שהופתע לגלות את המלחין המפורסם בקהל, החליט לאתגר את המלחין המפורסם. הוא ניגש לאחד הפסנתרים שהיו בחדר, ניגן נעימה ואז פנה לבאך וביקש ממנו לאלתר על המנגינה ששמע כרגע. באך האב ניגש אל הכלי ואלתר פוגה בשלושה קולות. הנוכחים כולם כמובן השתאו איך ללא נייר תווים מאלתר באך על המנגינה המלכותית. המלך התפעל ובאך הגיב בהרעפת מחמאות על המלך ועל יופייה של המנגינה שלו. עוד הבטיח שיעלה את אלתוריו על הכתב ויגיש אותה כמנחה למלך. 
 
מנחה מוזיקלית  

למחרת המשיך המלך לטפל באורח הנכבד והציג לפניו את 15 הפסנתרים החדשים שהיו בארמון. באך ניגש לכל פסנתר וניגן בכל אחד יצירה אחרת. בסוף הסיור פנה המלך לבאך ובקש ממנו לחבר על אותה מנגינה שלו פוגה לשישה קולות. "ידוע שלחבר פוגה בשישה קולות, היא משימה מורכבת" אמר המלך. באך לא אכזב ונענה לאתגר המלכותי, כשהוא זוכה בהערכה ובהערצה של כל הנוכחים.

כששב לביתו הוסיף באך עוד ועוד אלתורים מסוגים שונים, כולם על פי אותו לחן של המלך. את היצירה החדשה חתם באך בסונטה לחליל, לכינור ולמקלדת שאורכה כאורך כל הקטעים האחרים. היצירה נכתבה ונשלחה למלך תחת השם "המנחה המוזיקלית". פרטי האירוע דווחו ב-11 במאי 1747 בעיתון הברלינאי "שפֶּנרשֶה צייטונג".  

סיפור הביקור ההיסטורי הזה משמש  ציר מרכזי במופע "אני באך" של קולקטיב הבארוק הישראלי - הבארוקדה, במסגרת פסטיבל מוסטונן (מוסטונן פסט, הידוע גם כ"פסטיבל טאלין-תל אביב") שיתקיים ארבע פעמים החל מיום שלישי השבוע, עם הזמרים יעלה אביטל ואלון הררי והמקהלה הפילהרמונית הקאמרית של אסטוניה. במאית המופע היא שמר גאון, בת זוגו ואם בתו הקטנה של שלמה בראבא, שמגלם את יוהן סבסטיאן באך באותה סיטואציה שמתאר העיתון הגרמני מאמצע המאה ה-18. 



המקהלה הפילהרמונית הקאמרית של אסטוניה (תמונת יחסי ציבור)

חי בסרט

השיחה תופסת את בראבא בין החתלה אחת לשנייה של בתו הקטנטנה, לבין צפייה בפיליפיניות, בגננות ובילדים בשכונת מגוריו העכשווית בתל אביב. "אני כל הזמן מרגיש שאני בסרט ומסרב להאמין," הוא מגחך. "זה לא שאני לא מחמיץ את גידול הילדה, אני מתעקש להיות איתה מה שיותר. ו – let's face it  אנחנו חיים בִּמדינה שנראית כמו סניף של בני ברק או ברוקלין, כשכל מי שאין לו ילדים, מַגלים אותו. האמת היא שאני נהנה מ'חכמת הזקנים'. צריך היה להגיע לכאן כדי לגלות מחדש את האבהות".

האבהות החדשה מתחברת ליוהן סבסטיאן באך?

"האמת  היא שאילו יכולתי להחזיר את הגלגל אחורה, מה שהייתי רוצה לעשות זה לנצח. עשיתי את זה במופעים פעם עם תזמורת ראשון לציון והייתה אפיזודה עם הפילהרמונית. המודל של דני קיי מנצח על תזמורות בערוב ימיו  היה החלום הרטוב שלי. אם להיות עם תזמורת אז להיות מנצח, אבל מנצח עם הרבה הומור. זה אני. 

"הדרך לבאך עברה דרך ערוץ הרדיו 'מהות החיים' של שרי אריסון - רדיו שאמור לקרב בין בני אדם, ועוד מטרות נשגבות. התארחתי שם ובת זוגי שמר עבדה כעורכת תכניות מוזיקה. שם נפגשנו לראשונה. היא עבדה עם אופיר שמנגן בברוקאדה והוא אמר בואו לראות. אז באנו. באנו והתרגשנו. תזמורת עבודת–יד, בניגוד לשבעי הממסד.

"באתי לחזרה וגיליתי שם חדווה קיבוצניקית של פעם. הכל נעשה תוך שמירה על האיכות המוזיקלית. על האיכות לא מתפשרים. אחרי ההתרגשות של המפגש הראשון באה ההצעה לעשות משהו יחד. בסופו של דבר להופיע כליצן לפני נוער וילדים ולקרב אותם למוזיקה הקלאסית, זה החזון שאליו אנחנו מכוונים. אבל בינתיים הנגנים אמרו לי, אנחנו עושים באך. אולי תצטרף? "



שלמה בראבא בחזרה עם הבארוקדה (צילום: שלומית סיון)

דילמה הַמלֶטית
 
מיהו הבאך שיראה הקהל על הבמה?

"אתה יודע, ישנו מעמד מפורסם בתולדות המוזיקה - יוהן סבסטיאן באך נקרא למלך פרידריך. המלך רצה להפיל את באך בפח. הבן קרל פיליפ עמנואל היה בדרכו למשרת מלחין החצר. נוכחותו של באך באותה חצר, הפכה לדילמה של האבא יוהן סבסטיאן. המלך מציע לו נושא קצר שהוא כתב ומבקש ממנו לאלתר בו במקום פוגה בשלושה קולות. נכון שהוא יותר מבוגר, אבל מה הוא אמור לעשות? מצד אחד הוא יכול להראות לכל העולם שלמרות גילו, כוחו במותניו. אבל אם הוא יצליח, באיזה אור זה יעמיד את בנו? יהיו בחצר הפרוסית מי שיגידו, אז למה אנחנו צריכים להעסיק את הבן. דילמה קיומית, דילמה הַמלֶטית. ואז מתחיל חשבון הנפש של האבא." 

זה באך שמסכם את חייו מול הקהל?

"כן הוא מסכם, מדבר על שתי נשותיו, על ילדיו החיים והמתים. על הדאגה לחינוך שלא יחסר להם לילדים דבר מלימודי הליבה; על ארמון המלך פרידריך הגדול, שבו אנשים מזיעים בבגדיהם הכבדים ובפאותיהם המפודרות. על אכילת תפוחי האדמה, שהייתה חידוש באותו זמן. מלך פרוסיה היה הראשון שייבא את הירק החדש מיבשת אמריקה. האוכל כבד לבאך, 'חייתי כל כך הרבה שנים בלי תפוחי אדמה אז אני כבר לא צריך להתרגל למשהו חדש'.

"באך שאנחנו פוגשים על הבמה כבר ראה הכל. שרד את המאבקים בבירוקרטיה העירונית ובמשפחות בתי האצולה שהעסיקו אותו - אלה שאהבו מוזיקה ואלה שלא. יש לי חמש כניסות של כחמש דקות כל אחת. בין קטעי המוזיקה. אני מלווה את המוזיקה."

איך תיראה על הבמה?

"יהיה לי בגד תקופתי. יש בגרמניה יצרנים שמתמחים בשחזור התקופה על בגדיה ופאותיה, ומשם מגיעה התלבושת שלי." 


בארוקדה (תמונת יחסי ציבור)


"עדיין מתחשבן עם אימא שלי"
 
איך אתה מרגיש בתור אבא שמסכם?

"בשנים האחרונות יש לי ענייני אבא ובן בתפקידים שאני עושה. לי עצמי יש קשר טוב עם האבא. עם אימא אני מתחשבן. גדלתי בבית פולני. בית שבו מספרים לך שהם עושים לאחרים את מה שעשו להם בעבר. שרשרת המזון מאז ועד אין סוף. אמי בכלל רצתה שאני אהיה רופא שיניים. היו הרבה רופאי שיניים במשפחה. במשפחה היה מורה להתעמלות. לא עזר לו כלום. גם הוא נשלח ללמוד רפואת שיניים. כשאבי הודיע לכולם שהבן הזה יהיה שחקן. התגובה הייתה, 'הוא אנרכיסט!" מה פתאום שחקן?!' אבא היה חלוץ שמח, היחיד שנשאר כשכל המשפחה הלכה.

החלק החלש שלי בקריירה היה ניהול חומרי, כספי, ואני חיפשתי פרנסה. זה היה הצד האחד. וממול ישנה המוזיקה, החלק הנשָמָתי. המוזיקה היא המקום של הנפש. במופע הזה אני לא עוסק ב'להצחיק'. לא משהו קומי ואפילו לא אתנחתא מצחיקה. אני בעניין של להדגיש את הקשר בין תיאטרון למוזיקה. רוצה להחיות את באך בצורה תיאטרלית. אני מקווה לתת לקהל הצעיר עוד נדבך. במופעים הבאים אתן דרור לחלק הקומי."

אתה כבר מדבר על המופע הבא?

"כמו שאמרתי, חשוב לי מאד להיות במקום הזה שמחבר צעירים למוזיקה קלאסית. אבל בזמן האחרון נפתחה לי צ'קרה, יש לי סרט במקסיקו, נסיעה להופעות בדרום-אמריקה, ישנה תקופה של איחודים של 'זהו זה' ועוד כל מיני דברים. 

"אבל אתה יודע מה מוזר? אני, שכל החיים שלי הייתי בורח לבמה כדי לנוח עליה, היום רץ אחרי הילדה ואני מוכן לרוץ אחריה עד סוף חיי. אנחנו שרצנו אחרי קריירה, החמצות, חלומות על עתיד רומנטי שאף פעם לא התרחש -  פתאום רגע של עלה נושר, סלט ירקות וסיפור לילדה עושה לנו את כל זה. טוב שזה קורה עכשיו ולא בגלגול הבא. זה ההווה האולטימטיבי."

שלמה בראבא (צילום: אמנון ועדי וינר)




21 בפברואר, 20:30, אודיטוריום וייל כפר שמריהו, הזמנת כרטיסים: 09-9569430; 22, 23 בפברואר, 20:30, מוזיאון תל אביב, הזמנת כרטיסים: 03-6077020; 25 בפברואר, 12:30, כנסיית אבו גוש, הזמנת כרטיסים: 6226* 09-8851521. אני באך

לרכישת כרטיסים