עסקים עם השטן

"לאיש מבני משפחתי לא היה קשר למוזיקה, מצהיר זמר הטנור רַאמֶה לַאהַאי, שישיר באופרה הישראלית את התפקיד הראשי בהפקת האופרה "פאוסט" של גונו.
 
"אבא שר קצת להנאתו שירים עממיים אבל קשר למוזיקה בכלל ולמוזיקה קלאסית או אופראית לא היה להורי ואין לאֶחַי ולאחיותי. אני הבן השמיני, הצעיר במשפחה." 
 
לאהאי מתמודד לראשונה עם אחד התפקידים הראשיים באופרה של גונו, ללא ספק אתגר ראוי לשמו. האופרה מבוססת על הנוסח הפופולרי ביותר לסיפור פאוסט, האיש שמכר את נשמתו לשטן בתמורה להחזרת נעוריו, שישמשו אותו בחיזוריו אחרי מרגריט הצעירה.


"פאוסט" (צילום: יח"צ)

עסקים עם השטן אינם עניין חיובי והתשואה שלהם נושאת ריבית שלילית שמסתיימת במגורי קבע בגיהינום, ממלכתו של השטן. הדילמה הזו, של הקרבת העתיד למען השגת מטרה בהווה שימשה מקור השראה למבחר יצירות מרתקות, מחזות, אופרות, רומנים וסרטים כשבין היוצרים שהתחברו למיתוס נמצא את  כריסטופר מרלו האנגלי, גתה ותומס מאן הגרמניים. רבים רצו להתמודד עם הדרמה הגדולה ובסופו של דבר מצאו דרך להתחבר לקטע מתוכה כמו בטהובן, שוברט או מוסורגסקי, שחיברו מוזיקה לשירים מתוך המחזה של גתה.
 
כאשר שארל גונו הצרפתי קיבל לידיו את הליברית שכתבו ז'יל בארבייה ומישל קארה, הוא כבר עבר רידוד משמעותי. סיפור העלילה הדרמטי קיים, הדיונים הפילוסופיים נעלמו, האופרה הפכה את מרגריט לדמות הראשית ואכן בגרמניה העדיפו לקרוא לאופרה של גונו "מרגריט".

הנוסח שמציע הבמאי האיטלקי סטפנו פודה, שהוא גם מעצב הבמה והתלבושות, מחזיר את העלילה לדרמה של גתה באמצעות שימוש בטקסטים מתוך המחזה המקורי מצד אחד וריחוק באמצעי העיצוב השונים משיוך תקופתי. 

 
סטפנו פודה (צילום: מאתר האופרה הישראלית)


"המליצו לי להיות זמר ג'אז"

"נולדתי ב-1983 באיסטוג שבקוסובו, למשפחה אלבנית מוסלמית", מספר ראמה לאהאי. "בעיר הזאת לא היה בית ספר למוזיקה, לכן גם לא חשבתי על הכיוון. בוודאי לא כשהייתי נער. כיוון הלימודים היה מקצועי לחלוטין: מחשבים.  מי ששמע אותי, וזה קרה רק כשהייתי בן 21, היה מאמן זמרים שהציע לי לחשוב על מוזיקה כאפשרות.  
 
"העניינים לא היו פשוטים, מאחר שהרצון ללמוד יכול היה להתממש רק בגרמניה וכתושב קוסובו הייתי צריך היתר כניסה, ויזה. לכן התחנה הבאה הייתה לימודים בהדרכת זמר טנור אלבני. למדתי באקדמיה של טיראנה, בירת אלבניה."
 
שם כבר התחלת להכיר אופרות?
 
"לא כך כך מהר. למעשה ההמלצות היו ללכת לכיוון הג'אז והמוזיקה הקלה."
 
כי?
 
"כי הייתי כבר בן 22, מאוחר מדי לקריירה אופראית. אז נשארתי בטיראנה ארבע שנים וסיימתי את הלימודים בהצטיינות. בשנת 2008 חזרתי לקוסובו, אבל שם לא הייתה פעילות מוזיקלית והדבר הקרוב ביותר הייתה עבודה בערוץ מוזיקה ברשות השידור המקומית .RTV21"
 
ומה היה התפקיד שלך שם?
 
"הייתי מנהל אמנותי, אחראי על תכניות מוזיקה. קיבלתי את המינוי כמובן הודות ללימודים שלי האקדמיה בטיראנה. באותה תקופה לא היה בקוסובו קהל גדול למוזיקה קלאסית. היו פה ושם פעילויות. בפרישטינה עיר הבירה של קוסובו, למשל, עודדו אנשים להגיע באמצעות תחרויות מוזיקה. אבל כאמור זה לא היה זה.  

"ההזדמנות הראשונה היתה בפסטיבל בעיר אוטין בצפון גרמניה, העיר שבה נולד המלחין קרל מריה פון ובר. לכבודו הקימה העיר פסטיבל מוזיקה בתחילת שנות ה-50 של המאה שעברה. חבר שלי, צלם של זמרים וסוכן אמנים מהמבורג סייעו לי להגיע למקום והתחלתי את הקריירה החדשה בתפקיד מרכזי - אלפרדו ז'רמונט ב'לה טרוויאטה' של ורדי.
 
"מאז התחלתי בהופעות המקצועיות שלי על במות האופרה: מקדף ב'מקבת' של ורדי בביצת האופרה של בודפשט; רודולפו ב'לה בוהם' של פוצ'יני בדורטמונד בגרמניה. משם נסעתי לצרפת ושרתי בליון ובמונפלייה, אחר כך בפלרמו באיטליה, ואחר כך נסללה הדרך לבתי אופרה עוד יותר גדולים, לרבות הופעה בפסטיבל הפרומס באלברט הול בלונדון. ההופעה הזאת שודרה בבי.בי.סי. ובעקבותיה באו עוד ועוד הזמנות."    

את הפריצה הגדולה הנוספת עשה ראמה לאהאי בשנה שעברה, כאשר זכה בפרס השלישי בתחרות "אופרליה", תחרות הזמרים שיסד פלסידו דומינגו הממשיך לעמוד בראשה, שהתקיימה בשנה /שעברה במקסיקו. אחרי הזכייה באו עוד הזמנות.
 
מה לגבי הופעות על במות הקונצרטים?
 
"כרגע התחום היחיד שמעניין אותי הוא האופרה. אני מנסה לשמור על איזון, חלוקה בין הופעות. אני מנסה להתרחק מ'מישמָש' בקריירה שלי. ייתכן שזה יגיע בהמשך." 



דן אטינגר (צילום: מאתר האופרה הישראלית)

"דן אטינגר מבין אותי"

אמרת שזו הפעם הראשונה שאתה שר את התפקיד. איך אתה מתכונן, כמה זמן אתה צריך?
 
"בדרך כלל פרק הזמן הדרוש לי בממוצע הוא שלושה שבועות ללימוד הבסיסי של התפקיד. היום, לאחר שנים ראשונות שבהן נעניתי לכל פניה, אני מנסה לשמור על איזון בין חזרה לתפקידים שכבר שרתי לתפקידים חדשים."
 
איך אתה מסתדר עם המנצחים?
 
"יש כאלה שאני אוהב לעבוד איתם, ואחרים שמאד קנאיים לקונספט, לדרך שהם הביאו, ולא מוכנים להתגמש. העבודה עם דן אטינגר מצוינת. קל לעבוד איתו כי גם הוא זמר ויודע בדיוק מה הם הקשיים ומוקדי הבעיות שניצבים בפנינו. הוא גם מסוגל להתגמש כדי שהזמר יפיק מעצמו את המיטב."
 
בסך הכל יש לך קריירה קצרה יחסית, אתה אוהב את המקצוע?
 
"מאד. אני אוהב את מה שאני עושה ואז גדל הסיכוי שהקהל יאהב אותי. במקרה שלי אני לא בחרתי במקצוע. הכל היה מקרי ולכן אני משוכנע שהמקצוע בחר בי. אין לי הסברים הגיוניים. אני נהנה מן העבודה. בשנתיים האחרונות מגיעה איתי לכל מקום חברתי. שמה רינה, וגם היא מקוסובו. היא בלוגרית בתחום האופנה ובזמן שאני בחזרות היא חוקרת את המקומות השונים.

"מדי פעם יש גם זמן לפגוש את האחים וההורים. אני היחיד שהתרחק מהבית ואנחנו נפגשים פעם פעמיים בשנה. וכשאני שר במקום שהמשפחה בסביבה הם באים לשמוע אותי. אופרה כשלעצמה עדיין לא מעניינת אותם." 

"פאוסט" (צילום: יח"צ)


ההפקה תעלה ב-6, 7, 11, 13, 14, 16, 18, 22 במרץ 2017 בשעה 20:00, ב-10, 17, 24 במרץ בשעה 13:00 וב-25 במרץ בשעה 21:00 בבית האופרה הישראלית בתל אביב. מחירי כרטיסים: 438-192 ש"ח. שעה לפני תחילת כל מופע מתקיימת הרצאת מבוא באורך כחצי שעה באולם, הכניסה להרצאה חינם לבעלי הכרטיס באותו הערב.לקראת בכורה:  מפגש עם יוצרי וסולני ההפקה בו יבוצעו קטעים נבחרים מן האופרה- שבת, 25 בפברואר ב-11:00.
להזמנת כרטיסים: 03-692777 או באתר

לרכישת כרטיסים