החייאת רסיסי זיכרון

בית אבי חי מציג את "פנים.יום.זיכרון" -  מיזם הנצחה אמנותי המפגיש אנימטורים וסיפורי זיכרון אישיים על חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה.

איך מחיים זיכרון מאדם שכבר אינו בין החיים? איך הופכים רגעי בשר ודם של חללים שאינם חיים עוד לרגעים מצוירים לנצח?

זו השנה השישית שבה מגזין האינטרנט של בית אבי חי מוביל את מיזם ההנצחה הייחודי "פנים.יום.זיכרון". הפרויקט רותם את טכנולוגיות האנימציה למלאכת החייאת רסיסי זיכרון מחייהם של חיילים שנהרגו, ומפגיש בין משפחות החללים לבין יוצרי אנימציה.

אל הפרויקט יצטרפו השנה חמישה סיפורים המנציחים רגעי זיכרון ומספרים את סיפוריהם של קרן טנדלר (נהרגה במלחמת לבנון השנייה 2006), ריצ'רד לייקין (נהרג בפיגוע בירושלים, 2016), דימה לויטס (נהרג ב"צוק איתן", 2014), לירן סעדיה (נהרג במלחמת לבנון השנייה 2006), ואמיר זוהר (נהרג בעת שירות מילואים, 2000) זכרם לברכה.    


"זכרון ילדות" (סטודנטים מוסררה ע"ש נגר ירושלים)

"אנימציה יכולה לברוא עולם"

יטבת פייראיזן-וייל, מנהלת המיזם: "החשש הגדול של כל מי שאיבד אדם יקר לו הוא הפחד לשכוח. לאבד את הדמות החיה, לשכוח איך נראו תווי פניו, איך הוא נראה כשצחק, איך הרגיש החיבוק שלו. פרויקט "פנים. יום. זיכרון" נולד מתוך הרצון לשמר את רסיסי הזיכרון האלה. משפחות שכולות פתחו בפנינו את לבן וסיפרו לנו על אהובים שאינם, שיתפו ברגעי היום-יום הקטנים, בכל אותן אלפי התרחשויות אגביות של ארוחות ופטפוטים, שחייה בבריכה, סיגריה משותפת, משחקי דמיון ילדותיים, רומנטיקה, צחוק, שיחות נפש.

"לפני שש שנים יצאנו עם יוצרים ואנימטורים למסע בנבכי הזיכרון, בבקשה לשמר ולהנציח את רגעי החסד האלה, רגעים מהחיים. חששנו מהתגובות לחיבור הלא טריוויאלי בין אנימציה לשכול, אולם כבר במהלך העבודה הרגשנו  את עוצמת הסרטים, את הכוח הנדיר שיש באנימציה לברוא עולם ולהחיות רגעים אבודים. התגובות שאנו מקבלים נרגשות מאוד, הן מקרב המשפחות השכולות והן מקרב צופים בארץ ובעולם. אנחנו מקווים שהסרטים האלה, המביאים מבט אישי המתמקד ברגעי החיים ולא ברגעי המוות, ייהפכו לחלק משפת הזיכרון הלאומית שלנו, לצד הטקסטים הקאנוניים.
 
"אנחנו מזמינים קרובי משפחה וחברים של חיילים שנפלו להמשיך ולשלוח אלינו סיפורים אישיים ולהצטרף למארג הזיכרון הייחודי, ומזמינים את הצופים לשתף את הסרטים ולהרחיב את מעגלי הזיכרון". 

מים שקטים  - יאיר הראל

סיפורים מהקופסה
לזכרו של לירן סעדיה, לוחם בסיירת אגוז. נפל במלחמת לבנון השנייה, 2006. יוצרים: אורי פינק ועודד נאמן
לירן היה ילד סקרן וטוב לב שאהב מאוד טבע ובעלי חיים. יום אחד מצא אביו צב קטן בשדה, אסף אותו בהתרגשות ורץ להעניק אותו במתנה ללירן. אביו היה משוכנע שלירן ישמח לגדל את הצב, אבל תגובתו היתה מפתיעה. לירן, צייר חובב, העריץ את אורי פינק. פינק התרגש ליצור עם עודד נאמן את סרט האנימציה הראשון בחייו, לזכרו של לירן.
 
רסיסי חלום
לזכרו של ריצ'רד לייקין, שנרצח בפיגוע ירי באוטובוס בארמון הנציב בשנת 2016. יוצרים: סטודיו פוינק
כשריצ'רד עמד בין ההמון והאזין לנאום המרטיט של מרתין לותר קינג, הוא הבין שהוא חייב לפעול. באותו הרגע החליט ריצ'רד להקדיש את חייו ליצירת עולם טוב יותר ולפעול למען זכויות אדם. הוא הקים מחנה קיץ משותף לילדים "שחורים" ו"לבנים", עורר את תלמידיו האמריקאים לפעול להקמת בית ספר לילדים באפריקה, וכשעלה לישראל, הקים בית ספר משולב  לתלמידים יהודים וערבים. ריצ'רד אהב לנסוע ממקום למקום בתחבורה הציבורית. הוא אהב להתבונן באנשים הזרים, לקשור שיחה, לחלום בהקיץ. הוא המשיך לפעול למען יצירת עולם טוב יותר, עד הרגע המר שבו נרצח בפיגוע ירי שהתרחש באוטובוס בארמון הנציב, בימים הראשונים של האינתיפאדה השלישית. הסרט, המוקדש לזכרו, מעודד את כ