מוזיקה - ליצור הבנה אנושית בצלילים

יוסי שיפמן משוחח עם שניים מנגני התזמורת הבינלאומית "I Palpiti" המופיעה ב"חורף קלאסי באילת" בסוף השבוע הזה.

צעירים עושים מוזיקה

הם כבר נחתו באילת, התמקמו במלון. נתנו לרוח הקיצית לנקות את שרידי השלג שהביאו עמם מאירופה הקרה ומצפון-אמריקה הקופאת. תוך זמן קצר הם כבר אחזו בקופסאות כלי הנגינה ויצאו לחזרה ראשונה ולחזרה שנייה, בערב כבר היה הבילוי הראשון בעיר הדרומית.

"ככה זה תמיד בחזרות של תזמורת I Palpiti, מאשר פטר ריינר, הכנר הראשי של התזמורת, "אנחנו מנגנים יחד אנשים בעלי ניסיון רב בנגינה בתזמורת ואנשים מוכשרים וצעירים, שהם לעתים אנשים שמעולם לא ניגנו בתזמורת. וכולנו יחד צריכים להפוך לאנסמבל נושם וחי יחד. הקהל יגיע לכאן בעוד יומיים שלושה". די מסכם ריינר, בן ה-35 את חווית עשיית המוזיקה בצוותא, במסגרות של התזמורת הבינלאומית ששמה כאמור אי- פלפיטי (בתרגום לעברית, "פעימות" הלב, או "הלמויות". מי שזוכר מלים של אריות באופרות איטלקיות, ייזכר בקלות בפעמים הרבות שהמילה הזאת מופיעה בנטיות שונות באריות של הטנורים המאוהבים או של הסופרניות ה"נכנעות לחיזור").

הפסטיבל הקאמרי החדש, לא רק מעשיר את אילת באירוע בינלאומי חשוב נוסף, אלא מחזיר למקום את ההילה של מפגשי צעירים לצורך עשיית מוזיקה. כך החלה את דרכה לפני כעשור, התזמורת הסימפונית הבינלאומית שריכזה כוחות צעירים מן העולם כולו לעבודה לקראת הופעות בהדרכתם של יואל לוי ושל לורין מאזל. פעילות התזמורת הסימפונית הבינלאומית הייתה מעשה חלוצי, שנמשך אחר כך בנוסח אחר, עם ביקורי המנצח ולרי גרגייב ונגניו הסנט פטרבורגיים. אבל זו אופרה אחרת של מקצוענים.

קבוצת אי פלפליטי באה לגבש נגנים לתזמורת. "זה ביקור חריג" ממשיך פטר ריינר, "אנחנו בדרך כלל מתכנסים בקיץ, פעם אחת בשנה. השנה היה לנו מסע מפרך במיוחד שהחל בסלובניה, המשיך בקורינתיה ובזלצבורג באוסטריה ונמשך בניו מקסיקו ובלוס אנג`לס. והנה כעבור כחצי שנה אנחנו שוב נפגשים".

"המטרה של יצירת צלילים היא ליצור ריגושים אצל המאזינים"

פטר ריינר מגיע לאילת מפוטסדם, שם הוא מנגן בתזמורת הקאמרית האקדמית של העיר, שיש בה גם ישראלי, מתן דגן " חשוב לו לציין. הוא מבצע הרבה מוזיקה קאמרית בגרמניה, מנגן מדי פעם כסולן ואוהב מאוד את הקונצ`רטו לתזמורות הקאמריות. ויואלדי, מוצרט ושניטקה חביבים עליו במיוחד. אלא שריינר, הקשיש, במושגי התזמורת, מגיע לכאן בין היתר משום ניסיונו ומשום שהוא גם הוותיק בנגני ה-אי פלפיטי. "המנצח אדוארד שמידר יודע שהוא יכול לסמוך עלי ואני מצדי מבין היטב את שפת הגוף והסימנים שלו ויודע להעביר את רצונותיו לנגנים".

ריינר, יליד איזור נירנברג, למד בוירצבורג ושם הגיעה לידיעתו הידיעה על האפשרות ללמוד בטקסס, בהדרכת שמידר. איך הכרתם? "שמידר בא ללמד בכיתות אמן באירופה, אני לקחתי אצלו שיעורים, ואחר כך הוצעה לי מלגת לימודים בטקסס, אצל שמידר. "למדתי אצלו, חזרתי לאירופה וכיום אני בעצמי מלמד בפוטסדם". "אני מכיר את הראש שלו, את הפילוסופיה שלו." והיא? "המטרה של יצירת צליל היא רק ליצור ריגושים אל המאזינים". ומה קורה כשהאולם אינו אידיאלי מבחינה אקוסטית? "זה קורה, אבל זה בדיוק העניין. שמידר מחפש גוונים ותת גוונים כדי ליצור עושר מוזיקלי ואווירה חמה".

לכמה זמן חזרות הוא זקוק כדי להשיג את המטרות האלה? "זוהי בדיוק הבעיה. כיוון שהקבוצה מורכבת מאנשים עם התנסויות שונות, הגיבוש לוקח זמן ולנו אין אף פעם מספיק זמן. ובכל זאת התזמור מצליחה להפיק מוזיקה טובה והקהל אוהב אותה".

תרצה לשמוע כאן הרכבים ישראליים, שמופיעים בפסטיבל? " כן, אבל אני מבין שהם מופיעים בבקרים, ואז אנחנו בוודאי נעשה חזרות".

הרמוניה בצלילים

יבגני ססקאקושב, צ`לן בתזמורת, הוא בולגרי שמגיע לכאן מספרד. הוא צעיר מפטר, בן 27 ומנגן שש שנים בכנסים של "אי פלפיטי". "חבר שמע על התזמורת, ברר את הפרטים. שלחתי הקלטה שלי והתקבלתי". המסלול שלו החל בפלובדיב, העיר היפה של בולגריה, שם נולד ושם החל ללמוד. התחנה הבאה הייתה וינה, שם היה שנתייים וחצי. את לימודיו השלים במנהיים שבגרמניה. שם גם הכיר את שמידר והצטרף לתזמורת. "אני מסכים עם כל מה שפטר אומר על זמני החזרות ותהליכי הגיבוש", הוא אומר.

ססקאקושב, מנגן כצ`לן ראשי בתזמורת סימפונית במלגה, ספרד. כדי למלא את הצורך בביצוע של מוזיקה קאמרית הוא מנגן עם פסנתרן יהודי מארגנטינה בשם חוזה גוארדו, שמתגורר במנהיים וגם משתתף בפסטיבלים שונים שהחשוב שבהם הוא פסטיבל ראוויניה בארה"ב. בנוסף הוא יזם יחד עם חברתו הגרמנייה שבבעלותה טירה בצפון בוואריה, פסטיבל קאמרי משל עצמם. גם בפסטיבל החדש באילת עתיד סקאקושב לנגן יצירות קאמריות עם הרכבים של נגנים מתוך חברי ה"אי פלפיטי".

ובינתיים פטר, יבגני ושאר חברי התזמורת ינסו לעשות כאן, באילת, את מה שבאו"ם מתקשים בו ביותר: ליצור הבנה בין אנשים שונים ומתרבויות שונות על מנת ליצור הרמוניה אנושית משותפת. ואולי כשעושים הרמוניה בצלילים ולא במלים יש לניסיון הזה יותר סיכוי.

פסטיבל חדש: חורף קלאסי באילת
תכנייית הפסטיבל המלאה
אתר הפסטיבל