הלהיט שכבש את העולם
 
לפני 30 שנה הפציע על במות הווסט-אנד מחזמר שעתיד להפוך ללהיט מטורף שיכבוש את העולם - "אחים בדם".

המופע מאת וילי ראסל, שהפיץ ארומה טלנובלית עם אלמנטים טרגי-קומיים יווניים ושייקספיריים, עסק באמא ממעמד הפועלים בליברפול של ימי תאצ'ר, שנאלצת למסור את אחד מילדיה התאומים כדי להבטיח לו חיים טובים יותר.

גם בארץ פיזר "אחים בדם" אבקת כוכבים על במות התיאטרון הרפרטוארי, בשלהי שנות השמונים בקאמרי בכיכובה של שלומית אהרון, ובבית ליסין ב-2012 עם מיה דגן.

והנה, בימים אלה - למודי השחיתות ההון-שלטונית והעוולות החברתיות - עולה גרסה נוספת, קצת שונה, של המחזמר, על במת בית הספר למשחק גודמן בבאר שבע, בבימויו של רפי ניב ובניהולו המוזיקלי של שחר ימפולסקי.



אחים בדם (צילום: רפי ניב)


"מחזמר חברתי, אתגר לא פשוט"
 
"היה לנו חשוב להעלות את המחזה עכשיו בגלל הרלוונטיות שלו," מנמק ניב, מנהלו האמנותי של בית הספר ושל תיאטרון באר שבע, את עיתוי ההפקה. "הוא אמנם נכתב בשנות השמונים על מקום וזמן מאוד ספציפיים, אבל העיסוק שלו בפערים מעמדיים חברתיים ובמחיר שגובה העוני הופך אותו לרלוונטי מתמיד."

שקלתם להעביר את מיקום המחזמר מליברפול של שנות ה-60'-80' לבאר שבע של היום?

"היה חשוב לנו להביא את האמירה הזו מכאן, מבאר שבע, אבל לא שינינו את המקום ואת הזמן המקוריים. אני אוהב להשאיר מחזות תקופתיים תקופתיים, אבל להפוך אותם רלוונטיים באופן הטיפול בחומר. ההרחקה הזו, למקום ולזמן המקוריים של המחזמר, עזרה לסטודנטים לעבד את החוויה הרגשית, שהיא למעשה זהה. הדברים האלה קורים, וביתר שאת, גם פה, גם עכשיו."  

  

רפי ניב (צילום: יחסי ציבור)


לא חששת מהאתגר של העלאת מחזמר מורכב ורב-משתתפים עם סטודנטים חסרי ניסיון בז'אנר?

"האג'נדה שלנו בבית הספר כוללת הכשרת סטודנטים של שנה ג' בכל הז'אנרים של תיאטרון, וכשקורה שיש כיתה מוזיקלית במיוחד, אנחנו מעלים מחזמר רב משתתפים. כמו לפני שנתיים, למשל, כשהעלינו את 'משחקי הפיג'מה'.

"הכיתה הספציפית הזאת סומנה כבר בשנה א' כבעלת כוחות ווקאליים חזקים וסולנים מצוינים, ואחד התלמידים ציין שיש פה קאסט מעולה ל'אחים בדם' - אידאלי לשחקנים שהם גם זמרים. ברגע שדניאל אפרת, שעשה תרגום מעולה למחזה בהפקה של בית ליסין, איפשר לנו להשתמש בו, ידענו שאנחנו הולכים על זה.

"אין ספק שהיה פה אתגר מקצועי מטורף, וכמו כל אתגר טוב הוא סחף את היוצרים, את התלמידים ואותי. עשינו ריענון מאוד גדול בעיבודים המוזיקליים ששחר ימפולסקי התחיל לעבוד עליהם כבר לפני שנה, ונכנסנו לתהליך ארוך ומתמשך. שילבנו תלמידים עם כוחות מוזיקליים משנה א' וב', עבדנו במרץ עם הכוריאוגרפית, עיצבנו 200 תלבושות תקופתיות מדהימות. בסופו של דבר נולדה הפקה מושקעת, חזקה, עם פרפורמרים מצוינים, שפה ויזואלית מענגת וטאץ' מאוד עכשווי."
 
התפקיד הראשי במחזמר דורש פרפורמרית חזקה במיוחד, שבעבר גילמו זמרות-על כמו שלומית אהרון ומיה דגן. מי נכנסת לנעליהן בגרסת גודמן?

"אצלנו מככבת ענבל מילוא, שחקנית וזמרת עוצרת נשימה. העבודה איתה היא תענוג גדול. היא כישרון ענק וזו המתנה שלה לסוף שנה ג' - תפקיד שמביא לידי ביטוי את כל היכולות שיש לה. אני בטוח שנשמע עליה עוד הרבה על במות התיאטרון ובמחזות זמר."



אחים בדם (צילום: מעיין קאופמן)

קיצה של זוגיות מופלאה
 
ניב (52), יליד דימונה ובוגר בית צבי, הוא אחד מצמד האבות המייסדים של בית הספר גודמן. יחד עם איש התיאטרון שמוליק יפרח הקים לפני 12 שנים את המוסד הבאר שבעי הפורח שפועל בשיתוף עם תיאטרון באר שבע. ב-2009 זכה יפרח בתפקיד מנכ"ל התיאטרון ומינה את ניב למנהל האמנותי, אך הזוגיות המופלאה התפרקה לפני מספר חודשים, כשיפרח נבחר להחליף את מנכ"ל תיאטרון הקאמרי נעם סמל.
 
בניתם מוסד חינוכי מפואר שצובר תאוצה הולכת וגוברת, ניהלתם יחד תיאטרון מצליח, ובאמצע כל זה יפרח נוטש אותך. איך קיבלת את זה?

"לא פשוט. שמוליק ואני בנינו יחד משהו מיוחד. מרכז של עשייה תיאטרונית בפריפריה, ריבוע שכולל את התיאטרון, בית הספר, מרכז הפרינג' בבאר שבע ותיאטרון הילדים, וכולם מזינים אחד את השני. אותם שחקנים ויוצרים עוברים מגוף אחד לאחר, ובכל ערב נתון תושב האזור יכול לבחור לראות הצגה באחד הגופים. בשנים האחרונות בית הספר צובר הצלחה, מספר הנרשמים גדל כל הזמן והבוגרים שלנו מככבים בקולנוע, בתיאטרון ובטלוויזיה. גם העבודה שהשקענו בתיאטרון נושאת פרי, התוצרים איכותיים, וההצגות זוכות לשבחי הביקורות ואהבת הקהל.

"את כל העבודה הזו עשינו שמוליק ואני ביחד, מתוך אהבה, עם התכוונות לעשייה אמנותית ברמה הכי גבוהה. לכן כשהגיעה ההצעה מהקאמרי לא היה לי קל, בעיקר בקטע החברי."



מימין: רפי ניב (צילום: ינאי יחיאל) ושמוליק יפרח (צילום: אייל לנדסמן)


התאכזבת ממנו?

"דיברנו על זה המון, ובסוף פרגנתי לו את זה. היה ברור שזה אתגר מקצועי ענק שאי אפשר לסרב לו. שמוליק איש מאוד מוכשר, מאוד חרוץ, עם אישיות מאוד כובשת ואני בטוח שהוא יצעיד גם את הקאמרי קדימה. הוא האיש הנכון במקום הנכון."

אז עכשיו אתם סוג של מתחרים?

"אנחנו חברים, אבל זה כמו אצל שחקני כדורגל, בסופו של יום כל אחד רוצה להבקיע. כל אחד רוצה שהתיאטרון שלו יהיה הכי טוב. מה אני יכול להגיד, הלוואי שיהיו בארץ הרבה תיאטרונים טובים. תחרות זה דבר מפרה."

איך אתה מסתדר עם המנכ"לים החדשים, עידן אבישר בגודמן ואורן אהרוני בתיאטרון באר שבע?

"עידן הוא בוגר המחזור השני של גודמן ונכנס לנעליים הגדולות של שמוליק בהצלחה גדולה. מרגש אותי לעבוד איתו, כי הוא מבין את מה שבנינו פה – בית ספר מאפשר ובלתי מתפשר, בית חם ומכיל עם סביבת הוראה מחבקת שלא נרתעים מלהציב דרישות מקצועיות ברמה הכי גבוהה.

"לגבי אורן, הוא שימש כסמנכ"ל תיאטרון באר שבע עוד לפני ששמוליק ואני נכנסנו לתפקיד. הוא מכיר את המערכת. אנחנו לומדים אחד את השני ומוצאים את הדרך לעבודה משותפת, כי החזון של שנינו הוא להצעיד את התיאטרון קדימה ולראות אותו גדל ומתפתח."


אורן אהרוני (צילום: דיאגו מיטלברג) ועידן אבישר (מעיין קאופמן)


בזמנו אתה ושמוליק דיברתם על "מהפכה תרבותית שקטה" בפריפריה. אתה מרגיש שהצלחתם להתברג לתוך סצנת התיאטרון הרפרטוארי הדי-ריכוזית בארץ?

"אני חייב להגיד שאני ושמוליק, ועכשיו גם אורן, רואים את תיאטרון באר שבע כמרכז של עשייה תיאטרונית, לא כפריפריה, וברגע שאתה מתייחס לעצמך כך, זה מצליח. עלינו מחמש לשבע הפקות בשנה, מפעל המנויים שלנו הולך וגדל, וכוחות טובים ויצירתיים מצטרפים אלינו. זו חוויה מדהימה של עשייה, לא של קיפוח."
 
"להדליק את הקהל בלי להתפשר"
 
איפה אתה עומד ביחס לטענה על התמסחרות התיאטרונים הרפרטואריים בארץ, והרתיעה מחומרים תיאטרליים מאתגרים?

"אני טוען שבניית רפרטואר נכון דורשת יצירה של תמהיל. ברמה אחת צריך לאפשר לקהל לפגוש גם קומדיות, גם דרמות וגם טרגדיות, מחזאות מודרנית מתורגמת וגם מקורית, וברמה אחרת צריך לאזן בין חומרים למיטיבי לכת לחומרים שפונים למכנה משותף רחב יותר. צריך לראות את הקהל ולהביא לו חומר איכותי שהוא יכול ליהנות ממנו. זה לא פשוט אבל הכרחי, כי התיאטרון מיועד ולא רק ליודעי דבר ולשומרי סוד.  
    
 

סוליקא (צילום: אילן בשור)


"אם תסתכלי על הרפרטואר של באר שבע השנה, הוא כולל בין השאר מחזמר ישראלי מקורי שעולה לראשונה, 'סוליקא', שאני מביים; מחזה מודרני עטור פרסים, 'האפקט', שמביים כפיר אזולאי; קומדיה רומנטית מתוקה - 'פרפרים הם חופשיים' בכיכובו של תום אבני ו'הלוויה חורפית' - קלאסיקה ישראלית של חנוך לוין בבימוי יאיר שרמן.

"חוץ מזה עירד רובינשטיין חוזר לביים אצלנו את הדרמה 'דונה פלור נשואה לשניים' על פי הספר של ז'ורז' אמאדו וגדי רול יביים את 'מעשיית חורף' של שייקספיר - הכול ביחד יוצר תמהיל מגוון שמכיל ז'אנרים שונים, כשהמטרייה המאחדת היא - אספקטים שונים של אהבה. הרעיון הוא לייצר עונה שסובבת סביב נושא מדליק ואטרקטיבי ובמקביל לא להתפשר." 
  


מעשיית חורף (צילום: אילן בשור)


והקונספט הזה מנחה אותך גם ברפרטואר של גודמן?

"בגודמן, בגלל שמדובר בבית ספר למשחק, אפשר להעיז יותר - להעלות הצגות יותר ארוכות, עם נושאים ואלמנטים שמנויים וקניינים לא היו מסוגלים לסבול. עכשיו, לדוגמה, אנחנו מעלים את "בגדי המלך" של ניסים אלוני בבימוי יאיר שרמן, הצגה מורכבת של שעתיים וחצי שכוללת גם עירום. זאת התנסות שלא הייתי מסתכן איתה בתיאטרון.
"מצד שני אנחנו מכינים את הסטודנטים שלנו להתנסות בכל הז'אנרים של התיאטרון, הכול. מהריאליזם, דרך הפקות אוונגרד, ועד מחזמר. מה שמחזיר אותנו שוב ל'אחים בדם', שיעלה מיום שני הקרוב ומרגש אותי מאוד. הנה, סגרנו מעגל." 

מחזה, מוזיקה ופזמונים: וילי ראסל, נוסח עברי: דניאל אפרת, בימוי: רפי ניב, ניהול מוזיקלי: שחר ימפולסקי, הדרכת שירה: אבישי אלכסנדר פיש, כוריאוגרפיה: קורין מנדלסון פרטובי, עיצוב תפאורה: סבטה ברגר, עיצוב תלבושות: יהודית אהרון, תאורה: זיו וולושין. משתתפים: ענבל מילוא, אלה נעון, ניצן נוימן, ירין סביון, יגאל סלקובסקי, לירן מזרחי, שחף ברגר, בן צ`רי, יובל לוי, תמר מלאכי, ספיר מנור, הגר בדר, גיטה אמלי, שיר ענבר, אליה לסרי, תאיר שמואלוב, ישי אמינוף, תומר שאו, נעם כהן, טל אבישר, עלמה שרבו, טל רוגצ'וב, תאי קידר, יובל לבני, בר אשתמקר.



אחים בדם (יח"צ)



המופע יתקיים בין התאריכים 26-17 ביולי 2017 בשעה 20:30 (ביום שישי ב-14:00 ובמוצאי שבת ב-21:00) באולם בית הספר גודמן בבאר שבע. מחיר כרטיס: 59 ₪ בקופות, 55 ₪ באתר בית הספר.להזמנת כרטיסים: 08-6464940 שלוחה 1