כפר האמנות האקולוגי ורטיגו פותח, זו השנה השנייה, תכנית מיוחדת במינה, שנועדה להכשיר מורים למחול משולב לרקדנים ואנשים נכים.

התכנית, בהנחיית טלי ורטהיים  -כוריאוגרפית ואחותה שלמנהלת להקת המחול ורטיגו נעה ורטהיים - וחי כהן, כוריאוגרף ורקדן על כיסא גלגלים, נולדה לפני שנתיים כתוצאה מעבודתו ארוכת השנים של הצמד עם קהל משולב של נכים ולא נכים.
 
הניסיון האדיר שצברו השניים באינספור סדנאות הכשרה שהעבירו ב-17 השנים האחרונות בארץ ובחו"ל, הביא לפיתוחו של מודל תנועה ייחודי - "כוח האיזון" - מחול ספונטני שנעשה באמצעות תקשורת פיזית בין רוקדים עם יכולות פיזיות שונות, ומורכב מקונטקט, אימפרוביזציה ויצירה לבמה.   

טלי ורטהיים וחי כהן (מקור: אתר ורטיגו)



"קיבלתי תפנית מטורפת במוח" 

"בשנים האחרונות ראינו שהמודל שבנינו צובר תאוצה, ואנחנו כבר לא עומדים בביקוש," מספרת טלי (46). "זה צמח מתוך המציאות, אז הבנו שהגיע הזמן להכשיר עוד מורים בשיטה שלנו, כדי שיותר אנשים יוכלו ליהנות מזה. בשנה שעברה פתחנו את התכנית למורים וההצלחה הייתה גדולה, אז החלטנו לפתוח השנה תכנית חדשה, מאוקטובר עד יוני."



תנועה דרך הגוף (מקור: אתר ורטיגו)


מאיפה כל הדבר הזה בא?

"זה התחיל בשנת 2000. חזרתי לישראל מברזיל, רקדנית נשואה עם ילד ועוד אחד בבטן, כשעדי ונועה (עדי שעל ונעה ורטהיים, מנהלי להקת המחול ורטיגו, ע.מ), הזמינו את הכוריאוגרף הבריטי אדם בנג'מין לעשות מופע בארץ. שנים לפני כן, כשעוד היו דואט, הם ראו מופע של הלהקה שלו, קנג'וקו, ששילב נכים ורקדנים, וכל כך התרגשו שהבטיחו לעצמם שכשתהיה להם להקה ותקציב הם יזמינו אותו. אחרי שנים המשאלה התגשמה, הוא הגיע לארץ והעביר סדנאות קונטקט אימפרוביזציה משולב כדי לבחור רקדנים למופע, 'כוח האיזון'."




טלי ורטהיים וחי כהן (מקור: אתר ורטיגו)


"אני סיימתי לימודי קולנוע בסם שפיגל שנתיים קודם ויצרתי סרטים תיעודיים," משחזר חי, 45, שנעשה משותק בגיל 14 בעקבות קפיצה חדה לבריכת שחייה. "לסדנה הגעתי במקרה לגמרי, ולא בקלות, דרך המלצה של ידידה רקדנית, ועם הרבה חששות והתנגדויות לעצם הרעיון של עבודה בקבוצה של נכים. לא היה לי שום רקע במחול ולא הכרתי את ורטיגו. אם היה משהו שמשך אותי לבדוק את העניין, אולי זו הייתה האסתטיקה של יכולות הגוף באיכויות קיצוניות, כמו שראיתי בעבודות של להקת בת שבע למשל. לא ציפיתי בכלל למצוא עצמי בחוויה כל כך חזקה שתתקוף אותי דווקא במישור הפיזי של תנועה במגע, כשהצד האסתטי כמעט זניח לחלוטין. המפגש הזה טלטל אותי ושם פגשתי את טלי, שגם לה זה היה מפגש ראשון מסוגו."

מפגש ששינה את חייכם.

טלי: "לחלוטין. אני זוכרת שחי הגיע לסדנאות ציני לגמרי, הכול נראה לו פתטי. כשנפגשנו רקדנו ריקוד מינימליסטי ולי היה ברור שמשהו יקרה, ואז הוא נבחר להשתתף במופע. הרגשתי כאילו משהו נפתח לי במוח, כמו פלא. עד אז הייתי רקדנית ומורה למחול עם הכשרה בכמה סגנונות, אבל לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. בסדנאות הכול התבהר. אני זוכרת שפגשתי שם נכה שאמרה שזו פעם ראשונה שנוגעים בה באמת. היא בקושי הצליחה לזוז ותוך שלושה ימים טווח התנועה שלה נפתח בצורה מדהימה. אמרתי לנעה'לה, 'יש לי תפנית מטורפת במוח, זה מה שאני הולכת לעשות.'"

ואז?
 
חי: "שנינו רצינו להמשיך לחקור את הדרך הזו, גם מתוך עצם החיבור המפתיע והברור בינינו. אחרי שנה בערך אדם חזר ויצר את המופע 'כוח האיזון' שבו לקחתי חלק. הרצת המופע בארץ ובעולם הביאה תנופה לעבודה שלנו והתחלנו להעביר סדנאות קונטקט משולב. שם המופע המשיך אתנו, למה שהלך והתפתח למרכז למחול משולב בתוך עמותת ורטיגו. 



ורטיגו, כח האיזון (מקור: אתר ורטיגו)


טלי: "אני זוכרת שעבדנו יחד בבית במשך שנה. ישבנו פעמיים בשבוע עם הספר של בנג'מין, תרגמנו, תרגלנו ולמדנו את החומר, צירפנו עוד אנשים להתנסות ואחרי שנה היינו מוכנים להעביר את הסדנה הראשונה. עשינו דואט שרץ עד היום, 'דואט אינטימי', שיותר מאוחר הוספנו לו עוד רקדנית מלהקת ורטיגו, ואחר כך מופע עם עוד אנשים וכוריאוגרפית מגרמניה. עשינו סדנאות משולבות בכל מקום אפשרי, מגמות מחול, בתי ספר לחינוך מיוחד, הסתובבנו המון בארץ ובחו"ל."

חי: "גילינו שסוג המבט הזה עובד גם בשילוב קבוצות עם רקע תנועתי שונה, גילאים שונים, אמונות, מצב מנטלי וקוגניטיבי, אבל עיקר העניין שלנו התמקד בסוגי יכולות פיזיות שונות. עם השנים הרחבנו את אופי הפעילות למגוון סדנאות שלפעמים נוגעות גם ביצירה לבמה, לצד הצגת יצירות עצמאיות שלנו, שיתופי פעולה עם יוצרים מחו״ל והופעות בפסטיבלים בינלאומיים שלרוב גם כוללות העברת שיעורים וסמינרים."  
   


כח האיזון (צילום מסך)


"אנחנו לא מתעסקים במוגבלות"
 
איך מסבירים את הקסם שכל כך טלטל אתכם, שממשיך לטלטל את מי שעובר את הסדנאות האלה?

חי: "נקודת ההתחלה של המפגשים היא המקום בו כולם שותפים לגילויים חדשים, תנועתיים ותחושתיים. כשקבוצה של אנשים בעלי יכולות שונות מתאספים, יכולת גופנית גבוהה אצל אחד יכולה להרים איכות של דואט באותה מידה כמו רגישות נדירה לפרטים אצל השני. גם כימיה פשוטה של מגע עור בעור יכולה לעורר השראה הדדית. זה הבסיס. אתה חווה תחושה של אי שפיטה, ומצליח להסתכל על מגבלה כהזדמנות. השלה של הידוע והמוכר כמעט תמיד פותחת דלת חדשה."
 
טלי: "המפגש המדהים עם השונות מכריח אותך למצוא מה מחבר, מה עובד ביחד, מה אפשר לייצר. אתה משחרר את כל מה שאתה יודע על עצמך, בין אם אתה רקדן או נכה, ומתחיל נקי, בלנקו. זה קורה מאוד מהר ומגיע מאוד עמוק, למקום שבו הכול אפשרי. דברים פסיכים קורים שם לכולם."

חי: "המודל המשולב שהתפתח אצלי ואצל טלי בצורה טבעית התגלה כבעל השפעה חזקה גם לעיניים חיצוניות. השוויוניות שמתקיימת ביחסים בינינו בכל האספקטים - הוראה, ניהול, יצירה, הפקה, מהדהדת במודע לתוכן החומר שאנחנו מעבירים."

אבל איך זה בדיוק עובד? הרי למשתתפים הנכים יש מגבלת תנועה ולאחרים אין.

טלי: "אנחנו לא מתעסקים במוגבלות, באין, רק במה שקיים. לכן כל נכות, הכי מוגבלת שתהיה, יכולה לעבוד אתנו. כל אחד מביא יכולת אחרת ומייצרים משהו שלישי, משותף. זה הכוח, הקסם והתגלית החדשה. השם של המודל, כוח האיזון, מסביר את זה נהדר. מתוך המקום שבו אנחנו מעוגנים עם עצמנו אנחנו יוצרים מפגש הרמוני עם משהו אחר. והרמוני זה לא אומר שוויוני. כל אחד פועל מתוך נקודות החזקה שלו.

"חי הרי לא יקום מהכיסא שלו. יש לו פגיעת חוט שדרה ארבע גפיים. אבל המקסימום שלו והמקסימום שלי יוצרים משהו שלישי, שלא היה נברא אחרת. לכל אחד יש מגבלות סמויות או גלויות. כשאתה לא ביקורתי ולא שופט אתה נכנס למקום יותר מעודן ועמוק, רואה מה שקיים ונוגע משם. חידושים, תגליות, תענוגות, תסכולים, הכול חלק מהשלם."

חי: "חשוב לציין שלא מדובר בכלי טיפולי, אלא באמנות. האוניברסליות של סוג התקשורת הזו חוצה גם מגבלות של שפות ותרבויות, ואת זה אנחנו מגלים כל פעם מחדש כשאנחנו עובדים בחו"ל." 
  



מיקרוקוסמוס בתוך הסטודיו
 
אז איך עלה הרעיון לתכנית החדשה להכשרת מורים למחול משולב?

טלי: "ראינו שאנחנו מגיעים להמון מקומות בארץ וגם בחו"ל, ובעוד שלפני 16 שנה היינו צריכים לשווק את עצמנו, לשכנע שיש צורך אמיתי במודל, עם השנים הדרישה צברה תאוצה ולא יכולנו להיענות לכל ההזמנות. אמרנו לעצמנו, איזה יופי, איך המציאות מורה לנו את הדרך כשאנחנו הולכים עם הלב ולא באים מהראש. הבנו שהגיע הזמן, שאנחנו בשלים ללמד עוד אנשים את המודל, שיעבירו אותו הלאה."



כח האיזון (מקור: אתר ורטיגו)


למי התכנית מיועדת?

טלי: "בשנה שעברה פתחנו את תכנית ההכשרה הראשונה למורים. מתוך ה-18 שנרשמו שבעה היו נכים, והשאר אנשים עם נגיעה במחול. זה היה מגוון מטורף של אנשים, מכל הבחינות. מיקרוקוסמוס בתוך הסטודיו. חלקם הגיעו למטרת פיתוח אישי גופני ואחרים רצו לעסוק בהוראה. במהלך השנה היו חוויות מרגשות ונוצר בונדינג מדהים, ובסוף זה התערבב לחלוטין - כאלה שלא התכוונו לזה בהתחלה עפו על ההוראה. האש בערה להם מתחת לרגליים, והם רצו לחלוק את הגילויים. ככה זה כשזה נוגע באמת.

"כמה חודשים אחרי התכנית התלמידים השתלבו בכל מיני מערכות שקודם הם לא העיזו לדמיין בכלל - בבנק, בבית הגלגלים, בכל מיני סיטואציות מדהימות ובלתי אפשריות. ההצלחה של השנה הזו גרמה לנו להמשיך איתם לשנה שנייה, ולפתוח עוד תכנית חדשה שתתחיל באוקטובר ותימשך עד יוני, אחת לשבוע בימי ראשון בכפר ורטיגו. אנחנו מזמינים את כל מי שמעוניין בגדילה אישית דרך תנועה, מגע, תקשורת והקשבה, עם או בלי מוגבלות פיזית, וכמובן אנשים מתחומים של מגע וריפוי שמחפשים שינוי או הסבה מקצועית, להצטרף אלינו לדרך ייחודית של חקירה, צמיחה והתפתחות, עם תוצאות מדהימות."