ב-9 בספטמבר תעלה בתיאטרון נוצר ההצגה "הנידפים", מחזה חדש שכתב וביים ירון אדלשטיין, החוזר לנמל הבית בו החל את עבודתו כשחקן וכיוצר. "הנידפים" היא פנטזיה עירונית העוסקת בשמונה אנשים וכלבה, שפיצוץ גדול מחריד את שגרת חייהם ומעורר אותם למסע חיים חדש.
 
טאץ' עדין של אגדה
 
"סיפור המחזה הוא על משורר מתוסכל בשם אבות", מספר אדלשטיין (38), "שלא באמת עוסק בשירה אלא עובד כחזאי מזג אוויר בערוץ נידח. ברגע מסוים, במסגרת עבודתו, תוך שהוא הולך לצלם את העננים ואת השמיים, הוא נקלע לפיצוץ גדול, כמו פיגוע, ומאחר והוא נמצא שם, במקרה, הוא הראשון שמסקר אותו, ופתאום הוא זוכה לאיזה רגע של הכרה שמפעים אותו, ולאורך המחזה הוא הולך ויוזם מין פיגועים קטנים ברחבי העיר בשביל להיות הראשון שמסקר אותם. זה מתחיל מאיזו כתובת נאצה בזירת האירוע, והולך וגדל.

"זה הציר המרכזי בעלילה, אבל בתוכו משולבים עוד סיפורים כי הפיצוץ המסתורי הזה משפיע על עוד דמויות. יש זוג צעיר שהילד הקטן שלהם נעלם בפיצוץ ובמהלך מסע החיפושים אחריו הזוגיות שלהם מתפרקת. יש דיילת אוויר מבוגרת שחיה עד אותו רגע רק באוויר, בטיסות ובמלונות, ובגלל הפקקים כתוצאה מהפיצוץ היא מאחרת לטיסה, מפטרים אותה מעבודתה והיא נאלצת לחפש לעצמה דירה בעיר, שמסתבר שאין לה. וככה תשע דמויות שהסיפורים שלהן משתלבים אחד בשני במין שתי וערב של תמונות קטנות. זה משהו שהוא מין פנטזיה אורבנית שיש בה מצבים ריאליסטיים ומערכות יחסים קונקרטיות, אבל גם איזה טאץ' עדין של אגדה."


הנידפים (יח"צ)

ההדהוד הזה של המציאות הישראלית הוא משהו שמאפיין את העבודה של תיאטרון נוצר

"המציאות הישראלית היא נדבך מסוים, אבל בסופו של דבר זה מחזה יותר לירי מקונקרטי. יש שם הרבה חומרי מציאות שעוזרים לספר משהו אחר, או משמשים כסוג של דימוי. הפיצוץ הוא דימוי. עולם התקשורת, חדשות, ערוץ, טלפונים, הוא עיסוק בתקשורת בין אנשים בסופו של דבר, ובחינה של הקשר והדינמיקה בין עולם התקשורת שאופף אותנו מכל עבר, לבין התקשורת הפשוטה שלנו בתוך זוגיות, בתוך חברויות, בתוך יחסי העבודה, בתוך המסגרות הפשוטות של החיים. יש הרבה עיסוק באלימות ובטרור ובמלחמה במחזה, שבוחן את הקשר שלנו למעטפת שבה אנחנו חיים, להישרדות ולמאבק היומיומי של החיים שלנו."
 
"אנחנו פה קצת בשכירות"
 
תמיד מסקרן אותי, כאדם כותב, מה מצית את הכתיבה. אתה זוכר את הטריגר שהדליק לך את הכתיבה של המחזה?

"אני זוכר שזה התחיל מאיזו תחושה פנימית, רגשית, אינטואיטיבית מאוד חזקה של נידפות מאוד מאוד חזקה שחוויתי בתוך עצמי, שהיתרגמה גם לשם של המחזה. הרגשתי את התחושה הזו בתוך עצמי, הרגשתי אותה בסביבה, תחושה של חוסר בעוגן עמוק בתוך החיים, בהרבה מאוד רבדים, וזה לא משנה כמעט מה הפרסונה החיצונית שלך. לא משנה אם אתה בזוגיות או לא בזוגיות, לא משנה במה אתה עובד, אם אתה מתעסק באמנות או בתקשורת או בפוליטיקה.


הנידפים (יח"צ)

"גם ברמה הרוחנית, אצלי באופן אישי, חוסר היכולת להתחבר בצורה משמעותית, עמוקה, בהירה ומוחלטת לאיזו אמת דתית, ובאותה עת, גם ברמה החברתית והפוליטית, חוסר יכולת לקבל עוגן נפשי עמוק מהמציאות, מהסמלים של המדינה, מהאתוס הלאומי שכבר מרגיש מפורק ולא אמין. אפשר לדבר על זה הרבה, על אובדן הדרך שתורם לבלבול.

"וגם ברמה הטכנית, של נידפות כלכלית. זה מחזה מאוד עירוני שמדבר על הדבר הזה ששוכרים דירות, גם אני, ואפילו הדבר הזה שמדברים עליו הרבה, שאין בכלל אופק או אופציה שיהיה לך בית משלך, זה גם דבר מאוד רגשי, בסוף, ואני מרגיש שמעבר לדירות - אנחנו פה קצת בשכירות. בסוף זה היתרגם לדמות ספציפית עם מערכות יחסים ספציפיות, של מישהי שהיא רק באוויר ואין לה את השורשים, אבל יש פה משהו שהוא באוויר גם ביתר הדמויות.

"הדבר הזה השפיע גם על הבימוי, גם על הבמה שעיצבו איתי שי אהרון ואורנה ברנד שמעוני, שכולה כדורים ובלונים. כלומר הכול זה שימוש והצטברות של עוד ועוד חומר שהוא בעצם חסר אחיזה. בלוני הליום, בלוני ים, כדורי פיזיו. גם התנועה שערן לביא עיצב עובדת כולה על שפה של אוויר, סביב הדימוי של הנידפות. גם המוזיקאי איתמר גרוס, שזו הפקה רביעית שאני עושה איתו, יצר מוזיקה מקורית יפהפייה שעובדת על סאונדים מתכתיים, אורבניים, סהרוריים." 


ירון אדלשטיין (צילום: Danica Schlosser)

 
"אף פעם לא ממש עזבתי את נוצר"

הדמות המרכזית שלך היא משורר מתוסכל בשם אבות, שם מאוד דומיננטי, ואני חושבת על זה שיש אבות אחד בשירה העברית.

"יכול להיות שזה הדהד את אבות ישורון באופן לא מודע, אבל זה שם שגם מספר משהו על הדמות. כל השמות עובדים על איזה תפר שבין הקונקרטי ללירי."

בשבילך כיוצר, העבודה עם תיאטרון נוצר, שייסדה דלית מילשטיין, היא סוג של חזרה לבית הגידול הבימתי שלך

"הקשר שלי ל'נוצר' עד היום היה קשור קשר הדוק מאוד לקשר שלי עם דלית מילשטיין, שהייתה מורה שלי כשהייתי בן 15 בתיכון ברחובות. שם הכרנו ומאז אנחנו בקשר יצירתי וחברי לאורך השנים, וגם הפרויקט הזה, כמו לא מעט דברים, התחיל מהזמנה שלה לעשות עוד משהו ביחד בתיאטרון שהיא הייתה ממקימיו.

"היום יש בתיאטרון הנהלה חדשה, ערן בוהם, שגם משחק בהצגה, הוא המנהל האמנותי, וטליה בן עמי היא המנכ"לית, והם הביאו איתם רוח חדשה לתיאטרון והרבה מאד תנופה ותושייה מול כל האתגרים שכרוכים בלהרים הפקה מורכבת כמו 'הנידפים'.

"זאת הפעם הראשונה שאני מביים ב'נוצר'. כתבתי את 'הר', שעלה בשיתוף עם דלית שביימה, וזה היה פרויקט מאוד גדול שגם עלה בגרמניה והרבה שנים הייתי סביבו בכל מיני צורות. הייתי גם שחקן שם בהצגה כשהייתי רק בן 21, וגם לימדתי במסגרת התיאטרון, אז כבר יש היסטוריה עם התיאטרון, ואני לא חושב שאי פעם ממש עזבתי."


הנידפים (יח"צ)

"לא מחויב לתכתיבים"

אתה יכול לנסח את השפה התיאטרונית שמאפיינת את נוצר?

"השפה היא תלוית פרויקט, אבל אני חושב שמה שמשותף זה שהתיאטרון ממש לא מחויב לתכתיבים שתיאטראות רפרטואריים, למשל, מחויבים אליהם, והשאיפה לשים את האמנות מעל הכול היא מאוד חזקה. אתה יכול ליצור שם, למרות שזה פרינג' וקשה והתקציבים לא פשוטים, אבל זה תיאטרון אמיץ מאוד, נועז, ששוכן בשנים האחרונות בחלל נורא מדליק בבת ים, האנגר שהיה מחסן חירום של מסכות אב"כ של פיקוד העורף.

"עוד דבר מיוחד שמאפיין את סוג התיאטרון הזה זה שהיצירה קשורה מאוד לקשר שלי עם השחקנים, כי המחזה נכתב לשחקנים ספציפיים. אני מכיר אותם גם כאנשים וגם כשחקנים, עם חלקם עבדתי, עם חלקם שיחקתי, ראיתי אותם לאורך השנים בהצגות, וראיתי אותם לנגד עיניי, כך שיש חיבור מאוד משמעותי בין הדמות לבין השחקן בפרויקט הזה ואני חושב שזה יוצר משהו מיוחד בין החומר והדמויות לבין השחקנים."



הנידפים (יח"צ)

היו דברים שהשתנו בדמויות שכתבת בזכות אותו חיבור לשחקנים?

"כן. הגעתי עם דראפט עבודה הכי מוכן שאפשר, אבל עם כל הקושי שיש בלהיות גם המחזאי וגם הבמאי, היתרון הוא שאתה יכול לעבור בין הכובעים האלה באופן מאוד גמיש, והטקסט עדיין כל הזמן בתנועה."

מאת ובבימוי: ירון אדלשטיין, תנועה: ערן לביא, מוזיקה מקורית: איתמר גרוס, תפאורה: שי אהרון, אורנה ברנט, תלבושות: מיכל לאור, תאורה: ג'ודי קופרמן, דרמטורגיה: דלית מילשטיין-לביא. קסמים: אורי אשכנזי. 

משתתפים: ערן בוהם, ערן בן צבי, אביה ברוש, יעל ברנפלד, יהב גל, אלכס וינגרט, יונתן מילר, שפרה מילשטיין, אנה סטפן.  

ההצגה תעלה ב-9, 16 בספטמבר 2017 ב-21:30, 13-12 בספטמבר ב-20:30 בתיאטרון נוצר בבת ים. להזמנת כרטיסים: 03-6350772 או באתר התיאטרון