השבוע ייפגשו על במה אחת שתי תזמורות ירושלמיות: הסימפונית ירושלים והקאמרטה הישראלית ירושלים וינגנו יחד את סימפוניית "בית הקלפים" - יצירה שנבנתה מתוך פרקי פס הקול לסדרת הטלוויזיה שזיכתה את מחברה, המלחין ונגן החצוצרה ג'ף ביל, בפרסי "אמי". ביל ינצח על המופע התזמורתי כאשר מעל לראשי הנגנים יוקרנו קטעים מתוך הסדרה בה מככבים קווין ספייסי ורובין רייט כבני הזוג פרנק וקלייר אנדרווד השואפים אל כס הנשיאות - החדר הסגלגל בבית הלבן.

"לשתי התזמורות יחברו במופע נגני ג'אז ואשתי ג'ואן, זמרת אופרה ששרה באחד מפרקי הסדרה," מציין ג'ף ביל בתחילת השיחה. "אני אופיע גם כחצוצרן ואנגן בפליגלהורן."    
 
הפסקול שזכה בחיי נצח
 
מוזיקה לסרטים היא לכאורה אמנות שימושית הפועלת לפי סדרת קודים שבדרך כלל מוכרים לקהל, ומסייעים לו לזהות שינויים באווירת הסרט. האם אמת המידה לאיכויות פסי הקול נמדדת על פי יכולתם לזכות בחיי נצח באולמות הקונצרטים? אם קנה המידה הזה הוא השופט היחיד, אנחנו מן הסתם בבעיה.
 
ברפרטואר התזמורות המוכר יש קומץ יצירות שנולדו כמוזיקה לסרט ונכנסו לרשימות היצירות. לא מזמן שמענו את הסוויטה "אלכסנדר נייבסקי" שחיבר פרוקופייב לסרטו הנודע של אייזנשטיין. לעתים רחוקות יותר  שומעים באולמות הקונצרטים את המוזיקה שהלחין ויליאם וולטון האנגלי בשנות ה-40 של המאה שעברה לסרטו של לורנס אוליבייה "הנרי החמישי".
 
כאשר תזמורת מתמודדת עם מוזיקה לסרטים, היא בדרך כלל מייחדת  למחברה תכנית שלמה של קטעים מסרטים שהלחין, אם מדובר בנינו רוטה האיטלקי או בהנרי מנציני האמריקני.
מלחין סדרת הטלוויזיה "בית הקלפים" מודע היטב לגבולות שבין המוזיקות השונות, ובכל זאת הוא מאמין שקונצרטים כמו זה שעליו ינצח עליו ב-7 בספטמבר במרכז הקונגרסים בבנייני האומה בירושלים, אמורים לקרב קהל חדש למוזיקה הקונצרטית. 
 



בית הקלפים - המופע (תמונה באדיבות קולומביה ארטיסטס)


"נטפליקס שכרו אותי מראש"
 
השיחה בינינו התקיימה שעות ספורות לאחר נחיתתו בישראל, בשעות הערב המאוחרות על החוף בתל אביב. "אני מודה", אמרתי לביל בתחילת השיחה, "שאני מתבונן באמנות כתיבת המוזיקה לסרטים בעין של קשיש. לדוגמא -  הקלאסיקות של פרוקופייב, שחיבר את המוזיקה במהלך עבודתו של אייזנשטיין על 'אלכסנדר נייבסקי', ובחלקים מסוימים אף הכתיב לבמאי את דרך העבודה. או מנגד - המוזיקה הנועזת והחדשנית של ונגליס לסרטו של יו הדסון 'מרכבות האש', שחוברה גם היא בעבודה משותפת עם הבמאי. אני יודע שבסרטים רבים, לרוב משיקולים כלכליים, מלחין מוזמן לחבר מוזיקה לסרט לאחר שהצילומים הסתיימו. הוא רואה את הגלם המצולם לפני העריכה הסופית או את הסרט הערוך ואז מוסיף מוזיקה. באיזה שלב אתה נכנס לעבודה כשמזמינים אצלך פסקול?"

"אני כמובן אוהב לדעת את הפרטים כבר בשלב הראשון של העבודה," הוא משיב. "בעבודה על 'בית הקלפים' שכרו אותי עוד לפני שהחלה העבודה המעשית, והיה לי הזמן הדרוש להכנה. נפגשתי עם הבמאי דיוויד פינצ'ר לפני וקראתי את התסריט לכמה מפרקי הסדרה - כלומר הגעתי לשלב הכתיבה עם די הרבה ידע על מה שעתיד להתרחש.

"פינצ'ר ביקש ממני להכין כמה סקיצות של מוזיקה וכאן הייתי בתחושה של שותפות, מאחר שנדרשתי לשאלה המהותית - איך המוזיקה תעצב את הדמויות? איך נוכל לזהות באמצעותה את הקווים המאפיינים של הדמויות המרכזיות בעלילת הסדרה?

"באופן די טבעי, חלק מאותן סקיצות נכנסו לפס הקול של הסדרה כולה.  בהמשך כבר הייתה השפעה לנוכחות של השחקנים השונים, ולסיטואציות הדרמטיות שראיתי תוך כדי צילום, על המוזיקה שחיברתי." 
 



הסופרנו של "בית הקלפים"
 
הזכרת שקולה של רעייתך ג'ואן, זמרת הסופרן, מופיע בסדרה. איך משתלב קול אופראי בסדרה הפוליטית הזו?

"דווקא משום שהסדרה היא פוליטית הייתי זקוק לריכוך. פרנק מלווה בצליל חצוצרה וכלי נקישה, תמיד נוקשה ואגרסיבי, ואשתו צריכה לייצג רכּוּת, נשיות.  חשבתי שקול של זמרת סופרן יעשה את העבודה, וזה אכן הצליח."   

כתיבת מוזיקה לסדרה שונה מהלחנה לסרט. אתה שותל יסודות מזהים, מעין משפטי מפתח ברוח הלייטמוטיב שמוכר מן העולם הקלאסי, כאמצעי דרמטי שיקל על הצופה את הצפייה בפרקים השונים?

"ברור שנדרשתי לעניין המוטיבים. אנחנו כעת בעונה החמישית של הסדרה וכתבתי בערך שש שעות של מוזיקה לכל עונה, אז ברור שהייתי חייב להשתמש במוטיבים מזהים וחוזרים לאורכם. אני מצטט את עצמי, אם תרצה. יש עוד עניין שצריך לזכור. נטפליקס פרצה דרך חדשה וכיוון חדש עם הסדרה הזאת, בהחלטה פורצת הדרך להקרין את כל 13 הפרקים של העונה ביחד. זה אומר שהצופים בבית רואים את כל העונה בסוף שבוע אחד, כך שהרצף המוזיקלי  מקבל משנה תוקף.

"התחושה של הצופה דומה לקריאת רומן רחב יריעה או צפייה בסרט, לא בסדרה. המוטיבים היו פשוט הכרח. כבר בתחילת השידורים של העונות הראשונה והשנייה, החל לנקר אצלי הרעיון של הוצאת המוזיקה מתוך הטלוויזיה אל אולם הקונצרטים. חשבתי על מבנה סימפוני."

אנחנו מדברים על סימפוניה במבנה הקלאסי של ארבעה-חמישה פרקים?

"רעיונית כן. התוכן הוא סימפוני, צליל של תזמורת גדולה, מעין סוויטה בת עשרה פרקים שיש להם הגיון עלילתי ומוזיקלי. המוזיקה ליצירה היא מתוך ארבע העונות הראשונות של הסדרה."

ומה באשר לקטעים המוקרנים במהלך הקונצרט?

"הם נבחרו אחרי שהמוזיקה ליצירה התזמורתית הייתה מוכנה. חשוב להדגיש שזו חשיבה הפוכה מן החשיבה של עורכי הסדרה, שהעדיפות העליונה שלהם היא מה שיירָאה. לי היה חשוב מה שיישָמע, ולכן המוזיקה היא שהכתיבה את בחירת הקליפים מתוך הסדרה. "

אם המוזיקה היא העיקר, לשם מה צריך את הקליפים?

"הם משלימים את החוויה. אתה רואה את הדמויות ומקבל תחושה של הרצף העלילתי." 
 



ג'ף ביל עם הסימפונית ירושלים והקאמרטה הישראלית (תמונת יחסי ציבור)



סצנה אנושית ומרגשת
 
כמי שבא מצד המוזיקה, צר לי שאין למחברי המוזיקות לסרטים היום את הכלים שעמדו לרשות מלחיני סרטים לפני עשרות שנים - כמו וקסמן, שטיינר, גולדסמית או קורנגולד, שלרשותם הועמדו תזמורות סימפוניות גדולות. היום הרוב הוא אלקטרוני.

"מסכים איתך ששום דבר לא מתחרה בסאונד של התזמורות הגדולות, ואני אומר זאת כמעריץ נלהב של מאהלר, סטרווינסקי ושוסטקוביץ', ומתחום הג'אז שבו צמחתי – של מיילס דיוויס וקית' ג'ארט. הסאונד הזה מדבר אלי מאד. אני דווקא פונקתי. עומדת לרשותי תזמורת מיתרים קבועה שמתכנסת כל אימת שאני מחבר מוזיקה ואליהם אנחנו מצרפים נגנים נוספים. מאחר שאנחנו עובדים כבר הרבה שנים ביחד והנגנים ואני מכירים היטב איש את רעהו, אנחנו נפגשים כבר שנים באותה כתובת באולפן בלוס אנג'לס, ולא זקוקים לזמן חזרות כלל, מנגנים מן הקריאה הראשונה. 

"צריך לציין שלמרות שברוב הסרטים המוזיקה מופקת ממדיומים אלקטרוניים, מסתמנת מגמה של החזרת הצליל התזמורתי המלא אל תעשיית הסרטים. ויש עוד נקודה שצריך לזכור - לא כל סרט או כל סדרת טלוויזיה דורשת את הסאונד התזמורתי. ובדיוק מתוך הדברים האלה נראה לי שיהיה כיף גדול לנצח על הקונצרט ביום חמישי הקרוב. אני מאמין שרוב הקהל שיגיע לא נמנה על קהל המנויים של הקאמרטה או של הסימפונית ירושלים, ויבין שמוזיקה סימפונית היא לא מצרך מוזיאלי אלא יצור חי, בועט ותוסס. חלק מן התרבות שלנו.

"יש כאן למעשה דיאלוג בין שני עולמות של מוזיקה. לחלק גדול מן המוזיקה לסרטים, אולי אפילו המוזיקה הפופולרית לסרטים, יש מקום לגיטימי ברפרטואר הסימפוני והוא צריך להיות חלק מן התרבות הקונצרטית. זו אולי הסיבה העיקרית ליוזמה של קונצרט 'בית הקלפים', שהחלה עם התזמורת הסימפונית הלאומית במרכז קנדי בוושינגטון והתקבלה בכל רחבי העולם בהתלהבות ובחום. אני מקווה שאנחנו באמת עושים משהו חשוב."  
 

הקאמרטה הישראלית ירושלים (תמונת יחסי ציבור)



אנחנו יודעים מן העבר שכאשר מלחין נדרש לייצר סוויטה מתוך יצירה שחיבר בעבר הוא הפעיל שיקולי בחירה כמו למשל צ'ייקובסקי, פרוקופייב, קופלנד או חינסטרה שעיבדו בלטים לסויטות. איך עבר תהליך הסינון אצלך?

"חיפשתי בעיקר את אותם פרקי מוזיקה המסמלים דמויות או סצנות מפתח בעלילת הסדרה. בה בעת רציתי שתיווצר תמונת עולם גדולה. כך למשל חיברתי מוזיקה רומנטית לחמש סצנות אהבה בין פרנק לקלֵייר, ובסימפוניה הסתפקתי בפחות. או למשל יש בסדרה התייחסות לרוסיה, מה שנתן לי הזדמנות להרחיב את עולם הצלילים לכיוון הגיאוגרפי הזה, לסגנון שוסטקוביץ'.
"הסדרה כולה נחשבת לדרמה אפלה ובכל זאת יש בה רגעים אנושיים. למשל בעונה הרביעית יש סצנה יפהפייה בין קלייר לאימא שלה, בגילומה של אלן בורשטיין, החולה בסרטן. הסצנה הזו נמשכת שלוש דקות ללא דיבורים, רק מוזיקה. סצנה אנושית ומרגשת." 



ג'ף ביל (צילום: מירי שמיר)
 

למשוך את הצעירים
 
עד כמה אם בכלל, יש לך קשר לשחקנים? הם שומעים את המוזיקה שלך?

"בדרך כלל אין קשר. שמחתי לשמוע שבשלב מסוים תוך כדי צילום הבמאי דייוויד פינצ'ר השמיע את המוזיקה לשחקנים, ואני יודע שכותבי תסריטים רבים מקשיבים למוזיקה כשהם עובדים."

היו מקרים במהלך הסדרה שהשחקנים נדרשו להגיב במשחקם למוזיקה שחיברתָ?

"שאלה מעניינת, אני לא זוכר התנסות כזאת. הפרטיטורה היא כמו עוד שחקן, עוד מצלמה יותר נכון. היא נוכחת שם, היא הקיר השלישי של המציאות שנוצרת באולפן."

אתה חושב על המוזיקה שלך כעל מקהלה יוונית?

"בדיוק, אבל לא רק. אני שואף שהקהל הצופה בסדרה יחוש שהמוזיקה באה 'מבפנים' - מתוך העלילה או המחשבה של השחקן. הרעיון הוא שהמוזיקה תייצר מעין מונולוג פנימי המתרחש בתוך מוחה או ליבה של הדמות. אם זו התחושה שעוברת לקהל סימן שעשית מלאכתך נאמנה." 

היצירות שהלחנת שאינן פסי קול לסרטים מגיעות גם הן לאולמות הקונצרטים?

"האמת היא שבשנים האחרונות זה קורה די הרבה. חיברתי לאחרונה קונצ'רטו לחליל ולתזמורת שתנגן בהמשך השנה בבכורה עולמית החלילנית הישראלית הנפלאה שרון בצלי במינסוטה. חיברתי גם מוזיקה לבלט בניו יורק. אני חושב  שבשלב הזה, מאחר שהתחלתי את הקריירה כחצוצרן ג'אז שרגיל להופיע לפני קהל, אני רוצה להתחבר מחדש לעולם העשייה של המוזיקה החיה. 

"כמי שחי בעולם אלקטרוני ודיגיטלי יש לי משיכה עצומה למוזיקה אותנטית. אני מרגיש שאולם הקונצרטים הוא אחד המקומות האחרונים שיכול לספק לך חוויה רוחנית אמיתית. זה נכון גם לגבי אנשים צעירים, וזו הדרך להגיע אליהם ולהביא אותם אל המוזיקה."

יוצא לך לנגן הרבה עם אשתך?

"השנה עשיתי איתה כמה קונצרטים חיים למוזיקה של סקרלטי. כשהבן שלנו בבית אנחנו עושים ביחד מוזיקה. הוא נגן בס ואנחנו מרבים לג'מג'ם ביחד."

ג'ואן ביל (מקור: אתר הבית של joan beal)






המופע יתקיים ב-7 בספטמבר 2017 בשעה 20:00 בבנייני האומה בירושלים. מחיר כרטיס: 750-150 ש"ח. להזמנת כרטיסים: 1-700-55-2000 ובאתר הקאמרטה