סדרת "פועם בלב" לקונצרטים קאמריים של מוזיקה ישראלית הפציעה בנובמבר 2016 במרכז פליציה בלומנטל, אך למעשה נהגה הרעיון כמה חודשים קודם לכן, כששלישיית אפסיונטה ניגנה תכנית מיצירות ירון גוטפריד, יונתן קרן, יהודה זיסאפל ויוסף ברדנשווילי. 

"אנחנו רוצים קהל נאמן"
 
"היה ברור שלקונצרט הזה יגיעו יותר מחמישים מאזינים", משחזרת אביגיל ארנהיים מנהלת מרכז פליציה בלומנטל, המשמש כביתה האמנותי והכלכלי של הסדרה, "ומאחר שבמצבו הנוכחי אסרו על המרכז לארח יותר מחמישים איש, התכנית הועברה כמות שהיא למוזיאון תל אביב שניאות לארח אותה באחת הגלריות.

"הקונצרט הסתיים והמאזינים, שמילאו את כל המושבים, נשארו שם עם תחושת ההצלחה. 'אנשים מגלים עניין, אנשים מתלהבים, איך ננתב את ההתלהבות?' שאלנו את עצמנו.  'נייצר סדרה למוזיקה ישראלית', הייתה המסקנה של הכנרית הדס פבריקנט, שלי ושל יהודה זיסאפל שיצירה משלו נוגנה. נוסף גם לחץ של יוסף ברדנשווילי, ותוך זמן קצר נוצרה סדרה."



יוסף ברנדשווילי (תמונת יחסי ציבור)


איך את מסכמת את השנה הראשונה?

"זו הייתה הצלחה וכעת אנחנו מסתכלים קדימה, לסדרת הקונצרטים החדשה."

סדרה, כלומר מוכרים כרטיסים למנויים?

"בהחלט, יש מנוי מלא ומנוי חלקי. המחירים שווים לכל נפש, על מנת לייצר חבר נאמנים לסדרה הזאת."




שלישיית אפסיונטה (צילום: יח"צ)



כשאת אומרת "חבר נאמנים" את לא מתכוונת אליו בעגה המקובלת של מועצת-על במוסד אקדמי.

"אני מדברת על נאמנות לשמה, אנשים שמגיעים לכל סדרת הקונצרטים או לפחות לחלקם. נאמנות במובן הבסיסי ביותר של המילה. אני מדברת על אותם אנשים שבנוסף להיותם מאזינים סקרנים לסוג המוזיקה הישראלית המנוגן בה, הם חשים שחשוב להם כישראלים להיות חלק מן המעשה הזה. ההתעניינות תבוא לידי ביטוי בעצם ההקשבה, וגם בדיונים שיתקיימו אחרי הנגינה, כי זה שלנו.

"נכון להיום אני כבר יכולה לדבר על גרעין מאזינים נאמן ואם נדבר על מאפיינים, הרי שמדובר במלחינים ובקהל שמלווה כבר שנים רבות את העשייה העכשווית בישראל, אותם קונצרטים מוזרים לאורך השנים. אני מזהה את רובם כמי שפוקדים את קונצרטי קבוצת מוסיקה נובה, קונצרטי איגוד הקומפוזיטורים וקונצרטי פורום המלחינות, משוררים ויוצרים בתחום המחול. " 
 

 

מוזיקה נובה (צילום: יח"צ)


אתה תשקיע, אני אשקיע
 
נעבור למהות, איך בוחרים תכנית לעונת קונצרטים קאמריים שכולה על טהרת המוזיקה הישראלית?

"צריך לזכור שכאשר מדברים על מוזיקה עכשווית לא די בהחלטה על יצירות של מלחין זה או אחר. כאן חשוב המבצע לא פחות מן החומר המבוצע. המלחין אמנם חיבר את היצירה, אבל הוא צריך להיות מבוצע על ידי גוף נגנים, או זמרים ונגנים, ואי אפשר לכפות על גוף לבצע יצירה שלא נוח לו איתה. במלים אחרות, צריך לראות מי הוא הגוף שיבצע וכמה 'דמֵי רצינוּת' יש לו מבחינת זמן ואכפתיות.

דמֵי רצינוּת?

"כשאני אומרת 'דמי רצינות' אני מתכוונת לכמה אתה האמן מוכן להשקיע בפרויקט שאתה לוקח על עצמך. כמה אתה מוכן להשקיע בהכנה של התכנית. חשוב מאד להדגיש שהקלטנו את כל הקונצרטים האלה."

וגם שידרתם?

"שידרנו לפני שנולד תאגיד השידור 'כאן'. נכון לרגע זה אנחנו עדיין בדיונים מול אנשי התחנה. אבל לענייננו, כל מי שמופיע יודע שהוא חייב לבוא ברמה הגבוהה ביותר לקונצרט כי מקליטים אותו. הקונצרט הראשון השנה, שבו ינגנו  הכנר איתמר זורמן והפסנתרן רון טרכטמן יצירות של פאול בן חיים, לא רק שישודר אלא גם יצולם וישודר בשידור חי ביוטיוב של 'פועם בלב'. השידור יוטמע באתר הפייסבוק שלנו, ועל המבצע הזה אחראים רפי אשל ויואל קולינר. מאוד משמח שהאפשרויות האלה קיימות וכמובן שיש לנו כבר הסכמה של שני האמנים."



 
איתמר זורמן (צילום: Richard Blinkoff)


ואחרי שפנית לאמנים ווידאת שההופעה בסדרה חשובה להם כשם שהיא חשובה לך, האתגר הבא אינו הקונצרט הבודד אלא הסדרה כולה.

"נכון, ואז אני מנסה לייצר איזון בסדרה כולה. לבדוק שיש גיוון בין היצירות, שהתכניות לא תהיינה אותן תכניות. במלים אחרות אני לא אפנה למספר שלישיות פסנתר, גם כדי שלא תבוצענה תכניות של אותו מלחין. צריך ליצור עניין בקונצרט הבודד ובמקביל בסדרה כולה.
"למשל בבניית הסדרה השנה התקשיתי בשילוב רביעיית מיתרים, מסיבות לוגיסטיות של התאמה בין רביעייה זו או אחרת ללוח הזמנים של הקונצרטים. דיברתי עם רביעיית ראשונים ועם

הרביעייה העכשווית עד שבסופו של דבר רביעיית כרמל הצליחה להתאים את לוח הזמנים שלה. היה לי ברור שבסדרה כמו זו אני חייבת שיהיה לפחות קונצרט אחד עם רביעיית כלי קשת. 
"בעיית איזון אחרת שצצה הייתה בנוכחות הרבה של קונצרטים שהקלרנית משתתפת בהן. נראה לי שמספר הקלרניתנים הוא גדול והנה חמישיית כרמל מבקשת שהיצירה השלישית שלה תהיה חמישייה לקלרנית ולכלי קשת. נכון לעכשיו העניין עדיין בדיונים, כי בקונצרט השני מופיע עלי אבן עם שלישית אפסיונטה, בשלישי דני ארדמן עם חמישיית תל אביב וברביעי מנגן טיבי צייגר עם הפרויקט הקאמרי הישראלי." 
 


רביעיית כרמל (צילום: ראובן בן חיים)

דיאלוג עמוק
 
כמוזיקאית שהייתה פעילה במשך שנים רבות, כשמגיע אליך הרכב - איך את בוחרת ומאשרת את התכנית שהוא מציע?

"ראשית אני באמת מאמינה ביכולת של המוזיקאים לבחור את היצירות שהכי מתאימות להם. אני בודקת את המֶשֶך של כל יצירה, את השנה שבה היא נכתבה ואני מתערבת בתהליך הבחירה כאשר נראה לי כמוזיקאית וכמאזינה שמשהו לא מספיק מעניין מבחינת הגוונים של התכנית. זה נעשה בדיאלוג.

"למשל ההצעה הראשונית של חמישיית כלי הנשיפה נראתה לי לא מספיק מעניינת ואז נכנסנו לדיאלוג יותר עמוק. הם הציעו יצירות נוספות והלכנו על ההצעה החדשה שלהם. לפרויקט הקאמרי הצעתי יצירות שהקלרניתן שלהם טיבי צייגר לא הכיר, וכך נבנתה התכנית. רצינו מאד לכלול יצירה של דן יוהס, אבל היא לא הסתדרה מסיבות של מספר הנגנים באותו קונצרט.
לעומת זאת בקונצרט שמשתתפים בו הכנר ניתאי צרי והפסנתרן גלעד מישורי, הלכנו על כיוון אחר - אמנים המוכרים כמבצעים מעולים שהחלו בשלב מסוים לחבר יצירות. אליהם מצטרף יובל גוטליבוביץ', והם ינגנו יצירות שלהם ויצירות של ברדנשווילי ושל יוסף טל. נראה לי שהקהל שמגיע, שהוא ממילא סקרן ליצירות חדשות, יגלה ענין ביצירות שהאמנים המבצעים מחברים." 
 

הפרויקט הקאמרי הישראלי (צילום: יואב אטיאל)


"גיליתי את הצבעוניות של המוזיקה הישראלית"
 
את עצמך שינית כיוון, והיום אחד מעיסוקייך המרכזיים הוא משחק במיזמי תיאטרון שונים. עד כמה יש למשחק השפעה על הקונצרטים בסדרה, על הטעם שלך?

"זה מתבטא בכך שלא רק הצד הפרפקציוניסטי של הנגינה מסקרן אותי, אלא היבטים נוספים של המופע הקונצרטי כולו. במהלך העונה שעברה, התחוור לי שנקודת הראיה שלי על הקונצרטים השתנתה, גיליתי עולם שלא הכרתי קודם. אם בעבר המוזיקה הישראלית נשמעה לי מעניינת מזווית הראיה של המלחין, מן המקום שממנו נובעת היצירה, הרי שבשנה האחרונה גיליתי את הצבעוניות ואת ריבוי הסגנונות שקיים במוזיקה הישראלית. עניין אותי להוציא מהנגנים עולמות צליל חדשים. זה השפיע למשל על מיקום האמנים בגלריה במוזיאון ובמיקום כסאות המאזינים בגלריה שבה מתקיים הקונצרט."

במלים אחרות, הקהל שמגיע עשוי למצוא את עצמו בכל פעם באגף אחר של אותו חלל?

"כמעט תמיד, למעט בקונצרטים שבהם הפסנתר מכתיב את המיקום. המיקום השונה יוצר אינטימיות בקונצרט, וניתן היה אפילו לחוש בתיאטרליות של הקונצרט של שלישית אלכסנדר או של אנסמבל סירנות."

דיברנו על הבחירה כמוזיקאית, כבעלת התבוננות כוללת המתחייבת מכוח תפקידך כמנהלת הסדרה. עד כמה את בודקת את התכנים כמאזינה?

"הייתה ביקורת של מאזינים שוחרי מוזיקת מיינסטרים על קונצרט של אנסמבל מיתר, שהיה לטעמם נועז מדי. בדיון אמרתי להם שהעניין שלנו הוא במלחינים חיים, ואנחנו - אלה שמספקים להם במה - חייבים להעניק להם מרחב מחיה, אסור לנו להגביל אותם. ביקשתי מהם שיאפשרו לעצמם להיחשף למוזיקה הזאת.

"גם השנה יהיה קונצרט אחד כזה - קונצרט של קבוצת מוסיקה נובה – שתציין באוקטובר הקרוב 30 שנות פעילות. שמונה קונצרטים מיינסטרים וקונצרט אחד עם פרטיטורות גראפיות (תווים שאינם נראים כמו תווי נגינה רגילים אלא כציורים שנותנים הנחייה חופשית יותר לנגנים, ומאפשרים לנגנים יותר עצמאות, י"ש). יכול להיות שקהל המנויים לא יגיע לקונצרט הזה."

מנגד, ייתכן שיגיע קהל אחר, ייחודי, שהמוזיקה הזו כן מעניינת אותו.

"נכון. גם התכנית של אנסמבל מודאליוס תהיה אחרת."

אבל האחר אצל מודאליוס הוא עממי, מוזיקת העדות השונות המשולבת במוזיקה חדישה.
"וזה בדיוק הגיוון שאני מקווה שיביא עוד ועוד מאזינים לסדרת 'פועם בלב'." 
 


מודאליוס (צילום: נופר הורוביץ)


"אנחנו לא גטו"
 
ביטוי שלא עלה בשיחה הזאת הוא "גטו". בעבר נהגו להדביק אותו למסגרת שבה נוגנה רק מוזיקה ישראלית.

"אני לא רואה את הקונצרטים האלה כגטו, בפירוש לא. אני חושבת שהגיע הזמן לקיים את הדיאלוג הזה מול עצמנו ביצירה הישראלית. זה אתגר שהקהל הישראלי יכול להתמודד איתו. ואנחנו לא רוצים הרבה. אם יהיו לנו מאה אנשים בכל קונצרט אנחנו רושמים הצלחה. לשם השוואה, בחג המוזיקה הישראלית, כאשר במשך ימים ספורים המאזין חשוף לכל כך הרבה מוזיקה, הוא מקבל הנחתה שקשה לעכל אותה. נמנעת ממנו היכולת לשפוט, ובסופו של יום כל הקונצרטים יישמעו לו אותו דבר.

"אבל כאשר המינון הוא קונצרט אחד בכל כמה שבועות, ההתייחסות היא שונה. אתה מקשיב לקונצרט, יש לך הזדמנות לעכל, לחשוב. להשוות למשהו ששמעת לפני שבוע או למשהו שתשמע בעוד יומיים ולחשוב על איך זה קשור אלינו, איפה אנחנו ביצירה הזאת. הבנתי שאין כאן משהו אחד, יש כאן המון דברים. וזה אנחנו, אנחנו המון דברים."

בעונה הקודמת אני זוכר טענה שהתכניות המודפסות של היצירות לא היו מספקות. אתם ערוכים לשינוי?

"נכון לעכשיו כל מה שיוגש לקהל הוא מה שהמלחינים עצמם כתבו על יצירותיהם שלהם. בשני קונצרטים בחרו האמנים המבצעים להציג את היצירות - בקונצרט הראשון, שבו איתמר זורמן ידבר על פאול בן חיים, ובקונצרט של אנסמבל מודאליוס, שכותבים על עצמם. אנחנו כאמור העדפנו לפרסם את מה שהמלחינים כותבים על עצמם."



אביגיל ארנהיים, צילום: יואל לוי





הקונצרטים במסגרת סדרת "פועם בלב" יתקיימו בין התאריכים 12 בספטמבר 2017 ל-7 ביולי 2018 במרכז ענב (רחוב אבן גבירול 71, תל אביב) ומוזיאון תל אביב (שדרות שאול המלך 27, תל אביב). מחיר כרטיס לקונצרט: 50 ₪. מחיר נאמן לסדרה כולה: 280 ₪. מחיר מנוי לארבעה קונצרטים: 160 ₪. פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בטלפון: 03-6201185, או באתר מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה