סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: מרב יודילוביץ' פיטר פן של הבלט הישראלי: בלט נגיש
 

 
 
ולדימיר דורוחין יצר מופע מחולי קאמרי מקסים, חסר יומרות ותיאטרלי עד מאוד, שמלוהק כהלכה ומבוצע היטב. פס הקול שמלווה את יצירתו של דורוחין מנהל, דרך המוזיקה, דיאלוג עם בלטים אחרים. אך כוחה העיקרי של העבודה טמון בשאיפה החמקמקה שהספרות מצטיינת בה והבמה פחות - להשאיר לנו, הצופים, מקום לדמיין."
יצירתו של הרקדן ולדימיר דורוחין מאפשרת לקהלים צעירים כניסה לעולם הבלט והמוזיקה הקלאסית


בוקר שבת. אכסדרת היכל אמנויות הבמה בהרצליה עמוסה בילדים מלווים בהורים או בסבתות. בעיקר ילדות עם קוקו אסוף ורגליים שמסגירות את שיעורי הבלט השבועיים, אבל גם לא מעט ילדים - כולל זה הפרטי שלי - באו לצפות בגרסת הבלט הישראלי ל"פיטר פן", סיפור האגדה הקסום על הילד הנצחי מארץ לעולם לא.

חוויית צפייה במחול, בעיקר כשמדובר במפגש ראשוני עם הסוגה האמנותית הזו, אינה ברורה מאליה. בכל הנוגע לאמנויות הבמה ילדים נחשפים, על פי רוב, לראשונה לשעת סיפור, הצגות מכוונות גיל או מופעים מוזיקליים שמערבבים ז'אנרים, אבל מופע מחול פר סה, יצירה נטולת מילים שאורכה 70 דקות, דורשת הכנה ותיווך.

בימים שקדמו חזרנו אל הסיפור הנפלא של הסופר והמחזאי הסקוטי ג'יימס מתיו ברי, מה שאיפשר למפגש עם ייצוגי הדמויות והעלילה, המוכרת משכבר, להפוך לחוויה עוצמתית ומחוברת. באופן כללי: תיווך הוא שם המשחק, אם כי בגדול, ההפקה של הבלט הישראלי נגישה, בהירה ודינמית, מה שהופך את הצפייה בה לרציפה ונטולת נתקים. בעידן שבהגדרתו מזפזפ ולוקה בהפרעות קשב וריכוז אינספור, מדובר בהישג ששווה להתעכב עליו.

פיטר-פן-הבלט-הישראלי2.jpg
פיטר פן, הבלט הישראלי (צילום: אירה טשליצקי)


יש מקום לדמיון

ההפקה של "פיטר פן", בגרסת הבלט הישראלי רחוקה מלהיות גרנדיוזית או עשירה בתפאורות וגימיקים בימתיים מפתיעים, אבל היא מלאת חן ומנוקדת בפתרונות יצירתיים, מסבירת פנים ויש בה מספיק ממה שנדרש כדי לגרום לילדים להתאהב.

ולדימיר דורוחין, שמוכר לקהל הבוגר כרקדן בלהקתו של בוריס אייפמן אך גם כסולן בבלט הישראלי, יצר מופע מחולי קאמרי מקסים, חסר יומרות ותיאטרלי עד מאוד, שמלוהק כהלכה ומבוצע היטב. פס הקול שמלווה את יצירתו של דורוחין מורכב מטעימות מיטביות, בין היתר מתוך יצירות של ח'צטוריאן, צ'ייקובסקי וגריג ומנהל, דרך המוזיקה, דיאלוג עם בלטים אחרים. אך כוחה העיקרי של העבודה טמון בשאיפה החמקמקה שהספרות מצטיינת בה והבמה פחות - להשאיר לנו, הצופים, מקום לדמיין.

אל חדרה של וונדי הישנה מגיחים מבעד לחלון טינקרבל ופיטר פן. הם משחקים תופסת ומקימים מהומה שמבהילה למקום את אמה של וונדי שדורשת מהם להסתלק. השניים מנסים להימלט, אך הצל של פיטר פן נלכד ונשאר מאחור. מאוחר יותר, השניים חוזרים כדי לחבר את הצל אך זה מצדו נראה כמי שהתאהב בחיים העצמאיים.

מחול הצל עם טינקרבל, פיטר פן וגם עם וונדי שהקיצה משנתה, אנרגטי וחלומי, מצית מחשבה ומפעיל את גלגלי הראש. למען האמת הצל טרד את מנוחתו של הג'וניור שלי הרבה אחרי תום המופע ומשחקי צלליות הפכו לאטרקציה מרכזית במהלך כל היום שעקב.


פיטר פן, הבלט הישראלי (צילום: אירה טשליצקי)


חיבור לקהל הצעיר

משם אנחנו יוצאים למסע בין העננים - דמויות מצחיקות לבושות בשכבות על שכבות של בדי טול לבן שמשווים להם, אם תרצו, מראה של ברבורים מוזרים עם קריצה. בהמשך נפגוש גם את הילדים האבודים בארץ לעולם לא, את קפטן ג'יימס הוק הרשע וגם את חבורת שודדי הים שלו. כל אלה יהפכו את הדרך חזרה לביתה של וונדי רוויה בהרפתקאות ובגילויים גם אם אין בה אינדיאנים, תנינים או אחים קטנים כמו במקור.

הרקדן האיטלקי ג'קומו דה ליידי מביא לבמה פיטר פן שובב וחביב, את טינקרבל שלו - בתלבושת מקסימה שכמו יצאה מתוך עמודי ה-Story Board המאוירים של אולפני דיסני - רוקדת ליאור הורב והיא כל מה שפיה טובה אמורה להיות: קלילה, גבעולית וגמישה שמטופפת לה מקצה לקצה על קצוות האצבעות ומתעופפת.

את וונדי, תפקיד מעט דהוי ונטול הילה, רוקדת סבטלנה גרודייבסקי, שמוסיפה דוק שקוף של מלנכוליה שמבלבלת חולמניות ורומנטיזציה עם עצב. גונבים את ההצגה קפטן ג'יימס הוק - לודוביקו דיובלדו, שמפזר על הבמה כריזמה לצד יכולות טכניות מרשימות שמאפשרת הכוריאוגרפיה ולצדו, בתפקיד סמי, סגנו של הוק, חובב הבקבוק וחדל האישים, לנה רוזנברג. עושה רושם שרוזנברג נהנית מכל רגע על הבמה ומוציאה ממנו את המיטב עם איכויות דרמטיות מפתיעות וחוש טיימינג נפלא. חבורת הילדים האבודים מציגה דמויות מובחנות ועבודת האנסמבל שלהם טובה ומעוררת הזדהות.

פיטר-פן-הבלט-הישראלי1.jpg
פיטר פן, הבלט הישראלי (צילום: אירה טשליצקי)

באופן כללי, נדמה כי הדגש על הפן הדרמטי בעבודה היה לא מבוטל והדבר בא לידי ביטוי ישיר בחיבור לקהל הצעיר. לסיכומו של דבר, "פיטר פן" של הבלט הישראלי היא הזמנה חמה ומחבקת אל עולם הבלט הקלאסי, שמקרבת ומנגישה אותו גם לקהלים צעירים מאוד שאינם בהכרח מתורגלים בו - וזה כשלעצמו משמח.

למועדי מופעים >

12/09/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע