הארנב של אנרג'ייזר
 
הערב תפתח תזמורת נתניה הקיבוצית את עונת הקונצרטים ה-47 שלה  בדרום, באולם בקיבוץ דורות. מצאתי פרק זמן קצר בין החזרות האחרונות לשיחה עם כריסטיאן לינדברג המנהל המוזיקלי השוודי הנמרץ של התזמורת. אנרגטיות היא ללא ספק אחד מסימני ההיכר של לינדברג, נגן טרומבון בעל שם עולמי שינגן השנה כסולן עם הפילהרמונית הישראלית, מלחין ומנצח.

"פיתחתי לעצמי סט של אימונים שכולל יסודות פיזיים, שכיבות סמיכה ומעט יוגה, הוא מסביר חלק מסוד המרץ האנרג'ייזרי שלו. "בעבר רצתי בריצות מרתון 11 פעמים. כיום יש לי תכנית אימונים משלי, סדרת פעולות שנמשכת 14 דקות ואני עושה אותה שלוש פעמים ביום." 

הוא מגיע ממשפחה מוזיקלית בעליל. אחיו, יעקוב לינדברג מלמד לאוטה בקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון כבר עשרות שנים. בתו, אנדריאה טארודי, מלחינה בפילהרמונית של שטוקהולם. "ממש עכשיו היא ניגנה יצירה משלה בפסטיבל ה'פרומס' בלונדון," הוא מציין בגאווה.


כריסטיאן לינדברג (צילום: מירי שמיר)
 
 
"היפנים הם קהל נפלא"

מנין הגעת לישראל הפעם?

"חזרתי עכשיו מיפן עם התזמורת הנורבגית שלי. הופענו בכמה ערים באולמות שבכל אחד מהם היו כ- 2,500 מאזינים. הופענו שם במבחר יצירות צפוניות של תורֶסן, סַנדסוַואל, הֶרנֶסַאנד ואוֹלֶסֶן, המלחין הכי צפוני שיש, שחי בהָמֶרפֶסט, בחוג הקוטב, בנורבגיה. הוא לא מלחין חדש. הוא היה פעיל בעיקר בסוף המאה ה-19 ובחרנו יצירה משובחת שלו שנקראת אסגרדז'יין.".

אסגרדז'יין?

"כן, יצירה מעולה. חוץ מזה ניגנו את שלוש הסימפוניות האחרונות של צ'ייקובסקי ואת הקונצ'רטו לפסנתר של גריג."

טוב, ארבע היצירות האחרונות הן להיטים בטוחים בכל מקום. איך הגיב הקהל היפני?

"הם היו נפלאים. קהל מאיר פנים, מקבל בחום... נפלא."
 
ביפן לעולם לא יצעקו בוז, גם אם היצירה לא נראית להם? 

"נכון. אני חייב לומר שביצענו תכנית דומה עם הפילהרמונית של לונדון ושם היא התקבלה בסבר פנים פחות נלהב. מה שחשוב הוא לציין שאני מתכונן לצאת עם תזמורת NK (שמה של תזמורת נתניה הקיבוצית מאז שלינדברג מנצח עליה) ליפן לסיור דומה בשנת 2021, אנחנו כבר עובדים על זה כעת. עוד לפני שתשאל אותי על מימון, אנחנו עובדים על זה. אני מקווה שהמימון יגיע משם, יש לנו זמן ומתחילים עם יחסי ציבור במקום. בסוף זה יקרה." 

"אני באמת מופתע ונדהם מן התזמורת הזאת. הנגנים כאן מנגנים מאד קשה, ואני משוכנע שמה שמניע אותם זו מוטיבציה. בלי זה הם לא יכלו להגיע להישגים כאלה."

הייתה לך הזדמנות להכיר את הקהל?

"למען האמת נראה לי שאני כבר מכיר את הקהל בישראל. אני חורש את המדינה עם התזמורת ואני יכול לומר שהאנשים נלהבים, לא מסתירים את דעתם על המוזיקה ואומרים מה שהם חושבים. כמוני חשו גם הסולנים שהגיעו לכאן להופעות מחו"ל. נכון שהשכר כאן נמוך, אבל היחס מצוין והארגון עובד. אני אופטימי."

איך אתה בונה תכנית שנתית לקהל שאת תרבותו וטעמו המוסיקלי אינך מכיר?

"אני מתחיל מן המבנה השנתי הכולל. השנה כותרתו היא ארבע רוחות השמים: צפון-דרום-מזרח-מערב. היצירות בכל קונצרט ללא יוצא מן הכלל מזוהות עם אחד הכיוונים. אחרי שהקונספט הזה התגבש אנחנו צריכים למלא בתוכן שמונה סדרות. לכל סדרה יש שם. הסדרה הראשונה היא "הפתיחה הגדולה" וישנה מסורת בתזמורת שבסדרת הפתיחה  מצטרפת מקהלה. שימרתי את המסורת הזאת.


יצחק ידיד (צילום: יח"צ)

"סדרה אחת מוביל שמוליק (שמואל אלבז, מנצח הבית של התזמורת) שנקראת "עולם הקסמים של מאסטרו אלבז". תכנית אחת קלאסית לחלוטין "קלאסיקה במיטבה", סדרה אחרת נקראת "אורח בלתי צפוי", והפעם האורח הוא השטן. אנחנו קוראים לו בשמו המקורי, מלאך האור (לוציפר), לפני שנזרק לשאול. בתכנית בין היתר יצירה של האמריקני ג'ורג' קרַאם, "מלאכים שחורים", ויצירה שלי. ובסוף השנה מסורת נוספת - הקונצרט כבקשת הקהל שחותם את העונה. בשיטה הזאת אנחנו בונים את העונה כולה.

"מה שמאתגר אותי הוא הכללתן של יצירות חדשות בתוך התכנית השנתית. נראה לי שהרעיון שלנו בשנה שעברה לקיים תחרות בין הסטודנטים לקומפוזיציה באקדמיות הישראליות תל אביב ושל ירושלים הצליח מעל למשוער, והתוצאות פנומנליות. אחר כך ישנה היצירה המוזמנת של יצחק ידיד "קידושים וקילולים", יצירה יפה ומאתגרת לנגנים."

"קידושים," מסביר לי בינתיים המלחין יצחק ידיד, " הנם מלשון קודש ו"קדש" - דבר רוחני ויפה, ו"קילולים" משמעו גידופים חריפים. החריזה של הכותרת "קידושים וקילולים" היא בניואנס סרקסטי-מריר ומציגה אמירה של: בא לברך ונמצא מקלל, ההיפך מ"בא לקלל ונמצא מברך" שבפרשת בלק, ספר במדבר. זה הפרדוקס של אלה שכוחות האופל השתלטו עליהם, למרות שבכלל התכוונו לעשות טוב. היצירה היא מעין תיעוד של מקום קדוש ויפה, שהוא גם מטען לאלימות, הנובעת מסכסוכים בין-דתיים ובעיות פוליטיות שלא נמצא להן פתרון". 
  
  
    תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית (צילום: כפיר בולוטין)
 

בין ברהמס ליוני רכטר

"מן המבנה השנתי הכולל," אומר  לינדברג, "נחזור לקונצרט הפותח את העונה. בתוך הדפוס של ארבע רוחות השמים, יש לנו יצירה מערבית מובהקת "רפסודיה לאלט, למקהלת גברים ולתזמורת" של ברהמס. אני רואה ביצירה הזאת גשר ליצירה "עטור מצחך" שסגר את עונת הקונצרטים הקודמת. בשבילי 'עטור מצחך' הוא יצירה שוות ערך לזו של ברהמס."

יוני רכטר יאהב את ההשוואה.

"אני באמת חושב ומרגיש כך. גם כשקוראים את המלים, ב'רפסודיה' של ברהמס גתה כתב על אהבה נכזבת, אבל ברהמס, כך נראה, חשב על מושא אהבתו ג'ולי שומן, בתם של רוברט וקלרה שומן. כך גם ב'עטור מצחך', חלפי שר על אישה אהובה ובלתי מושגת - שתי יצירות על אהבה לא ממומשת.  אחרי ברהמס ננגן את הסימפוניה השלישית של סיבליוס, שמייצגת את הצפון."

בישראל לא מרבים לנגן את הסימפוניות של סיבליוס, לפעמים את השנייה ולעתים  רחוקות יותר את החמישית. את השלישית אני לא בטוח ששמעתי אי פעם בביצוע חי בישראל.

"אני מודע למעמדו של סיבליוס כאן, אבל אני מאד אוהב את הסימפוניה השלישית. אני מקווה שהקהל בישראל יאהב את היצירה, שהיא נהדרת בעיני. אחרי ההפסקה ננגן את שתי היצירות החדשות של הסטודנט וזו של יצחק ידיד ונחתום עם ה'גלוריה' מתוך המיסה של פוצ'יני"

כשאני מקשיב ליצירות שאתה מזכיר נראה לי שאתה משמש כשגריר מרצון הנושא שתי מגבעות  - האחת של טרומבוניסט בעל שם שמייצג את האינטרסים של הכלי, והשנייה של נציג סקנדינביה. אתה חש חובה להביא את המוזיקה הסקנדינבית לכל מקום?
 
"בכלל לא. תפסת אותי בתקופה שבה אני מקליט הרבה יצירות של סטאנהאמר, פטרסון והרבה סיבליוס. אבל אם אתה כבר שואל, הרי שלמרות שאני שוודי, אני חש שהאופי והטמפרמנט שלי הם הרבה יותר דרומיים, הרבה יותר קרובים לישראל מאשר לצפון. אני אומר את מה שאני חושב, אני לא מחזיק דברים, בקיצור, אני מרגיש כאן בבית. הסיבה שאני כולל יצירות צפוניות בתכנית התזמורת נובעת מן ההיכרות המעמיקה שלי את המוזיקה, ולכן טבעי לי להציע אותה.

"כשהגעתי לתפקיד שאלתי מה חלקה של מועצת הנגנים בהחלטות האמנותיות. אמרו לי: 'אתה המנהל - אתה מחליט! אל תערב את התזמורת'. הסכמתי אבל אני רגיל מהבית, מתזמורות סקנדינביה, שהנגנים מביעים דעה על היצירות על התכנית. לכן ביקשתי להקים כאן מועצה, שבה חברים שמונה נגנים."

איך מתנהלת חלוקת העבודה ביניכם?

"כולנו מציעים הצעות. כשההחלטה מתקבלת אני האחראי היחיד, לטוב ולרע. אבל בהחלט ייתכן מצב שבו הם החליטו על יצירה מסוימת מתוך התכנית המוצעת, ואני אחליט על יצירה אחרת. המילה האחרונה, כאמור, היא שלי."

היה מצב שבו החלטת על יצירה, המועצה התנגדה ואתה כפית את דעתך. האם במצב כזה מתקיים דיון לאחר הנגינה?

"כן אבל זה כבר נעשה בדיעבד. קח למשל את הסימפוניה של סיבליוס שננגן בסדרה הפותחת. כשהבאתי את הרעיון לשולחן המועצה, התגובות היו כמעט פה אחד כאלה: 'אנחנו אוהבים את המוזיקה של סיבליוס אבל הקהל לא יאהב את היצירה'. תוך כדי החזרות דעתם השתנתה והם התאהבו בתכנית. עדיין נשארת תגובת הקהל, שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנה. צריך לזכור גם שמצב הדברים בסקנדינביה שונה מאד - שם כולם עובדי מדינה ואם האולם לא מתמלא הנגנים לא מתרגשים. כאן התגובות שונות."       

 
הסוכן הוא השטן

אתה תנגן כסולן השנה?

"בהחלט, ביצירה שחיברתי לטרומבון ולתזמורת שנקראת 'קונדראן'. הסיפור הוא על מוזיקאי לא טוב מספיק, שמסיבות שונות מחליט ליצור קשר עם השטן. הרעיון בא לי ממגמה שרווחת כיום במקומות שונים בעולם - מוזיקאים צעירים שמחפשים עבודה יוצרים קשר עם סוכני אמנים שמבטיחים להם עבודה בתנאי שהמוזיקאים ישלמו להם  שכר של עד כ-5000 יורו לחודש. הצעירים משלמים את הכסף אבל הרבה לא יוצא מזה. וכנגד התופעה הזאת ,שעמדתי על היקפה בעיקר בדרום מזרח אסיה, אני מבקש לצאת. הגיבור שלי הוא מוזיקאי כזה ואני מגלם אותו בטרומבון. השם 'קונדראן' התגלה לי באותו אזור, במלזיה."
 
מה תנגן השנה כסולן עם הפילהרמונית הישראלית בהמשך השנה?

"את היצירה שלוצ'אנו בריו חיבר עבורי. כבר ניגנתי אותה עם הפילהרמונית של ברלין עם תזמורת שיקגו ועוד תזמורות ועכשיו בישראל בניצוחו של זובין מהטה.

אתה יודע כבר מה יהיה ההדרן שתנגן לקהל?

"הייתי מאד רוצה לשוב ולנגן את 'עטור מצחך'. אני מקווה לשכנע את מהטה."



כריסטיאן לינדברג (תמונת יחסי ציבור)

אתה מלמד כיתות אמן כשאתה בארץ?

"בשנה שעברה לימדתי. כעת עלה הרעיון שאלמד בבית הספר בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב ובתמורה התזמורת תקבל את אולפן ההקלטות של האקדמיה להקליט את הדיסק הראשון שלה אתי עבור חברת BIS  בשנת 2019. אנחנו מאד מתרגשים לקראת ההקלטה. נקליט יצירות ישראליות לתזמורת ולחליל והזמנו קונצ'רטו חדש מאלה שריף וקונצ'רטו של מיכאל וולפה והסולנית שרון בצלי. יהיה דיסק נוסף שכולו מיצירות שוברט, הסימפוניה הבלתי גמורה וארבע פתיחות לא מוכרות, יצירות עם נוכחות של טרומבונים. כמה חבל שהוא לא כתב קונצ'רטו לטרומבון. "    

 נכון לעכשיו, כמה תזמורות אתה מנהל?

"כרגע אני מנהל את NK ועוד תזמורת בנורווגיה אבל שומר על קשר קבוע עם שש התזמורות שניהלתי בעבר ומופיע איתן לפחות פעם בשנה. בסך הכל אני מופיע יותר ממאה פעמים בשנה. ואפרופו הדיון על ניהול ועל שטנים שעומדים בדרך הניהול, החלטתי לשנות את ההתנהלות שלי והפסקתי לעבוד עם סוכנים. הקמתי צוות שעובד לפי ההנחיות שלי ואני משלם להם לפי שעה. השינוי הזה חולל תמורות בצורת העבודה שלי. אני מציע דברים ואיש לא אומר לי - 'תראה, זה לא מתאים, אולי עדיף יצירה של מוצרט', או גרוע יותר, סוכן שמעכב הצעות שלי ואינו מגיב. הצוות שלי מתקשר ישירות עם התזמורות השונות ומציע הצעות בשמי. רוצים - מצוין, לא רוצים - ממשיכים הלאה. זו הסיבה שאני מנצח על הרוב המוחלט של הקונצרטים, לרבות אלה שאני מופיע בהם כסולן  בטרומבון.

"השנה הסכמתי לנגן תחת שרביטיהם של שני מנצחים בלבד: זובין מהטה שכבר דיברנו עליו, ווסילי פטרנקו עם הפילהרמונית של ליברפול. בזכות הצוות שהקמתי, שתי העונות הבאות שלי 2018 ו-2019 הן עונות חלומיות, מלאות לחלוטין ועוד מעט מתמלאת עונת 2020. אני עושה מה שאני רוצה וזה נפלא." 

עונת 2017/18 בתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. טלפון לבירורים: 3579* או 077-4661766.  לאתר התזמורת 

לרכישת כרטיסים