באמצע השבוע תיפתח ברמת גן העונה החדשה של "קאמרי במרכז החדש" - סדרת הקונצרטים הקאמריים, המנוהלת לצד סדרת הקונצרטים של התזמורת הסימפונית רמת גן שתחל באמצע נובמבר. שתי הסדרות מנוהלות על ידי ד"ר אלכס וסרמן, מנהל המרכז. 
 
"המשאב הכי חשוב הוא הקהל"
 
"העונה שעברה הייתה עונה מוצלחת ומאתגרת לתזמורת הסימפונית רמת גן," קובע וסרמן, מנהלה המוזיקלי של התזמורת.

מה לדעתך הוא טוב ומאתגר בסדרת הקונצרטים, האם הנגנים אותגרו או הקהל?

"למעשה גם הקהל וגם הנגנים מאותגרים בסדרה. התחלנו עם המגניפיקט של באך, הכול אגב מוקלט לקהל ביוטיוב, ובהמשך "הוואלס" של ראוול והקונצ'רטו השני לצ'לו של שוסטקוביץ' עם צבי פלסר שניגן את היצירה לראשונה. אמות המידה שלי להצלחה הן קודם כל התגובות. כאשר מנויי הסדרה הסימפונית מטלפנים לדעת מתי תיפתח העונה הבאה ומה יהיה בה ברור לי שהם היו מרוצים מן העונה הקודמת. הוא הדין בתגובות של הרשות המקומית, עיריית רמת גן.

אתה יודע לזהות את הקהל הזה? האם מדובר בבני משפחה של תלמידי המרכז, או באוהבי מוזיקה שבאים מתוך עניין?

"התשובה היא גם וגם. מרכז המוזיקה, שהוא למעשה הקונסרבטוריון של העיר, בא במגע עם הרבה מאד קהל - כתזמורת המתפקדת בבתי הספר של העיר, כבית ספר למוזיקה וכתזמורת. הצוות של המרכז מתפקד בכל שלוש החזיתות ובציבור הזה ישנם גם הורים לתלמידי מוזיקה שמגיעים לקונצרט על מנת לקרב את הילד למוזיקה ובסופו של דבר הופכים לקהל גם בלי קשר לילד. זה קהל ייחודי מבחינתי, ובסופו של דבר, הקהל הוא המשאב הכי חשוב." 
 


התזמורת הסימפונית רמת גן והמנצח ד"ר אלכס וסרמן (צילום: יוסף מוסטובוי)


באך, רחמנינוב וגרשווין
 
איך אתה בונה את התכנית שנה אחרי שנה?

"מה שמאתגר אותי כיום הוא דווקא ללכת בכיוון שונה. עולם המוזיקה ואולמות המוזיקה נמצאים יותר ויותר בתוך מגֵרות. יש תזמורות והרכבים למוזיקה עכשווית, יש מתמחים למוזיקת בארוק ויש תזמורות סימפוניות שמבצעות בעיקר מוזיקה של המאה התשע עשרה. אני הולך בכיוון הפוך. לדעתי צריך להוציא את המוזיקה מתוך הגטאות האלה ולהציע ראייה רחבה יותר. אותה תזמורת תנגן מוזיקה מן הבארוק ועד למאה הנוכחית. 

"אנחנו פותחים את העונה עם הסוויטה השלישית של באך ובסיומו של אותו קונצרט המחולות הסימפוניים של רחמנינוב. מתחילים בתזמורת מצומצמת על הבמה ומסיימים בתזמורת ענקית וביניהם הרפסודיה בבּלוּ של גרשווין עם אנדי פלדבאו שכבר קנה לו מקום כפרשן מצטיין של יצירות גרשווין. זו דוגמא לקונצרט שיש בו סגנונות, מה גם שיש בו עוד סולן אחד - החזן ישראל רנד שיביא ניחוח אופראי-חזני לקונצרט.

"החיפוש אחר יצירות מצוינות שאינן מנוגנות מסקרן אותי וגם את הקהל. אם בשנה שעברה התזמורת ניגנה את הסימפוניה השביעית של פרוקופייב, בעונה הקרובה ננגן את סימפוניית תהלים של סטרווינסקי - יצירה מצוינת שכבר מזמן לא הייתה לקהל הזדמנות לשמוע וכמובן לנגנים לבצע."    
 



אנדי פלדבאו (צילום: Leon Le)


"מוכן לשלם את המחיר"
 
חזרות הנגנים בסימפונית רמת גן מתקיימות בלוח זמנים שונה מתזמורות אחרות. מן החזרה האחרונה ועד לקונצרט עצמו ישנו מרווח של שלושה ימים כשבתזמורות אחרות החזרה האחרונה מתקיימת כמעט תמיד בבוקר הקונצרט. עד כמה צורת העבודה הזו משפיעה על התוצאה הסופית?

"האינטנסיביות שקיימת בתזמורות האחרות, יכולה להיות גם לרועץ ולא לברכה. אני משוכנע שבלוח עבודה כזה ישנו תהליך של הטמעה, וכמובן שהוא תלוי באיכות הנגנים שרמתם בתזמורת הולכת ועולה עם השנים. אתה גם רואה איפה משקיעים יותר בחזרות. בחזרה הראשונה התזמורת נגנה בקלילות מרובה את הרפסודיה של גרשווין, ולעומת זאת הסוויטה של באך הייתה אתגר מורכב.

"כמובן שאני ער לכך שהם לא מנגנים באך כל יום, בין היתר בשל אותה התמקדות של גופי ביצוע תלויי תקופה וסגנון, אני, כמי שאוהב את הגמישות הסגנונית, רואה במעבר בין התקופות אתגר מעניין לנגנים ולי."

אלכס וסרמן (יח"צ)




לגמישות הסגנונית ישנו מן הסתם גם ביטוי כלכלי, כמו למשל שכירת תווים של יצירות חדשות, שהיא יקרה מאד בגלל זכויות היוצרים.

"נכון, ואני חייב להודות גם כאן שהצד שלי כמנהל מוזיקלי שרוצה לגוון מתבטא בין היתר בעלויות הקונצרט. כבר בתכנית הראשונה שאנחנו מדברים עליה, גייסנו צ'מבלו ליצירה של באך, קונטרה-באסון ליצירה השנייה, ונגני סקסופון ליצרה של גרשווין. לגמישות הסגנונית והתקופתית יש מחיר. כאן בעצם אנחנו נוגעים במהות של תזמורת סימפונית רמת גן ובקהל שלה.
המופת שלי הוא תזמורת ברמינגהם שהייתה לגאוות העיר. אפילו פועלי הנמל התגאו בה והיא אכן הגיעה רחוק. כאן אני מקווה שהתזמורת תהיה מקור גאווה לבורסה הרמת גנית."

ואחרי כל זה אתה מציע גם סדרה קאמרית?

"נכון. זו כאמור אינה סדרה חדשה, היא קיימת כבר שש שנים. אבל היא לא זכתה לחשיפה הראויה ולכן גייסתי את הזמרת והחלילנית ברכה קול שתעמוד בראשה כעורכת וכמפיקה ותיתן לסדרה קול ונוכחות. הסדרה גם גדלה במספר הקונצרטים. כבר בעבר הגיעו אלינו גופים מוכרים כמו רביעיית אמרנט האמריקנית ועוד. העניין הוא כזה, הסדרה הזאת ניתנת לתלמידי הקונסרבטוריון בחינם, וזה שוב על מנת שיכירו את מיטב הנגנים.

"מסיבה זו למשל אנחנו פותחים את העונה עם אנסמבל הנקשנים טרמולו מנתניה. זה מבחינתי לא רק הרכב מעולה, אלא הרכב שיהווה מופת לקראת הגדלת נפח הוראת נגינת כלי ההקשה בקונסרבטוריון. זהו סוג הדיאלוג שמתקיים בין הסדרות הקאמרית והסימפונית מול המוסד החינוכי, הקונסרבטוריון." 
 


אנסמבל טומולו (צילום: נורית מוזס)


שחררו את העניבות
 
 
אולם הקונצרטים הקאמריים הוא אולם החזרות של התזמורת הסימפונית רמת גן?

"כן, אבל הוא כמובן לא נראה כאולם חזרות. מיקום הכיסאות משתנה, התאורה אחרת. זה אולם שיכול להכיל עד 150 אנשים. אין חציצה בין הנגנים לבין הקהל, כך שמתקיים ביניהם דו שיח. רבים מהם ממש מדברים, בייחוד לפני יצירות שהם מרגישים צורך לקרב, או לשתף ביצירה או בתהליכי ההכנה. החלל מאפשר את ההתנהלות הזאת. "

המיצוב של הסדרה שלך מול לפחות ארבעה מוקדים של מוזיקה קאמרית בתל אביב אינו מהווה מחסום?

"יש כאן כמה עניינים. ראשית, הסדרה קיימת כבר חמש שנים. שנית, היא חלק ממערך הפעילות החינוכית, ויש כאן גם ענין אישי - אני באתי מעולם המוזיקה הקאמרית ולמרות שאני מנצח אני מאמין ששיאיה של המוזיקה הקלאסית המערבית נמצאים ביצירות הקאמריות. יותר מזה, נראה לי שעתיד התזמורות יכול להיות דומה למצב אולמות הקולנוע – בתי הקולנוע הגדולים של העבר נעלמו. בעלי בתי הקולנוע הבינו שצריך לשנות, והיום יש אולמות בגדלים שונים עם היצע עשיר ביותר ועם כיבוד."

אתה מתכוון שתאפשר לאכול פופקורן בקונצרטים?

"פופקורן ואוכל ממש לא, אבל יין או קפה ועוגה בהחלט. הייתי לא מזמן בלונדון ובאולמות במרכז הברביקן קהל נכנס עם גביע יין לאולם הסימפוניים. זה לא נראה רע. אפשר אולי גם לקבל חסות של יינן. בקונצרט הקאמרי בקשתי ממוכר קפה שיקיים עמדה במרכז למוזיקה בכניסה לאולם הקונצרטים הקאמריים. אולמות קונצרטים הפכו עם השנים לבתי תפילה במובן הרע של המילה. בתי כנסת מבריחים אנשים - וכך גם חלק מהתזמורות. גם כאן צריך לשנות גישה, לדבר על נגישות - היא עשויה להביא קהל חדש. לא מדובר במהפכה, אלא בהמרת הטקסיות הכבדה בזמינות ובקירוב. הדברים האלה חשובים בעיניי."



דוראל גולן, צילום: יח"צ
 

העירייה תומכת במצרך או בנצרך?

"כמובן שאפשר לראות את המוזיקה כמצרך, אבל אני חושב שהתמיכה הכלכלית מסייעת לנו לספק את הראייה ההוליסטית. אני חוזר למה שאמרנו בהתחלה - אם בעזרת הילדים ההורים מגיעים למוזיקה, אחר כך החוויה היא משותפת וכולם מרוויחים ממנה. יש הורים שמספרים לי שהם צריכים לרכוש או לשכור לילד 'מכשיר' - המילה 'כלי' אינה מוכרת להם. אז אתה יכול להבין את גודל המהפכה המחשבתית שאנחנו מדברים בה.

"אנחנו, המרכז או הקונסרבטוריון, עובדים לאורך השנה עם בתי הספר, עם המורים בהשתלמויות ושולחים נגנים להופיע בבתי הספר, בתכנית המקבילה לתכנית 'מפתח' בפילהרמונית. אבל כשהם מגיעים אלינו למרכז או לתיאטרון יהלום, הם מקבלים את התמונה השלמה. כך שהתמיכה של העירייה יכולה להיות לפי מספר הילדים או לפי מספר הקונצרטים, אבל היא הכלי שלנו לייצר את התמונה המוזיקלית הכוללת. התקווה שלי היא כמובן שהילדים יהיו הקהל העתידי. "

אתה יודע להבחין בתוך הקהל שלך כמה באים בגלל הילד וכמה באים לקונצרט?

"הרוב מגיעים בגלל הקונצרט, אבל שוב - אני לא יכול שלא לראות את התמונה הכוללת, את המשלב בין כל היעדים בכל פעולה שאנחנו עושים או יוזמים. אתה מטמיע את החוויה המוזיקלית וההשקעה היא בקהל. זה המשאב העיקרי שצריך לפתח, לא רק לטובת תזמורת רמת גן אלא לעולם המוזיקלי כולו." 
 


עונת 2017/18 בתזמורת הסימפונית רמת גן תתקיים בתיאטרון היהלום. לפרטים נוספים כרטיסים / מנויים : 03-6135474 שלוחה 2   r.g.newmusiccenter@gmail.com