בעונה הנוכחית מציינת התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, מוותיקות התזמורות בארץ, את יום הולדתה ה-80. בקונצרט הקרוב ינגן אחד מבכירי הנגנים, החלילן הראשי עטור הפרסים נועם בוכמן, קונצ'רטו לחליל בבכורה עולמית שחיברה אביה קופלמן, מלחינת הבית של התזמורת. בוכמן הופיע כסולן במספר רב של הקלטות וקונצרטים בארץ, ובמרכזי מוזיקה חשובים ברחבי העולם.
טיול למחוזות העבר
"הגוף המוזיקלי המכובד הזה החל את דרכו בתקופת המנדט הבריטי," משחזר בוכמן. "תחנת השידור 'קול פלסטין', שלימים הפכה לקול ישראל, הקימה אנסמבל נגנים קטן כחלק אורגני מתחנת השידור, מתוך הבנה, הכרה וידיעה שאחד מתפקידיה של תחנת שידור הוא להביא למאזיניה מוזיקה קלאסית איכותית. זו הייתה מסורת של רשות השידור הבריטית ה-בי.בי.סי. שנוצקה כ-13 קודם לכן בבריטניה.
"הסיבות לשידורי המוזיקה היו גם ענייניות, השלטון הזר בארץ העדיף לתת במה למוזיקה על חשבון שידורים בעלי גוון פוליטי. שידורי המוזיקה החלו באולפנים ברמאללה שנתיים קודם בשנת 1936, והצלילים הראשונים היו של הפסנתרן אריה זקס.
"התזמורת הסימפונית החלה את דרכה בשלהי שנות ה-40, יחד עם המדינה פחות או יותר, ונקראה 'תזמורת קול ישראל'. היא רשמה רגעי שיא, כפי שסיפרו לי ותיקי התזמורת - סולנים מן הצמרת העולמית ומנצחים מעולים, בהם אוטו קלמפרר שהקלטותיו עם התזמורת נחשבו להישגי מופת."
רגעי הנסיקה הגדולים
מתי הגעת לתזמורת?
"ברגעי השיא הגדולים שלה. מי שקבלו אותי לתזמורת היו המנהל המוזיקלי גארי ברתיני, טומי לפיד שעמד בראש רשות השידור וטדי קולק, ראש העירייה. התזמורת גדלה לממדים של 90 נגנים, כלומר לנגינת יצירות ענק של מאהלר לא נזקקנו לתוספת של נגנים. התזמורת כבר הפסיקה לנגן באולם ימק"א ועברה לאולם שרובר בתיאטרון ירושלים. כעבור זמן נחנך אולם הנרי קראון שהיה מאז לאולם הבית של התזמורת. אלה היו רגעי הנסיקה הגדולים. הייתה כאן גם תרומה של ראש העירייה ושל המותג 'ירושלים', שהוא יחיד במינו. באותן שנים הופענו למשל בניצוחו של לורנס פוסטר בקרנגי הול בניו יורק . מבקר המוזיקה של הניו יורק טיימס כתב: 'שמחנו לגלות שבישראל קיימות שתי תזמורות סימפוניות מעולות...'"
איך נראה אז לוח העבודה של התזמורת?
"היו לנו שלושה קונצרטים בשבוע, ואחד מהם שודר בשידור חי. התזמורת הגישה לקהל, עוד מימי הבריטים, הרבה מאד יצירות שנכתבו על ידי מלחינים ישראלים ומלחינים עכשוויים. התזמורת ניגנה בביצועי בכורה עולמיים יצירות של מיו, סטרווינסקי, פנדרצקי ועוד. שידרנו כל שבוע."
המילים "רשות השידור" עדיין כלולות בשם התזמורת.
"זה משום שהתזמורת היא עמותה רשומה וזהו שמה. יש הבטחות ודיבורים על כך שתאגיד השידור כאן ישדר את התזמורת ואני מקווה שזה יקרה בהקדם."
נעם בוכמן, ניו זילנד, תמונת יחסי ציבור
"פרדריק שאזלן החזיר את הקהל"
לאורך השנים קרו דברים, הקהל הלך והתמעט.
"היו שנים של משבר גם בניהול הכללי וגם בניהול המוזיקלי. בימים שאחרי גארי ברתיני, כשדוד שלון ניהל את התזמורת, ירד מספר הקונצרטים. בשלב מסוים התזמורת הופיעה בתכניות מרתקות מבחינה מוזיקלית, גם בארץ וגם בסיורים, אבל הקהל הלך ונעלם. פגשתי פעם מנוי של התזמורת שאמר לי, 'אני עדיין מנוי אבל התכניות שלכם כבר לא מרגשות'. זה השתנה עם כניסתו של המנהל המוזיקלי הנוכחי פרדריק שאזלן. הוא מוזיקאי מצוין ויודע לבנות תכניות. עובדה שהקהל חוזר."
האם במצבה הנוכחי של ירושלים היא אכן זקוקה לתזמורת?
"לי ולנגנים זה מובן מאליו שעיר בירה של מדינה שאמות המידה שלה הן מדינות ה- OECD, חייבת שתהיה לה תזמורת סימפונית. כך מקובל וכך נכון. ועובדה שהקהל חוזר, כולל צעירים. התזמורת מהווה חוליה במערך הירושלמי לצד מערכות החינוך המוזיקלי של העיר, מבתי הספר ועד לאקדמיה. וישנו גם עניין המסורת - כמה מוסדות בני 80 ויותר יש בארץ? הפילהרמונית, הבימה ותזמורת ירושלים. אני ממשיך להתגעגע למיקרופונים וכמוני כל חברי התזמורת."
נחזור ליומיום שלך, במה כרוך תפקידו של חלילן ראשי?
"אני אחראי על שני חלילנים שמנגנים לצדי - רמי טל וולדימירסילבה, שמנגן על חליל שני ועל פיקולו. פעם היינו ארבעה. כמי שמגנים כבר זמן רב ביחד, אנחנו מוכנים תמיד, מכוונים וסומכים לחלוטין זה על זה."
יש לך רגעי אתנחתא מן המוזיקה?
"בוודאי, אני איש של טראקים. מדי פעם אני לוקח חופשה ויוצא, לאחרונה הייתי באירלנד. לפני שנתיים יצאתי לחופשה ממושכת וטיפסתי בארה"ב ובניו זילנד. מן הטראקים ומן המשפחה אני שואב את האנרגיה."
פרדריק שאזלן (תמונת יחסי ציבור)
"קופלמן זרמה איתי"
בקונצרט הקרוב תנגן יצירה שכתבה לך אביה קופלמן. היא ייעדה אותה במיוחד לך?
"לפני שניגע ביצירה, אני חייב לציין שאביה קופלמן חוללה שינוי בתזמורת. אני מכיר מוזיקאים רבים שיצירות שנכתבו לפני מאה שנים כמו אלו של ברטוק או סטרווינסקי מפחידות אותם, וכשמדובר במלחינים ישראלים הם ממש נזהרים. קופלמן, כמלחינת הבית של התזמורת, מצאה את היצירות והמלחינים הישראלים שהיצירות שלהם לא מבריחות קהל מן האולמות אלא מעוררות בו עניין וסקרנות.
"כשהיא פנתה אלי לפני כשנתיים עם הרעיון של קונצ'רטו לחליל נעניתי בשמחה, אבל התהליך לקח זמן. זמן תזמורת, זמן מציאת מימון. עכשיו זה קורה וזה פשוט לא ייאמן. אני חושב שהיצירה הזו תתאים לכל חלילן בעולם. במהלך הפגישות שלנו עשינו מעין תיאום ציפיות. אני מכיר את הכתיבה שלה ואמרתי לה שחשוב לי שביצירה תהיינה מנגינות טובות. והיא זרמה אתי."
אביה קופלמן, תמונת יחסי ציבור
אתה מקבל כתב יד ואז מתחילים דיונים על מה נוח יותר או פחות לנגינה?
"כן, וזה לא ייחודי רק לאביה. גם יצירות שנכתבו לי בעבר עברו את אותו המסלול עד לביצוע. יש דברים שהיא שינתה בעקבות ההערות שלי ויש דברים שלא. היא הסבירה לי ואני הבנתי את הראש שלה. עכשיו שנינו נתונים בציפייה גדולה."
ההערות נובעות מן העובדה שהיא מעולם לא הייתה חלילנית, ולכן יש לך בקשות טכניות, או שמדובר באיזון בין הכלי לתזמורת?
"גם וגם. משום שיש לי ניסיון רב היא קיבלה הצעות שלי, חשבה עליהן וזה ניכר ביצירה. היו גם הצעות חלילניות, אני קורא לזה 'לצבוע את היצירות באמצעות משקפי החליל' - איך להוליך משפט מוזיקלי, מה יישמע טוב יותר בשיטה זו או אחרת. עניינים של נשימות, של שימוש בלשון, ארטיקולציה ועוד כהנה."
מהיכרות עם יצירות קודמות שחיברו לך גרוניך וזהבי וכמובן "מנגינת החליל" - אסופת השירים הישראלים הקלאסיים בנגינתך עם תזמורות שונות שהפכה ללהיט - אפשר להסתכן בהכללה שיש תמיד צבע או גוון ישראלי במוזיקה שלך. הקו הזה נשמר גם ביצירה החדשה של אביה קופלמן?
"אני לא מוצא כאן מוטיבים יהודיים או ישראליים, אבל זה לא מפריע לי להתחבר למוזיקה. נראה לי שביצירה של אביה קופלמן הקו הוא יותר אוניברסלי."
נעם בוכמן, צילום: אילן בשור
הקונצרט יתקיים ביום רביעי, 15 בנובמבר 2017 בשעה 20:00 באולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים. מחיר לכרטיס: 175-155 ₪. לאזרחים ותיקים: 140-128 ש"ח. להזמנת כרטיסים: 1-700-70-4000 או באתר התזמורת