קול משגע, חתיך, גבוה עם בלורית לבנה מתנפנפת - כך יזכרו מאות מבקרי מוזיקה ומיליוני מעריצים בעולם את דמיטרי חווֹרוֹסטובסקי זמר הבריטון הסיבירי הנפלא בן ה-55 שמת ביום רביעי בהוספיס קרוב לביתו בלונדון.  חוורוסטובסקי, אחד מענקי דור הזמרים הנוכחי, הוא עוד קרבן לגידול סרטני במוח שמחלתו "הורידה" אותו מן הבמה לפני כשנה.

שליטה מושלמת בנשימה

את תהילת העולם שלו החל חוורוסטובסקי לקצור לפני 28 שנים, כאשר להפתעת כולם זכה בפרס הראשון בתחרות הזמרה העולמית בקרדיף בירת וולס. המועמד לזכייה היה הזמר הוולשי ברין טרפל (שזכה בפרס שירת הלידר), שנעשה גם הוא מאז לשם עולמי. כבר בתום התחרות חיזרו אחרי חוורוסטובסקי חברות התקליטים "דקה" ו- EMI וכן בית האופרה המלכותי. כולם רצו להחתים אותו. קול הבריטון הכהה, שירת הלגאטו הרצופה והלא מתאמצת והשליטה בנשימה הוכרו כסמליו המסחריים כבר מאז. הוא ייזכר גם כמי שהמוזיקה הצילה אותו ממסלול הפשע, הסמים והשכרות שציפה לו בעיר הולדתו קרסוניאסק. 


דמיטרי חוורוסטובסקי, מתוך האתר hvorostovsky.com
 
חוורוסטובסקי היה בעל קול בריטון לירי ששילב גוון מלנכולי רוסי עם שליטה מושלמת בנשימה ובנוסף גם נוכחות דרמטית, שבאה לידי ביטוי בדקויות התפקידים שגילם על במת האופרה. הזמרת רֶנֶה פלמינג, שהופיעה לצדו בניו יורק וברוסיה, אמרה לאחר מותו: "היו הרבה קולות יפים, אך בעיניי לא היה קול יפה משלו." ב-2015, כשהתגלתה מחלתו, שלא פגעה בקולו אלא ביכולתו לשמור על יציבות על הבמה, הוא היה אמור להופיע שש פעמים כרוזן די לונה ב"הטרובדור" במטרופוליטן בניו יורק. הוא ביטל את הופעותיו באותו קיץ והחל בטיפולים.

בהפסקה בין הטיפולים הוא שב לבמה לשלוש הופעות מרגשות כשבסוף כל הופעה חברי התזמורת העיפו אליו עשרות ורדים לבנים והזמרת אנה נטרבקו (ליאונורה באותה הופעה) עומדת מתייפחת על הבמה. ברסיטל האחרון שלו באולם קרנגי בפברואר 2016, יחד עם שותפו הוותיק הפסנתרן איוורי איליה, שר בין היתר את "הזמיר" של צ'ייקובסקי למלים של  פושקין: "חפור לי קבר באחו הגדול, ליד ראשי פרחים אדומים ולרגלי יפכו מי מעיין, נערות ולראשיהן זרים תחלופנה וקשישים ירוו בו את צימאונם...".

מוזיקה במקום קרבות רחוב

דמיטרי אלכסנדרוביץ' חוורוסטובסקי נולד ב-16 באוקטובר 1962 בקרסנויארסק שבלב סיביר, עיר שעיקר עיסוקה תעשיות ביטחוניות ולכן היתה סגורה לתיירים ולאורחים מחוץ לברה"מ עד ימי שלטונו של גורבצ'וב. חוורוסטובסקי היה בנם היחיד של רופאה ומהנדס חובב מוזיקה, אותם ראה רק בסופי שבוע. במשך השבוע גידלו אותו סבתו וסבא חורג, "גיבור מלחמה יהיר וגאוותן ובעיקר שתוי", כדברי חוורוסטובסקי. הנער הצעיר גילה כישרון כפסנתרן, לשמחת אביו שרצה גם הוא להיות מוזיקאי: "לא הייתי טוב במתמטיקה ולא בספרות - שחיתי, רצתי והשתתפתי בקרבות אגרוף. אבל תמיד אהבתי מוזיקה."

כשהיה בן 14 התגלגל דמיטרי הצעיר לחבורות פשע, החל לשתות, השתתף בקרבות רחוב וחזר הביתה כמה פעמים כשאפו שבור. אביו סייע לו להשתתף בשיעורי מוזיקה סדירים וכשהיה בן 16 התקבל לכיתת ניצוח מקהלה.  בקונסרבטוריון המקומי נעשה לתלמידה של יקטרינה יופל, שהייתה לדבריו, "קשוחה, רכושנית, צינית ומאד מאד ישרה." ממנה למד את השליטה בנשימה - טכניקה שאפשרה לו לשיר משפטים מוזיקליים ארוכים בנשיפה אחת, והייתה לאחד מסמלי ההיכר שלו כשזכה להכרה בכישרונו.

המדינה העמידה לרשותו דירה, סיפר בריאיון שקיים לפני כעשר שנים. "באותו זמן לא טיפחו בברה"מ את שירת הבל-קנטו, שמשמעותה חלוקת עוצמות נכונה לאורך כל השיר או האריָה, ואני למדתי בעיקר מהקשבה להקלטות." הוא סיים את לימודיו בקונסרבטוריון בשנת 1986, זמן קצר אחרי שגורבצ'וב הפך למנהיג ברה"מ והכיר בצורך של אמנים לצאת את גבולות המדינה. קודם לכן, כתלמידה של אירינה ארכיפובה, זכה בתחרות גלינקה, התחרות החשובה בברה"מ. אותה ארכיפובה כבר ניבאה את הצלחותיו העתידיות. 

נסיקת הקריירה

בשנת 1988 יצא חוורוסטובסקי, מלווה בסוכני קג"ב, לתחרות בצרפת, וזכה בפרס הראשון. שנה לאחר מכן זכה, כאמור, בתחרות קרדיף, בעקבותיה הוזמן להופעות בצרפת, הולנד, ספרד, איטליה ואנגליה. ביצועיו ל"יבגני אונייגין" ול"פיק דאם" נודעו לתהילה. כשהיה בן 30 שערו הלבין כמעט לחלוטין ומאז ואילך העדיף להופיע בשערו הטבעי, שהפך לאחד מסמליו המסחריים, ולא להשתמש בפאות.
 
בראיונות שונים סיפר שבאותן שנים עדיין נהג לשתות וודקה, מנהג שהפך אותו ליהיר ושחצן בחברת מנהליו ושותפיו להופעה. השתייה הביאה בשנת 2001 לגירושיו מאשתו הראשונה סווטלנה ואם שני ילדיו התאומים דניאל ואלכסנדרה. "באותה שנה הפסקתי לשתות," סיפר בריאיון. "במקום הבקבוק בליתי את הלילות שאחרי ההופעות בשהות ממושכת באמבטיה ובצפייה בסרטי טלוויזיה מטופשים." 

באותה שנה נשא לאישה את זמרת הסופרן השווייצרית פלורנס אילי, והשניים הפכו להורים לשני ילדים -  נינה ומקסים. באותה תקופה החלה הקריירה שלו לנסוק, והופעתו במטרופוליטן אופרה ב"מלחמה ושלום" מאת פרוקופייב בניצוחו של ואלרי גרגייב זכתה לכיסוי תקשורתי חסר תקדים. הופעתו לצדה של רנה פלמינג ב"יבגני אונייגין" בניו יורק הייתה לאחד התקליטורים הנמכרים ביותר בתחום האופרה. 

מעמדו המיוחד של חוורוסטובסקי אפשר לו להביא לבמות הרסיטלים במערב יצירות רוסיות נדירות שלא היו מוכרות עד אז. בין היתר הרבה לשיר את שיריו של  גרגורי סבירידוב, מלחין שלא היה מוכר במולדתו, מאחר שסירב להיות חבר המפלגה הקומוניסטית. חוורוסטובסקי הופיע ברחבי רוסיה עם זמרת הסופרן אנה נטרבקו וזמרים נוספים בסדרת קונצרטים בשם "חוורוסטובסקי וחברים" ששיאה היה - "לייב מן הכיכר האדומה". 

דמיטרי חוורוסטובסקי הופיע בישראל פעם אחת ויחידה - בשנת 2009 בפארק רעננה עם תזמורת סימפונט רעננה בניצוח יון מארין. עם פרסום הידיעה על מותו, הקדישו מוזיקאים רבים את הופעותיהם בסוף השבוע לזכרו. באולם ה"פילהרמוני" בברלין הקדישו הזמרים רולנדו וילאזון ואילדר אבדרזקוב את הופעתם לזכרו של חברם הטוב, ונגני תזמורת יאנאצ'ק ביקשו מהקהל לקום לדקת דומיה לזכרו. 

בניו יורק הקדיש המנצח ג'יימס לווין את ביצוע הרקוויאם של ורדי "לזכרו של דימה חברי הטוב", ובאופרה המלכותית קובנט גארדן הקדישו את הצגת "ריגולטו" לזכרו. האריה הגדולה של ריגולטו היתה גם הופעתו - האחרונה - כאורח בהפתעה בקונצרט לציון 50 שנה למרכז לינקולן בניו יורק.