זו השנה השנייה בה יוצרים השחקן והמחזאי יצחק לאור, ושותפו ליצירה ינון שאזו, הצגת חנוכה חדשה ומקורית במיוחד עבור אירועי החנוכה של בית אבי חי הירושלמי. הפעם זו ההצגה "זה קרה בנר ראשון" שתעלה בימי החנוכה, בתאריכים 20-17 בדצמבר פעמיים בכל יום, בהשתתפות השחקנים אריאל קרן, יעל שטולמן, דניאל עובדיה, אמיר משיח ורפאל שחרי.

כשלאור מופקד בעיקר על הכתיבה ושאזו בעיקר על הבימוי, מוכיחים השניים כי אפשר לשאוב השראה מדיסני, פיקסאר ונתן אלתרמן, ולהגיע לתוצאה שמעניקה אלטרנטיבה מסוימת להפקות הראוותניות המאפיינות את מופעי חנוכה. 
  
"קודם כל בא הסיפור"

 "אני מזמין את הקהל לבוא ולראות תיאטרון ילדים איכותי, אינטליגנטי, מצחיק, מלא דמיון ומלא קסם", אומר לאור. "אנחנו מאמינים שילדים צריכים ליהנות מהופעה איכותית, לא ארוכה מידי, לא עמוסה מדי בפירוטכניקה, אלא אינטליגנטית, מתוחכמת, וכזו שגם ההורים יוכלו ליהנות ממנה.

"גם ינון וגם אני מאד אוהבים את העולם הזה של דיסני, פיקסאר, סרטים מצוירים, תיאטרון גוף, תיאטרון חפצים, כך שההצגה יונקת את ההשראה שלה גם מהעולם הזה של 'היפה והחיה' ו'טוי סטורי', וגם מהשיר 'זה היה בחנוכה' של אלתרמן.

"אנחנו שמים קודם כל דגש על סיפור טוב, על טקסטים ברמה גבוהה, על תנועה, וכמובן שהכל נראה טוב. אנחנו לא חוסכים באמצעים כדי שההפקה תיראה יפה וטובה, אבל המטרה שלנו היא שכל המשפחה תשב ביחד ותיהנה, ויהיה על מה לשבת ולדבר, ואולי אפילו לפתוח בבית את השיר של אלתרמן ולעסוק בו, אולי אפילו לנסות ולהמחיז את הסיפור בעצמם בבית."


זה קרה בנר ראשון, צילום: דנה בר סימן טוב

 
גם מצחיק וגם קלאסי

"זה היה בחנוכה הילדים שכבו לישון
הכיתה הייתה ריקה רק הבהב עוד נר ראשון
שקט חושך אין אדם כלי הבית לבדם
רעדו כולם ביחד קצת מקור וקצת מפחד..."
("זה היה בחנוכה", נתן אלתרמן)

איך משמש השיר הזה השראה להצגה החדשה?

"החלטנו שקשה לכתוב סיפור מאפס, וחנוכה זה חג של מסורת ושל מיתולוגיה ושל סיפורים, וחיפשנו סיפור שאפשר להישען עליו, אז עשינו תחקיר קצר והגענו די מהר לשיר הזה של אלתרמן, שהוא מאוד מצחיק, מאוד משעשע ומאוד קלאסי. המון בתי ספר וגני ילדים משתמשים בשיר הזה כמסכת וכהצגת חנוכה בפני עצמה. זה שיר שמספר על חפצי הבית שמשחקים את הצגת חנוכה. הוא נכתב בשנת 1923, בערך לפני 80 שנה, וזו הייתה הזדמנות מעולה עבורי ועבור ינון להנפיש את הסיפור ולכתוב בעקבותיו את המחזה."

בעצם שתלתם את השיר בתוך עלילה משלכם?

"יצרנו סיפור מסגרת שבו הילדה מיכל אמורה להשתתף בהצגת חנוכה, והיא מאד מפחדת, כי התפקיד שהיא קיבלה הוא תפקיד של סביבון, תפקיד קטן ומשני, והיא לא רוצה לעלות להצגה. היא אומרת להורים שלה שהיא חולה ושהיא לא מגיעה להצגה, ואז בלילה מתרחש הקסם, והרוח נושבת וחפצי הבית מתעוררים לחיים. המטאטא, הקומקום, השעון, הצבר, כל החפצים שמופיעים בשיר של אלתרמן, והם בעצמם רוצים לעשות הצגת חנוכה, ומזמינים את מיכל הילדה להשתתף בהצגת החנוכה שלהם. ככה היא עוזרת לחפצים, והחפצים, מצדם, עוזרים לילדה להתגבר על הפחד, ולהבין שאין דבר כזה תפקיד קטן, ושכל דבר אפשר לעשות בגבורה."

וכך מתערבבים בעולם שאתם יוצרים גם דיסני וגם אלתרמן

"וגם המסורות של ארצות העולם. יש סיפורים כמו 'מפצח האגוזים', שתמיד מתרחשים בלילה שלפני הכריסמס, כשיש איזה קסם באוויר, אז כמובן שאנחנו לא בכריסמס אלא בחנוכה, אבל לקחנו את הרעיון של 'מפצח האגוזים', שבלילה הכל מתעורר לחיים, ויש לנו שחקנים שמשחקים את הקומקום, את השעון, את הצבר, את המטאטא, כך שכולם בעצם מונפשים, ויצרנו שילוב של אלתרמן, דיסני, 'מפצח האגוזים' והדמיון שלנו כמובן, הכל ביחד."

"נערוך נא חגיגה ונראה לו לשוטה,
את משחק החנוכה!
אנוכי זקני נאה, מטאטא אני!... על כן
ברשותכם היה אהיה מתתיהו הזקן.
ואתה הפרימוס דע:
יהודה תהיה אתה!
קום וצא למלחמה בשלהבתיה חמה!
ואתם הצברים עציצי הגיבורים
רק אתכם בחר לבי לאחי המכבי
חדדו את הקוצים כי לקרב אנו יוצאים!
גם אתה משפך בכיין תפקידך הוא מצוין:
שב ושפוך דמעות כמים על חורבן ירושלים!"
("זה היה בחנוכה", נתן אלתרמן)


זה קרה בנר ראשון, צילום: דנה בר סימן טוב

 
"מול ילדים צריך להיות אמיתי"
 
כשחקן פגשתם את לאור בתיאטרון ("הבימה", "תיאטרון פסיק", "תיאטרון האינקובטור"), בטלוויזיה ובקולנוע ("החמישייה", "לשכה 06", "שחקן ספסל"), וככותב ובמאי הוא יוצר גם בעולם המבוגרים וגם בעולם הילדים.

מה שונה בכתיבה לילדים לעומת הכתיבה שלך למבוגרים?

"תמיד אנחנו אומרים שלילדים צריך לשחק כמו למבוגרים, רק יותר טוב. אצל ילדים הכל צריך להיות מאוד ברור. גם למבוגרים זה כך, אבל אצל ילדים יש על זה דגש יותר חזק. הרצונות צריכים להיות ברורים, הסיטואציות ברורות, הטקסטים חדים, כל דמות צריכה לדעת מה היא רוצה, למה היא שואפת, ממה היא מפחדת, מה קורה לה. המהלכים צריכים להיות פשוטים, הדרמה צריכה להיות אמתית וכנה.

"כל הדברים האלה נכונים גם להצגת מבוגרים, אבל אצל ילדים אנחנו מזקקים את זה, כי הזמן יותר קצר. זה מוצר של 45 דקות, ודווקא בגלל שאנחנו הולכים עם דמויות מונפשות ולא ריאליסטיות, כמו קומקום, שעון ומטאטא, הן יכולות קצת להתפרע ולקחת דברים לקיצוניות וללכת עד הסוף, ואני כל הזמן משלב בדיחות למבוגרים, אבל גם הרבה הומור של בלבולי מילים, אי הבנות, קטעי ליצנות, ובהצגה הזו גם קצת קסמים."

בין עיסוקיו התיאטרוניים של לאור ניתן למצוא גם את בימוי ההצגה "נא לשבת", בה שילב שחקנים נכים על כסאות גלגלים, וכן "חלום בהקיץ", עיבוד שיצר ל"חלום ליל קיץ" השקספירי, בו שילב שחקנים בעלי פיגור ותסמונת דאון, ביחד עם שחקנים מקצועיים. 
 
איכותי, מרשים ומרגש

משהו בך נמשך למקום הטיפולי במסגרת התיאטרונית

"התגלגלתי לשם. זה לא מקום שאני בא ממנו. אני לא איש של פסיכודרמה או של טיפול, אבל אני חושב שבתיאטרון קורה קסם משל עצמו, ואני מאמין שכשהתהליך הוא בריא ומכוון ליצירה טובה ומשמעותית, אז כל אחד ואחד עובר תהליכים אישיים ונפשיים, אבל לא על זה הדגש. כמובן שאני מאמין גם באפקט, וב'נא לשבת' ו'חלום בהקיץ' האפקט היה חזק ועוצמתי ומאוד תהליכי, אבל ההצגה תמיד מכוונת לקהל, לבמה ולסיפור. כל מה שקורה בדרך זה תוצרי לוואי מבחינתי.

"'חלום בהקיץ', במיוחד, הייתה הצגה שמכוונת לכל המשפחה, ואני חושב שזו הייתה הפעם הראשונה שקהל של ילדים ומבוגרים צפה בשחקנים מקצועיים ושחקנים עם מוגבלויות משחקים ביחד על הבמה, ולא תמיד הבחינו מי זה מי. כך שאני לא שם את הטיפול בפרונט, אלא את הסיפור ואת ההצגה.

"במיוחד בהפקה של 'זה קרה בנר ראשון', כשאנחנו עובדים עם שחקנים מקצועיים, וחשבנו איך אנחנו יכולים לעשות בכלים שלנו מוצר איכותי, טוב, צנוע, מרגש ומרשים."
 
כתיבה, בימוי והפקה: ינון שאזו ויצחק לאור, עיצוב תלבושות: גילי עזרן, תפאורת וידאו: יוסף משיח, עיצוב תאורה: זקי קוואסמי, מוזיקה: טל מינקוב. שחקנים: יעל שטולמן, אמיר משיח, דניאל עובדיה, אריאל קרן, רפאל שחרי. 


יצחק לאור, צילום: אילן בשור

ההצגה תתקיים בין התאריכים 20-17 בדצמבר ב-11:00, 15:00 בבית אבי חי בירושלים. לאחר המופע יתקיימו סדנת יצירה וסדנה מוזיקלית. מחיר למופע ולשתי סדנאות: 30 ₪ לילד, למבוגר מלווה: 10 ₪. אירועי חנוכה בבית אבי חי בירושלים יתקיימו בין התאריכים 20-12 בדצמבר 2017. להזמנת כרטיסים: 02-6215300 או דרך אתר בית אבי חי